חיוב צד ג' בחוב הפסוק

מה הדין בסוגיית חיוב צד ג' בחוב הפסוק ? ברע"א 5222/93, (גוש 1992בנין בע"מ נ' חברה חלקה 168בגוש 6181בע"מ) - נדון מקרה בו ניתן צו עיקול אצל צד שלישי בהוצאה לפועל, והצד השלישי לא הגיב כלל. הזוכים בהוצאה לפועל ביקשו לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק, וראש ההוצאה לפועל נעתר להם. כאמור לעיל, קבע ביהמ"ש העליון, שהעדר תגובה של הצד השלישי איננה מצדיקה חיוב הצד השלישי כב' השופט ש. לוין פסק כדלקמן: "הגענו לכלל מסקנה שיש לקבל את טענות המבקשים שאין החובה המותנית הנזכרת בסעיף 48(א) (קרי: לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967), מתעוררת אלא לאחר שהנושה הוכיח, בין על דרך של חקירה ובין על דרך של הבאת ראיות, שבידי הצד השלישי אכן מצויים הנכסים נשוא צו העיקול, או שהיו מצויים בידיו. שלושה הם הטעמים המצטברים שהביאונו להגיע למסקנה האמורה: א. נוסח החוק. סעיף 48(א) קובע כי החיוב המותנה הכלול בו, קם כאשר הצד השלישי "לא עשה כאמור בסעיף 47"; וסעיף 47קובע, כאמור, כי הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל "את הנכסים המעוקלים" או לשלם את "החובות"; ופשיטא הוא שמי שמבקש סעד בגדר סעיף 48(א) שומה עליו להוכיח תחילה כי קיימים "נכסים מעוקלים" או כי קיימים "חובות". אין כל הוראה בחוק ההוצאה לפועל הקובעת כי עצם העובדה שהצד השלישי לא הגיב על צו העיקול שהומצא לו, יש בה כדי לחייב אותו בתשלום החוב הפסוק. ב. עם חקיקת חוק יסוד:ו"כבוד האדם וחירותו", עלה משקלה הנורמטיבי של זכות הקניין, לדרגה של זכות יסוד. הקביעה בסעיף 3לחוק האמור ש"אין פוגעים בקניינו של אדם" הינה בעלת משקל גם שאנו באים לפרש הוראות דין קיימות; לפיכך, גם לו היינו סבורים שיש פנים לכאן ולכאן לפתרון השאלה שלפנינו, מן הדין הוא שנפרש את הוראת חוק ההוצאה לפועל הרלוונטית באופן שזכות הקניין של הצד השלישי לא תיפגע. ג. הפרשנות האמורה של סעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל תואמת, בשינויים המחויבים, גם את ההסדר הדיוני הקיים לגבי עיקולים זמניים ופרשנות הקובעת שעצם אי מתן תשובה על ידי הצד השלישי לצו העיקול שהומצא לו, אינה מטילה עליו חבות, תואמת את הוראת תקנה 369(א) לתקנות, שעל פיה אי מתן תגובה על ידי ה"מחזיק", שהומצא לו עותק צו העיקול, עדיין אין בה כדי להחיב את המחזיק בתשלום כלשהו, כל עוד לא נקט התובע בהליכים המתאימים המנויים בתקנות." באותו פסק דין נדון מקרה בו ניתן צו עיקול אצל צד שלישי בהוצאה לפועל, והצד השלישי לא הגיב כלל. הזוכים בהוצאה לפועל ביקשו לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק, וראש ההוצאה לפועל נעתר להם. כאמור לעיל, קבע ביהמ"ש העליון, שהעדר תגובה של הצד השלישי איננה מצדיקה חיוב הצד השלישי בחוב הפסוק, בהעדר הוכחה פוזיטיבית שהצד השלישי מחזיק ברכוש או בכספים המגיעים לחייב. באותו תיק, הורה ביהמ"ש העליון להחזיר את הדיון לראש ההוצאה לפועל, על מנת שיקיים דיון במחלוקת לגופה. כאשר דנים בתיק הוצאה לפועל בין זוכה לחייב, ההנחה היא שהחייב חייב את מלוא סכום החוב, עפ"י תיק ההוצאה לפועל שכן התיק נפתח עפ"י פסק דין שניתן ע"י בית המשפט המוסמך. אין הדבר כך כאשר מדובר ביחסים בין זוכה בתיק הוצאה לפועל לבין צד ג', שאצלו הוטל עיקול על חובות או נכסים שהוא מחזיק, המגיעים לחייב. צד ג' איננו החייב בתיק ההוצאה לפועל, ולא ניתן נגדו כל פסק דין, ואין לצאת מתוך הנחה שרק משום שהזוכה ביקש וקיבל צו עיקול, חייב צד ג' בסכום החוב. לפני שמחייבים צד ג' בתשלום חוב שהחייב חייב לזוכה, יש לבדוק היטב אם אמנם מוצדק לחייב את צד ג' בתשלום זה. ברע"א 5211/97, (חיטים מכון תערובת בע"מ נ' טנא ואח'), טרם פורסם, תקדין עליון כרך 98(1), עמ' 668, אמר ביהמ"ש העליון: "נראית לי דעתו של ביהמ"ש המחוזי מדעתה של ראש ההוצאה לפועל. כמותו, סבורני גם אני שניתן לחייב צד שלישי בתשלום החוב או בתשלום שוויו של הנכס המעוקל, רק במקרה שהנכס נמצא בידיו של הצד השלישי בפועל ממש, ואין הוא מוסר אותו לידי המוציא לפועל."חובחיוב צד ג' בתשלום חוב