תביעה נגד עורך דין על טיפול רשלני

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד עורך דין על טיפול רשלני: א. כללי .1הנתבע (התובע שכנגד) (להלן: "הנתבע"), שהינו עו"ד במקצועו, ייצג את התובע (הנתבע מס' 1בתביעה שכנגד) (להלן: "התובע") במספר עניינים. .2בתביעה זו שבפני מבקש התובע לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב תוצאות טיפולו הרשלני של הנתבע בעניינו. .3מדובר בשלושה עניינים כדלקמן: א. ייצוג בעריכת הסכם התקשרות בין חברת ח.ס.ד - סחר שירותים והובלות בע"מ (להלן: "ח.ס.ד בע"מ") ובין ע. שלגית הדרום (1990) בע"מ (להלן: "שלגית בע"מ"). ב. הכנה וייצוג משפטי בהתנגדות של התובע לביצוע שיקים אשר הוגשה כנגדו על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ במסגרת תיק הוצל"פ 4148/92בלשכת הוצל"פ בב"ש. ג. הכנה וייצוג משפטי בהתנגדויות לשתי בקשות לביצוע השיקים אשר הוגשו כנגד התובע וכנגד אחיו על ידי אחמד עיסא מחמד מנסיה בתיקי הוצל"פ 11413/92ו- 11414/92בלשכת הוצל"פ בב"ש. .4מנגד, הגיש הנתבע כנגד התובע וכנגד ח.ס.ד. בע"מ תביעה שבמסגרתה מבקש הוא לחייב את התובע ואת ח.ס.ד בע"מ לשלם לו שכר טירחת עו"ד בגין שירותים שניתנו על ידי הנתבע בעניינים כדלקמן: א. בתביעת ח.ס.ד נגד שלגית (התביעה בענין זה מופנית כלפי התובע וכן כלפי ח.ס.ד. בע"מ). ב. תביעה נגד שלמה מדמון (התביעה בענין זה מופנית כלפי התובע בלבד). ג. ייצוג התובע בהליכי הוצל"פ של אחמד עיסא כנגדו (התביעה בענין זה מופנית כלפי התובע בלבד). ד. ייצוג התובע בהתנגדות לביצוע השטר של בנק לאומי לישראל בע"מ (התביעה בענין זה מופנית כלפי התובע בלבד). ב. ההסכם שבין ח.ס.ד בע"מ ובין שלגית בע"מ: .1אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ייצג את התובע, שהוא בין בעלי השליטה ומנהלה של ח.ס.ד בע"מ וכן ייצג חברה זו במשא ומתן ובעריכת הסכם ההתקשרות שנחתם בינה ובין שלגית בע"מ ביום .25.8.91 .2לטענת התובע, התרשל הנתבע בשני עניינים ביחס להסכם שבין ח.ס.ד בע"מ ובין שלגית בע"מ: א. בכך שהוא הסתפק בערבות אישית של מר X X, מנהלה של שלגית בע"מ, לפרק זמן של שנה אחת בלבד, בעוד שבהסכם נקבעה התקשרות לפרק זמן של 4שנים. ב. בניסוחו של סעיף 18להסכם האמור. לטענת התובע, נוסח סעיף זה ללא פיסוק ועל כן הוא מאיין את ערבותו של מר X X אף בפרק זמן של שנה כפי שנקבע בסעיף זה. סעיף 18להסכם נוסח כדלקמן: "מנהל צד א' מר X X ת.ז. Xערב בזאת כי החברה צד א' תהא סולבנטית במשך שנה מיום חתימת הסכם זה ולא יהא עליו להחזיר לצד ב' את מלוא השקעתו". על פי ניסוח זה, טוען התובע שבהעדר פסיק לאחר המילה "ולא" או בהעדר מקף לפני מילה זו, נקבע למעשה שמנהל צד א' לא יחזיר לצד ב' את מלוא השקעתו. לטענת הנתבע, המשמעות של המילה "ולא" שבסעיף זה הינה כמילה נרדפת למילה "אחרת". דהיינו, ערב מנהל צד א' לכך שהחברה צד א' תהא סולבנטית במשך שנה מיום חתימה ההסכם ואם לא יהא הדבר כך, יחזיר הערב לצד ב' את מלוא השקעתו. .3לטענת התובע, לא הסביר לו הנתבע את תוכנו של סעיף 18להסכם קודם לכך הוא חתם עליו וכי רק לאחר שהוא חתם בפועל על ההסכם, הוברר לו שערבותו של מנהל צד א' הינה לשנה אחת בלבד. .4סבורני כי אין כל ממש בטענת התובע בדבר התרשלות הנתבע בניסוחו