חיקוי מוצרים - פגיעה במוניטין

סעיף 59 לפקודת הנזיקין קובע לאמור: "מי שגורם או מנסה לגרום, על ידי חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת, שטובין ייחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם; אך אין אדם עושה עוולה רק על ידי שהוא משתמש בשמו למכירת טובין". כדי להוכיח ביצוע העוולה על המבקשת להוכיח לכאורה בבקשה לסעד ביניים זמני כי רכשה מוניטין במוצר, כי נושא החיקוי על ידי המשיבות הינו אלמנט אשר נועד לאבחון ולייחוד המוצר וכי החיקוי מוצלח עד כדי כך שהקונה מזהה אלמנט זה עם המקור וסבור בטעות שהוא רוכש את סחורתו של בעל המקור. (משפט פיניציה ע.א. 86/18 פד"י מה (3) עמ' 245). חיקוי כשלעצמו שאין בו פגיעה במוניטין אינו מהווה עוולה, הרציונאל שבבסיס עלוות גניבתן עין אינו מניעת תחרות בלתי הוגנת על ידי חיקוי או העתק של מוצר. אלה מותרים באין הגנה סטאטוטורית כגון עפ"י חוק הפטנטים "חוק זכויות יוצרים", פקודת סימני מסחר אין הדין הישראלי מכיר בעוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת או של פגיעה בהליכות מסחר הוגן, לפיכך יש לנהוג בזהירות באסמכתאות האנגליות והאמריקאיות בסוגיה זו, שם ניתנה הגנה נגד תחרות בלתי הוגנת וחיקוי או העתקה עלולים להיות תחרות כזאת. מהחיקוי כלשעצמו אין להסיק דבר לעניין פגיעה במוניטין, תחילה על התובע להוכיח שאכן רכש מוניטין באופן שהציבור מזהה את המוצר עם המקור, ורק אז תידון שאלת הדמיון וההטעיה וגם אז עדיין אין בחיקוי כשלעצמו כדי להוכיח שאכן היתה הטעייה. בחיקוי כשלעצמו יש כדי לגרום לתחרות, שבחברה כחברתנו נתפסת כחיובית ורצויה כאמצעי לשיפור האיכות, היעילות העסקית והשירות לציבור. התחרות היא הדבר הרצוי, החיקוי המשרת את התחרות הוא לגיטימי, הצורך למנוע העתקת מוצרים משיקולי מדיניות שונים מתמצא בהגינות הסטטוטורית הניתנת לקניין הרוחני". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיקוי מוצרים: המבקשת הינה חברה ציבורית הרשומה בישראל ועוסקת שנים רבות ביצור, בהפקה, באריזה, בשיווק ובמכירה של מים מינרליים, הן בבקבוקים והן בכדים, תחת שם המותג "מי עדן". מפעלה של המבקשת מצוי באזור התעשיה קצרין. המשיבה מספר 2 הינה חברה העוסקת בייצור ובאריזה של מי שתיה מינרליים. המשיבה מספר 1 הינה חברה העוסקת בשיווק של מי שתיה מינרליים, המיוצרים על ידי המשיבה מס' 2. על הבקבוק הפלסטי של המבקשת המכיל מים מינרליים מוטבע סימן של שלוש קשתות אחת בתוך השניה שמתחת מופיעים המילים "מי עדן". ב - 92/12/6 רשמה המבקשת סימן מסחרי של הקשת הנ"ל. נרשם כי רישום הסימן המסחרי לא יתן לה זכות לשימוש יחודי במילה "מי". הסימן המסחרי איננו מתיחס לצבעים. המבקשת מוכרת את בקבוקי המים המינרליים כאשר מתחת לסימן המסחרי של שלושת הקשתות מודבקת תוית ובה מופיעה קשת בעלת 6 שורות צבעים, אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכלת, וכחול. הצבעים ברורים מאוד ונפרדים זה מזה. מתחת לקשת מופיעים בצבע כחול המילים "מי עדן", הקשת מופיעה פעמיים משני צידי הבקבוק על רקע צבע התוית שהינו תכלת המתחלף לאט לאט ללבן. המבקשת טוענת