נזקי רכוש - הובלת תכולת בית מחו''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי רכוש - הובלת תכולת בית מחו''ל: .1התובע הגיש תובענה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתכולת ביתו, אשר יובאה מאנגליה לישראל. התובענה הופנתה הן כלפי חברת ההובלה (הנתבעת 1) והן כלפי מבטחתו של התובע (הנתבעת .2להלן: "המבטחת"). חברת ההובלה לא התגוננה ועל כן ניתן נגדה פסק - דין ביום .13.5.98פסק דין זה עוסק, איפוא, במערכת היחסים שבין התובע למבטחתו - הנתבעת .2 על פי הנטען בכתב התביעה, בוטחה תכולת ביתו של התובע אצל המבטחת, לפי הפוליסה נ/ 2(שעותק הימנה צורף לכתב התביעה כנספח ד) ביחס לפריטים שצויינו בת/ 5(ראו גם נ/3, ושני אלה צורפו כנספח ה לכתב התביעה). התובע טוען כי סכום הביטוח הוא 215, 30ליש"ט. הטובין שוגרו במכולה על האנייה טונר, ביום 22.8.90, כשהם ארוזים בארגזים. לאחר הגעת הטובין לישראל, התייצב התובע בנמל חיפה על מנת להסדיר את ענייני המכס ואותה עת הבחין הוא בנזקים רבים שנגרמו לטובין. הודעה נמסרה על - ידיו לנתבעות. נזקי הטובין מסתכמים, לפי הטענה כדי סך של 080, 7ליש"ט בהתאם לת/7, שנערך ביום .14.10.90 תביעתו של התובע היא לתשלום כ- 500, 87ש"ח, על פי הפירוט הבא: (א) נזק ואובדן לתכולת הבית - 000, 29ש"ח לערך; (ב) עלות רכישת רכוש חלופי - 000, 12ש"ח לערך; (ג) הוצאות מיוחדות בגין טיפול בציוד שניזוק - 500, 6ש"ח; (ד) עגמת נפש - 000, 40ש"ח. .2המבטחת לא כפרה בקיומה של פוליסת הביטוח, שתנאיה פורטו בנ/ .3טענותיה כלפי התובענה ניתנות לתימצות בשלושה ראשים אלה: (א) הסכומים נשוא ת/ 5אינם סכומים מוסכמים אלא הם מהווים הערכה מצד התובע, ואין הם מחייבים את המבטחת בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח (פרק aסעיף 2לנ/2), מה גם שהסכומים שציין התובע בת/ 5- מופרזים; (ב) הפוליסה מכסה נזקים ישירים למטען, ותו - לא. לפיכך, אין בסיס לתובענה ככל שעניינה נזקים תוצאתיים כגון עגמת נפש, הוצאות נסיעה וכו'. (ג) הנזקים שנגרמו לתובע עולים כדי 890ליש"ט, מהם יש להפחית השתתפות עצמית בסך 100ליש"ט. יתר הנזקים הנטענים, אינם מכוסים בפוליסה, כגון: פריטים שלא היו בני - ביטוח (לפי פרק aסעיף 2לפוליסה); פריטים שלא הוצהרו למכס בעת הייבוא (פרק fסעיף 5); נזקי שריטות, מכות וכיפופים לציוד משומש (פרק gסעיף 1). .3נשמעו בפניי עדויות התובע, וכן השמאי מר אורון ומיישבת התביעות הגב' קוגלר, מטעם המבטחת. להלן, אדון בסוגיות הטעונות הכרעה. אולם בטרם אעשה כן, אציין כי נתתי דעתי לכך שעדותו של התובע - עדות יחידה היא לגבי חלק מן הנזקים הנטענים לטובין. לא נעלמה הימני הוראת סעיף 54לפקודת הראיות [נוסח חדש], המחייבת לא רק זהירות יתירה בנסיבות כאלה כי אם גם סיוע נדרשה לה (לפחות בחלקה, כאמור) עת חפץ בית - המשפט לסמוך עליה ממצא עובדתי. זאת