של סעיף 18להסכם. על אף העדר פיסוק מתאים בסעיף 18להסכם מהבחינה התחבירית, ברורה כוונת הצדדים להסכם לפיה דובר על כך שמנהל צד א' יחזיר לצד ב' את השקעתו אם לא תהא החברה צד א' סולבנטית במשך שנה מיום חתימת ההסכם. כל פרשנות אחרת מרוקנת מתוכן את האמור בסעיף 18להסכם בדבר ערבותו של מנהל צד א'. .5התובע לא הביא ראיה כלשהי לכך ששלגית בע"מ או מנהלה פירשו או מפרשים את סעיף 18להסכם אחרת מהאמור לעיל. .6זאת ועוד, הוברר כי לפני תום השנה הראשונה להתקשרות בין הצדדים הגישה ח.ס.ד בע"מ כנגד שלגית בע"מ וכנגד מנהלה תביעה כספית על יסוד ההסכם האמור. תביעה זו הוגשה בת.א. 2555/92 בבימ"ש השלום בב"ש והדיון בה הסתיים ביום 8.10.92בפשרה לפיה הוסכם, בין היתר, שהצדדים ימשיכו לקיים את הסכם ההתקשרות מיום 25.8.91וכי מנהל שלגית בע"מ, מר X X, יהא ערב לכל התחייבויותיה של שלגית בע"מ להסכם. הפעם לא הוגבלה ערבות זו לפרק זמן כל שהוא אלא שנקבע שהיא תקפה מיום 8.10.92ואילך. הנה כי כן, גם אם נפל פגם כלשהו בניסוחו של סעיף 18להסכם ההתקשרות שבין שלגית בע"מ ובין ח.ס.ד בע"מ, כטענת התובע, הרי פגם זה התרפא על ידי הסכם הפשרה האמור לעיל. .7התובע לא הוכיח בפני כי ניסוחו של ההסכם כפי שנעשה הדבר או כי ההסכמה המקורית להעמיד את ערבותו של מנהל שלגית בע"מ לפרק זמן של שנה אחת בלבד, היסבו לתובע נזק כלשהו. .8גם אם הייתי מאמץ עמדת התובע ביחס לרשלנות של הנתבע בענין ההסכם וניסוחו, לא היה מקום לחייב את הנתבע לשלם פיצויים לתובע עצמו. הוברר כי התשלום על סך -.000, 45ש"ח בצירוף מ.ע.מ. שולם לשלגית על ידי חב' חסד ולא על ידי התובע עצמו. דבר זה עולה בבירור הן מהאמור בסעיף 15להסכם שבין ח.ס.ד בע"מ ובין שלגית בע"מ והן מטיעונו של התובע עצמו לפיו כנגד התשלום הנ"ל הוא קיבל חשבונית על שם חב' ח.ס.ד בע"מ ולא על שמו הוא. .9בסיכומו של דבר הוא שדין תביעתו של התובע בעניין זה להידחות. ג. ייצוג בענין בל"ל תיק הוצל"פ 4148/94בב"ש: .1כנגד התובע הוגש שטר לביצוע בתיק הוצל"פ 4148/94אשר הזוכה בו הנו בנק לאומי לישראל בע"מ. התובע פנה לנתבע על מנת שהלה ייצג אותו בתיק זה לרבות בהתנגדות לביצוע השטר האמור. .2אין חולק על כך כי היום האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 13.4.92ואילו ההתנגדות הוגשה ביום .14.4.92 עוד אין חולק על כך כי בשל האיחור האמור בהגשת ההתנגדות החליט כב' ראש ההוצל"פ לדחות את ההתנגדות ולחייב את התובע בתשלום החוב על פי הבקשה לביצוע השטר. לאחר דחיית ההתנגדות כאמור לעיל ובמסגרת הדיון בפני כב' ההוצל"פ, נעתר כב' ההוצל"פ לבקשת הנתבע, בשם התובע, לעיכוב ביצוע בהליכי ההוצל"פ לפרק זמן של 20יום על מנת לאפשר לתובע הגשת ערעור. .3שתיים הן טענותיו של התובע כלפי הנתבע ביחס לרשלנותו במקרה זה: א. בכך שהוא הגיש את ההתנגדות באיחור של יום אחד. ב. בכך שהוא לא הגיש ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ כפי הצהרתו במסגרת הדיון בפניו ולאחר שנדחתה ההתנגדות לביצוע השטר מהטעם שהתנגדות זו הוגשה באיחור של יום אחד. .4לטענת התובע, בסופו של דבר הוא נאלץ לשלם לבנק לאומי בע"מ סך של -. 