כי סמוך לתחילת יולי 1997 גילתה לראשונה כי בשוק מוצעים למכירה, בקבוקי מים מינרליים בגדלים שונים, המשווקים ע"י המשיבה מס' 1 ומיוצרים או ארוזים על ידי המשיבה מס' 2 תחת השם "מעיינות הגליל". לטענתה דמו הבקבוקים הללו דמיון רב ובולט לבקבוקים המיוצרים ע"י המבקשת הן בצורת הבקבוק והן בתוית, שכללה את מוטיב הקשת, את אותם גוונים ואת אותו רקע כחול מתחלף. המבקשת טוענת כי היא הינה בעלת הזכויות הבלעדיות להשתמש בסימן הקשת, על גווניה, ובעיצוב התווית, וכן בעיצוב הבקבוקים בהם היא שיווקה ומשווקת את המוצר, מכח היקפי השימוש האדירים שלה ומכח הסימן המסחר הרשום מס' 69827. המבקשת דרשה מהמשיבות לחדול לשווק את בקבוקי המים המינרליים עם התוויות הנ"ל מאחר והדמיון לבקבוקיה של המבקשת היה כה רב, שלטענתה עלול היה הצרכן הרגיל שלא להבחין בהבדלים השוליים שבין התויות שעל הבקבוקים, וברצותו לקנות מוצר ממוצריה של המבקשת עלול הוא לטעות ולקנות בקבוק מים המיוצר ומשווק על ידי המשיבות. ב"כ המשיבות הודיע ב- 97/7/14 כי מרשתו לא התכוונה לעצב מרכיב גרפי של קשת אלא של לוח מטרה, וכי היא מוכנה להסיר את המוטיב הגרפי של לוח המטרה מן התוויות תוך 14 יום. ב - 97/7/28 כותב ב"כ המבקשת כי המשיבות נדרשות לשווק את מוצריהן ללא התוויות הכוללות את סימן הקשת על גווניה השונים כולם או חלקם או כל מרכיב אחר המזוהה עם מוצריה. ב - 97/9/7 שוב פונה המבקשת אל ב"כ המשיבות ומודיעה לו כי המשיבות ממשיכות לשווק מים בבקבוקים עליהם מופיע סימן הקשת וכי המשיבות נדרשות להפסיק לאלתר את שיווק המוצרים הנושאים תוויות בהן מופיע המוטיב הגרפי. ב - 97/10/1 נתקבל אישור נוסף של ב"כ המשיבות כי הן הפסיקו את השימוש בתוויות עם מוטיב הקשת ומשתמשות עתה בתווית שונה לחלוטין. משנתברר למבקשת כי המשיבות ממשיכות להשתמש ב"מוטיב הקשת" על רקע כחול מתחלף, הגישו ב- 98/3/30 תביעה לצו מניעה קבוע וצו עשה וכן בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני ולמתן צו אנטון פילר למינוי כונס נכסים במעמד צד אחד. בבקשתה טענה כי לה סימן מסחרי המופיע בין היתר על תוית מוצריה ועל אריזות המוצרים, כולל את הקשת על גווניה (ביניהם כחול, אדום וצהוב) כמרכיב מרכזי בסימן, ובצירוף רקע כחול מתחלף. כן טענה כי היא משווקת את בקבוקי המים המינרליים שלה במשך שנים רבות וכי בחלוף השנים רכשו מוצריה מוניטין בקרב הציבור. מוניטין זה נסמך, בין היתר, על איכותם של המוצרים המיוצרים על ידה, השקעותיה האדירות בפירסום, בקידום מכירות ובהחדרת המותג אשר תחתיו נמכרים מוצריה לשוק, וכן העיצוב הייחודי של הבקבוקים. המבקשת טוענת כי המשיבות מעוולות במעשיהן בעוולה של גניבת עין, מפרות את זכויותיה הקניניות של המבקשת בסימן המסחרי שלה ומתעשרות שלא כדין על חשבונה. מעשיהן גורמים למבקשת נזקי תדמית ונזקים למוניטין שלה. ניתן צו ארעי ב- 98/4/5. הבקשה התבררה במעמד כל הצדדים. הישיבה האחרונה התקיימה בערב יום הזכרון ומכיוון שהצדדים האריכו הודעתי כי ההחלטה תינתן בתום חופשת יום העצמאות. 