ועוד. יש צדק בטענות המבטחת לפיהן ניסה התובע להרחיב בסיכומיו את חזית המריבה, למשל על ידי העלאת טענות המייחסות מרמה למבטחת. אתעלם, איפוא, מטענות אלה כשם שאתעלם מעדויות מפי השמועה שהביא התובע בתצהירו או במוצגים שהגיש לראייה אשר חלקם לא נערך על - ידיו הגם שהמוצג מתיימר להציג שווי של פריט מסויים לשם הוכחת מחירו של הפריט שניזוק. .4לא יהא זה למותר לייחד מלים אחדות לנטל הראייה. בנסיבות, על התובע להוכיח כי נגרמו אובדן או נזק לטובין המבוטחים וכי נזק או אובדן זה מכוסים בפוליסת הביטוח. כן עליו להוכיח את היקף נזקיו. המבטחת חייבת, לעומת זאת, להראות כי האובדן או הנזק אירעו על ידי סיכון המוחרג מפורשות בפוליסת הביטוח. ראו, למשל, ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (5) 661, 685-.687 מקרה הביטוח מוגדר בפרק dלפוליסה נ/2, בזו הלשון: ... All risks of physical loss or" Damage to th property insured from "... . 28.1.1(A) any external cause, as per institute cargo clause מקרה הביטוח הוא, אם כן, נזק או אובדן פיסיים לטובין המבוטחים (להבדיל, למשל, מסעיף 55(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, המטיל על המבטח חובה "לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח" מחמת אובדנו של הנכס או מחמת נזק שנגרם לנכס), שנגרמו בשל סיבה חיצונית (היינו: שאין מדובר בנזק מטבע הברייה). .5המבטחת טענה כי אין היא כבולה לסכום הביטוח של הפריטים כפי שננקב בפוליסה נ/ 2ואשר מתבסס על ת/ 5המכיל את ערכו של כל פריט ופריט. טיעון זה יסודו בסעיף 2לפרק aלפוליסה, לפיו: ... It is hereb declared and agreed between the" insurer and the insured, that the insurer being Inventory list ... At the inception of the insurance, the precluded from examining the cumulative form and Form and of the value stated in respect of such item or inclusion of any item or items in the said cumulative Certificate of insurance has been issued in respect of items shall not bind the insurer, notwithstanding that a ".the total amount of such cumulative form המסקנה המתבקשת מהוראה חוזית זו היא שאין ענייננו בסכום ביטוח מוסכם (valued policy), אלא בפוליסה הקובעת את תקרת אחריותה של המבטחת ומעמידה אותה על 215, 30ליש"ט. הכלל הוא כי סכום הביטוח שווה לערך המוסכם של הטובין (כ' חכם אהרן ביטוח ימי ותביעות (מהדורה ששית, תשנ"ח) 52), אולם ניתן לציין אחרת בפוליסת הביטוח, והסתייגות כאמור אכן מופיעה בפסקה 2לפרק aלפוליסה. זאת ועוד. פיסקה 3בפרק aמוסיפה וקובעת כי המבוטח חייב להוכיח למבטחו את הערך הממשי של הפריט שאבד או ניזק, והפיצוי שיקבל המבוטח יהא בסכום הביטוח או בערך טובין חלופיים בנמל היעד, לפי הנמוך מביניהם. .6עוד הוסיפה המבטחת כי