##בקשה להוספת תצהיר עדות ראשית ותמליל הקלטה## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על קבלת תצהיר עדותה הראשית של הגב' שרה כהן, אמה של התובעת, בצירוף תמליל הקלטה של שיחתה עם הנתבע 1, מר דוד לוי, וזאת כראיה נוספת מטעם התובעת, על אף שהוגשו כבר תצהירי הנתבעים. ואלו נימוקי הבקשה: ##א. הצדדים לבקשה## 1. התובעת, גב' נועה לוי, ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב האורן 12, מושב אלוני שדה, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת רכיבה על סוסים. 2. הנתבע 1, מר דוד לוי, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב הגפן 7, כפר ירוק, שימש כמדריך הרכיבה בעת התאונה. 3. הנתבעת 2, חברת "סוסים בטבע בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב השקד 3, קיבוץ עין חורש, הינה החברה שאירגנה את פעילות הרכיבה והייתה מעסיקתו של הנתבע 1. ##ב. מסכת העובדות## 4. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין נזקי גוף שנגרמו לה במהלך רכיבה קבוצתית על סוסים, כאשר פניה נפגעו מענף עץ. 5. לטענת התובעת, התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים, כאשר סוסו של הנתבע 1 פתח בדהרה מהירה, שבעקבותיה דהרו גם שאר הסוסים, כולל סוסה של התובעת, אשר סטה ממסלולו וגרם לפגיעה. 6. התובעת טענה כי איבדה את הכרתה וזכרונה לגבי אירועי התאונה הסמוכים לפציעתה. 7. כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים הכיל הכחשות סתמיות לטענות התביעה, ולא פירט את עמדתם באופן מהותי. 8. בהחלטת קדם משפט מיום 15.05.2023, הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית, כאשר התובעת תגיש תחילה ולאחריה הנתבעים, וצוין במפורש כי לא תתקבל ראיה שלא הוגשה בתצהיר אלא ברשות מפורשת. 9. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה בלבד, בו נטען כי איבדה את הכרתה וזכרונה, והאחריות יוחסה לנתבעים על בסיס דברים ששמעה מרוכבת אחרת ואישור בכתב מהנתבע 1. 10. לאחר הגשת תצהיר התובעת, הגישו הנתבעים תצהיר אחד בלבד, תצהירו של הנתבע 1, בו נטען כי גרסת התובעת אינה נכונה, וכי סוסה של התובעת הוא שסטה לעבר העץ ללא סיבה נראית לעין. הנתבע 1 אף הכחיש את האישור שצורף לתצהיר התובעת. 11. רק לאחר הגשת תצהיר הנתבע 1, הגישה התובעת בקשה זו לצירוף תצהיר נוסף, תצהירה של אמה, הגב' שרה כהן, בצירוף תמליל הקלטה של שיחה שערכה עם הנתבע 1. 12. תצהירה של הגב' שרה כהן מתבסס על דברים ששמעה מחברתה של התובעת לרכיבה, ועל דברים ששמעה והקליטה מפיו של הנתבע 1. 13. המחלוקת העיקרית מתמקדת בשאלה האם להתיר לתובעת להגיש כראיה את הקלטת שיחת הטלפון ותמלילה, אשר נערכה באופן יזום על ידי אמה של התובעת במטרה לאסוף ראיות. 14. התובעת טוענת כי הופתעה מגרסת הנתבע 1 בתצהירו, שכן טענתו כי סוסה של התובעת פרץ קדימה שלא לפי הוראות המדריך לא עלתה קודם לכן. 15. בא כוח התובעת הסביר כי ההקלטה לא הייתה ברשותו עד לאחרונה, וכי הוא והלקוחות לא ייחסו לה חשיבות עד לאחר שגרסת הנתבע 1 עלתה מתצהירו. ##ג. הטיעון המשפטי## ##חקר האמת מול סדרי הדין## 16. עקרון חקר האמת הינו עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, המנחה את בתי המשפט לשאוף לגילוי האמת העובדתית בכל הליך משפטי, וזאת על מנת להבטיח עשיית צדק מהותי בין הצדדים. 