1. המבקשת טענה בפני כי המשיבות מבצעות עוולה של גניבת עין לפי סעיף 59 לפקודת הנזיקין על ידי שימוש בתוית שהרקע הכחול שלה מתחלף וכן על ידי שימוש בקשת אופקית בתחתית התוית הכוללת שילוב צבעים, עיצוב ועובי פסים שכל מי שרואה אותם מתעוררת אצלו הסוציאציה של הקשת של מי עדן ולפי כך הוא מוטעה לחשוב שהוא קונה בקבוק של מי עדן. 2. המשיבות טענו כי למבקשת אין ולא היתה זכות קנינית בשימוש בגווני צבע הקשת בסימן הרשום אלא בצורה הגרפית של הקשת. המבקשת לא הוכיחה כי קנתה לעצמה מוניטין בצבעי הקשת; השימוש בצבעים זהים אינו מהווה עוולה של גניבת עין; אין זהות בין בקבוקי המשיבות הנושאים את השם מעיינות הגליל לבין בקבוקי המבקשת הנושאים את השם מי עדן. השואה חזיתית של התוית בשני הבקבוקים מראה שינויים בולטים לא רק בשמות אלא גם בצבע האותיות, בגודלן, במלל שבתוך התוית וברקע של התמונות. 3. סעיף 59 לפקודת הנזיקין קובע לאמור: "מי שגורם או מנסה לגרום, על ידי חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת, שטובין ייחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם; אך אין אדם עושה עוולה רק על ידי שהוא משתמש בשמו למכירת טובין". כדי להוכיח ביצוע העוולה על המבקשת להוכיח לכאורה בבקשה לסעד ביניים זמני כי רכשה מוניטין במוצר, כי נושא החיקוי על ידי המשיבות הינו אלמנט אשר נועד לאבחון ולייחוד המוצר וכי החיקוי מוצלח עד כדי כך שהקונה מזהה אלמנט זה עם המקור וסבור בטעות שהוא רוכש את סחורתו של בעל המקור. (משפט פיניציה ע.א. 86/18 פד"י מה (3) עמ' 245). 4. המבחן במקרה של גניבת עין רחב יותר מזה המקובל בתביעה על הפרת סימן מסחרי רשום. הוא כולל את המראה החיצוני של המוצר ואת עיצובו, דהיינו את החוזי הכללי שלו ולאו דוקא את פרטי הפרטים; סוג הסחורה בה נעשה השימוש, חוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין. המבחנים לקביעת הדמיון וההטעיה בענין הפרת סימן מסחר הם אמנם אותם מבחנים המשמשים בעוולת גניבת עין אולם בעוולת גניבת עין ההשואה הינה בין המוצר בשלמותו, לעומת השואה בין הסימנים בהפרת סימן מסחרי. בהפרת סימן מסחר בודקים אם הסימן לגביו נטען הפרה דומה באופן מטעה לסימן הרשום ואילו בגניבת עין בודקים אם מכלול מעשה הנתבע מטעה או מבלבל לאור המוניטין של התובע במוצר. (רע"א 97/1400 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נגד אסם תעשיות מזון בע"מ פד"י נג 36). 5. במשפט פיניציה הנ"ל נפסק על ידי כב' השופטת נתניהו כי: "חיקוי כשלעצמו שאין בו פגיעה במוניטין אינו מהווה עוולה, הרציונאל שבבסיס עלוות גניבתן עין אינו מניעת תחרות בלתי הוגנת על ידי חיקוי או העתק של מוצר. אלה מותרים באין הגנה סטאטוטורית כגון עפ"י חוק הפטנטים "חוק זכויות יוצרים", פקו' סימני מסחר אין הדין הישראלי מכיר בעוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת או של פגיעה בהליכות מסחר הוגן, לפיכך יש לנהוג בזהירות באסמכתאות האנגליות והאמריקאיות בסוגיה זו, שם ניתנה הגנה נגד תחרות בלתי הוגנת וחיקוי או העתקה עלולים להיות תחרות כזאת. מהחיקוי כלשעצמו אין להסיק דבר לעניין פגיעה במוניטין, תחילה על התובע להוכיח שאכן רכש מוניטין באופן שהציבור מזהה את המוצר עם המקור, ורק אז תידון שאלת הדמיון וההטעיה וגם אז עדיין אין בחיקוי כשלעצמו כדי להוכיח שאכן היתה הטעייה. בחיקוי כשלעצמו יש כדי לגרום לתחרות, שבחברה כחברתנו נתפסת כחיובית ורצויה כאמצעי לשיפור האיכות, היעילות העסקית והשירות לציבור. התחרות היא הדבר הרצוי, החיקוי המשרת את התחרות הוא לגיטימי, הצורך למנוע העתקת מוצרים משיקולי מדיניות שונים מתמצא בהגינות הסטטוטורית הניתנת לקניין הרוחני". 