הצתת רכב - ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצתת רכב - ביטוח: .1התביעה שבפני היא תביעתו של התובע כנגד הנתבעת - חברת הביטוח שביטחה את המכונית מס' רישוי 09-371- 37(להלן: המכונית) בפוליסה מס' 33423869962(להלן: הפוליסה), לתשלום תגמולי ביטוח עפ"י הפוליסה, עקב כך שהמכונית נשרפה. התובע עותר לחיוב הנתבעת בסך 500, 92ש"ח בגין "מחיר הרכב נכון ליום השרפה" ובגין "רדיו טייפ שהיה במכונית ושבוטח גם הוא". .2אין מחלוקת, כי במועד הרלבנטי - בעת ארוע השרפה - היתה הפוליסה בתוקף, וכי בפוליסה יש כיסוי גם לארוע של שרפה; כמו כן אין מחלוקת, כי המכונית אכן נשרפה, כנראה עקב הצתה. .3הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי דין התביעה להידחות וכי היא פטורה מחובתה לשלם תגמולי ביטוח עפ"י הפוליסה וזאת משני טעמים. האחד - שהתובע לא גילה בהצעת הביטוח ת/ 1"עניין מהותי" שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח, והשני - שהתובע הסתיר ממנה בכוונת מירמה את עברו הפלילי בתחום עבירות רכוש וגנבות רכב, בידעו שזהו עניין מהותי. בסיכומיה, טענה הנתבעת, כי דין התביעה להידחות גם מן הטעם, שהוכח, כי התובע היה מעורב בהצתת המכונית. לחילופין הכחישה הנתבעת את גובה הנזק הנטען. להלן אדון בטענות הנתבעת. .4מעורבות התובע בהצתת המכונית טענה זו דינה להידחות. הטענה מהווה שינוי חזית, הואיל, וכאמור, זיכרה לא בא בכתב ההגנה. כל שטענה הנתבעת בכתב הגנתה הוא, כי רכבו של התובע הוצת על רקע מעשי עבריינות בהם היה מעורב ואותם הסתיר מהנתבעת בכוונת מירמה. על כן אני קובעת כי שאלת מעורבותו של התובע במקרה הביטוח לא עמדה כפלוגתא בפני בית המשפט, וממילא לא נדרש התובע להביא ראיות בעניין זה. בשולי הדברים ומעבר לדרוש, אציין כי לפי הילכת וייסנר נ. אריה חברה לביטוח בע"מ בע"א 391/89 פ"ד מז (1) 837, במקרה של שרפה כתוצאה מהצתה מוטל נטל ההוכחה - להוכיח כי התובע הצית את רכבו, אליבא כל שופטי ההרכב על הנתבעת. אמנם הנתבעת הביאה מצבור של נסיבות שלטענתה יכולות להיות מניע למעשה, ואולם אני סבורה, כי לא די בהן להרים את נטל ההוכחה המוטל על הנתבעת, כאמור, במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי. (ר' גם ע"א 1845/90 סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (5) 661דעת הרב). .5הפרת חובת הגילוי על ידי התובע א. סעיפים 6, ו- 7לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - 1981(להלן: החוק) דנים בחובת הגילוי שחב מבוטח למבטח ובתוצאות אי הגילוי כדלקמן: " .6(א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן: עניין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה... (ג) הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה. .7(א) ניתנה לשאלה בעניין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. (ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה. (ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1) התשובה ניתנה בכוונת מרמה; (2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח". ב. אין מחלוקת כי מועד תחילת הביטוח של המכונית הוא ביום .10.1.96התובע אישר שחתם על הצעת הביטוח ת/ 1(ר' פר' עמ' 3שורה 29). לטענת התובע חתם על ת/ 1ביום 10.1.96(ר' פר' עמ' 4ש' 1). הנתבעת טוענת כי הוכח בפני בית המשפט כי נגד התובע היו תלויים ועומדים, בעת שחתם על ת/1, כתבי אישום פליליים (נ/3), כי הרכב היה ללא טסט, וכי הרכב ניזוק קשה בתאונה לפי הדו"ח נ/.2 הנתבעת טוענת כי למרות הנ"ל, השיב התובע בשלילה על שאלה יא. בהצעת הביטוח ת/ 1שנוסחה: "האם בשבע השנים האחרונות המציע או הנוהג ברכב הורשע בעבירה פלילית או האם תלוי נגדו כתב אישום בגין עבירה זו". עוד היא טוענת, כי למרות הנ"ל חתם התובע על ההצהרה שבתחתית ת/ 1כי: "א. הרכב נמצא תקין מבחינה בטיחותית. ב. אין פגיעות במרכב הרכב. ג. רשיון הרכב בתוקף והרכב עבר מבחן שנתי. הנני מסכים מראש לתנאים שייקבעו על ידי חתם החברה. הפרטים שמסרתי בהצעת הביטוח נכונים ולא העלמתי כל ידיעה העלולה להגדיל את סיכוני המבטח או להשפיע על החלטתו לקבל את הביטוח או לקבוע את תנאיו. הנני מתחייב להודיע מיד למבטח על כל שינוי משמעותי". ג. .1לעניין תשובתו הכוזבת של התובע לתשובה לשאלה טוענת הנתבעת, כי בנסיבות אלה חל האמור בסעיף 6(א) לחוק חוזה ביטוח, או לחילופין סעיף 6(ג) לחוק, וכי היא פטורה מתשלום תגמולי הביטוח לפי סעיף 7(ג) (1) או לחילופין 7(ג) (2) - לחוק. הנתבעת הגישה גליון הרשעות קודמות של התובע, נ/ .4מנ/ 4עולה, כי במועד חתימת ת/1, ביום 10.1.96(לפי גירסת התובע שלא נסתרה), היו תלויים ועומדים נגדו שלשה כתבי אישום בגין עבירות פליליות: תיק 913/93, בגין מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט - גזר הדין ניתן ביום 15.7.96(ללא הרשעה); תיק 452/95בגין שתי עבירות של החזקת רכוש חשוד כגנוב, גזר הדין ניתן ביום 31.3.96(ללא הרשעה); תיק 535/95בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גזר הדין ניתן ביום .18.1.96 .2ב"כ התובע טען כי הנתבעת אינה רשאית להסתמך על ת/1, מאחר והתובע לא קיבל העתק הפוליסה וההצעה וזאת בהתאם לסעיף 4לחוק הקובע כי "נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח, יצורף לפוליסה העתק מהתשובה: תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה". ב"כ הנתבעים טען כי טענה זו מהווה שינוי חזית ועל כן דינה להידחות. טענת הנתבעים מקובלת עלי. התובע לא טען טענה זו בכתב התביעה, על כן היא נדחית בהיותה שינוי חזית. .3עפ"י ההלכה הפסוקה, סעיף 6(א) לחוק חוזה ביטוח עניינו באי מתן תשובה מלאה וכנה בעניין מהותי לשאלה שנשאל המבוטח ע"י המבטח, ואין חובה כי לתשובה לא מלאה כזאת תתלווה כוונת מירמה (ר' ע"א 2230/92 בעמ' 261). סעיף 6(ג) דורש, כי לאי הגילוי, תתלווה כוונת מירמה. השאלה מהו "עניין מהותי" לצורך סעיף 6לחוק חוזה ביטוח, נידונה בע"א 1845/90 סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (5) 662בעמ' 672-671, וכב' השופט שמגר קבע שם כדלקמן: "פרמית ביטוח צריכה להיות מחושבת בעיקרה מבחינה תיאורטית, על פי תוחלת הנזק והיא מושפעת בחישובה ממכפלת סיכוי התרחשות הנזק בשיעור הנזק לכשיתרחש, בבואה להחליט אם להעניק למבקש ביטוח ובאלה תנאים מעוניינת החברה לדעת אם קיימים נתונים המייחדים את הרכוש המבוטח או את המבוטח עצמו (הדגשה שלי - מ.