17. על אף חשיבותם של סדרי הדין, אשר נועדו לייעל את ההליך המשפטי ולהבטיח הוגנות, הפסיקה הכירה בכך שאין לראות בהם מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשגת המטרה העיקרית – חקר האמת והכרעה צודקת. 18. במקרים בהם הקפדה דווקנית על סדרי הדין עלולה למנוע מבית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק, יש לשקול בחיוב סטייה מסדרי הדין, תוך איזון ראוי בין האינטרסים השונים. 19. דחיית ראיה מהותית, כדוגמת ההקלטה ותמלילה במקרה דנן, עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך ביכולתה של התובעת להוכיח את גרסתה ולחשוף את האמת העובדתית בנוגע לאירוע התאונה. 20. בית המשפט מתבקש לזכור כי מטרתו העליונה היא להגיע לתוצאה צודקת, וכי לעיתים, סטייה קלה מסדרי הדין היא הכרחית על מנת להגשים מטרה זו, במיוחד כאשר מדובר בראיה בעלת משקל רב. ##הזכות ליום בבית המשפט## 21. הזכות ליום בבית המשפט היא זכות יסוד חוקתית, המבטיחה לכל אדם את האפשרות להביא את טענותיו וראיותיו בפני ערכאה שיפוטית, ולקבל הכרעה עניינית ומנומקת בעניינו. 22. מניעת הגשת ראיה מהותית, כפי שמבוקש במקרה זה, עלולה לפגוע בזכותה של התובעת ליום בבית המשפט, שכן היא תוגבל ביכולתה להציג את מלוא התמונה העובדתית ולבסס את תביעתה. 23. הפסיקה הדגישה לא אחת כי יש לפרש את סדרי הדין באופן המאפשר לבעלי הדין למצות את זכויותיהם הדיוניות, וכי אין להשתמש בהם ככלי לסתימת פיות או למניעת בירור האמת. 24. דחיית הבקשה עלולה ליצור תחושה של אי-צדק אצל התובעת, אשר תראה עצמה מקופחת ביכולתה להציג את מלוא הראיות שברשותה, ובכך לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. 25. יש לאפשר לתובעת להביא את כל ראיותיה, גם אם הדבר כרוך בסטייה מסוימת מסדרי הדין, וזאת על מנת להבטיח כי ההכרעה השיפוטית תתבסס על מכלול הנתונים הרלוונטיים. ##הפתעה מגרסת הנתבעים## 26. התובעת הופתעה באופן מהותי מגרסתו של הנתבע 1 בתצהירו, אשר סתרה באופן מוחלט את האישור בכתב שניתן על ידו בעבר, ואשר צורף לתצהיר התובעת. 27. טענת הנתבע 1 בתצהירו, לפיה סוסה של התובעת הוא שסטה לעבר העץ ללא סיבה נראית לעין, לא עלתה קודם לכן, לא בכתב ההגנה ולא בכל שלב אחר של ההליך. 28. כתב ההגנה של הנתבעים היה סתמי וכללי, ולא כלל כל פירוט שיכול היה להכין את התובעת לגרסה הספציפית שהוצגה בתצהיר הנתבע 1, ובכך נמנעה ממנה האפשרות להגיש את ההקלטה מראש. 29. בנסיבות אלו, בהן התובעת איבדה את זכרונה לגבי אירועי התאונה, והסתמכה על מידע חיצוני, הופתעה מגרסת הנתבע 1, יש לאפשר לה להגיש את הראיה הנוספת על מנת להגיב להפתעה זו. 30. הפסיקה הכירה בכך כי הפתעה מגרסת הצד שכנגד יכולה להוות עילה לסטייה מסדרי הדין ולאפשר הגשת ראיות נוספות, וזאת על מנת למנוע קיפוח דיוני. ##חשיבות הראיה הנוספת## 31. ההקלטה ותמלילה מהווים ראיה מהותית וקריטית ביותר לבירור המחלוקת העובדתית המרכזית בתיק – אופן התרחשות התאונה והאחריות לה. 32. מדובר בראיה ישירה, אובייקטיבית ובלתי אמצעית, המכילה את גרסתו של הנתבע 1 עצמו, אשר סותרת את גרסתו בתצהיר, ובכך יש לה פוטנציאל להשפיע באופן מכריע על תוצאות ההליך. 33. דחיית הבקשה תמנע מבית המשפט להתרשם באופן ישיר מגרסתו המוקלטת של הנתבע 1, ותאלץ אותו להסתמך על עדויות עקיפות או על גרסאות סותרות, דבר שיקשה על חקר האמת. 34. חשיבותה של הראיה עולה במיוחד לאור העובדה שהתובעת איבדה את זכרונה לגבי אירועי התאונה, ולכן ההקלטה מהווה כלי חיוני להשלמת התמונה העובדתית. 