קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות לדון בביטול בחירות בארגון המורים: בפניי בקשה לסילוק על הסף, בעניין המרצת הפתיחה שהוגשה ע"י המשיבים 1 ו-2, דוד פרידמן ועמותת רוח חדשה בארגון המורים (להלן: "המשיבים" או "התובעים"), כנגד המבקשים (להלן "המבקשים" או "הנתבעים") וכנגד המשיב 3,המפקח על הבחירות כב' השופט בדימוס דן ארבל. לטענת המבקשים התובענה הוגשה בחוסר סמכות, שכן המשיבים טרם מיצו את ההליכים בערכאות השיפוט הפנימיות בארגון המורים כמחויב בדין, ומהטעם שהתובענה הגשה בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר ותוך ניצול הליכי משפט לרעה ובחוסר תום לב. התובענה ביום 21.3.2010, הגישו המשיבים, את התובענה דנא, לביטול תוצאות שלבים א' ו ב' של הבחירות בארגון המורים, וזאת, בגין פגמים חמורים שאירעו לטענתם בהליכי הבחירות, אשר עיוותו את רצונו האמיתי של הבוחר, וגרמו לכך שתוצאות הבחירות אינן משקפות את רצון הבוחרים בכל בתי הספר ברחבי הארץ. אלמלא פגמים אלה לטענת התובעים, קיים סיכוי גדול מאוד שהתובעים היו זוכים בבחירות. בסופו של דבר, בשל פגמים אלה, מורכבת המועצה "הנבחרת" מרוב מוחלט של החברים המזוהים עם רן ארז, תוך עיוות רצון הבוחר. כ"כ ביקשו המשיבים בתובענה, להכריז על בטלותו ו/או לבטל את תוצאות שלב ג', הנסמכות ונובעות מן הפגמים החמורים שנפלו בשלב א'. עוד ביקשו להורות על קיומן של בחירות חדשות בארגון המורים במועדים אשר יקבעו ע"י ביהמ"ש, אשר תפוקחנה ע"י שופט בדימוס אשר ימונה ע"י ביהמ"ש לפי שיקול דעתו (להלן: "המרצת הפתיחה" או "התובענה"). הבקשה לטענת המבקשים, המדובר בניסיון חסר סמכות של המשיבים, לבצע "פורום שופינג", ולעקוף את סמכותה של הערכאה המוסמכת לבירור עתירתם- בית דין חברים- מוסד השיפוט הפנימי של ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות (להלן: "ארגון המורים"). על פי תקנון ארגון המורים, על המשיבים לפנות תחילה בעתירתם לביטול הבחירות לבית הדין החברים הפועל בארגון המורים והמהווה כמוסד בוררות, טרם פנייתם לביהמ"ש. המדובר בנסיון רביעי של המשיבים להתחמק ולעקוף את הערכאה המוסמכת לבירור טענותיהם, לאחר שבשורה של החלטות ופסקי דין (שלושה בבית המשפט המחוזי בת"א ושתיים בבית המשפט העליון), נדחה ניסיונם של המשיבים לבחור את הערכאה השיפוטית הנוחה להם ולנסות להשיג בחוסר סמכות סעדים לא להם. המשיבים בתובענה (עמ' 1 לתובענה) מסתמכים על החלטת כב' הנשיאה השופטת גרסטל, מיום 4.3.10, שלא מצאה לנכון לקבל את בקשת המשיבים לביטול הליך הבחירות וקבעה: "איני מכריעה בטענות המועלות על ידי המבקשים המשיבים והמפקח בשל העובדה כי על המבקשים לעתור בהליך נפרד לביטול תוצאות הבחירות ע"פ דין, אם ימצאו לנכון" (להלן: "ההחלטה"). לטענת המבקשים, המשיבים לא פעלו בהתאם להחלטה זו ובחרו שלא לפעול "ע"פ דין" כלשון ההחלטה, אלא פירשו את החלטת ביהמ"ש באופן מוטעה כאילו קנויה להם הזכות לפנות ישירות לביהמ"ש, תוך עקיפת כללי הסמכות העניינית, תוך דילוג על מוסד השיפוט הפנימי של