נ.) ושעלולים להגדיל את תוחלת הנזק... מכאן, כי מנקודת מבטה של חברת הביטוח, עניינים מהותיים הם אותם נתונים שיש בהם כדי להשפיע על תוחלת הנזק, ובהתאם על גובה הפרמיה או על נכונותה הבסיסית של החברה לבטח". .4שאלה הנוגעת לעברו הפלילי של המבוטח עשויה להיחשב כ"עניין מהותי" כנ"ל, שכן בנסיבות מסויימות, תהיה זו שאלה שיש בה כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו, שכן עניינה בנתונים המייחדים את המבוטח. "מהותיות" העניין ראוי שתיבחן בכל מקרה לגופו לפי אופיו של העבר הפלילי ותוכן הביטוח המבוקש. .5ומן הכלל אל הפרט - בענייננו העבירות שיוחסו לתובע בכתבי האישום שהיו תלויים נגדו, במועד הרבלנטי הן תקיפה, אחזקת רכוש החשוד כגנוב, שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות. השאלה הדורשת הכרעה היא, אם השיב התובע על שאלות הנתבעת תשובה מלאה וכנה, והאם חל בנסיבות העניין הפטור, בהתקיים אחד מתנאי סעיף 7(ג) לחוק חוזה ביטוח. .6נסיבות חתימת ת/1 גירסת התובע התובע העיד כאמור כי חתם על ת/1" בפני הסוכן הצגתי רשיון רכב במעמד החתימה על הצעת הביטוח" (פר' עמ' 4ש' 5-7). לגבי נסיבות החתימה העיד: "הסוכן לא שאל אותי אם יש לי עבר פלילי. אני קורא עברית, הפקידה שאלה אותי. הפקידות לא שאלו אותי אף שאלה בקשר למסמך ת/ .1הן שאלו על הרשיון על הבנק שלי בקשר לת/ 1לא שאלו כלום, לא שאלו אם הרכב משועבד. בת/ 1כתוב שלא משועבד והוא כן משועבד... לא ראיתי בכלל את האיקסים שעל ת/ 1לא יודע מאיפה באו. אמרו לי לחתום על הוראת קבע לא קבלתי עותק מת/1" (פר' עמ' 4ש' 9-33). גירסת הנתבעת העדה ביטון, פקידת סוכן הביטוח העידה, כי - כשמגיע לקוח ומבקש לבטח ריכבו "אני מוציאה טופס מהארון וממלאת אותו. אני שואלת את הלקוח שאלות בהתאם למה שצריך למלא בטופס סעיף סעיף ... אני כמובן מבקשת מהלקוח גם רשיון רכב שאותו הוא מבקש לבטח" (פר' עמ' 13ש' 21-25). העדה העידה שאינה זוכרת מי מילא את ת/ 1(פר' עמ' 14ש' 1) אך אישרה כי כתב היד על הטופס הוא שלה. העדה העידה, כי התובע לא אמר לה שיש לו עבר פלילי וכי איננה זוכרת מדוע נרשם שהוא בעל הרכב, למרות שלפי ת/ 2- רשיון הרכב, הבעלים הרשום הוא אחר (פר' עמ' 14למעלה). תשומת לב העדה הופנתה לכך שבת/ 1נרשם שהרכב לא מעוקל, בעוד שלפי ת/ 2הוא מעוקל. הסברה "יכול להיות שקבלתי רק את הפרטים ולא ראיתי את הרשיון" (פר' עמ' 14ש' 15). בהמשך העידה העדה "נכון שזה לא סטנדרט שאני מבקשת מהלקוח שמבקש לעשות ביטוח להראות לי את רשיון הרכב. לא תמיד רשיון הרכב נמצא באותו רגע בידי הלקוח. אם אין לו רשיון רכב בידיו אז אני לא דוחה אותו אני ממלאה את ההצעה על פי פרטים שמוסר לי הלקוח" (פר' עמ' 14ש' 17-20). העדה העידה שאילו היה נאמר לה ע"י לקוח שיש לו עבר פלילי - לא היתה עוברת על כך לסדר היום (פר' עמ' 15ש' 13-14). מר איתמר פריד, סוכן הביטוח העיד כי החתימה בתחתית ת/1, חתימת הסוכן, היא שלו, וכי כתב היד בטופס הוא של עדה "וגם האיקסים (X) נראה לי שנעשו על ידה" (פר' עמ' 16ש' 12). עוד העיד העד "אנו לא נוהגים לסמן תשובות על טופס ההצעה שלא בנוכחות המבוטח" (פר' עמ' 