##מהו היסוד הנפשי הנדרש בעבירת סחיטה באיומים?## היסוד הנפשי הנדרש בעבירת סחיטה באיומים כולל מודעות לרכיבי היסוד העובדתי ומטרה להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, להבדיל מעבירת איומים שבה התכלית היא הפחדה או הקנטה בלבד. הבחנה זו מבוססת על תכלית האיום, כאשר בסחיטה האיום משמש כאמצעי פסול להשגת יעד התנהגותי מוגדר מצד המאוים, בעוד שבאיומים גרידא ההפחדה מהווה מטרה בפני עצמה. בית המשפט ציין בפסיקתו לכבי הרכיב הנפשי בעבירת הסחיטה באיומים כי במקום שלמאיים היתה מודעות, ברמה גבוהה של הסתברות, כי היעד של הפחדה או הקנטה יתממש עקב איומו, גם אם אין לו שאיפה לכך. אכן, מאיים אשר בשעת האיום מודע, ברמה גבוהה של הסתברות, לכך כי דבריו יפחידו את המאויים, פוגע בערכים מוגנים על-ידי העבירה של איומים - השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפרט - באותה מידה ממש כמו מאיים אשר העמיד לנגד עיניו את השאיפה לפגוע בערכים אלה" (רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96, בעמ' 127 פיסקה 39). הדברים נאמרו אכן ביחס לעבירת האיומים, אולם אין מחלוקת שהם ישימים ורלבנטים גם לעבירת הסחיטה באיומים. ##המסגרת הנורמטיבית של עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין## עבירת הסחיטה באיומים מעוגנת בסעיף 428 לחוק העונשין, הקובע את הגדרת המעשה, דרכי הביצוע והעונשים הקבועים בצדו. במסגרת ##מ"ת 70529-03-22 (מחוזי ירושלים)## וכן במסגרת ##ת"פ 8214-09 (מחוזי באר שבע)## הובאה לשונו של סעיף 428 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים". מלשון זו עולה כי החוק מונה חלופות שונות להתרחשות האיום, ובהן איום בכתב, בעל פה או בהתנהגות, המופנה כלפי ערכים שונים כגון שלמות הגוף של האדם או של אדם אחר, חירות, רכוש, פרנסה, שם טוב או צנעת הפרט. בצד חלופות אלו, החוק מפרט חלופה של איום לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לאדם או לאחר. כפי שצוין בתיק ##מ"ת 70529-03-22 (מחוזי ירושלים)##, החלופה השלישית של הסעיף רחבה וכללית עוד יותר, והיסוד העובדתי שבה מוגדר בתור "הטלת אימה בדרך אחרת". ההיבט העונשי המותווה בסעיף 428 לחוק העונשין יוצר מדרג ברור: הדין הבסיסי קובע עונש של שבע שנות מאסר בגין עצם האיום או הטלת האימה במטרה להניע את האדם לפעולה או למחדל. לצד זאת, נקבעה החמרה עונשית המעמידה את הדין על תשע שנות מאסר, מקום שבו המעשה או המחדל של הקורבן אכן בוצעו מפני האיום או הטלת האימה, או התרחשו במהלכם. ##היסוד הנפשי הנדרש להרשעה: מחשבה פלילית, מודעות ומטרה## היסוד הנפשי בעבירת סחיטה באיומים מתפרס על פני כל החלופות של היסוד העובדתי הקבועות בסעיף 428 לחוק העונשין. במסגרת הדיון בתיק ##ת"פ 8214-09 (מחוזי באר שבע)##, שהיווה הכרעת דין מזכה, פורט כי מדובר בעבירה המצריכה מחשבה פלילית. דרישה זו מחייבת קיומה של מודעות אצל עושה העבירה להתקיימותם של כלל רכיבי היסוד העובדתי במעשיו, וזאת לצד יסוד נפשי חפצי של פעולה מתוך מטרה לגרום לכך שהקורבן יבצע מעשה או יימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, בהסתמך על הנאמר בעניין אבו שמאלה בפסקה 12 סיפא. בנוסף, במסגרת ##מ"ת 70529-03-22 (מחוזי ירושלים)## הוטעם כי היסוד הנפשי בעבירה כולל רכיב מטרה מובהק החל על כלל חלופות הסעיף, לרבות החלופה הכללית של הטלת אימה בדרך אחרת. המטרה הנדרשת אינה מתמצה ביצירת פחד גרידא, אלא מתמקדת בשאיפה המכוונת להביא לעשיית מעשה או להימנעות מעשיית מעשה. בחינת רכיב המטרה היא זו המבססת את פליליות המעשה המיוחס לנאשם במסגרת סעיף 428 לחוק העונשין. ##ההבחנה המהותית בין עבירת