קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת חברת ביטוח לאי עמידה בתנאי מיגון: 1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב שנמצא לאחר מכן שרוף. 2. אין מחלוקת כי התובע ביטח את רכבו אצל הנתבעת בביטוח מקיף בהתאם לפוליסה שצורפה לתצהיר שהגיש התובע (ת/1 ). 3. הנתבעת בכתב הגנתה טענתה כי התובע לא מילא באופן מלא אחר תנאי המיגון הקבועים בפוליסה וכן קיים חשד במעורבותו של התובע בביום הגניבה, ועל כן תביעתו נדחתה. 4. במהלך הדיון זנח ב"כ הנתבעת את טענתו בדבר החשד לביום הגניבה, ונותר איפוא לקבוע ולדון בטענת הנתבעת באם אכן תנאי המיגון שהתקין התובע ברכב לא מילאו אחר דרישות המיגון הקבועות בפוליסה. ה ע ו ב ד ו ת : 5. התובע רכש בחודש אוקטובר 1994 מכונית מסוג איסוזו מאת חברת U.M.I., חברה המשווקת, בין היתר, מכוניות אופל ומכוניות אמריקאיות ובעלת מוניטין בינלאומי. 6. עם רכישת הרכב, התקינה החברה מערכת אזעקה מסוג קליפורד דגם 25 G.T. מערכת זו היא היחידה המותקנת והמסופקת ע"י החברה במכוניות אותן מכרה. 7. התובע, למען הזהירות, ובנוסף למערכת האזעקה הנ"ל, התקין "רב בריח" במכונית. 8. אין מחלוקת כי הרכב נגנב ביום 16.5.96 ונמצא לאחר מכן שרוף. 9. מתוך העדויות ששמעתי והמוצגים שהוגשו, ברור כי מערכת האזעקה שהותקנה ברכב של התובע, יש לה התכונות כמצויין בנספח ג' שצורף לתצהיר התובע. 10.מתוך השוואה בין נספח ג' לתנאי המיגון הנדרשים בפוליסה, לא נתקיים במערכת האזעקה של התובע ניתוק של מערכת הדלק והמערכת ניתקה אך ורק את מערכת ההצתה של המנוע. 11. ב"כ התובע סבור שלאחר ועשה המוטל עליו והתקין אזעקה המותקנת בכל המכוניות שנמכרו בחברה, ולה תכונות המונעות פריצה או גניבה של הרכב, הרי שאין באי מילוי כל תנאי הפוליסה סיבה לשלילת תגמולי הביטוח. יתר על כן, עשה התובע מעל ומעבר המוטל עליו בכך שהתקין בנוסף למערכת האזעקה מתקן "רב בריח" הנועל את הילוכי המכונית, והוסיף בכך על ההגנה המתבקשת בפוליסה. 12. ב"כ הנתבעת סבור שהמערכת שהותקנה ברכב לא עונה על דרישות הפוליסה הן בגלל שאינה מנתקת את מערכת הדלק והן בגלל שלא הותקנה סירנה עצמאית נוספת בנוסף לסירנה הקיימת. 13. לדעת ב"כ הנתבעת מבטח סביר לא היה מבטח הרכב אילו ידע על אמצעי המיגון הקיימים, ועל כן יש לדחות את התביעה. 14. אני דוחה את טענותיו של ב"כ הנתבעת. נראה לי שעל ביהמ"ש לשקול את מכלול אמצעי המיגון שנעשו ברכב ולא להתפס לכל פרט ופרט הקבוע בפוליסה. התובע עשה המוטל עליו בכך שרכש רכב עם הגנה שסופקה ע"י חברה מבוססת, הגנה המותקנת בכל הרכבים מכל הסוגים, ולא יכול היה לדעת כי הגנה זו אינה מקובלת על הנתבעת, התובע יכול היה להניח כי תכונותיה עונות על דרישות הפוליסה. 15. אין לדרוש מאזרח רגיל, שאינו מתמצא ברזי מערכות המיגון ותכונותיהן, לבדוק אותן לפני השימוש. ספק בליבי אם מהנדס מוסמך יכול להיות מודע לתכונותיהן. הייתי מצפה מהנתבעת באם אכן מעוניינת לעמוד על כל תכונה ותכונה במערכות המיגון המסופקות, כי תבדוק בעצמה את תכונות המערכות ולהתאים את דרישות הפוליסה למערכות המסופקות בארץ, אחרת, היא יוצרת מלכודת הפותחת פתח להשתמטות ממילוי חובותיה כלפי מבוטחיה או לפחות לדרוש זאת ממבוטחיה עם קבלת הצעת הביטוח או לשלוח סוקר לבדיקת המערכת בטרם אישור הפוליסה כפי שחברות אחרות עושות זאת. 16. לא הוכח בפני כי בהצעת הביטוח שהגיש התובע הותנה במפורש כי עליו להתקין מערכת אזעקה מסוג מסויים, וספק בליבי באם אכן בזמן חידוש הפוליסה היתה קימת מערכת המנתקת שתי מערכות: (דלק והצתה) כנדרש בפוליסה. 