35. אין מדובר בראיה שולית או טכנית, אלא בראיה הנוגעת לשורשי המחלוקת, אשר יש לה חשיבות מכרעת להוכחת אחריות הנתבעים לתאונה. ##היעדר כוונת זדון או השגת יתרון## 36. התובעת ובא כוחה לא פעלו מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני פסול או להטעות את בית המשפט, אלא מתוך טעות בתום לב או חוסר ייחוס חשיבות מספקת לראיה בשלב מוקדם יותר. 37. ההסבר שניתן על ידי בא כוח התובעת, לפיו ההקלטה לא הייתה ברשותו עד לאחרונה ולא יוחסה לה חשיבות עד לאחר הגשת תצהיר הנתבע 1, הינו הסבר סביר והגיוני בנסיבות העניין. 38. אין לראות במחדל הראשוני של אי-הגשת ההקלטה כ"הימור" או "הצפנה" מכוונת, אלא כתוצאה של הערכה שגויה של חשיבות הראיה בטרם נחשפה גרסת הנתבע 1 במלואה. 39. הפסיקה הכירה בכך כי טעות כנה או שגגה אמיתית יכולות להצדיק סטייה מסדרי הדין, וכי אין להעניש צד על מחדל שאינו נובע מכוונת זדון. 40. יש להבחין בין מחדל הנובע מרשלנות קלה או טעות אנוש, לבין מחדל הנובע מניסיון מכוון להטעות או להשיג יתרון פסול, כאשר במקרה דנן מדובר בראשון. ##איזון אינטרסים דיוניים## 41. בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרס של התובעת להביא את ראיותיה במלואן לבין האינטרס של הנתבעים לסדר דיוני תקין ואי-קיפוח דיוני. 42. במקרה דנן, ניתן לאפשר את הגשת הראיה הנוספת מבלי לפגוע באופן מהותי בזכויות הנתבעים, וזאת באמצעות מתן אפשרות לנתבעים להגיב לראיה, לרבות באמצעות הגשת תצהיר משלים או חקירה חוזרת. 43. הפגיעה הדיונית בנתבעים, אם בכלל, תהיה מינימלית וניתנת לריפוי, בעוד שהפגיעה בתובעת ובחקר האמת כתוצאה מדחיית הבקשה תהיה חמורה ובלתי הפיכה. 44. האיזון הראוי מחייב מתן עדיפות לחקר האמת ולמניעת קיפוח מהותי של התובעת, גם במחיר של סטייה קלה מסדרי הדין. 45. בית המשפט יכול לקבוע תנאים להגשת הראיה, כגון חיוב התובעת בהוצאות, על מנת לאזן את הפגיעה הדיונית בנתבעים, אך אין לדחות את הבקשה באופן גורף. ##היעדר חלופה הולמת## 46. על אף האפשרות להגיש את ההקלטה במסגרת החקירה הנגדית של הנתבע 1, כפי שצוין בהחלטה, חלופה זו אינה הולמת ואינה מספקת את מלוא התועלת הראייתית. 47. הגשת ההקלטה כראיה ראשית, בצירוף תצהיר של אמה של התובעת, מאפשרת הצגה מסודרת ומלאה של הראיה, ומאפשרת לבית המשפט להתרשם ממנה באופן מיטבי. 48. הגשת ההקלטה בחקירה נגדית, ללא הכנה מוקדמת וללא תצהיר מלווה, עלולה לפגוע ביעילותה ובהבנתה על ידי בית המשפט, וליצור בלבול דיוני. 49. אלמנט ההפתעה, אשר נשלל כעת, היה יכול להיות בעל ערך בחקירה נגדית, אך אין בכך כדי להצדיק מניעת הגשת הראיה כראיה ראשית, במיוחד כאשר מדובר בראיה כה מהותית. 50. יש לאפשר לתובעת להציג את ראיותיה באופן המיטבי ביותר, וזאת על מנת להבטיח בירור עובדתי מלא ומקיף, ולא להגביל אותה לחלופות דיוניות פחות יעילות. ##התנהלות הנתבעים בכתב ההגנה## 51. כתב ההגנה של הנתבעים היה סתמי וכללי, והכיל הכחשות גורפות ללא פירוט עובדתי, בניגוד למצוות תקנה 85 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. 52. התנהלות זו של הנתבעים מנעה מהתובעת לדעת מראש את גרסתם המפורטת, ובכך תרמה למצב שבו הופתעה מגרסת הנתבע 1 בתצהירו. 