תאונת דרכים 30 אחוז נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא 30 אחוז נכות מתאונת דרכים: 1. התובע הוא תושב מזרח ירושלים ויליד שנת 1945. ביום 10.1.92 נפגע התובע בתאונת דרכים והנתבעים אינם כופרים בחבותם לפצותו בגין נזקיו. המחלוקת מתמקדת בשאלת גובה הנזק. 2. בשל פציעתו אושפז התובע בבית החולים עד ליום .29.1.92במהלך אישפוזו התברר כי הוא סובל מפריקה אחורית של פרק ירך ימין עם שבר של הקיר האחורי של האצטובולום ושבר של ראש הירך. הפריקה הוחזרה למקומה והשבר נותח. עם שיחרורו מבית החולים הותר לו לשוב ולדרוך על רגלו מקץ 3חודשים. רופא מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט, ד"ר יצחקי, מצא כי כיום סובל התובע מהגבלות בתנועות פרק הירך ומחריקה מכאיבה בכיפוף וכי הוא מתקשה לנוע ללא קביים. המומחה העריך שבתוך פרק זמן קצר יחסית ידרש התובע להחלפה שלמה של פרק הירך. בתשובה לשאלות הבהרה קבע המומחה כי יהיה צורך בהחלפה חוזרת של המפרק מדי 10או 15שנה - תלוי בסוג השתל. השתלה זו היא תוצאה של החמרה צפויה; עם זאת יש בה משום ריפוי, לפחות לאורך שנים. נכותו של התובע, כפי שנקבעה על ידי המומחה הרפואי, היא בשיעור של % 30לצמיתות. 3. בין השנים 1986עד 1972עבד התובע כמורה בבית ספר תיכון בירושלים. על פי עדותו הוא פסק אז מעיסוקו והחל להתפרנס מסחר והפצה של אביזרי ביגוד שונים. לגירסתו שימש בעיסוק זה עד למועד פציעתו בתאונה. הוא לא העסיק עובדים אחרים וביצע בעצמו את כל עבודתו. במסגרת העבודה היה נוהג, כך העיד, להרים ולשאת משאות, להעמיס סחורה לרכבו ולפרוק אותה. לגירסה זו לא הציע התובע תימוכין כלשהם למעט עדותו שלו כי שכרו עובר לתאונה היה בממוצע "כ- 000, 5ש"ח לחודש". לדבריו לא ניהל פנקסים כדין ולא דיווח על הצהרותיו. התובע מבקש לאמץ את גירסתו זו. הוא ער לעובדה שנטל הראיה הרובץ עליו אינו קל משבחר שלא לנהל פנקסי הכנסות, אלא שהוא מבקש למצוא חיזוק לעדותו בעובדה שהוא היה מפרנס יחיד למשפחה בת 9נפשות, שהשכיל לרכוש בית פרטי גדול, דאג לחינוך ילדיו והחזיק בבעלותו מכונית מסחרית. כל אלה מלמדים, כך הוא מדגיש, כי אכן הכנסתו החודשית, נכון ליום התאונה, לא פחתה מסכום של 000, 5ש"ח. 4. ניתן להניח כי בחירתו של התובע לעסוק במסחר מלמדת כי השתכרותו מעיסוקו החדש אכן עלתה על הכנסותיו מן ההוראה בבית הספר. גם רמת החיים שהוא מעיד עליה מלמדת כי אין לשלול את גירסתו כי השתכר למחייתו סכומים לא מבוטלים, שעלו על שכרו מן ההוראה. שכרו של התובע, כמורה, על פי ערכי השכר היום הוא כ- 500, 3ש"ח לחודש, השכר שהוא טוען לו, בשיערוך להיום הוא לעומת זאת כ- 000, 7ש"ח. נראה כי אין בסיס להשתית את חישוב הפסדי השכר על גירסתו האמורפית של התובע. עם זאת, יש מקום להניח כי שכרו אכן עלה בשיעור כלשהו על רמת השתכרותו כמורה. ראוי לפיכך להשתית את בסיס השכר המשמש לחישוב הפסדיו של התובע על סכום הזהה לרמת השכר הממוצע במשק לאמור סכום של 200, 4ש"ח. 5. נכותו הרפואית של התובע היא כאמור בשיעור של % 30לצמיתות. המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט ראה לציין בחוות דעתו כי "במצבו הנוכחי איננו מסוגל ללכת אפילו מרחקים קצרים. לכן יש להוסיף להפעיל במקרה זה תקנה 15ולהעלות את הנכות התפקודית ל- % 45לצמיתות". אלא שכאמור, טיפול ניתוחי