הפוליסה מכסה נזקים פיסיים ישירים לטובין המבוטחים ואינה כוללת פיצוי בגין עגמת נפש, או נזקים תוצאתיים, הוצאות נסיעה וכו'. התובע השתית בסיכומיו את זכותו לקבלת פיצוי בגין עגמת נפש על הוראת סעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- .1973 כן סמך התובע על הוראות סעיפים 56(א) ו - (ב) לחוק חוזה הביטוח. אין בידי לקבל גישתו של התובע, לפי שמקרא מפורש בפוליסה הוא כי הפוליסה נשלטת ע"י הדין האנגלי (הגם שהפורום היחיד המוסמך לדיון בתובענות הוא פורום ישראלי. ראו לעניינים אלה סעיף 11סיפא לפרק gבפוליסה נ/2). יתר על כן. חוק חוזה הביטוח כלל אינו חל על ביטוחים ימיים, ואין התובע יכול להישמע גם בטענתו (שיש עימה הרחבה פסולה של חזית המריבה) שיש לחייב המבטחת בשילוש הריבית, כנדרש בסיפא לסיכומיו. .7עתה, יש לעבור ולבחון הנזקים להם טען התובע. בחינה זו תיעשה בהתאם לאמור בסעיף 16לתצהיר עדותו הראשית של התובע, בו מפורטים אחד לאחד הפריטים הניזוקים, לפי סדר הופעתם בחוות - דעת השמאי מטעם הנתבעת. (א) מיטת אפיריון ממתכת. טענת התובע בסעיף 16(א) לתצהירו היא כי "המיטה הגיעה בלי החיבורים והקישוטים מפליז, ומטעם זה נבצר מן התובע להרכיבה ולהשתמש בה". בגין כך דרש התובע פיצוי בסך 800ליש"ט, הגם שציין בת/ 7שערך הרכישה היה 500ליש"ט וסכום הנזק הוא 100ליש"ט. לשם ההשוואה ייאמר כי בת/ 5ציין התובע כי ערך כל ריהוט חדר השינה מגיע ל 800ליש"ט. מחוו"ד השמאי עולה כי המיטה ניזוקה מכך ש - 8קישוטים ממתכת התעקמו. בחקירתו טען התובע כי בלא החיבורים והקישוטים המיטה אינה ניתנת להרכבה (עמ' 16שורות 7-8). השמאי מטעם הנתבעת לא ניסה להרכיב המיטה ללא החיבורים (עמ' 22שורות 3-4). בסיכומיה, טענה הנתבעת לתחולתו של החריג אשר בסעיף 1לפרק ,gלפיו אין כיסוי לכיפופים שנגרמו לריהוט משומש. ברם, דומה שהתביעה אינה בשל כיפופים שנגרמו למיטת האפיריון אלא בשל העדרם של החיבורים. על - מנת לזכות התובע בפיצוי, היה עליו להוכיח את שווי החיבורים החסרים (בהנחה שאלה אכן נשלחו יחדיו עם המיטה). כזאת לא עלה בידי התובע להוכיח. יתר על כן. בדרישתו לתשלום תגמולי ביטוח (ת/7) דרש התובע פיצוי בסך 100ליש"ט (פריט מס' 13). עתה תובע הוא 800ליש"ט - ערך כל ריהוט חדש השינה, הגם שלא לכל חדר השינה נגרם אובדן מוחלט. אין כל עילה להכיר בזכות התובע לפיצוי בגובה 800ליש"ט, ואילו הנזק הספציפי לא הוכח. אין מקום, איפוא, לפסוק לתובע פיצוי בנזק זה. (ב) שידה גדולה מתוך סט פינת האוכל. על פי הטענה, חלקה העליון של השידה אבד ואילו חלקה התחתון נמעך ללא תקנה. התובע דרש בת/ 7תגמולי ביטוח בסך 300ליש"ט ואושרו לו 20ליש"ט. עתה נדרשו 200, 1ליש"ט - ערך כל פינת האוכל לפי סעיף 5לת/ .1חוו"ד השמאי מציינת כי פינת האוכל מורכבת משידה, כוננית לצלחות, שולחן ו- 4כיסאות. לדברי השמאי, שני קישוטי עץ נפרדו מן השידה