קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מענק יובל לעובדי הוראה: התביעה בתיק זה היא בדרישה לחייב את הנתבע בתשלום מענק היובל בסך 5,200 ₪ לשנה וזאת החל משנת 94 ואילך. לכתב התביעה צורף מכתב שנשלח לתובעת ביום: 28.6.99 שבו נדחתה תביעתה למענק היובל בהנמקה שלא אושרו לתובעת 30 שנות וותק בהוראה בעד שרות שלאחר גיל 18 ולכן איננה זכאית למענק היובל. בכתב ההגנה ציין משרד החינוך כי סעיף 1.46 לתקנות שרות עובדי הוראה קובע כי למענק היובל יהיה זכאי משהוא בעל וותק מצטבר של 30 שנה ומעלה. סעיף 1.29.1 (3)א(6) קובע כי: "עובד הוראה וחינוך בתקופה שטרם מלאו לו 18 שנה, לא תובא תקופה זו בחשבון הוותק. באשר לתובעת, משהינה ילידת 6.9.1935 ומלאו לה 18 שנה ב-6.9.1953 הרי שתקופת עבודתה בהוראה לפני הגיעה לגיל 18 אינה נלקחת בחשבון הוותק ומשפרשה מעבודתה ב- 31.8.82 הרי שבעת פרישתה צברה תקופת וותק של 29 שנות עבודה ולכן אינה זכאית למענק היובל עפ"י תקנון עובדי הוראה. עוד נטען כי למקרה ובית הדין ימצא שהיא זכאית למענק היובל, הרי בכל מקרה התשלום לא יכול להיעשות לתקופה רטרואקטיבית כפי שנתבע, זאת לאור סעיף 48.א לחוק שרות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), הקובע כי לא תשולם קצבה לתקופה העולה על 4 חודשים לפני מועד הגשת התביעה או לכל היותר לתקופה של שנתיים לאחר שהממונה העריך התקופה מסיבות שלדעתו מצדיקות הערכה זו. בשלב הדיון המוקדם טענה התובעת כי בידה אישור משרד החינוך מיום: 23.3.94 בו הופנתה לתיקון שנעשה בחוק הגמלאות המאפשר הכרה בתקופת עבודתה בשנים: 1952, 1953, כאשר היתה מתחת לגיל 18 והוסיפה כי תיקון זה צריך להלקח בחשבון גם לעניין הזכאות למענק היובל בלא התחשבות בעובדה שהיתה מתחת לגיל 18 בשנה הראשונה שבה עבדה בהוראה. המסמך שהגישה התובעת הועבר לתגובת משרד החינוך, אלא שבתגובת משרד החינוך נאמר כי יש להבדיל בין הוותק בשרות המדינה הקובע לעניין גמלאות לבין וותק מקצועי בהוראה הקבוע בתקנון השרות של עובדי ההוראה. מאחר ומענק היובל הינו תוספת מקצועית הניתנת לעובדי הוראה בלבד, הרי שהזכאות למענק זה קמה עפ"י הוראות תקנון עובדי ההוראה. האבחנה בין ההתייחסות לוותק לצורך חוק הגמלאות לעומת הוותק לצורך תוספת מקצועית נלמד גם עפ"י דברי ההסבר להצעת החוק בהתייחס לתיקון 33 לחוק הגמלאות. לאור זאת דחה משרד החינוך את טענת התובעת בעניין הזכאות למענק היובל. במועד הדיון במעמד הצדדים, ביקשו הצדדים לסכם את טיעוניהם בטענה כי אין להם ראיות נוספות מעבר לאלה שצורפו לכתבי התביעה וההגנה ותעודת עובד הציבור שצורפה לתיק בית הדין מטעם הנתבעת. בעלה של התובעת, אשר סיכם מטעם התובעת, טען כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה כי התובעת החלה