תביעת מזונות לארבעה ילדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת מזונות לארבעה ילדים: ביום 13.3.95 הגישה תובעת 1(להלן - האשה) בשמה ובשם שני ילדיה הקטינים (בן 12ש' וחודשיים, ובן 7ש') תביעה נגד המשיב - שהוא בעלה ואבי ילדיה, (להלן - הבעל). התביעה במהותה הוגדרה כתביעת "מזונות ואחזקת ילדים". בסעיף 15לתביעה, שהוא סעיף הסעדים, נתבקש ביהמ"ש ברישא לפסוק לתובעים "מזונות זמניים", אולם בסק' א' מתבקש ביהמ"ש לפסוק מזונות בסך 8600ש"ח לחודש, ואילו בס"ק ב' מתבקש ביהמ"ש לפסוק לתובעים מזונות זמניים. ס' 8 לתביעה הוא הסעיף המפרט את המזונות הנדרשים, והוא כולל כלכלה לאשה ולארבעת ילדיה - כולל הילדים הבוגרים - בסכום של 2000ש"ח לחודש. ההוצאות החודשיות המפורטות באותו סעיף כוללות גם הוצאות חודשיות נוספות בגין - החזקת הבית בן 3הקומות - 1500ש"ח, משכנתא - 500ש"ח, ביטוח הבית 200ש"ח, ביגוד והנעלה - 600ש"ח, נסיעות - 400ש"ח, הוצאות דלק לרכב - 150ש"ח, ביטוח שתי המכוניות - 400ש"ח, קייטנות ודמי שכלול - 500ש"ח, חוגי לימוד והעשרה - 300ש"ח, שעורי עזר ומורים פרטיים - 300ש"ח, קופח - 150ש"ח, בית מרקחת - 150ש"ח, ספרי לימוד לקטינים - 100ש"ח, חשמל וסולר לחימום - 250ש"ח, אגרת טלויזיה - 50ש"ח, מים וארנונה - 300ש"ח, גאז - 50ש"ח, טלפון 150ש"ח. כ"כ הגישה האשה נגד הבעל באותו יום גם בקשה לעיקול שתי המכוניות, המטלטלין בדירה, חשבונות בנקים עד 5000ש"ח - וצו עיקול ניתן כמבוקש. כן הגישה האשה באותו יום גם בקשה למתן צו הגנה נגד הבעל - וצו כזה ניתן, תחילה עד לדיון במעמד הצדדים, ולאחר מכן הוארך פעמיים, כשהארכתו האחרונה היא עד 13.9.95- שאז מסתיימים 6החודשים הקבועים בחוק. כב' השופט עזרא קמא, שדן בצו ההגנה, הורה על מתן תסקיר פקידי סעד, ותסקיר כזה מיום 6.6.95אכן הוגש ביום .18.6.95 המסקנה של פקידת הסעד היתה לחייב את כל המשפחה להכנס לתוכנית טיפולית משפחתית, וכן המליצה להמשיך את ההפרדה בין בני הזוג כדי לקדם את הטיפול המשפחתי. (בעקבות זאת אכן הוארך צו ההגנה עד 13.9.95). ביום 15.3.95הגישה האשה לבד"ר בירושלים תביעה לגירושין (נ-1). (מתביעה זו הוגש לי רק הדף הראשון, אך נראה כי באותה תביעה לא נכרכה תביעת מזונות). אי לזאת, בעת הגשת תביעת המזונות לבימ"ש זה - עדיין היה מקום לתביעת המזונות גם בשם האשה, אולם בעת הדיון בתביעה (שהתקיים ביום 13.6.95), ובוודאי בעת מתן פסק דין זה - אין מקום לפסוק לאשה מזונות בעבורה, וזאת עפ"י הכלל שנקבע בביהמ"ש העליון כי תביעת מזונות ותביעת גירושין - סותרות זו את זו. בע"א 68/83 הרמן נ. הרמן (פד"י ל"ז (4) 414נקבע: "הלכה פסוקה היא, כי כל עוד תלויה ועומדת תביעת אשה לגירושין לפני בית הדין הרבני, לא תידון תביעתה למזונות קבועים בבית המשפט המחוזי, בהיות שתי תביעות אלה תרתי דסתרי. ביסוד התביעה הראשונה מונחת עילה להפקעת נישואין, בעוד עילתה של התביעה השניה מושתתת דווקא על קיום הנישואין" (עמ' 418ג'). יתרה מזו, בהמשך קבע ביהמ"ש: "לא תעזור למערערת בענין זה גם העובדה, שהגישה לבית הדין הרבני בקשה לביטול תביעתה. הכלל של "תרתי דסתרי" יחול עליה, כל זמן שהתביעה בבית הדין הרבני עדיין תלויה ועומדת. בנקודה זו קבע השופט זוסמן (כתוארו אז) בבר"ע 