הליכים מקדמיים

מהם הליכים מקדמיים ? תקנות סדר הדין האזרחי נועדו ליעל ולפשט את הליכי הדיון המשפטי, תוך מציאת פתרונות הולמים לצורך הוצאתו מן הכוח אל הפועל של הדין המהותי. יש לזכור כי לב-ליבו והיכלו של ההליך המשפטי מצוי בשלב הדיון לגופו של ענין. בשלב זה מביאים הצדדים את ראיותיהם ולמעשה בו מגיעה המערכה המשפטית לעיצומה. על מנת שיהא באפשרות הצדדים להגיע להיכל המשפטי כשהם מוכנים לנהל את המערכה העיקרית, נפתחו בפניהם פרוזדורים, בהן רשאים הצדדים, ולעיתים אף חייבים לקיים הליכים מקדמיים, אשר יאפשרו להם להכנס להיכל כשהם מוכנים ומזומנים לניהול המערכה המשפטית העיקרית. עם זאת יש לזכור כי שדה המערכה העיקרי מצוי בהיכל ולא בפרוזדורי ההליכים המקדימים. בין ההליכים המקדימים מצויים הליכי גילוי המסמכים והעיון בהם, שאלונים, הודיה בעובדות וכ וצא באלה הליכי ביניים. כאמור, יש לזכור כי הליכי הביניים, שתועלתם בצידם אינם שדה המערכת העיקרי, ושימוש מופרז בהן עלול להחטיא את המטרה. וכך מוצאים אנו מפי כב' השופט טירקל ברע"א 96/6823, תחריר נ. מדינת ישראל, תקדין-עליון, כרך 97(3) עמ' 166: "גילוי מסמכים והעיון בהם וכן הצגת שאלון הם אמצעי עזר חשובים שתועלתם רבה, בעיקר ע"י החסכון בזמן המבוזבז על השמעת עדים. עם זאת, אין לשכוח שמדובר באמצעים שמטרתם ליעל את שמיעת המשפט שהם טפלים לעיקר. החסרון בזמן שניתן להשיג ע"י אמצעים אלה הוא שיקול חשוב, אולם שיקול זה מפסיד מערכו אם הזמן המבוזבז בשל התנצחויות על שאלות מסוימות או מסמכים מסוימים, בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור, עולה על המידה". הליכים מקדמיים