לעבוד בהוראה בספטמבר 1951 בהיותה בגיל 16 ובהמשך הוסמכה כמורה בכירה בהיותה בוגרת בית ספר למנהלים ואף שימשה כמנהלת בי"ס. אין גם מחלוקת על כך שהתובעת יצאה לפנסיה מוקדמת ביום: 31.8.82, לאחר 31 שנות הוראה והגמלא שמשולמת לה היא עפ"י אותן שנות הוראה. התובעת לא קיבלה את מענק היובל על אף הוותק של 31 שנות עבודה בהוראה בהתבסס על תקנה משנת 1965 אשר קבעה את הזכאות למענק היובל בהתייחס לוותק בעבודת הוראה רק לאחר גיל 18, מאחר והתובעת החלה את עבודתה בהוראה 14 שנה קודם לאותה הוראה, הרי שאין להחיל את ההוראה באופן רטרואקטיבי. עוד נטען בסיכומים מטעם התובעת כי אף שהתובעת היתה מתחת לגיל 18 היא לימדה כיתות של מבוגרים וילדים עולים חדשים, כאשר בכיתות היו 40 ילדים וקיבלה שכר מלא והערכה מלאה ויש בכך כדי להוכיח כי היתה לה בגרות מספקת כדי לעסוק בהוראה. לאור זאת ביקש לקבל את התביעה ולקבוע שכפי שהגמלא אושרה לתובעת בגין כל שנות עבודתה כן יוכר הוותק בהוראה מגיל 16 ואילך לצורך הזכאות במענק היובל. ב"כ המדינה בסיכומיה ביקשה לדחות את התביעה מהטעמים הבאים: הזכאות למענק היובל נקבעה בהוראת סעיף 1.46 לתקנון עובדי ההוראה, הקובע את תנאי העבודה של עובדי ההוראה. הזכאות למענק היובל נקבעה החל ממשכורת יוני 95 למי שבעלי וותק מצטבר בהוראה של 30 שנה ומעלה. ב"כ משרד החינוך מציינת כי ההוראה בדבר אי הכרה בעבודת הוראה וחינוך בתקופה שטרם מלאו לעובד 18 שנה הוצאה בשנת 60 בהתבסס על הנחיות הכוללות הוראות מנכ"ל והסכמים קיבוציים. זאת כפי שעולה מתעודת עובד הציבור שהוציא מר שמעון שטמפר הממונה על תנאי השרות של עובדי ההוראה במשרד החינוך. ב"כ משרד החינוך דוחה את הטענה בדבר אי תכולת ההוראה באופן רטרואקטיבי וזאת בטענה כי הוותק נבחן במועד נתינת הזכות כאשר הוותק לצורך הגמלאות נבחן בעת פרישת העובד לגמלאות והוותק לזכאות מענק היובל נבחן בעת שההוראה לעניין זה יצאה, דהיינו בשנת 95. לכן אין לטעון לעניין ההוראה בדבר חישוב הוותק המקצועי שהיא משנת 60 כאילו היא הוחלה באופן רטרואקטיבי. דווקא תביעתה של התובעת אשר פרשה בשנת 82 ומבקשת בתביעה שהגישה בדצמבר 99 תשלום רטרואקטיבי משנת 94 ואילך, יש משום תביעה רטרואקטיבית וזאת בניגוד להוראת סעיף 48 לחוק הגמלאות ולכן לאור הוראות סעיף זה תוכל התובעת בכל מקרה, אם בית הדין ימצא שקמה לה זכאות לתשלום בגין מענק היובל, לזכותה בתשלום לגבי תקופה של 4 חודשים לפני הגשת התביעה למענק. להלן החלטתנו: כפי שהובהר לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות: התובעת פרשה לגמלאות ב- 31.8.82, כאשר באותה עת הוכרה עבודתה בשרות המדינה החל מ- 4.10.53. ההוראה בדבר הזכאות למענק היובל לעובדי הוראה התקבלה ביוני 95 עפ"י סעיף 1.46 לתקנון שרות עובדי