000, 23ש"ח וזאת במסגרת הסכם פשרה אליו הוא הגיע עם הזוכה על אף שיתרת החוב שלו כלפי הבנק עמדה על סך -.000, 50ש"ח. .5לטענת התובע, הוא שילם את הסכום האמור לעיל אך בשל רשלנותו של הנתבע בטיפולו בעניינו ועל כן על הנתבע להשיב לו סכום זה. .6לגירסת התובע, התקבלה אזהרה בתיק ההוצל"פ הנ"ל על ידי אשתו ומיד לאחר מכן הוא הגיע עם האזהרה למשרדו של הנתבע ובקשו לייצגו בהתנגדות. הנתבע לא ברר עם התובע או עם ב"כ הזוכה או בתיק ההוצל"פ מה הוא היום המדוייק בו התקבלה האזהרה בתיק ההוצל"פ. עוד טוען התובע כי ההתנגדות היתה מוכנה להגשה כבר ביום 12.4.92וניתן היה להגישה ביום האחרון לכך, דהיינו .13.4.92 .7ביחס לשאלת בירור מועד קבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ על ידי התובע או אשתו, מוסר הנתבע שתי גירסאות שאינן מתיישבות זו עם זו. על פי הגירסה האחת, לא יידע אותו התובע שאשתו היא אשר קבלה את האזהרה ומתי היא קבלה אותה (סעיף 17לתצהיר העדות הראשית של הנתבע). מאידך, מוסר הנתבע כי משיחתו עם התובע הוא הבין שהוא לא נמצא באיחור (סעיף 18לתצהיר העדות הראשית של הנתבע). אם אכן לא יידע התובע את הנתבע בדבר מועד קבלת האזהרה, הכיצד יכול היה הנתבע להבין שהתובע לא נמצא באיחור?. הצדדים לא הביאו ראיות ביחס למועד המדוייק בו פנה התובע לנתבע ומכל מקום אין מחלוקת כי בעת שהתובע פנה לנתבע טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות. .8הצדדים חלוקים בשאלה באיזה מועד חתם התובע על התצהיר התומך בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר. לגירסת התובע, נחתם התצהיר האמור ביום 12.4.92, דהיינו יום אחד לפני תום המועד להגשת ההתנגדות. לגירסת הנתבע, נחתם התצהיר האמור ביום 13.4.92אחה"צ ועל כן בכל מקרה לא ניתן היה להגיש את ההתנגדות במועד. מעדיף אני את גירסת התובע על פני גירסת הנתבע וזאת מהטעם שגירסה זו נתמכת באמור בתצהיר עצמו שבו מצויין מפורשות כי הוא נחתם ביום .12.4.92קביעה זו נושאת גם את חתימתו של הנתבע עצמו כמי שאישר את חתימת התובע על תצהירו. .9מקבל אני את טענת התובע כי הנתבע התרשל בענין הגשת ההתנגדות לביצוע השטר במועד. אם לא בדק הנתבע, קודם לכך שהוא נטל על עצמו לייצג את התובע בהתנגדות לביצוע השטר, את המועד שבו נמסרה האזהרה לתובע, הרי הוא התרשל בכך שהוא נטל על עצמו את הייצוג על אף הסיכון שהוא לא יוכל לעמוד בלוח הזמנים להגשת ההתנגדות. אין ספק כי הנתבע ידע או לפחות היה עליו לדעת כעו"ד חשיבות הגשת התנגדות במועד או הגשה באיחור בליווית בקשה מתאימה להארכת המועד. אם בדק הנתבע, קודם לכך שהוא נטל על עצמו לייצג את התובע בהתנגדות לביצוע השטר, הרי הוא ידע מה הוא המועד האחרון להגשת ההתנגדות. מאחר והתובע חתם על התצהיר ביום 12.4.92, כפי שקבעתי לעיל, הרי התרשל הנתבע בהגשת ההתנגדות באיחור על אף ידיעתו את המועד האחרון לכך. בהקשר זה אציין כי גם אם הייתי מקבל את גירסת הנתבע לפיה נחתם התצהיר ביום 13.4.92, הרי משידע הנתבע כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות הוא 14.4.92, עליו היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ולא להתעלם מהאיחור בהגשת ההתנגדות. סבורני כי בענין זה לא נהג הנתבע כפי שהיה נוהג עו"ד סביר בנסיבות הענין. אין ספק כי הנתבע, כעו"ד, ידע או לפחות היה עליו לדעת חשיבות העמידה בלוח הזמנים להגשת ההתנגדות במועד. כמו כן היה