מתאים יביא עמו, כך צפוי, שיפור ביכולת תפקודו. התובע סבור כי הפגיעה התפקודית שלו עולה בשיעור ניכר על דרגת הנכות הרפואית. הוא מדגיש כי אין הוא כשיר יותר לעסוק בעבודת המסחר אך מסכים שביכולתו למצוא תעסוקה בעבודה שאינה כרוכה במאמץ גופני של הרגליים. הנתבעים סבורים לעומתו כי הפגיעה התפקודית של התובע זהה לנכות הרפואית לאמור: % .30 לדעתם אין להסתמך על הצעתו של המומחה לעניין הערכת הפגיעה התפקודית בשל הפרזותיו שבאו לידי ביטוי. הן בחוות דעתו והן בעדותו. לעניין זה יש להביא בחשבון גם את העובדה כי תיקו הרפואי של התובע במרפאה בה טופל מלמד כי עוד קודם לתאונה הוא היה איש ידוע חולי, פיזי ונפשי כאחד. הערכת הגריעה התפקודית צריכה להביא בחשבון על כן את מגבלות התיפקוד שהיו לו לתובע כבר עבר לתאונה. בנסיבות המקרה ראוי להניח כי אין מניעה שהתובע יוכל, במיגבלותיו, לחזור ולשמש בעבודת ההוראה לה הוכשר הן מבחינת הנסיון והן מבחינת רמת ההשכלה האקדמית, (השווה בעניין זה פסק הדין בע"א 320/87שלמה גנזך נגד "אריה", חברה לביטוח בע"מ פ"ד מה(ו) .743התוצאה מכל אלה היא שיש להעריך את רמת הפגיעה בתפקודו של התובע בשליש (1/3) מכושר העבודה הכולל שלו. על פי אמות מידה אלה יש לחשב את נזקיו בגין אובדן השתכרות ואובדן כושר ההשתכרות. א. אובדן השתכרות בעבר 6. בתשובה לשאלות הבהרה ששוגרו אליו קבע המומחה כי התובע היה משולל לחלוטין כושר השתכרות במשך 4חודשים לאחר התאונה, וכי נגרעו ממנו % 50מכושר ההשתכרות שלו במשך חודשיים נוספים. לאחר מכן נתייצבה נכותו, וכאמור, יש להעריך מני אז את הפגיעה התפקודית הקבועה של התובע בשליש מכושר ההשתכרות. לפיכך, יש לפצות את התובע, בגין אובדן השתכרותו בעבר, בסכומים הבאים: (1) בתקופה שבין 10.1.92ועד 10.5.92: 800, 16ש"ח = 4x200, 4ש"ח לסכום זה תווסף ריבית כחוק מאמצעיתה של התקופה ואילך. בתקופה שבין 10.5.92ועד 10.7.92: 200, 4ש"ח = 2x 0.50x200, 4ש"ח לסכום זה תווסף ריבית כחוק מאמצעיתה של התקופה ואילך. בתקופה שמיום 10.7.92ועד יום פסק הדין 10.9.95 200, 53ש"ח = 38x200,3 4 לסכום זה תווסף ריבית כחוק מאמצעיתה של התקופה ואילך. הפסד השתכרות בעתיד 7. בנסיבות המקרה לא נסתרה החזקה בדבר גיל העבודה של התובע. אין גם מקום להערכה כי בסמוך לתום גיל העבודה תיגבר נכותו של התובע. מעדותו של המומחה ומן הדברים שכתב בתשובה לשאלות ההבהרה ניתן להניח כי טיב נתוחי ההשתלה המבוצעים כיום יש בו כדי להבטיח כי התובע לא יזקק ליותר משני ניתוחי השתלה בעתיד, לבד מזה אותו היה צפוי לעבור עוד בטרם מתן פסק הדין. החלפה בתדירות האמורה של פרק הירך, אם תדרש, לא יהא בה כדי לשנות משיעור הפגיעה התפקודית בו למעט באותן תקופות בהן יאושפז התובע לצורך ביצוע הניתוחים ואשר בהן ישתקם לאחר הניתוח. לאורך שנים יהא בטיפול זה כדי לשפר את יכולת התפקוד של התובע. המומחה הרפואי העריך כי בעת ביצוע כל אחד מהניתוחים האלה ישלל מן התובע כושרו לעבוד במשך 3חודשים. בנסיבות אלה יש לפסוק לתובע בגין אובדן השתכרות בעתיד את הסכום של: 728, 202ש"ח = 8055, 144ש"ח x200, 4ש"ח 3 בצרוף סכום נוסף של 000, 12ש"ח כפיצוי גלובלי בגין הפסדי שכר מלאים בתקופות האשפוז העתידיות ובסה"כ 728, 214 ש"ח. פיצוי בגין הוצאות דיור 8. התובע מתגורר בקומה השניה של בית פרטי הכניסה למקום מגוריו