ארגון המורים, תוך ניצול לרעה הליכי משפט למטרות יחצ"ניות ותוך נקיטה בשיהוי ניכר, בלתי מוסבר ואסור. למרות שבהמרצת הפתיחה טוענים המשיבים לפגמים שנפלו לטענתם בשלב הראשון של הליך הבחירות בארגון המורים אשר הסתיים ביום 31.1.10- ולמרות שכבר ביום 4.3.10, ניתנה החלטתה של כב' הנשיאה גרסטל, בחרו המשיבים להגיש את המרצת הפתיחה רק ביום 21.3.10, 17 יום לאחר מועד ההחלטה ושבועיים לאחר מועד קבלת ההחלטה, תוך שהם מבקשים סעד קיצוני של ביטול הליך בחירות שהתקיים במאות בתי ספר ובהשתתפותם של כ- 45,000 מורים חברי ארגון המורים, תוך השקעת משאבים עצומים. לטענתם, המדובר במעשה עשוי וחתום, ומשבחרו המשיבים שלא לפעול במועד המתאים ובמהירות הנדרשת, אין להיזקק לפנייתם ויש לסלקה על הסף. בהמרצת הפתיחה מבקשים המשיבים לבטל הליך בחירות שלם שהתקיים באופן תקין ודמוקרטי ובפיקוחו המלא של כבוד השופט (בדימוס) דן ארבל, המנוסה בניהול ובפיקוח מערכות בחירות, שמונה ע"י ביהמ"ש בעקבות פסק דין מיום 21.12.09, של כב' הנשיאה השופטת גרסטל, אשר עיגן את הסכמת הצדדים למינויו של השופט בדימוס כמפקח על הליך הבחירות בארגון המורים (להלן: "פסק הדין"). המשיבים, בחוסר סמכות, עשו לעצמם לנוהג להשתמש בערכאה זו במטרה שזו תבחן כל צעד ושעל של כבוד המפקח על הבחירות, כמעין "מפקח על המפקח", תיכנס לנעליו ותיבחן את שיקוליו, באופן בו יהא זה בלתי אפשרי לנהל הליך בחירות תקין ומדי שבוע פנו לביהמ"ש בבקשות חוזרות ונשנות לדחייה, לעיכוב, לעצירה ולביטול של הליך הבחירות, ללא כל עילה ובמטרה לנצח בבחירות באמצעות ביהמ"ש. פעם אחר פעם קיבל ביהמ"ש הנכבד את עמדת המפקח על הבחירות אשר הובאה בפניו בהתאם להוראתו ואת הדוחות שהגיש בכל שלב ושלב של הליך הבחירות עד אשר דחה את ניסיון המשיבים לבטל את הליך הבחירות והורה להם, באמצעות החלטתו מיום 4.3.10 לחדול מלפנות אליו בבקשות לביטול הבחירות ולנקוט בהליך מתאים על פי דין. העובדה שטענות המשיבים הוכרעו ונידונו, הן על ידי בית המשפט, הן ע"י המפקח על הבחירות והן ע"י בית דין החבריחם, אינה מפריעה להם לנסות ולבזבז את זמנו של ביהמ"ש בפניות חוזרות ונשנות, בחוסר סמכות ותוך שהן מכילות את אותן הטענות שוב ושוב- טענות אשר כבר נדונו והוכרעו והכל בנסיון לקבל הכרעה שיפוטית אשר תעקוף את רצון הבוחר ואת ההליך הדמוקרטי של בחירות, אשר הסתיים, הוכרע ונהפך למעשה עשוי וחלוט. בתשובת המשיבים, נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מהטעם כי לא נתמכה בתצהיר, באשר אין לבסס כל ממצא על איזו מבין הטענות העובדתיות הנכללות בגדרה. עוד נטען כי הסמכות לדון ולהכריע בטענות ובעלות אופי קונסטיטוציוני (שנוגעות לכל חברי הארגון ויש להן השלכה ציבורית), דוגמת המחלוקת בתיק שעניינה ביטול תוצאות הבחירות למוסדות הארגון, היה של בית משפט ולא של ערכאה פנימית. חברי בית הדין עצמם ובהם אב בית הדין, נבחרים במסגרת הליך הבחירות המתקיימות בסניפים במסגרת שלב ב' של הבחירות, בנסיבות אלא, ממילא הכרזה על ביטול תוצאות הבחירות, תפגע גם במינויים