והנזק הוא 20ליש"ט כאמור. התובע הודה בחקירתו כי הוא תובע את שווי מלוא פינת האוכל. לדבריו, ניסה לחפש באנגליה ובספרד את החלק החסר ולא הצליח. על כן תבע את מלוא שווי סט פינת האוכל (עמ' 16שורות 16-19). על - פי הפוליסה נ/ 2(סעיף 7לפרק F) זכאי התובע אך לפיצוי בגין הפריט שניזוק או אבד. אין הוא יכול לתבוע מלוא ערך הסט ואין מתחשבים בכך שהפריט הנדון הוא חלק ממערכת. אין מקום, איפוא, לפצות התובע בשווי מלוא פינת האוכל שלו כאילו ניזוקה כולה (היינו: כאילו מדובר באובדן כללי להלכה - Constractive total loss) אלא בשוויו של הפריט שניזוק, ושווי זה בלבד. הנזק הנתבע כאן הוא בעל שני ראשים: האחד - החלק העליון של השידה, שאבד ולא הגיע לישראל; השני - היפרדות שני קישוטי עץ. בגין ראש הנזק הראשון - היה על התובע להוכיח את שוויו (בהנחה שחלקה העליון של השידה אכן נשלח לישראל, ואין ראייה על כך), אולם נזק זה לא הוכח. בגין ראש הנזק השני זכאי התובע לפיצוי בסך 20ליש"ט כהודיית הנתבעת בחוו"ד השמאי מטעמה. (ג) שולחן מגירות שרגלו נשברה. טענת התובע היא שמדובר בשולחן תפירה עתיק שהיה שייך לסבתה של אשתו. יש לפריט זה ערך סנטימנטלי גדול. התובע ניסה להדביק הרגל השבורה, ללא הצלחה. על כן תבע בת/ 150 7ליש"ט. השמאי סבר כי הנזק (שבר לרגל השולחן) אינו טרי. על-כן, לא זוכה התובע בכל סכום שהוא. השמאי לא נחקר בנקודה זו ע"י ב"כ התובע, מחד, והתובע לא הוכיח כי הנזק שנגרם לפריט מסתכם ב- 150ליש"ט, מאידך. גובה הנזק נקבע ע"י התובע עוד בת/ 7- הדרישה לתשלום תגמולי ביטוח - ועליה חזר התובע בתצהירו. אולם, פרט לגרסתו (שאינה מנומקת והיא מבוססת, כמדומה, על הערכה) לא הובאה על ידיו כל ראייה אחרת. כיצד, איפוא, אוכל לקבוע את שוויו של הנזק הנטען (בהנחה שלא אהיה נכון לקבל עמדת השמאי בדבר "גיל" השבר ברגל השולחן)? משנושא התובע בנטל ההוכחה ומשעליו להוכיח במדוייק את נזקו - ופשיטא שבנזק בר הוכחה קא עסקינן - שוב לא אוכל לקבוע כי מגיע לו פיצוי. (ד) כלי אוכל. פריטים אחדים ממערכת כלי האוכל ניזוקו. כך, הודה התובע בחקירתו (עמ' 17שורות 11-12). לשיטתו, שווי הנזק הוא 898ליש"ט וסכום זה מתייחס למצב בו אירע אובדן מוחלט להלכה, שכן לשיטת התובע הפריטים שניזוקו היו חלק מסט כלי אוכל ולא ניתן לערוך שולחן עם חצי סט (עמ' 17שורה 17). התובע בא בטרוניה לשמאי הנתבעת על שהתעלם בחוות - דעתו מן העובדה שהפריטים שניזוקו היו חלק ממערכת כלי האוכל. ברם, לטעמי ולאור סעיף 7לפרק fלפוליסה נ/2, לא רשאי היה השמאי לנקוט דרך אחרת מאשר הערכת שוויו של כל פריט ופריט בנפרד, מבלי להביא בחשבון את השתייכותו של הפריט למערכת כלי האוכל. שוויים של הפריטים הניזוקים הוא 28ליש"ט לפי האמור בחוות הדעת, ואילו התובע העריכם ב- 350ליש"ט. לא מצאתי בסיס כלשהו להערכתו של התובע (שאין לו מומחיות בתחום) ובהעדר עדות שמאי