17. יתר על כן, התובע הוסיף מערכת מיגון נוספת לרכב ("רב בריח") ובכך הגדיל את המיגון המתבקש בפוליסה. 18. שני פסקי הדין עליהם מסתמך ב"כ הנתבעת לא יכולים להועיל לו, שכן בע"א 95/1544 סומך נ' סהר, חייב היה התובע להתקין ברכב מנעול מסוג "רב בריח" ולא עשה כן, כך שהרכב היה חסר הגנה ובצדק נדחתה תביעתו. פסק הדין השני עליו מסתמך ב"כ הנתבעים, ע"א 94/1471 יהודה גור נ' מגדל חב' לביטוח, שם לא הצליח התובע להוכיח עצם גניבת הרכב וכן לא הצליח להביא ראיה שהיה מיגון ברכב, דבר שונה מהמקרה דנן, כאשר לא זו בלבד שהצליח התובע להוכיח קיומה של מערכת אזעקה (שחסר בה ניתוק של מערכת הדלק בלבד) אלא הצליח אף להוכיח שהתקין ברכב מיגון נוסף מסוג "רב בריח" בנוסף למיגון הנדרש בפוליסה. 19. אילו הייתי מקבל את טענת הנתבעת, אזי תתבקש המסקנה הבלתי סבירה לפיה כל הרכבים שנמכרו ע"י החברה לא מילאו אחרי דרישות הפוליסה ולא היו מבוטחים בזמן הרלוונטי מסקנה שעומדת בניגוד להגיון ותקנת הציבור. 20. אין חשיבות לדעתי, לעובדה שהיתה מותקנת במכונית התובע סירנה אחת במקום שתיים. עובדה היא כי אותה מערכת מסוג קליפורד הסתפקה בסירנה אחת. 21. לאור האמור אני דוחה את טענת הנתבעת, המתבססת על הפרת תנאי הפוליסה, הגם שלא שוכנעתי וגם לא הוכח שמבטח סביר לא היה מבטח את רכבו של התובע במיגון הקיים. ג ו ב ה ה נ ז ק : 22. אני מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת (נ/3), יהודה ירון, לפיה ערך הרכב ביום הגניבה היה 55,470 ש"ח, מסכום זה יש לנכות סך של 3,750 ש"ח ירידת ערך של הרכב בגין תאונה קודמת שהיתה ביום 30.11.95, וזאת בהתאם למוצג נ/1, כך שערך הרכב מגיע לסכום של 51,270 ש"ח. 23. לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת ביתר פרטי הנזק שדרש התובע בגין פגיעה בעסק והשכרת רכב עקב אי תשלום תגמולי הביטוח בזמן, שכן נזק זה לא הוכח. כמו כן, לא מצאתי מקום להשתמש בסמכותי בהתאם לסעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, ולפסוק ריבית מיוחדת לתובע, שכן המחלוקת בין הצדדים בחלקה היתה משפטית והנתבעת רשאית היתה לקבל הכרעת בית המשפט בשאלת אי מילוי תנאי המיגון המדויקים המפורטים בפוליסה. 24. בהתאם לפוליסה, היה על הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח לתובע תוך 45 יום מיום הגניבה, דהיינו ביום 1.7.96. לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 51,270 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.7.96 ועד לתשלום בפועל, אגרת התביעה ששולמה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד לתשלום בפועל ועוד סך של 9,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ, סכום שישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.מיגוןרכבגניבת רכבביטוח פריצה / גניבהביטוח גניבת רכב