לתפקיד דיינים בבית הדין ותכרות את הענף עליו יושב מינויים כדיינים- עובדה זו מעמידה כל אחד מחברי בית הדין בניגוד אינטרסים אינהרנטי ולא מאפשרת להם לדון ולהכריע בטענות שתוצאתן הישירה הינה העברתם מתפקידם. מעבר לכך, חל מהטענות העומדות בבסיס הבקשה לפסול את הבחירות, מכוונות נגד אופן התנהלות ביה"ד הפנימי, שהיה חלק פעיל בהליך הבחירות ותרם את חלקו לפגמים החמורים שנפלו בו. בנוסף, ביסוד התביעה עומדת הטענה כי לא קוימו הוראות פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט במסגרת ה.פ 27721-11-09. על פי הוראות פסק הדין, מונה המפקח ונקבעו תנאים שונים לאופן ניהול הבחירות. תנאים אלה, כמו גם מינוי המפקח, אינם מופיעים בתקנון הארגון, אלא כולם נקבעו על בסיס הסכמי בין המבקשים למשיבים, שקיבל תוקף של פס"ד. הליך זה מטבעו ובבסיסו נדון בסיטואציה גבוהה יותר מבית הדין שקבע כי לא היה מקום למנות מפקח ולא היה מקום לאפשר לתובעים לשגר חומר תעמולה לכלל ציבור המורים תוך שימוש בפנקס חברים של הארגון. בבסיס התביעה עומדות שורה של טענות בדבר אי קיום הוראות פסה"ד, על כן ממילא לביה"ד הפנימי אין את הסמכות לדון ולהכריע בשאלה אם בוצעו הוראותפסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש, שכן ביהמ"ש הוא זה שצריך לפרש את פסק דינו. לעניין טענת השיהוי טענו המשיבים, כי פעלו בתום לב ועשו בזמן אמת כל שביכולתם לתיקון הליקויים החמורים שנפלו בהליכי הבחירות, דווקא מפני שרצו להימנע מנקיטה בהליך של ביטול תוצאות הבחירות. דיון והכרעה מעיון בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, משמע דינה של התביעה להימחק. שאלת הסמכות דין המרצת הפתיחה להימחק על הסף, מחוסר סמכות, שכן במידה ולמשיבים ישנה טענה כלשהי כנגד ארגון המורים ו/או ועדת הבחירות של ארגון המורים ו/או המפקח על הבחירות, עליהם למצות תחילה את הליכי השיפוט הפנימיים הקיימים בארגון באמצעות בית דין חברים טרם פנייה לביהמ"ש במקרים בהם הדין מאפשר פניה שכזו. על יחסי הצדדים חל תקנון ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות (להלן: "התקנון"), סעיף 49 לתקנון קובע כי: "בית דין חברים הוא מוסד לשיפוט פנימי בענייני הארגון ואשר מורכב מנציגי הסניפים". סמכות בית דין חברים של ארגון המורים, נקבעה בסעיף 53 לתקנון, לפיו: "בית הדין ידון בכל סוגיה שתובא בפניו ואשר עניינה סכסוך או מחלוקת בין הארגון ו/או בעלי התפקידים בו ו/או מוסד ממוסדותיו ו/או חבר מחברי הארגון לרבות סכסוכים או מחלוקת בין חברים בארגון. לא היה נושא הסכסוך או המחלוקת קשור לארגון, למוסדותיו, לפעילות בארגון או לחברות בו- לא ידון ביה"ד בעניין". בהתאם לתקנון, על מר המבקשים היה לפנות לבי"ד חברים של הארגון, טרם פנה הוא לביהמ"ש לביטול תוצאות הבחירות. כבר נפסק על ידי בתי המשפט במספר רב של מקרים וגם בע"א 1586/04 ארגון המורים נ' תמרה זסלנסקי, ( 25.7.05), כי: "מיצוי ההליך הפנימי הכרחי כחלק מן המערכת החלופית הקבועה בתקנון הארגון. רק אם מיצוי ההליכים הפנימיים ניתן להיזקק