עליו לדעת כי התנגדות המוגשת באיחור יש ללוות בבקשה מתאימה להארכת המועד להגשתה, דבר שלא נעשה במקרה דנן. .10אשר לאי הגשת ערעור על החלטת כב' הרשם, לפיה נדחתה ההתנגדות מחמת שהוגשה באיחור, העלה הנתבע שלושה נימוקים לכך. הנימוק האחד היה שהוא לא נתבקש על ידי התובע להגיש את הערעור. הנימוק השני היה שלא שולם לו שכ"ט בגין ייצוג בערעור. הנימוק השלישי היה בכך שלדעתו לא היה סיכוי לערעור. אם אכן סבר הנתבע שאין סיכוי לערעור, לא ראיתי מדוע הוא העלה נימוק לפיו הוא לא הגיש את הערעור בשל כך שלא שולם לו שכר טרחה. כלום ביקש הנתבע ליטול שכר טרחה ולייצג את התובע בערעור אשר לא היה לו סיכוי, להערכתו?. בהקשר זה יצויין כי תמוהה ביותר טענת הנתבע כי התובע לא פעל להקטנת נזקו בכך שהוא נמנע מלפנות לעו"ד אחר לשם הגשת הערעור. הרי לגישתו של הנתבע לא היה סיכוי לערעור זה. אם כך במה וכיצד יקטין התובע את נזקו על ידי הגשת הערעור? לנתבע פתרונים. .11על אף מסקנתי כי הנתבע התרשל באופן טיפולו בעניינו של התובע בנוגע להגשת ההתנגדות שלא במועד, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות מהטעם שלא עלה בידי התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות של הנתבע ובין העובדה כי הוא נשא בתשלום לבנק לאומי. סבורני כי לא די בכך שהתובע הוכיח את רשלנות הנתבע בהגשת ההתנגדות שלא במועד. עליו היה להוכיח בפני כי אם אכן היתה מוגשת ההתנגדות במועד היא היתה מתקבלת. כמו כן היה עליו להוכיח בפני כי אם היתה ההתנגדות מתקבלת היתה תביעת בנק לאומי כנגדו נדחית. לצורך הוכחת ענין זה היה על התובע לפרוס במסגרת תיק זה שבפני את טענותיו וראיותיו בענין שבינו ובין בנק לאומי בע"מ, דבר שלא נעשה על ידו. הנה כי כן, הוכיח התובע התרשלותו של הנתבע כלפיו במקום בו היתה לנתבע חובת זהירות כלפיו אך לא עלה בידיו להוכיח כי הנזק אשר נגרם לו, בדבר התשלום לבנק לאומי בע"מ, נגרם על ידי מעשה הרשלנות של הנתבע. ד. תביעת אחמד עיסא מחמד מנסיה נגד התובע ואחיו: בענין זה ציין ב"כ התובע בסיכומיו כי לאחר שיקול דעת נוסף מבקש הוא למחוק את התביעה נגד הנתבע. מאחר ובקשה זו באה בשלב של הסיכומים ולאחר שהצדדים הביאו ראיות לענין זה, אין לי אלא לדחות את התביעה בענין זה. ה. התביעה שכנגד - כללי: .1התובע אינו כופר בכך שהוא חתם על שלושה מסמכים נפרדים שמהותם התחייבות לתשלום שכ"ט עו"ד. המסמך האחד נושא התחייבותה של ח.ס.ד בע"מ לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בגין ייצוגה בתביעתה כנגד שלגית בע"מ. מסמך זה נושא חתימתו של התובע עצמו כמי שערב להתחייבותה של ח.ס.ד. בע"מ לתשלום שכר הטרחה (נ/3). המסמך השני נושא התחייבותו של התובע לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בגין ייצוגו של התובע בתביעה שבינו ובין שלמה מדמון (נ/1). המסמך השלישי נושא התחייבותו של התובע לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בגין ייצוגו של התובע במסגרת התנגדותו לביצוע השטר שהוגש על ידי אחמד עיסא כנגדו בתיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בבאר שבע (נ/2). .2לכתחילה טען התובע כי הוא חתם על המסמכים נ/1, נ/ 2ונ/ 3מבלי שמסמכים אלה היו מלאים. בעדותו בפני חזר בו התובע מגירסה זו תוך שהוא ציין שיתכן שהמסמכים היו מלאים (ראה עמ' 15שורה 21לפרוטוקול). .3בסיכומיו, טען ב"כ התובע כי התחייבויותיו של התובע ושל ח.