53. לו היו הנתבעים מפרטים את גרסתם בכתב ההגנה כנדרש, ייתכן שהתובעת הייתה מגישה את ההקלטה כבר בשלב הגשת תצהיריה הראשונים. 54. אין לאפשר לנתבעים ליהנות ממחדלם הדיוני בהגשת כתב הגנה סתמי, ולטעון כעת כנגד הגשת ראיה נוספת מצד התובעת, אשר נועדה להגיב לגרסה שהוצגה רק בשלב מאוחר יותר. 55. בית המשפט מתבקש לשקול את התנהלות הנתבעים בכתב ההגנה כשיקול נוסף התומך בקבלת הבקשה, וזאת על מנת למנוע מצב שבו צד מרוויח ממחדליו הדיוניים. ##היעדר נזק בלתי הפיך לנתבעים## 56. הגשת הראיה הנוספת לא תגרום לנתבעים נזק בלתי הפיך או קיפוח מהותי, שכן הם יוכלו להגיב לראיה, לחקור את המצהירה עליה, ואף להגיש ראיות משלימות מטעמם. 57. הפגיעה הדיונית בנתבעים, אם בכלל, תהיה בעיקר בדחיית מועדי הדיון או בהארכת ההליך, אך זו פגיעה שניתנת לריפוי באמצעות חיוב בהוצאות. 58. לעומת זאת, דחיית הבקשה עלולה לגרום לתובעת נזק מהותי ובלתי הפיך, שכן היא תמנע ממנה להציג ראיה קריטית להוכחת תביעתה. 59. הפסיקה קבעה כי כאשר הנזק לצד המבקש גדול מהנזק לצד שכנגד, יש להעדיף את קבלת הראיה, תוך מתן פיצוי הולם לצד שכנגד בגין העיכוב או הטרחה. 60. בנסיבות העניין, הנזק הפוטנציאלי לתובעת מדחיית הבקשה עולה באופן ניכר על הנזק הפוטנציאלי לנתבעים מקבלתה. ##עקרון השוויון הדיוני## 61. עקרון השוויון הדיוני מחייב כי לכל הצדדים בהליך המשפטי תהיה הזדמנות שווה להציג את טענותיהם וראיותיהם, וכי לא יינתן יתרון בלתי הוגן לצד אחד על פני משנהו. 62. במקרה דנן, מניעת הגשת הראיה הנוספת עלולה לפגוע בעקרון השוויון הדיוני, שכן היא תמנע מהתובעת להגיב באופן הולם לגרסה המפתיעה של הנתבע 1. 63. מתן אפשרות לנתבע 1 לשנות את גרסתו באופן מהותי בתצהירו, מבלי לאפשר לתובעת להגיב לכך באמצעות ראיה קיימת ורלוונטית, יוצר חוסר שוויון דיוני. 64. בית המשפט מתבקש להבטיח כי ההליך יתנהל באופן שוויוני והוגן, וכי לא יינתן יתרון דיוני לצד אחד על פני משנהו כתוצאה ממחדל דיוני של הצד השני. 65. קבלת הבקשה תאפשר להחזיר את השוויון הדיוני בין הצדדים, ותבטיח כי ההכרעה השיפוטית תתבסס על מכלול הראיות הרלוונטיות משני הצדדים. ##הלכות הפסיקה בנושא הגשת ראיות באיחור## 66. הפסיקה הכירה בכך כי במקרים מסוימים, ניתן להתיר הגשת ראיות באיחור, גם אם הדבר כרוך בסטייה מסדרי הדין, וזאת כאשר קיימת הצדקה לכך. 67. בין השיקולים המנחים את בית המשפט בהחלטתו, נמנים חשיבות הראיה, הסיבה לאי-הגשתה במועד, מידת הפגיעה בצד שכנגד, והאינטרס הציבורי בחקר האמת. 68. במקרים בהם המחדל נבע משגגה או שכחה, ולא מכוונת זדון, נטתה הפסיקה לאפשר את הגשת הראיה, במיוחד כאשר מדובר בראיה מהותית. 69. על אף שהפסיקה מדגישה את חשיבות הסדר הדיוני, היא גם מכירה בכך כי אין להקפיד על הפרוצדורה באופן שיקפח זכות מהותית של בעל דין. 70. במקרה דנן, מכלול השיקולים, ובמיוחד חשיבות הראיה וההפתעה מגרסת הנתבעים, מצדיקים סטייה מסדרי הדין והתרת הגשת הראיה הנוספת. ##ד. סיכום הסעד:## 71. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על קבלת תצהיר עדותה הראשית של הגב' שרה כהן, אמה של התובעת, בצירוף תמליל הקלטה של שיחתה עם הנתבע 1, מר דוד לוי, וזאת כראיה נוספת מטעם התובעת, על אף שהוגשו כבר תצהירי הנתבעים, וכן להורות על חיוב הנתבעים בהוצאות הבקשה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםתצהיר משלים / נוסף