לערכאות השיפוט הכלליות". סכסוכים בתוך ארגונים או גופים וולנטרים שיש להם מערכת שיפוט פנימית ועצמאית, מן הדין שהעותר יפנה קודם כל לאותם גופי השיפוט הפנימיים לצורך מיצוי ההליכים בפניהם קודם שיפנה לבית המשפט וגם אז, ממעטים בתי המשפט מלהתערב בהחלטות של גופי השיפוט הפנימיים. בהלכה זו שנפסקה בפסקי דין רבים יש בה גם כדי: "למנוע ריבוי מיותר של פניות חברי איגודים וולנטריים למיניהם לבית המשפט". (ראה ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים, פ"ד מד(2) 806). חבר המצטרף לארגון עליו לכבד את תקנון האירגון ואם זה קובע כי עליו לפנות בכל סכסוך קודם למוסדות הפנימיים, הוא אינו יכול להתעלם ממחויבות זו ולהחליט מתי פניה כזו נוחה לו ומתי לא ובהתאם לכוון עתירותיו ותביעותיו. בענייננו, מעיון בחומר ההראיות שבפניי, עולה כי במשך כשנתיים מנהלים המשיבים מאבקים כנגד המבקשים ואין זו הפעם הראשונה בו מגיע הסכסוך שבין הצדדים לפתחו של בית המשפט ובית המשפט מחזיר את הסכוך לדיון בפני הגופים הפנימיים שהוסמכו לכך. המדובר בנסיון רביעי של המשיבים, לעקוף ושלא לפנות למוסדות הפנימיים של הארגון שהינן הערכאה המוסמכות לבירור טענותיהם, לאחר שבשורה של החלטות ופסקי דין (שלושה בבית המשפט המחוזי בת"א ושני ערעורים בבית המשפט העליון), נדחה ניסיונם של המשיבים לבחור את הערכאה השיפוטית הנוחה להם והם הוחזרו קודם כל למוסדות השיפוט הפנימיים של הארגון. להלן מקצת ההליכים שהתקיימו בין הצדדים בעבר בערכאות שונות, כאשר בכולן חויבו המשיבים למצות את ההליכים בבית דין חברים של הארגון תחילה בטרם כל פנייה לבית המשפט,: 1. ביום 27.7.2008 פנו המשיבים לביהמ"ש המחוזי בת"א במסגרת המרצת פתיחה 707/08, בה עתרו למינוי מפקח על הבחירות בארגון המורים ולקבלת מאגר המידע של ארגון המורים, . בפסק דין שניתן ע"י כב' השופט זפט, ביום 29.10.08, נקבע כי: "הארגון הינו ארגון וולונטרי. לארגון בית דין חברים המשמש כמוסד שיפוט פנימי בענייני הארגון. בית הדין מורכב מנציגי הסניפים (סעיף 49 לתקנון). סעיף 53 לתקנון קובע כי "בית הדין ידון בכל סוגיה שתובא בפניו ואשר עניינה בסכסוך או מחלוקת בין הארגון ו/או בעלי תפקידים בו ו/או מוסדותיו ו/או חבר מחברי הארגון, לרבות סכסוכים או מחלוקות בין חברים בארגון", ובלבד "שנושא הסכסוך או המחלוקת קשור לארגון, למוסדותיו, לפעילות הארגון או לחברות בו". על פי סעיף 54 לתקנון בית הדין דן בהרכב של 3 חברים, לצדדים זכות ערעור על החלטותיו לפני הרכב מורחב של 5 חברים. הסכסוך או המחלוקת נושא התובענה קשורים באופן מובהק לארגון, למוסדותיו ולפעילות הארגון. מקובל מקדמת דנא שבית המשפט ממעט בהתערבות בעניינים הפנימיים של ארגונים וולונטריים, ומסרב להושיט סעד בטרם מוצו ההליכים הפנים ארגוניים הקבועים בתקנון הארגון. לא מצאתי בטיעוני המבקש טעם משכנע להתערבות בית המשפט בטרם מוצתה זכותו של המבקש להביא את המחלוקת בינו ובין המשיב להכרעת בית הדין. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את התובענה.". 