ס.ד. בע"מ נחתמו לאחר שהתובע ביקש לקבל את תיקיו מהנתבע וכתנאי לכך. עוד טען ב"כ התובע שאין להתחייבויות אלה כל תוקף מחייב מאחר והן נתנו על ידי התובע עקב עושק ו/או השפעה בלתי הוגנת. לטענת התובע כי ההתחייבויות נתנו עקב או או השפעה בלתי הוגנת, אין זכר כלשהו בכתב ההגנה שכנגד ודי בכך כדי לדחות טענה זו. גם לגופו של ענין, לא הוכח בפני דבר קיומו של עושק או השפעה בלתי הוגנת שבמסגרתם חתם התובע על ההתחייבויות האמורות. גם הטענה שהנתבע התנה את מסירת תיקיו של התובע לידי התובע בכך שהתובע יחתום על כתבי ההתחייבות, לא הוכחה. אין זכר לטענה זו בתצהיר עדותו הראשית של התובע. .4התובע העלה טענה כללית לפיה מידי פעם הוא שילם לנתבע שכר טרחת עו"ד. התובע לא נקב במועדים בהם בוצעו תשלומים אלה ובסכומים אשר הוא שילם לטענתו. התובע לא תמך טענתו בענין זה במסמך כשלהו. מטעמים אלה ומאחר ונטל הראיה בענין זה רובץ לפתחו, יש לדחות טענתו זו. ו. התביעה שכנגד בענין ח.ס.ד. בע"מ נגד שלגית בע"מ: .1כאמור לעיל, בענין זה חתמו ח.ס.ד. בע"מ והתובע על ההתחייבות נ/.3 .2בהתחייבות זו נטלו על עצמם ח.ס.ד בע"מ והתובע, כערב לה, לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד סכום ראשון של 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ ובסכום נוסף של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין כל הופעה בבית המשפט. כמו כן, הוסכם שהנתבע יקבל 20אחוז מהסכומים שיפסקו, אם יפסקו, לטובת ח.ס.ד. בע"מ. .3הנתבע ייצג את ח.ס.ד בע"מ בתביעתה נגד שלגית בע"מ אשר הוגשה בת.א. 2555/92בבית משפט השלום בבאר שבע. עדותו של הנתבע כי הוא הופיע בשתי ישיבות של בית המשפט במסגרת התביעה של ח.ס.ד. בע"מ נגד שלגית בע"מ לא נסתרה. .4הדיון בתביעה של ח.ס.ד. בע"מ נגד שלגית בע"מ הסתיים בפשרה שבמסגרתה לא היה על שלגית בע"מ או הנתבע השני בתובענה זו, X X, לשלם לח.ס.ד. בע"מ תשלום כלשהו. אני דוחה טענת הנתבע לפיה על התובע ו/או על ח.ס.ד בע"מ לשלם לו 20אחוז מהסכום אותו תבעה ח.ס.ד. בע"מ משלגית בע"מ ומX X. משלא נפסק לטובת ח.ס.ד. בע"מ סכום כלשהו בתביעה הנ"ל, אין הנתבע זכאי לתשלום נוסף כלשהו מעבר לסכום הראשוני שנקבע ומעבר לתשלום בגין ישיבות בית המשפט. משהסתיים הדיון בתובענה הנ"ל, אין מקום לחיובה של ח.ס.ד. בע"מ ושל התובע על בסיס המצב לפיו הם החליטו שלא להמשיך בהליכים כנגד שלגית בע"מ וX X. .5לאור האמור לעיל, סבור אני כי הנתבע זכאי לשכ"ט בגין שירותיו בתביעה של ח.ס.ד. בע"מ כנגד שלגית בע"מ וX X כדלקמן: א. הסך של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין פתיחת התיק. ב. הסך של 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ בגין ישיבות בית המשפט. בסה"כ זכאי הנתבע לקבל שכר טרחת עו"ד בענין זה בסך כולל של 095, 4ש"ח. לסכום זה יש לצרף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה שכנגד (26.10.93). ז. התביעה שכנגד בענין שלמה מדמון: .1בענין זה חתם התובע על ההתחייבות נ/.1 על פי התחייבות זו, על התובע לשלם לנתבע סך של 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין פתיחת התיק וכן סך של 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין כל ישיבה בבית המשפט. כמו כן, התחייב התובע לשלם לנתבע סך של 20אחוז מסכום שיפסק. הנתבע העמיד תביעתו בענין זה רק על הנוגע לפתיחת התיק ולישיבת בית המשפט. טענת הנתבע כי בענין זה הוא הופיע בבית המשפט בישיבה אחת לא נסתרה. .2התובע מודה כי הוא לא שילם לנתבע שכ"ט בענין זה (ראה עמ' 15שורה 28 לפורטוקול בית המשפט). .3הנתבע אישר בעדותו בפני כי הוא גבה, במסגרת הליכי ההוצל"פ כנגד שלמה מדמון, את הסך של 500, 1ש"ח (ראה בענין זה תצהיר עדותו הראשית של התובע - סעיף 45). לטענת הנתבע, נגבה סכום זה במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו כנגד שלמה מדמון בתיק הוצל"פ אחר. מאחר ואין במסמך ההתחייבות נ/ 1ציון של תיק ההוצל"פ שאליו מתייחס כתב התחייבות זה, לא ראיתי לייחס את כתב ההתחייבות לתיק הוצל"פ זה או אחר דווקא. סבורני כי בנסיבות אלה נכון יהא לנכות את הסך של 500, 1ש"ח מהסכומים אותם התחייב התובע לשלם לנתבע על פי כתב ההתחייבות נ/.1 .4לאור האמור לעיל, סבור אני כי יש לחייב את התובע לשלם לנתבע שכנגד בגין הייצוג בעניינו של שלמה מדמון את הסכומים כדלקמן: א. סך של 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין פתיחת התיק. ב. סך של 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ בגין ישיבת בית המשפט. מהסכומים הנ"ל יש לנכות את הסך של 500, 1ש"ח. בסה"כ זכאי הנתבע לשכר טרחת עו"ד בענין זה בסך כולל של 840ש"ח. לסכום זה יש לצרף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד (26.10.93) ועד ליום התשלום בפועל. ח. תביעה שכנגד בענין אחמד עיסא: כאמור בכתב ההתחייבות נ/2, שהתייחס לשכר טרחתו של הנתבע בייצגו את התובע בעניינו של אחמד עיסא, התחייב התובע לשלם לנתבע את הסך של 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ דהיינו, הסך של 340, 2ש"ח. על התובע לשלם לנתבע סכום זה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (26.10.93) ועד ליום התשלום בפועל. ט. תביעה שכנגד בענין בנק לאומי לישראל בע"מ: משהגעתי למסקנה כי הנתבע התרשל בטיפולו בענין זה בכך שהוא הגיש את ההתנגדות לביצוע השטר באיחור, סבור אני כי אין הוא זכאי לקבל שכר טרחה בענין זה. רשלנותו של הנתבע בענין זה משמיטה את ההתחייבות החוזית של התובע כלפי הנתבע לתשלום שכר טרחת עו"ד. משלא קיבל התובע מהנתבע את השירות שבגינו הוא היה נכון לשלם שכר טרחה או היה עליו לשלם שכר טרחה, אין הנתבע זכאי לשכר טרחה זה. י. סיכום: סיכומו של דבר הוא: א. אני דוחה את תביעתו של התובע כנגד הנתבע. ב. אני מקבל, חלקית, את התביעה הנגדית של הנתבע כנגד התובע וכנגד ח.ס.ד. בע"מ כדלקמן: .1על הנתבעים בתביעה שכנגד (התובע וחברת ח.ס.ד. בע"מ) לשלם, הדדית, לתובע בתביעה שכנגד (הנתבע) את הסך של 095, 4ש"ח. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. .2בנוסף לאמור לעיל, ישלם הנתבע בתביעה שכנגד (התובע) לתובע בתביעה שכנגד (הנתבע) את הסך של 180, 3ש"ח. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. ג. נראה לי כי בנסיבות העניין ראויה התוצאה לפיה כל צד ישא בהוצאותיו ועל כן אין אני עושה צו להוצאות.עורך דיןתביעה נגד עורך דין