6. לפיכך יש תחילה לקבוע האם רכשה המבקשת מוניטין בתוית המופיעה על פני בקבוקי המים המינרליים שלה. אין עלי לדון בשאלה אם המבקשת רכשה מוניטין בקשת הצבעונית המופיעה על פני התוית מאחר ואין ויכוח שצו המניעה איננו מבוקש כנגד תויות הכוללות צורת קשת (ת/2) בבקבוקי מים המשווקים על ידי מעיינות הגליל, אלא כנגד תויות הכוללות טבעת של צבעים הנמצאת בתחתית התוית. (נ/2). באשר לשאלה אם המבקשת הוכיחה לכאורה רכישת מוניטין בשורות הצבע, תשובתי הינה שלילית. השימוש בצבעים בין אם מדובר בצבעי הקשת או בצבעי יסוד בסיסיים אחרים חייב להיות פתוח לשימושו של כל יצרן ואין להעניק ליצרן זכות ייחודית לשימוש בצבעים אלה. רק כאשר צבע מסוים נהפך לצבע ייחודי המאפיין והמזוהה עם מוצרים של יצרן מסוים וכאשר נוצר קשר הדוק בין אותו צבע ייחודי לבין שמה מוצריה וסימני המסחר של חברה מסוימת, יהיה מקום לאסור על המתחרה את השימוש בצבע הזה אך לא משום שאין להשתמש בצבע דומה אלא משום שאין להשתמש בצבע מסוים במתכונת או בחוזי כללי שיש בה כדי סכנת ההטעיה של לקוחות. (ת.א. 97/859 המרצה 97//8906 מחוזי תל אביב קולגייט פלמוליב קומפני נגד טרופיכל דגל תעשיות קוסמטיקה מיום 97/8/19). לא שוכנעתי כי המבקשת רכשה מוניטין לא רק בקשת אלא גם בכל שורות של צבעים המופיעים על גבי תוית בצורה של טבעת או בצורה אחרת בין אם מדובר באותם הצבעים או בצבעים אחרים. הוא הדין בצבע הכחול המאפין מים והמופיע על פני כל התויות של כל החברות המרובות המשווקות בקבוקי מים ושהוצגו בפני. 7. אכן קיים ויכוח בפסיקה, האם עצם העובדה של החיקוי המושלם ע"י המתחרה מוכיחה את המוניטין של מי שקדם לו בייצור או בשווק (ת.א (ת"א) 93/733 ניסקו מוצרי חשמל אלקטרו ניר הנ"ל; ת.א. (ת"א) 91/1620 אשר קרדי נ. מאוזנר אקסלוסיב תקדין מחוזי כרך 92 (1) עמ' 780) או שעל מי שטוען כי רכש מוניטין להוכיח כי המוצר שלו קיים בשוק תקופה ממושכת והיקף מכירותיו היה גדול וכי הציבור הוטעה או קיים חשש שיוטעה לחשוב כי הוא רוכש מוצר של המבקשת כאשר רכש מוצר של המשיבות. (ע.א. 896/18 מפעלי זכוכית פנציה נ. לס וריאס הנ"ל וע.א. 77/679 גולן נ. נחושתן הנ"ל ת.א. 97/10466 מחוזי חיפה, רהיטי קיבוץ שמרת נ. א. ב. מילאנו תעשיות בע"מ מפי כב' השופט ד"ר ביין מיום 25.11.96). עמדת הרוב בבית המשפט העליון, קבעה בענין זה כי "העובדה שאדם מחקה מוצר של אחר היא עצמה מעידה כאלף עדים שאותו מוצר ראוי וכדאי לחקותו, שהרי לא יעלה על הדעת לחקות מוצר כושל". (ת.א. 91/1620 קרדי נגד מאוזנר. ת.