17ש' 15), העד העיד עוד כי לא קרה מקרה בו מסר לו לקוח שיש לו עבר פלילי, והצעתו הועברה לחברת הביטוח. מהראיות שהובאו עד כאן, הוכח כי הפרטים ברישא של ת/ 1מולאו ע"י הפקידה עדה. החתימה של הסוכן בתחתית ת/1, היא של פריד. אשר ל"איקסים" בטופס ת/1, שהם התשובות לשאלות המבטח, הפקידה לא זוכרת אם היא מילאה אותן, ופריד מניח כי נעשו על ידה. התובע העיד כי כשחתם על ת/ 1לא היו איקסים וכי לא נשאל את השאלות שבת/ 1ע"י מאן דהוא. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גירסת התובע לפיה התשובות לשאלות מולאו אחרי שחתם על הטופס, על פני גירסת עדי הנתבעת. פריד העיד שסביר שהצעה לא חתומה לא היתה מתקבלת (פר' עמ' 17ש' 11). לכן - סביר כי התובע הוחתם על ההצעה. איש מבין העדים לא זוכר שמילא את הצעת הביטוח ואיש מהם אינו זוכר ממילא כי שאל את התובע את כל השאלות הרבלנטיות. חיזוק למסקנתי אני מוצאת בסתירות שבין ת/ 1לבין נ/ .2בת/ 1נרשם כי הרכב אינו משועבד וכי הרכב בבעלות המציע (התובע), בעוד שמת/ 2עולה כי הוא משועבד וכי הבעלות הרשומה היא של ויקי שמעוני. התובע העיד כי הציג הרשיון במשרדי הסוכן, ודברים אלה אושרו אכן תחילה ע"י העדה ביטון בעדותה לגבי שלבי מילוי הצעה: "אני כמובן מבקשת מהלקוח גם רשיון רכב". רק מאוחר יותר טענה העדה, כי "זה לא סטנדרט". מילויו הרשלני של הטופס, בניגוד לרשיון, מעיד על דרך מילוי הטופס בכללותו, ומתאים יותר לגירסת התובע מאשר לזו של הנתבעת. מסקנתי היא על כן, כי התובע לא השיב כלל על שאלות הנתבעת ועל כן לא ניתן לייחס לו מתן תשובה שאינה מלאה וכנה. ד. הסתרה בכוונת מירמה .1מועד חתימתו של ת/ 1- תחילת הביטוח על פי ת/ 1היא ביום .10.1.96 בתחתיתו של ת/ 1נרשם התאריך 18.1.96, על ידי פריד, על פי עדותו. הסוכן פריד העיד כי לא הכיר את התובע אלא רק את אשתו, כמו כן העיד כי אין עושים ביטוח טלפוני ללקוח חדש (פר' עמ' 18ש' 7ו-9). על כן אני קובעת, כי אם תחילת הביטוח נרשמה כיום 10.1.96, זהו מועד חתימת ההצעה ת/ 1(ר' פר' עמ' 19ש' 3-2). .2האם יש לראות באי גילוי קיומם של כתבי האישום שעמדו בתקופה הרלבנטית נגד התובע "הסתרה בכוונת מירמה, מצד המבוטח, של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי" לצורך סעיף 6(ג)? אני סבורה שלא. קיומו של תיק פלילי בעבירות רכוש או שיבוש הליכים ומסירת ידיעות כוזבות, להבדיל מהרשעה, איננו עניין שיש בו, לדעתי, להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות חוזה ביטוח או לכרתו בתנאים שבו. (אלא אם כן מדובר אולי במסה של כתבי אישום תלויים ועומדים בנושאים אלה שאין זה המקרה לפנינו). לעניין עבירה של אלימות, ספק בעיני אם אפילו הרשעה יש בה עניין מהותי כזה כשמדובר בביטוח רכוש. מנ/ 4עולה, כי כל גזרי הדין נגד התובע, מועדם מאוחר לחתימת ההצעה ת/.1 יש לציין, כי למעט עבירת האלימות, גזרי הדין בעבירות האחרות ניתנו ללא הרשעה, דבר המעיד על קולתן היחסית של העבירות. לאור כל האמור עד כאן אני קובעת, כי אין לייחס לנתבע הסתרה בכוונת מירמה, של עניין שהוא ידע שהוא עניין מהותי. ה. הודעה על החמרת סיכון הנתבעת טענה גם, כאמור, כי המכונית היתה ללא טסט במשך