120/69 בעמ' 179לאמור: "חפצה האשה למנוע דחיית תובענתה על ידי בית המשפט המחוזי, יהא עליה להראות לא רק שנתנה לבית הדין הודעת ביטול אלא גם שהודעה זו שמה קץ לתביעתה שם". עולה מהאמור לעיל, כי תביעותיה של המערערת סותרות זו את זו, ולפיכך לא תוכלנה להתברר במקביל (ע"מ 418ה'-ו'). עם זאת קבע ביהמ"ש העליון באותו פסק דין (עפ"י ע"א 9/65 אלג'ם נ. אלג'ם י"ט(2) 261), כי: "במקרה כגון דא לא ידחה בית המשפט המחוזי את התובענה למזונות קבועים על הסף, אלא ישאיר את תיק התביעה פתוח עד לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הרבני בתביעה לגירושין" (עמ' 418ז'). לאור האמור, ומאחר שבינתיים פתוח בבד"ר תיק בקשה לגירושין שנפתח ע"י האשה - אני קובעת כי תביעת האשה למזונות תשאר תלויה ועומדת עד שיסתיים התיק בבד"ר. באשר לפרטי ההוצאות שצוינו בתביעה יובהר כי התביעה הוגשה רק בשם הבנים הקטינים ולא בשם הבנות הבוגרות, וע"כ מובן שאין מקום לפסוק מזונות לבנות הבוגרות. חלק לא קטן מפרטי ההוצאות המפורטים בס' 8לתביעה - הוא בלתי סביר: הבעל משלם את הביטוח הרפואי - ומובן שתביעה לתשלום 150ש"ח לחודש לקופ"ח - מיותרת לחלוטין. הבעל שילם את המשכנתא, הכוללת גם את ביטוח הבית - ואין כל סיבה שיתן סכום זה לידי האשה כדי לשלמו. מובן שעל הבעל להמשיך ולשלם לבנק את חוב המשכנתא. לבני הזוג שתי מכוניות הרשומות ע"ש הבעל, כשהאשה מחזיקה את אחת המכוניות וטוענת כי המכונית אינה נוסעת כפי שדרוש. עם זאת תבעה האשה במסגרת תביעתה כי הבעל ישלם לידיה את סכום ביטוח שתי המכוניות, וכן סכום של 150ש"ח כהוצאות דלק, ועוד סכום של 400ש"ח לנסיעות. האשה אינה עובדת מחוץ למשק ביתה, ולא ברור כלל לשם מה היא זקוקה לנסיעות כה רבות. אף לא הוכח לאן נוסעים שני הקטינים עד שהם זקוקים לסכומים כאלה כהוצאות נסיעה. בסעיף הכלכלה תבעה האשה 2000ש"ח ככלכלה לה ולכל ארבעת ילדיה. אמנם סכום זה אינו גבוה לחמישה אנשים, אלא שהתביעה הנכונה היתה צריכה להיות לכלכלת שני הילדים הקטינים בלבד. כ"כ לא ברור כלל לאיזה צרכים נדרש סכום של 1500ש"ח לחודש לאחזקת הבית, כאשר ארנונה, מים, חשמל, סולר, גאז, טלפון, וביטוח הבית - נדרשים בנפרד. בס"ק ט"ו כללה התובעת מספרה ובילויים בסכום של 400ש"ח, כאשר נראה כי היא מתכוונת גם לעצמה ולא ברור אם היא מתכוונת גם לבנות הבגירות. ברור כי סכום של 400ש"ח לשני הילדים הקטינים למספרה ובילויים - חורג מכל יחס סביר. בס"ק ט"ז תבעה האשה 500ש"ח לחודש לקייטנות ודמי שכלול, כאשר סכום זה הוא סכום המתאים לשנה. כן תבעה האשה 300ש"ח לחודש לחוגי לימוד והעשרה ועוד 300ש"ח למורים פרטיים - מבלי שהמציאה קבלות לכל הסכומים האמורים, כשברור כי לא צריך להיות כל קושי להמציא את הקבלות להם. האשה המציאה לביהמ"ש מספר קבלות הכוללות קבלות על רכישת מיטה, מזרן וכרית, מדף, 3שטיחים, קורס בתזונה קלינית לאשה, מחירון מנוי שנתי לבריכת נוה אילן, תעודת אחריות לפלטת שבת, מייבש כביסה, ומיקרוגל. כ"כ הגישה האשה הודעה להורים מטעם ביה"ס במבשרת ציון לגבי פירוט התשלומים השנתי שעליהם לשלם, הכולל שירותי בריאות, ביטוח תאונות אישיות, ספריה, חומרי אמנות, מחשבים, סל תרבות וטיולים, קרן קרב - ס"ה 450ש"ח נכון לאוקטובר 94', דהיינו - 