א. 93/733 ניסקו לעיל). נראה כי הפסיקה האחרונה הן של ביהמ"ש העליון והן של ביהמ"ש המחוזי משקפת את הדגש ההולך וגובר על הזכות הקנינית הקיימת לבעל זכות יוצרים במוצר שיצר, לעומת ההתמקדות הקודמת בהוכחת קיומו של מוניטין במוצר לטובת בעל זכות היוצרים. נכון שהעובדה שהמשיבות מתעקשות לעשות שימוש ברעיון של שורות צבעים, כאשר המבקשת רכשה לה מוניטין בקשת צבעונית הכוללת שורות של צבעים בצורת קשת יש בה אולי כדי ללמד על נסיון להיבנות מהמוניטין שרכשה לה המבקשת בקשת הצבעונית. אולם אין בכך די לבסס קביעה כי המבקשת רכשה לה מוניטין בקונספציה של שורות צבעים הן בצורה אופקית או בצורה אחרת כלשהי. וכבר נאמר שאין די בעצם החיקוי להצביע על רכישת מוניטין ,ראשית על המבקשת להוכיח את קיומו של המוניטין שיצר לעצמו המוצר שאת אחד מאפיוניו מנסות המשיבות לחקות. כאמור לא שוכנעתי אפילו לכאורה ואפילו בכמות הפחותה הדרושה לצורך מתן סעד זמני כי המבקשת הוכיחה מוניטין לגבי שימוש בשורות צבעים וכי הציבור מקשר באופן בלעדי בקבוקי מים עם תוית בהם מופיעות שורות צבע עם בקבוקי המים המינרליים של המבקשת. 8. ואפילו הייתי מגיעה למסקנה כי המבקשת הוכיחה לכאורה במידה הדרושה לצורך סעד זמני מוניטין בשורות הצבעים עקב השימוש הרב שלה במשך שנים במוטיב הקשת הצבעונית, שימוש שהמשיבות אינן כופרות בו, עדין היתה נותרת להכרעה השאלה האם יש בתויות שעל בקבוקי המים המינרלים של המשיבות כדי לחקות את בקבוקי המים המינרלים של המבקשת באופן שהצורכן יוטעה ויתבלבל ביניהם. שאלת ההטעיה על ידי חיקוי נבדקת על פי מבחן המראה, הצליל, סוג הטובין וחוג הלקוחות, ואם הציבור עלול לטעות בין הטובין. ההלכה היא כי כשמדובר במוצר צריכה יומיומי וזול שקניתו אינה דורשת הפעלת שיקול דעת וידע, אין הצרכן עורך בדיקה זהירה באשר לזהות היצרן בטרם הרכישה ומשמצא את המוצר בו הוא רגיל בעיקר כשהמוצר המקורי איננו מצוי לפניו לצורך השואה, גדלים הסיכויים להטעיתו מבלי שיהיה מודע לכך. בבדיקת חיקוי מטעה אין להשוות את המוצרים זה בצד זה ויש לקחת בחשבון את זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן. יש להשוות לפיכך את הרושם הכללי שיוצר המוצר המקורי ביחס למוצר המחקה כשאינם נמצאים יחדיו על המדף. (ראה קלדרון חיקוים מסחרים בישראל, הוצאת קלדרון 1996 סעיף 4.016 וסעיף 4.028). 9. במקרה של בקבוקי מים טוענת המבקשת כי מדובר במוצר זול מן הסוג המתואר לעיל שקניתו אינה דורשת הפעלת שיקול דעת ושעקב הדמיון הרב שבין הקשת הצבעונית שעל תוית בקבוקי המים של המבקשת לבין השורות הצבעוניות שעל תוית בקבוקי המים של המשיבות קל לצרכן הרוצה לקנות את תוצרת המבקשת לטעות ולחשוב שהוא קונה אותה, כאשר בעצם הוא קונה את תוצרת המשיבות. אכן מדובר במוצרים זולים שרכישתם נמשכת לא יותר ממספר דקות אולם השואה בין ההופעה הכללית של בקבוקי המבקשת לבין בקבוקי המשיבות מביאה אותי למסקנה כי ההבדלים ביניהם רבים באופן שהחוזי הכללי של בקבוקי המבקשת שונה מהחוזי הכללי של בקבוקי המשיבות. אני מניחה כי הצרכן המצוי יכול להבחין ביניהם ללא סכנת הטעיה. 