תשעה חודשים עד השרפה וכן כי מנ/ 2עולה, כי המכונית נפגעה קשה בתאונה. לגבי תקפות רשיון הרכב והיעדר פגיעות במרכב המכונית הצהיר התובע בתחתית ת/.1 השאלה היא האם בענייננו חלה החמרה של הסיכון, כשהגדרתה בסעיף 17לחוק חוזה ביטוח והאם פטורה הנתבעת עקב כך מתשלום דמי הביטוח, מצאתי לנכון לדון בטענה זו מטעמי זהירות, למרות שנטענה רק במרומז ע"י ציטוט מהסיפא של ת/.1 סעיפים 17ו- 18לחוק חוזה ביטוח קובעים כדלקמן: " .17(א) נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך מיד למבטח בכתב. (ב) לענין סימן זה, "שינוי מהותי" - כל אחד מאלה: (1) שנוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה; (2) שינוי שחל אחרי מסירת הפוליסה למבוטח, בנושא שצויין בה במפורש כענין מהותי; (3) דבר המגלה שתשובה לשאלה בענין מהותי היתה לא נכונה ויש בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח החמרה של ממש. (הדגשות שלי - מ.נ.). .18(א) תוך 30ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. (ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל המבטח את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך קיומו על אף השינוי. (ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1) לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מרמה; (2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי". נראה לי כי נושא תקינות המרכב שניזוק לאחר חתימת ת/ 1ורשיון הרכב שפקע לאחר חתימת ת/1, אינם בגדר "שינוי מהותי" כהגדרתו בסעיף 17(ב) לחוק. בעניינים אלה לא נשאלה שאלה על ידי חברת הביטוח, להבדיל מהשאלות בגוף ת/1, לא צויין במפורש בפוליסה שעניינים אלה הם מהותיים ואין מדובר בתשובה לשאלה שלא היתה נכונה. על כן אין בנ"ל כדי לפטור הנתבעת מתשלום דמי הביטוח. אשר לגזרי הדין שניתנו נגד הנתבע, לאחר חתימת ת/ 1כפי שפרטתי לעיל, לכאורה נכנס שינוי זה במסגרת סעיף 17(ב)(1) לחוק, שינוי לגבי שאלה יא'. ואולם, מכיוון שקבעתי כי לא נחה דעתי ששאלה זו הוצגה לתובע, וכי אכן ניתנה עליה תשובה, אין תחולה לסעיף 17גם בענין זה. .6גובה הנזק בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת חייבת לשלם לו את מחיר הרכב נכון ליום השרפה בסך 000, 89ש"ח, ואת מחיר הרדיו טייפ שהיה במכונית בשווי 500, 3ש"ח. מעבר לטענה סתמית זו, לא נתמכה תביעת התובע בראייה כלשהי באשר לערך הרכב שהוצת, והרדיו הנטען. לתביעה לא צורפה חוות דעת מומחה באשר לשווי הרכב או הרדיו לפי מחיר השוק ו/או באשר לשוויו המופחת עקב התאונה בחווה"ד נ/.2 מנ/ 2לא ניתן ללמוד על ערך המכונית במועד כתיבה אותה חוות דעת, ועל כן גם בדרך עקיפה זו לא ניתן לאמוד את שווי המכונית. בנוסף, פוליסת הביטוח הרלבנטית לא הומצאה כלל לביהמ"ש, להבדיל מת/1, על כן לא ידוע טיבה של פוליסה זו, ומהו הערך המבוטח, האם ערך נקוב ספציפי או שמא שווי השוק - שכאמור לא הוכח. מאחר והתובע לא הביא כל ראיה כאמור, ולא הניח תשתית עובדתית כלשהי לקביעת שווי המכונית שהוצתה, ולהוכחת תגמולי הביטוח המגיעים לו עפ"י הפוליסה, אני דוחה את תביעת התובע. בנסיבות הענין - אין צו להוצאות. ביטוח רכבהצתהשריפהרכב