איומים לעבירת סחיטה באיומים## היחס בין עבירת האיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין לבין עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין נדון במספר הליכים שיפוטיים. במסגרת ##מ"ת 70529-03-22 (מחוזי ירושלים)## הובאה קביעת בית המשפט העליון בעניין ##ע"פ 897/12## (פסקה 41) וכן בעניין ##ע"פ 103/88 ליכטמן פ"ד מג(3) 373## (עמ' 379), לפיה השוני שבין עבירת האיומים לבין עבירת הסחיטה באיומים נעוץ בתכלית הניצבת בבסיס האיום. לפי הבחנה זו, כוונת המאיים "סתם" מופנית להפחדת המאוים או להקנטתו, בעוד שמטרתו של הסוחט באיומים היא להניע את המאוים לעשות מעשה או להימנע מעשייתו. דברים אלו עולים גם מתוך ##ת"פ 8214-09 (מחוזי באר שבע)##, שם הודגש כי עבירת הסחיטה באיומים מכוונת לאלץ אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, להבדיל מעבירת איומים המכוונת אך להפחיד אדם או להקניטו. בהקשר זה צוין כי יש לבדוק את פליליותם של האיומים לפי כל אחת מן העבירות על פי הכוונה או המטרה של המאיים, כפי שהובא מתוך ##ע"פ 286/84 גוזלן## (פסקה 7). בתיק ##ת"פ 3730/03 (שלום חיפה)##, שעסק בהרשעת נאשמים תוך ניתוח היסוד הנפשי של שימוש באיומים כאמצעי פסול להשגת מטרה, פורטו שני יסודותיה של עבירת האיומים לפי סעיף 192: יסוד המעשה, הכולל איום על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר; ויסוד נפשי של כוונה להפחיד את האדם או להקניטו. שם הודגש כי תכלית האיומים היא המבדילה בין סעיף 192 לחוק העונשין לבין סעיף 428 לחוק העונשין. בהסתמך על ספרו של השופט י' קדמי "על הדין בפלילים" (חלק שלישי, עמ' 1274), צוין כי איומים המכוונים לסחיטה, אף כשהם כרוכים בהפחדה ובהקנטה, משמשים בסיס לאישום בעבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין. לעומת זאת, סעיף 192 נועד לאישום במקום שבו האיומים מכוונים להפחדה ולהקנטה כתכלית בפני עצמה, ולא כאמצעי של סחיטה. עוד הודגש בתיק ##ת"פ 3730/03 (שלום חיפה)## כי אין מדובר בשתי עבירות חילופיות, אלא בשתי עבירות עצמאיות ושונות בעלות יסוד משותף של "איומים". ההבדל ביניהן נעוץ במוקד הבחינה: בעוד שבעבירת האיומים הדגש מושם על המטרה שלשמה ננקט האיום (הפחדה או הקנטה כשלעצמן), בעבירת הסחיטה באיומים הדגש הוא על האיום כאמצעי פסול שנועד להשגת מטרה כלשהי, שהיא הנעת המאוים לעשייה או למחדל. ##הגדרת הכוונה ותחולת הלכת הצפיות בעבירות איום## סוגיית היסוד הנפשי והכוונה נדונה גם במסגרת ##ת"פ 47911-07-13 (שלום קריית גת)##, בהכרעת דין שנגעה לאירוע סחיטת דמי חסות במסיבת טבע. במסגרת זו נבחנה הגדרת האיום בהפניה אל ##רע"פ 2038/04 שמואל לם##. בדיון על היסוד הנפשי והגדרת הכוונה הנדרשת צוין כי בעבירת האיומים, המונח "בכוונה" אינו מתייחס לרכיב תוצאתי. מבין שתי המשמעויות האפשריות לפי סעיף 90א לחוק, משמעותו הנכונה היא "במטרה", קרי פעולה הנובעת מתוך שאיפה להשיג את ההפחדה או את ההקנטה. מעבר לכך, בפסק הדין בתיק ##ת"פ 47911-07-13 (שלום קריית גת)## נבחנה תחולת הלכת הצפיות על עבירת האיומים. נקבע כי בחינתה של עבירת האיומים, בהיותה עבירה התנהגותית המבוצעת מתוך מטרה, מחייבת את המסקנה כי הלכת הצפיות חלה לגביה. ##בחינת היסוד הנפשי במבצע בצוותא ובהליכי מעצר עד תום ההליכים## ההיבט הראייתי של היסוד הנפשי עולה לדיון תדיר גם במסגרת הליכי מעצר עד תום ההליכים, שבהם נבחנת תשתית ראייתית לכאורית. בתיק ##מ"ת 43552-11-13 (שלום ירושלים)## נבחנה התקיימות היסוד הנפשי של משיב בעבירת סחיטה באיומים מכוח היותו מבצע בצוותא. בהחלטת בית המשפט נקבע כי התקיימה תשתית ראייתית לכאורית ממשית