10. ראשית חשוב לציין כי לא מדובר במבקשת ובמשיבות בלבד המשווקות בקבוקי מים מינרליים אלא בעשרות חברות מתחרות המשווקות מים. הוצגו בפני 8 תויות של חברות שונות כאשר בכל התויות הללו מופיע כחול כרקע וכן מופיעים צבעים שונים הן בצורה אופקית והן בצורת קשת והן בצורת אליפסה והן בכל מיני צורות אחרות. לפיכך הסכנה שהצרכן הרוצה לקנות את מי עדן יטעה כאשר הוא לוקח מן המדף את בקבוקי המים של המשיבות פחותה בהרבה במצב זה בו נמצאים על המדף לא רק בקבוקי המים של המשיבות אלא בקבוקים רבים של חברות שונות. שנית - השוואה בין בקבוקי המים של המבקשת (נ/1) לבין בקבוקי המים של המשיבות (נ/2) מראה הבדלים כה רבים שלא נראה לי כי יש מקום לטעות ביניהם: 1. המילים מי עדן מופיעות בצבע כחול מתחת לקשת והן בולטות. המילים מעיינות הגליל מופיעות בראש התוית בריחוק מקום משורות הצבעים הנמצאות בתחתית התוית והן צבועות בצבע לבן. 2. שורת הצבעים מופיעה אצל המשיבות בתחתית התוית. הצבעים אינם ברורים וחדים כמו צבעי הקשת של המבקשת, הצבעים בתוית של המשיבות שונים מהצבעים בתוית של מי עדן. מספר הצבעים בתוית של המבקשת עולים על מספרם בתוית של המשיבות. עובי הצבעים אף הוא שונה. 3. בתוית של מי עדן קיים כיתוב רב וכן דמויות שאינן מופיעות בתוית של מעינות הגליל של המשיבות. 4. התוית של מי עדן מופיעה במרכז הבקבוק. התוית של מעינות הגליל מופיעה בראש הבקבוק סמוך לפקק. 5. הפקק של המשיבות כחול וללא שם. הפקק של המבקשת לבן ועליו מופיעים המילים מי עדן מתחת לקשת צבעונית בעלת שלושה צבעים. כאמור גם אם קיים דמיון כלשהוא בין צבעי תוית המבקשת לצבעי תוית המשיבות וגם אם קיים דמיון בעצם השימוש בשורות צבע למרות שאצל המבקשת מדובר בקשת ואצל המשיבות מדובר בטבעת הרי כאמור החוזי הכללי הינו שונה באופן שלפי דעתי לא קיימת סכנה שהצורכן הסביר והבלתי זהיר יטעה ויתבלבל בין הבקבוקים, במיוחד כאשר מחיר בקבוק המים של המשיבות הינו 1,9 שקלים. ומחיר בקבוק המים של המבקשת הינו 3,5 שקלים. ראה לשם השוואה פסק הדין שניתן ע"י כבוד השופט שלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 97/859 אשר אושר על יד בית המשפט העליון ברע"א 97/5144 ב - 97/9/25. שם השתמשה המשיבה בפסים אדום לבן על אריזות משחות שיניים ובית המשפט קבע כי החוזי הכללי של האריזות והשפופרות של משחות השיניים של המשיבות אין בו כדי להטעות לקוחות פוטניצאליים מאחר והוכח כי השימוש בצבעים אדום ולבן הוא שגור ונפוץ בענף זה של משחות השיניים. כמו כן לצרכן הבוחן את המוצר במבט כללי יש יכולת לאבחן בין מוצרי המשיבים למוצריה של המבקשת על פי חלוקת צבעים שונה והבדלים נוספים כמו כיתוב שונה וגרפיקה שונה. כאמור אישר בית המשפט העליון את ההחלטה הנ"ל. 11. לאור המסקנה אליה הגעתי אינני מוצאת לנכון לדון ביתר הטענות שהועלו על ידי הצדדים, אני דוחה את הטענה כי היה שיהוי מצד המבקשת. כמו כן בהתחשב במאזן הנוחיות של הצדדים אין מקום להשאיר את הצו הארעי שנתתי ב - 98/4/5 על כנו. אני מבטלת את הצו הזה ומורה להחזיר למשיבות את בקבוקי המים המינרלים וכל יתר המסמכים שנלקחו מהם בעקבות הצו הנ"ל. 12. הוצאות הבקשה בסך 5,000.- ש"ח בהתאם לתוצאות. הערבות הבנקאית תישאר בתיק עד למתן פס"ד סופי. או עד שיוחלט אם להחזירה למבקשת. שלילת פיצויי פיטורים (חשד לגניבה)מוצרמוניטין