900ש"ח לשני הקטינים. מן הקבלה שהוגשה נראה כי בעבור הבן היותר גדול שולם סך של 694ש"ח. לא הוגשה הקבלה בעבור והבן הצעיר. סביר, איפוא, להניח כי הסכום האמור שולם ע"י הבעל שכן הוא נקבע קודם להוצאתו מהבית. מדובר, איפוא, בסכומים שיידרשו בשנת הלימודים הבאה ולא באלו השייכים לשנה השוטפת. כן הוגשה קבלה ע"ס 50ש"ח למנוי שנתי בספריה, קבלה ע"ס 220ש"ח בגין שעורי עזר באנגלית לבן היותר גדול לחודשים מרס-אפריל 95', וקבלה ע"ס 78ש"ח לביטוח ודמי השתתפות בטיול של הצופים לבן היותר גדול. לא הוגשו קבלות נוספות.1 כ"כ יצוין כי האשה משכה ביום 9.5.95- 5000ש"ח מהחשבון המשותף לה ולבעל. מכל האמור לעיל ברור כי התביעה הוגשה על סכום גבוה של 8600ש"ח לחודש - על בסיס רעוע לחלוטין, כאשר לגבי חלק מהתביעות אין בסיס כלשהו, ולגבי חלקים אחרים אין ראיות התומכות בגובה הסכומים הנדרשים. הוכח כי הבעל משתכר סכום חודשי של 5752ש"ח לאחר ניכויי החובה. מהסכום האמור מנוכים 112ש"ח כדמי חבר, 166ש"ח לקרן השתלמות, 34ש"ח לועד העובדים, 280ש"ח לשתי קופות גמל, 40ש"ח לביטוח, ועוד 1673ש"ח כהחזר הלוואות לבנקים. שלוש ההלוואות מהבנקים נלקחו ב- 1993והלוואה נוספת עליה משולם החזר של 911ש"ח לחודש - נלקחה בינואר 95'. כל ההלוואות הללו נלקחו, איפוא, לפני שהבעל סולק מהבית ע"י האשה. וע"כ יש להניח שסכומי ההלוואות שימשו את כל בני המשפחה, והבעל ממשיך לשלם את החזרן. מובן שאין כל הגיון להפסיק את התשלום לקרן ההשתלמות, שלגביה מפריש המעביד סכום גבוה פי שלושה, ואף אין טעם להפסיק את ההפרשות לקופת גמל. כ"כ אינני רואה כיצד ניתן להפסיק תשלום דמי חבר ותשלום לועד, ובודאי לא רצוי להפסיק לשלם ביטוח. התוצאה היא שנכון למשכורת מרס 95, שהיא האחרונה שהתלוש שלה הוגש לביהמ"ש נותר לבעל בבנק סכום של 3013ש"ח. טענת האשה כאילו על הבעל לילך ולהשכיר עצמו כדי להשתכר יותר - היא טענה שקשה להתייחס אליה ברצינות, שכן לא הוכח שמותר לבעל לעבוד במקום עבודה נוסף על מקום עבודתו הקבוע בעיריה; ואם מותר לו - היכן יוכל לעבוד וכמה יוכל להשתכר. מאידך גיסא יש לאשה השכלה ונסיון בתחום נדרש מאד, ואך מפתיע הוא שמצאה לנכון להתפטר ממקום עבודתה, כפי שמפתיעה טענתה שאינה יכולה למצוא מקום עבודה אחר. לכאורה נראה כי האשה התפטרה ממקום עבודתה, בין השאר כדי שתוכל לטעון שאינה עובדת ועל הבעל לדאוג לפרנסתה ולפרנסת ילדיו - ללא עזרה מצידה. לבני הזוג דירה נוספת בביתם, שנהגו להשכירה תמורת 400דולר לחודש, אלא שהדיירים עזבו וכעת הדירה הנוספת עומדת פנויה. נוכח כל האמור ובהעדר קבלות אני קובעת לאמור: .1הבעל ישלם לשני ילדיו הקטינים למזונותיהם סכום של 1500ש"ח לחודש. .2הבעל ימשיך לשלם את מחצית סכום המשכנתא + הביטוח (להלן - המשכנתא), כל עוד לא יגור בביתו, ואת מלוא סכום המשכנתא אם וכאשר יחזור לגור בביתו. אם הבעל משלם את המשכנתא בהוראת קבע לבנק, ימשיך לשלם את מלוא הסכום, וינכה את מחצית החזר חוב המשכנתא מהסכומים שעליו לתת בידי האשה עפ"י פס"ד זה - כל עוד אינו מתגורר בביתם המשותף. .3הבעל יתן לכל אחד מילדיו הקטינים כרטיס חודשי - חופשי באגד מדי חודש. .4הבעל ישלם ישירות לבית הספר את הסכומים שבית הספר דורש משני ילדיו הקטינים כהוצאות מיוחדות המאושרות ע"י