לעבירה זו, בשים לב לראיות לכאורה לעניין היסוד הנפשי שהתקיים במשיב כאשר בחר להסתייע באדם אחר לצורך גביית חוב כספי. בית המשפט מצא כי קיים בסיס ראייתי לכאורי לטענה לפיה המשיב ידע, או לכל הפחות חשד, כי אותו אדם יעשה שימוש באלימות לצורך גביית החוב הכספי, ועל כן התגבשה אחריותו כמבצע בצוותא עמו. יחד עם זאת, בית המשפט נתן דעתו לכך שלאורך כל הדרך טען המשיב כי לא התכוון שיינקטו דרכים אלימות ואף טען כי לא חשב שהדברים יגיעו לידי כך. נקבע כי טענות אלו מפחיתות מעוצמת הראיות הלכאוריות באשר ליסוד הנפשי הנדרש במסגרת עבירת הסחיטה בכוח. נוסף על הליכים אלו, תיק ##22331-12-13 (מחוזי חיפה)## מופיע ברשימת הפסיקה כהליך עוקב ישיר לעניין שלום ירושלים. ##צעדים מעשיים לניתוח היסוד הנפשי בסחיטה באיומים## 1. איתור תכלית האיום: יש לבחון האם מטרת ההתנהגות המאיימת הייתה יצירת פחד והקנטה כשלעצמן (סעיף 192 לחוק העונשין) או שמא האיום שימש כאמצעי פסול שמטרתו להניע את האדם לפעול או להימנע מפעולה שהוא רשאי לעשותה (סעיף 428 לחוק העונשין). 2. בחינת רכיב המודעות העובדתית: יש לוודא קיומה של מחשבה פלילית ומודעות סובייקטיבית של עושה העבירה להתקיימות נסיבות האיום, בין אם נעשה בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בדרך של הטלת אימה אחרת. 3. יישום הגדרת הכוונה והצפיות: יש לנתח את רכיב ה"כוונה" כרכיב של "מטרה" לפי סעיף 90א לחוק העונשין, ולבחון את תחולת הלכת הצפיות על שאיפת הנאשם להשגת יעדי האיום. 4. הערכת מעמד הנאשם כמבצע בצוותא: באירועים שבהם מעורבים מספר גורמים לגביית חובות או להפעלת לחץ, יש לבדוק האם קיימות ראיות למודעות, או לכל הפחות לחשד, בנוגע לשימוש באמצעים אלימים ופסולים על ידי הגורם המסייע. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מה מבחין בין עבירת איומים לבין עבירת סחיטה באיומים לפי הפסיקה? ##ת:## לפי הנאמר בתיקים ##מ"ת 70529-03-22 (מחוזי ירושלים)## ו-##ת"פ 3730/03 (שלום חיפה)## בהסתמך על עניין ליכטמן, ההבדל נעוץ בתכלית האיום. בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין הכוונה היא להפחיד את האדם או להקניטו כמטרה בפני עצמה, ואילו בעבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין מטרת האיום היא להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, כך שהאיום מהווה אמצעי פסול להשגת מטרה. ##ש:## מהו היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין? ##ת:## כפי שפורט בתיק ##ת"פ 8214-09 (מחוזי באר שבע)##, נדרשת מחשבה פלילית הכוללת מודעות של עושה העבירה להתקיימות רכיבי היסוד העובדתי במעשיו, לצד פעולה במטרה לגרום לכך שהקורבן יבצע מעשה או יימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. ##ש:## כיצד מוגדר המונח "בכוונה" בעבירת האיומים והאם חלה עליו הלכת הצפיות? ##ת:## לפי הניתוח במסגרת ##ת"פ 47911-07-13 (שלום קריית גת)##, המונח "בכוונה" בעבירת האיומים מתפרש לפי סעיף 90א לחוק כ"במטרה" – מתוך שאיפה להשיג את ההפחדה או ההקנטה. כמו כן נקבע כי מאחר שמדובר בעבירה התנהגותית המבוצעת מתוך מטרה, הלכת הצפיות חלה לגביה. ##ש:## כיצד נבחן היסוד הנפשי של מבצע בצוותא בסחיטה באיומים בהליך מעצר? ##ת:## בתיק ##מ"ת 43552-11-13 (שלום ירושלים)## נקבע כי תשתית לכאורית ליסוד הנפשי כמבצע בצוותא יכולה לקום כאשר אדם בוחר להסתייע באחר לגביית חוב ביודעו, או לכל הפחות בחשדו, כי אותו גורם יעשה שימוש באלימות, אם כי טענה שלא התכוון לנקיטת דרכים אלימות עשויה להפחית מעוצמת הראיות הלכאוריות לעניין זה.משפט פלילימחשבה פלילית / היסוד הנפשיאיומיםסחיטהסחיטה באיומים