והיציאה ממנו מחייבים שימוש בגרם מעלות בן 20מדרגות. התובע העיד, בתצהירו הכתוב, כי הוא מסוגל לנוע רק למרחקים קצרים וכי הוא מתקשה לעלול ולרדת במדרגות. גם המומחה ד"ר יצחקי קבע כי אדם במצבו של התובע יתקשה בעליה ובירידה במדרגות. התובע מבקש לפסוק לו פיצויים בגין הצורך להתאים את מקום מגוריו למיגבלותיו ואת תביעתו זו הוא סומך בעיקר על חוות הדעת שערכה המרפאה בעיסוק הגב' זיו. העדה קבעה כך: "א. כפי שנמסר הנכה מתגורר בבית פרטי בשכונה במזרח ירושלים. הבית בנוי משני מפלסים, כאשר קומת המגורים מצויה במפלס העליון. הנכה נדרש לעלות כ- 20מדרגות על מנת להגיע לדלת הכניסה בבית ו- 20מדרגות לצורך עליה לגג המבנה. המדרגות בנויות בתוך חדר מדרגות פנימי ומקורה. כבר בשלב זה חייב להשתמש בקביים ולכן אין ספק שהעליה והירידה במדרגות כרוכות במאמץ קשה. בעתיד כאשר תחול החמרה במצבו, תמנע ממנו לחלוטין האפשרות לצאת ולהיכנס לדירתו. לכן, יש להתקין מעליון אשר יוביל ממפלס הכביש את מפלס הכניסה לבית. כמו כן, יש לשקול במידת הצורך התקנת מעליון דומה לצורך העליה לגג המבנה. ב. רוחב הפתחים בדירתו של הנכה נע בין 70- 90ס"מ. במידות אלה נכללים גם המשקופים ומשום כך הפתחים צרים יותר בכ- 10ס"מ בממוצע. לצורך מעבר חופשי ובטוח למשתמש בקביים או בכיסא גלגלים יש להרחיב הפתחים עד לרוחב של 100ס"מ. ג. כמו כן יש להתקין מעקה לאורך הקירות באמבטיה ובחדר השירותים על מנת להבטיח יציבות". מהנדס בניין מטעם התובע העריך את ההוצאות הכרוכות בהתאמה כזו של תנאי המגורים בסכום של כ- 000, 166ש"ח. ב"כ הנתבעים סבור לעומת זאת כי אין לפסוק לתובע דבר בגין ראש נזק זה, בשל שהד"ר יצחקי, המומחה שנתמנה, לא התייחס בחוות דעתו לצורך בהתאמת מקום המגורים. עוד הוא מדגיש כי הערכותיהם של העדים מטעם התובע מתבססות על ההנחה שהתובע ידרש לעשות שימוש בעגלת נכים מה שאין המצב היום ואין להניח שיהיה גם בעתיד עד סוף תוחלת חייו. כאמור קיימת תשתית ראייתית לכך שהתובע יתקשה בעליה ובירידה במדרגות. יש לפצותו בגין הצורך להתאים את תנאי מגוריו למיגבלה זו ולנכותו. אף כי לא בשיעורים שהוצעו על ידי המהנדס מטעם התובע. יש לפיכך לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה את הסכומים הבאים: א. רכישת מעליון חיצוני על פי החלופה הזולה מבין השתיים המוצעות בחוות דעתו של המהנדס לביא 500, 41ש"ח ב. הוצאות הרכבה כולל עבודות חשמל 000, 8ש"ח ג. הרחבת הפתחים בדירה 500, 3ש"ח ד. התקנת מעקות לחדרי שירותים ואמבטיה 500, 1 ש"ח ה. שינוי חיבורי החשמל והתאמתם לצריכה המוגברת עם התקנת המעליון 000, 4 ש"ח ו. מע"מ % 17על המחירים הנקובים לעיל 996, 9ש"ח סה"כ 796, 68 ש"ח ובשיערוך להיום 445, 84 ש"ח עזרת הזולת 9. המומחה הרפואי קבע כי במצבו, טרם החלפת המפרק הפגוע, מסוגל התובע להתנועע אך ורק כשהוא נתמך בקביים. לעומת זאת הוא מעריך כי אם יזקק התובע לניתוח השתלה שלישי כי אז יהיה נתון בסיכון של הסתבכויות עד כדי פגיעה חמורה ביכולת התנועה, פגיעה שעשויה להביא אותו לכלל הצורך לעשות שימוש בעגלת נכים. בתקופת הביניים, לעומת זאת, במשך מרבית שנות חייו, תקטן הזקקותו של התובע לעזרת הזולת. כאמור, אין להניח, בתקופת תוחלת חייו של התובע, כי ידרש לניתוח השתלה שלישי. מאידך גיסא, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בסמוך