משרד החינוך - עפ"י מסמך בכתב שיומצא לו. .5הבעל יחזיר לאשה את עלות הקייטנות של הילדים הקטינים בחופשת הקיץ, לאחר שיוצגו לו קבלות על העלויות. .6הבעל ישלם בעבור כל אחד מילדיו הקטינים בגין חוג העשרה אחד לכל ילד, וזאת ישירות למארגני החוגים; וכן הוצאות לשעורים פרטיים אם מורי ביה"ס ימליצו על כך - וזאת ישירות לידי המורים; וכן דמי חברות בתנועת נוער ועלות טיולים ומחנות המאורגנים ע"י תנועת הנוער שהקטינים חברים בה. .7הבעל יקנה לילדיו הקטינים את כל ספרי הלימוד שבית הספר ידרוש את רכישתם. .8הבעל ישלם לידי האשה בנוסף לסכומים האמורים לעיל, עוד סכום של 300ש"ח לחודש בגין הוצאות שונות להחזקת הבית - כל עוד אינו מתגורר בביתם המשותף. אם וכאשר יחזור להתגורר בביתם המשותף - ישא הבעל בכל הוצאות החזקת הבית. .9הבעל יעשה מינוי לשני הקטינים בבריכת השחיה בנווה אילן בשנה הבאה (יש לילדים מנוי עד דצמבר 95'). .10הבעל יטפל בהשכרת הדירה הנוספת בבית בני הזוג. מחצית מדמי השכירות תעבור לידי האשה, והמחצית השניה של דמי השכירות תעבור לידי הבעל. לצרכי נוחיות - ניתן להסדיר כי האשה תקבל את מלוא דמי השכירות מהשכרת הדירה הנוספת, והבעל יקזז את מחצית דמי השכירות מן הסכומים שעליו לתת לידי האשה בעבור שני הילדים הקטינים לפי פס"ד זה. .11הוראות פסק דין זה יחולו רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה, ומן הסכומים שעל הבעל לשלם - ינוכה הסכום של 000, 5ש"ח שנמשך ע"י האשה מהחשבון המשותף. .12הסכומים שעל הבעל לתת בידי האשה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן מהיום וישולמו לא יאוחר מן ה- 5בכל חודש. .13מאחר שהאשה הגישה תביעה מופרזת למזונות - היה מקום להטיל עליה הוצאות ושכ"ט עו"ד, אך מאחר שסכומים אלה ייגזלו גם מהילדים - אני מורה כל כל צד ישא בהוצאותיו. .14כאמור לעיל, בציון מהות התביעה נאמר כי זו תביעה ל"מזונות ואחזקת ילדים", אם כי בגוף התביעה אין בקשה לסעד של החזקת הילדים. בכתב ההגנה טען הבעל כי "יש לקבל תסקיר של עו"ס בדבר החזקתם של הילדים הקטינים ובדבר סדרי הביקורים של ההורה אשר אינו מחזיק בילדים" (ס' 17). נראה, איפוא, כי גם הבעל הבין שתביעת המזונות כוללת בחובה גם שאלה של החזקת הילדים, שכן אם הילדים יוחזקו ע"י הבעל - אין כלל מקום לפסיקת מזונותיהם לידי האשה; ואם יוחזקו ע"י האשה - יש מקום לפסוק מזונותיהם לידי האשה. תסקיר פקידת הסעד לא כלל כל המלצה באשר להחזקת הילדים הקטינים ואך המליץ לחייב את כל המשפחה להכנס לתכנית טיפולית משפחתית. מהתסקיר לא ברור אם פקידת הסעד ערה לעובדה שהאשה הגישה תביעת גירושין לבד"ר, ומה היתה המלצתה אילו ידעה שהוגשה תביעה כזאת. אני מורה, איפוא, על הגשת תסקיר משלים בו יובהר אם המשפחה נכנסה לתכנית טיפולית משפחתית; מה המלצת פקידת הסעד נוכח הגשת תביעת הגירושין; ומה המלצתה לענין החזקת הילדים הקטינים וסדרי ביקורים של ההורה השני. לאחר קבלת התסקיר המשלים יינתן פסק דין סופי. אני מורה לאשה ולבעל להודיעני עד ה- 15.9.95מה קורה באשר לתביעת הגירושין בבד"ר, ובנושא צו ההרחקה. עד להגשת התסקיר המשלים - יוחזקו הילדים בידי האשה, והסדרי הביקורים יהיו כפי שקבע כב' השופט עזרא קמא ביום 20.6.95בבק' 567/.95מזונותקטינים