מטעמו בדבר שווי הפריטים שניזוקו אין מנוס מקבלת עמדת הנתבעת לפיה שווי פריטים אלה הוא 28ליש"ט (אגב, לו בחרתי שלא לקבל עמדת השמאי - לא היה התובע מקבל פיצוי בסכום כלשהו מחמת כך שנזקו לא הוכח כדבעי). (ה) כלי מטבח. התובע טען לנזקים לפריטים כגון פח אשפה לארון מטבח ( 20ליש"ט), מכסים לסירים, מכסה לעוגה, מכסה לווק, תבניות אפיה (סך נוסף של 30יש"ט). שמאי הנתבעת אישר נזק לפח האשפה בלבד. אך בחקירתו לא נשאל דבר וחצי דבר ביחס לפריטים שלא נתאשרו. אף כאן, לא הביא התובע כל ראייה ביחס לשווי הפריטים שניזוקו לגרסתו. אין לקבל את גישת התובע לפיה יכול הוא להסתפק בהבאת מחירים מתוך קטלוגים המתייחסים לפריטים דומים (ראו חלק מת/8). היה על התובע להציג חוות - דעת נגדית. משלא עשה כן, לא אוכל אלא לקבוע שנזקו הוא 7ליש"ט בפריט הנדון בהתאם להערכת שמאי הנתבעת. (ו) משחקים. התובע דרש 250ליש"ט בגין לוח לשח - מט, משחק כדור - רגל שולחני, מחשב למשחקים ונזק לרפליקת אקדח שתיקן התובע לאחר שניזוקה. השמאי העריך הנזק ללוח השח-מט ב- 2ליש"ט. התובע הביא קבלה המעידה על רכישת מחשב בסך 329ליש"ט, אולם לא נחקר לגביה (ראו ת/ 8(3)). כסבור הייתי שהיה מקום לשאול התובע אם מחשב מסוג זה הוא - הוא שניזוק ללא תקנה אך משנמנע ב"כ הנתבעת משאלה זו, יש מקום למסקנה לחובת הנתבעת ויש לזכות התובע בפיצוי בסך 225ליש"ט (הוא הסכום שנתבע בפריט זה) וכן בסך 2ליש"ט בגין נזק ללוח השח-מט. (ז) פסלים ופסלונים (סעיפים 10(ז) ו- 16טו לתצהיר התובע). פריטים אלה ניזוקו. עמדת התובע היא כי הנזק מסתכם ב- 280, 4ליש"ט. עמדת שמאי הנתבעת היא שהנזק הוא 650ליש"ט. אין באפשרותי לקבוע כי נזקו של התובע הוא 280, 4ליש"ט כדבריו. עדותו היא עדות יחידה של בעל - דין אשר לא נתמכה בשום ראייה לגבי גובה נזקיו, הגם שחובתו הייתה להוכיח כהלכה (כגון: באמצעות חוו"ד שמאי) את סכום הנזק. כזאת לא נעשה. לו קבעתי כי השמאי מטעם הנתבעת נעדר מומחיות לפריטים הנדונים ועל כן לא יכול היה לאמוד הנזקים להם ב- 650ליש"ט, הרי שהיה מקום (חרף אירוע הנזקים ולאור נטל ההוכחה הרובץ לפתח התובע) לדחות התביעה כבלתי מוכחת בגינם. ברם, העדפתי לפצות התובע בראש הנזק הנדון תחת להוציאו וידיו על ראשו. הפיצוי הוא בסכום שקבע השמאי - 650ליש"ט. (ח) סולם וכסא עבודה. אלה ניזוקו בסך 60ליש"ט, לגרסת התובע, הגם שהשמאי אמד את הנזק ב- 4ליש"ט בגין נזק בחיבור לציר. אף כאן לא הוכח הנזק בידי התובע. תצלום מס' 5במוצג ת/ 8מתאר שולחן עבודה, אלא שהתובע הודה (בעמ' 19שורה 1) שאין זה השולחן שלו. לא ידעתי כיצד אוכל לפסוק לתובע 60ליש"ט בגין נזקו הנטען שעה שסכום זה אינו נתמך אלא במילתו הוא, שבכל הכבוד הראוי, אינה עדותו של מומחה לדבר. הנזק יועמד, איפוא, על 4ליש"ט. (ט) דין דומה חל גם ביחס לאמור בסעיפים 7(ט) - (יב) ו- 7(יד) לתצהיר עדותו הראשית של התובע, ולא