לאחר התאונה נזקק התובע לסיוע מבני משפחתו במידה העולה על מידת הסיוע הרגיל שמעניקים בני משפחה זה לזה וכי יזקק לפרקים לסיוע גם בתקופות מסויימות בעתיד. יש לפצות את התובע בגין הסיוע האמור לו זכה בעבר ובגין הסיוע לו יזקק בעתיד בשיעור גלובלי של 000, 75ש"ח. הוצאות ניידות 10. בשל מגבלותיו נבצר מן התובע, בעבר, להשתמש בתחבורה ציבורית. לאחר ביצוע ההשתלה של מפרק הירך, כך קבע המומחה הרפואי, תהא לתובע אפשרות לעשות שימוש בתחבורה ציבורית, אלא שהדבר כרוך בחוסר נוחות ויש עימו גם סיכון רפואי. התובע זכאי לפיכך לפיצוי בגין הוצאות נסיעה מוגברות שלא באוטובוסים. התובע מציע לחשב את נזקו בהסתמך על הצורך לרכוש מכונית שתוכל לקלוט ולהסיע עגלת נכים והוא סומך על חוות דעתו של שמאי הרכב מוהר המתייחסת למכונית מדגם וולבו .740מן הראיות שבאו במשפט לא הוכח הצורך ברכישת מכונית שתתאים לשימוש בעגלת נכים ואף לא הצורך ברכישת מכונית בכלל. בתשובה לשאלות ההבהרה, ששוגרו אליו על ידי התובע, ציין המומחה הרפואי שנתמנה כי דרגת נכותו של התובע אינה נופלת כלל בגדר המבחנים המעניקים זכאות לניידות מטעם המוסד לביטוח לאומי. נראה אפוא כי ראוי להשתית את חישוב הפיצויים על ההנחה כי התובע יזדקק לשימוש מוגבר במוניות במהלך חייו אך לא ידרש דווקא לרכוש רכב פרטי. יש לפסוק לו בגין ראש נזק זה בעתיד, בהתחשב גם בגילו, סכום של 000, 80ש"ח וכן סכום נוסף, הכולל בתוכו גם ריבית, בשיעור -.500, 7ש"ח בגין הוצאות אלה בעבר. הוצאות רפואיות בעתיד 11. התובע ידרש, על פי הצפוי, להנתח בעתיד לצורך החלפת פרק הירך. המומחה הרפואי העריך בחוות דעתו כי עלות כל ניתוח כזה היא "כ- $ 10,000". סכום זה אינו כולל, לדעתו, את דמי האישפוז בבית החולים במשך תקופה של שבועיים עד שלושה שבועות. איש מנהל מדור זכויות החברים של קופת חולים העיד לעומתו כי עלות יום אישפוז היא 077, 1ש"ח ובשערוך להיום _ 276, 1ש"ח. סכומים אלה כוללים, על פי עדותו, גם את כל הוצאות הטיפולים לרבות ניתוחים. מכל מקום הוצאות האישפוז כשלעצמן מכוסות מכח החוק כיום והתובע לא ידרש לשאת בהן. יש להניח עם זאת כי התובע ידרש לרכוש בעצמו את השתל המשמש את הניתוח ויש לפצותו, על פי אומדן גלובלי, בגין הוצאה זו בעתיד, ולאחר שמביאים בחשבון גם את הצורך בהוון מתאים, בסכום כולל של 000, 25ש"ח. נזק שאינו נזק ממון 12. התובע נפגע לאחר שמלאו לו 46שנים. נכותו הצמיתה הוערכה ב- % 30 והוא אושפז בבית החולים במשך 22יום. לפיכך, יש לפצותו בגין ראש נזק זה בסכומים הבאים: 278, 24ש"ח = 0.84x902, 28ש"ח = 0.30x340, 96ש"ח וכן: 239, 4ש"ח = 22x340, 96x0.002 ובסה"כ 517, 28ש"ח סכום זה ישא ריבית כחוק מיום התאונה ואילך. החיוב 13. אני מחייב לפיכך, את הנתבעים לפצות את התובע בסכומים הבאים: א. אובדן השתכרות בעבר 200, 74 ש"ח ב. הפסד השתכרות בעתיד 728, 214 ש"ח ג. פיצוי בגין הוצאות דיור 445, 84 ש"ח ד. עזרת הזולת 000, 75 ש"ח ה. הוצאות ניידות 500, 87 ש"ח ו. הוצאות רפואיות בעתיד 000, 25 ש"ח ז. נזק שאינו נזק ממון 517, 28 ש"ח בסה"כ נכון להיום 390, 589 ש"ח לסכומים אלה תיווסף ריבית כחוק על פי המפורט בפסק הדין. הנתבעים ישאו הדדית בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בשיעור % 13+ מע"מ.אחוזי נכותנכותתאונת דרכים