ההוראה כאשר התנאי באותו סעיף הוא וותק מצטבר בהוראה של 30 שנה ומעלה. התובעת היתה בגיל 16 בעת שהחלה בעבודת ההוראה ותקנון שרות עובדי הוראה משנת 1960 קבע כי עבודה בהוראה וחינוך לתקופה שטרם מלאו לעובד הוראה 18 שנה לא תובא בחשבון הוותק. נבחן על כן האם התובעת עומדת בתנאים המזכים במענק היובל: התובעת צרפה לתביעתה את המסמך שקיבלה לעניין פרישתה לגמלאות וממסמך זה עולה כי בעת פרישתה לגמלאות צויין בטופס שמולא במשרד החינוך כי עבודתה בשנים: תשי"ב-תשי"ג בהיותה לפני גיל 18 אינה נושאת זכות לגמלאות. בשנת 94 קיבלה התובעת הודעה אודות תיקון שנעשה בסעיף 1 לחוק הגמלאות, המאפשר הכרה בתקופת הוותק בהוראה גם לתקופה של השנים: 52-53, עת עבדה בהוראה והיתה מתחת לגיל 18, ובעקבות כך, הוכר הוותק המלא של התובעת, דהיינו נקבע שהוותק שלה הינו 31 שנה. התובעת מבססת את תביעתה למענק היובל אותו היא תובעת בתיק זה, על וותק בהוראה מעל 30 שנה וטוענת כי מאחר והחלה ללמד בשנת 52 וההוראה שלא להכיר בוותק בהוראה לתקופה שטרם מלאו לעובד הוראה 18 שנה היא הוראה משנת 60 המאוחרת לתחילת עבודתה, הרי שאין להחיל את ההוראה באופן רטרואקטיבי ויש לקבוע כי כל תקופת העבודה בהוראה תילקח בחשבון לצורך חישוב הוותק בהוראה. התובעת טוענת עוד כי הגמלא שמשולמת לה הינה בגין 31 שנות עבודה. נראה לנו כי אין לקבל את טיעוני התובעת לעניין ההחלה הרטרואקטיבית של הסעיף המגביל הכרה בוותק כהוראה בתקנון שרות עובדי הוראה. לראייה שכאשר התובעת פרשה לגמלאות בשנת 82 צויין במפורש בטופס הפרישה לגמלאות כי הוותק שצברה בהוראה בשנים: 52-53 לפני היותה בגיל 18 לא תהיה תקופה שבגינה תהיה זכאית לגמלאות. מאוחר יותר בשנת 94 נעשה תיקון בחוק הגמלאות ומכוחו זכתה התובעת להכרה בוותק שצברה לפני היותה בת 18 אך זאת לצורך גמלאות. עובדה היא כי רק בעקבות חקיקה מאוחרת למועד פרישתה של התובעת, הוכרה זכאותה לגמלאות בגין אותן שנים שבהן עבדה בהוראה לפני גיל 18. החקיקה אינה מתייחסת לגבי הוותק בהוראה בהתאם להוראות תקנון שרות עובדי הוראה ואינה משנה את קביעת הוותק בהוראה. סבורים אנו כי האבחנה בין הוותק לצורך גמלאות שנקבע במפורש בחוק, נבדל מהוותק בהוראה שהוא נקבע עפ"י תקנון שרות עובדי ההוראה, אשר קובע כי עבודה בהוראה לפני גיל 18 לא נלקח בחשבון לצורך הוותק. התובעת לא הצביעה על כל הוראת דין היכולה לתמוך בגרסתה בדבר השוואה בין הוותק לצורך גמלאות עקב עבודה בשרות המדינה לבין הוותק בהוראה. נוכח ההוראות הספציפיות לזכאות למענק היובל ומאחר והתובעת איננה עומדת במלוא התנאים, מאחר והוותק שלה בהוראה הינו 29 שנה, דין התביעה בתיק זה להדחות. מאחר ומדובר בתובעת שהינה גמלאית ומשאף לא היה צורך בשמיעת ראיות בתיק זה, אין צו להוצאות.מענק יובלמענק