מצאתי טעם לחזור ולפרט טעמיי לדחיית הערכותיו של התובע לנזקיו הנטענים; האמור עד כה מבהיר את עמדתי אף ביחס אליהם. נזקי התובע יהיו בסכום אומדן השמאי - 88ליש"ט. (י) קולטי אדים. התובע דרש פיצוי בסך 300ליש"ט בגין הימעכותם של שני קולטי אדים. השמאי מטעם הנתבעת העריך הנזקים כדלקמן: כיפוף ברשת עליונה של קולט אדים אחד - 25ליש"ט; דפורמציה במעטפת קולט אדים שני - 50ליש"ט. התובע הציג קבלה בגין רכישת קולט אדים חלופי (במקום הקולט הגדול) תמורת 225ליש"ט (נספח 12לת/8). קבלה זו יש בה כדי להוכיח, לטעמי, את הנזק הנתבע במיוחד כאשר שמאי הנתבעת לא בדק את שווי הקולטים, כפי שהודה (עמ' 23שורות 13-14). משלא עורערה גרסת התובע בעניין רכישת הקולט ומשעדותו מהימנה עליי בעניין זה, יש מקום לחייב הנתבעת בפיצוי בסך 225ליש"ט. .8התובע הוסיף ותבע תגמולי ביטוח בגין פריטים אשר שמאי הנתבעת לא התייחס אליהם. אף כאן לוקה מרבית תביעתו ב"הערכה עצמית" שאין לה אישוש בראיות דוגמת חוו"ד שמאי. עם זאת, יש מקום לפצות התובע בגין אובדן של מערכת סטריאו ורדיו, בסך של 390, 1ליש"ט. מערכת זו לא הגיעה לישראל עם שאר מטענו של התובע. עמדת הנתבעת היא שהתובע אינו זכאי לפיצוי בגינה מן הטעם שחל לגביה התנאי שבסעיף 5לפרק fלפוליסה נ/2, היינו: Any electrical items ... Not declared on the customs" ".entry cannot be claimed, nor alleged to have been lost or damaged נבצר הימני להבין את הגיונה של הנתבעת. כיצד יכול היה התובע להצהיר בפני שלטונות המכס כי הייתה לו מערכת סטריאו, אם אין הוא מציג את המערכת האמורה בפני השלטונות? האמנם סבורה הנתבעת שהתובע חייב ליתן הצהרה כוזבת בפני הרשויות כתנאי לקבלת תגמולי ביטוח בגין פריט שאבד? הלא הביטוח חל מן המועד בו נתקבלו הטובין לאחריות המשלח הבינ"ל ואילך (ראו פרק dלפוליסה). אם אירע האובדן בחצרי המשלח - היאך יוכל התובע לומר לשלטונות המכס בישראל שהייתה לו או שהוא מייבא לישראל מערכת סטריאו? הלא מערכת זו שוב אינה בין הטובין שהגיעו. ואם היה התובע מצהיר כאמור, והפריט הנ"ל היה מוכלל ברשימון נ/ 1העולה על הדעת שהיה מתאפשר לתובע לרכוש בחו"ל ולייבא לישראל בפטור ממסים מערכת זהה? כללו של דבר, נחה דעתי כי התובע זכאי לפיצוי בראש נזק זה חרף נפקדותה של מערכת הסטריאו מן הרשימון נ/ .1הפיצוי הוא בשווי הרכישה - 390, 1ליש"ט. .9נזקיו של התובע עולים, איפוא, כדי 551, 2ליש"ט כערכם ביום הגשת התובענה. מסכום זה תופחת השתתפות עצמית - 100ליש"ט. לפיכך אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע 451, 2ליש"ט כערכם, לפי השער היציג, ביום הגשת התביעה (2.11.94) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ואילך עד יום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ואילך וכן שכ"ט עו"ד בסך 000, 6ש"ח + מע"מ, להיום.הובלותנזקי רכוש