2. במסגרת ע"א 9608/08 על פסה"ד של כב' השופט זפט, דחה ביהמ"ש העליון (כב' השופט גרוניס, כב' השופטת נאור וכב' השופטת ארבל) את בקשת המשיבים לצו עשה זמני שהגישו בד בבד עם הודעת הערעור, ונקבע כי: "...דעתנו היא שעל המערערים להגיש הליך בפני בית הדין על מנת שיידון בדחיפות...הרעיון מאחורי נקיטת מהלכים בפני בי הדין הוא שיתאפשר למערערים להציג טענותיהם בפני בית הדין, ובהמשך -אם הדבר יידרש- בפני בית המשפט המוסמך, ובלבד שתהא עילה לעשות כן...". 3. ביום 16.12.208, הגישו המשיבים תובענה לבית דין החברים של ארגון המורים, וביום 9.3.09, במהלך הדיונים בבית דין החברים, הגישו המשיבים לביהמ"ש בקשה למתן צו לעיכוב הליכים המתנהלים בבית דין החברים (ה.פ 1229/09). ביום 26.3.9 דחה שוב כב' השופט זפט את הבקשה לסעד הזמני וקבע בין היתר כי: "מדרך התנהלות המבקשים בדיוני בית הדין עולה החשש שהמבקשים לא ממש מעוניינים בקיום ובמיצוי הדיון בבית הדין של הארגון, ובחירתם האסטרטגית היא להעביר את זירת הדיון לבית המשפט"..." גם היותם של שניים מחברי בית הדין שותפים להתארגנות להקמת המפלגה הנזכרת אינה מקימה עילה להעתקת זירת הדיונים לבית המשפטתוך עקיפת תקנון הארגון. לכל היותר יכלו המבקשים לעתור להחלפת שניים מחברי הוועדה האחרים, ולפנות בעניין זה לערכאת הערעור הפנימית". 4. המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור (רע"א 2989/09) על החלטת כב' השופט זפט, מיום 26.3.2009, וביום 2.4.2009, דחתה כב' השופט נאור את הבקשה. 5. ביום 6.5.2009, נמחקה ע"י כב' השופט זפט, ה.פ 1229/09 ובמסגרת פסק דינו, ניתן צו גודר המונע מהמשיבים כאן לפנות לבית המשפט בנושא התובענה, עד למתן פסק דינו של בית דין החברים. 6. ביום 26.10.09, ניתן פסק דין של בית דין חברים (תיק מס' 519/08), הדוחה את טענות המשיבים כאן, ונקבע בין היתר כי: "לא מצאנו טענה של ממש בטענת התובעים...כי במערכות בחירות קודמות היו פגמים מהותיים כאלו או אחרים...". על פסק הדין ערערו המשיבים בבית הדין הפנימי, ובטרם ניתן פסק הדין של ערכאת הערעור, פנו המשיבים, ביום 23.11.2009, לבית משפט זה כאמור, בהמרצת פתיחה (ה.פ 27721-11-09), במסגרתה ביקשו: להורות על מינויו של שופט בדימוס לתפקיד מפקח על הליכי הבחירות וטוהר הבחירות בארגון המורים, ולהסמיכו לקבוע את סדרי הבחירות ומועדן, לפקח על תקינותו של הליך הבחירות, לשמור על טוהר הבחירות ולהכריז על תוצאות הבחירות. כמו כן ביקשו המשיבים ליתן צו עשה המורה למבקשים כאן להעביר לידי מר פרידמן מסמכים שונים וליתן צו עשה המורה למבקשים כאן לפעול על פי הוראות פסק הדין שניתן ע"י בית דין חברים ביום 27.110.2009. ביום 25.11.2009, במסגרת דיון שהתקיים בפני כב' הנשיאה השופטת גרסטל, נקבע כי דיון בהמרצת הפתיחה יידחה למועד שלאחר מתן פסק דינו של בית דין החברים בערעור. ביום 20.12.09, נדחה אף הערעור של המשיבים בבית דין החברים. ביום 21.12.09, במסגרת דיון שהתקיים בפני כב' הנשיאה השופטת גרסטל, נענתה כבוד הנשיאה השופטת גרסטל, לבקשת מר פרידמן למינוי שופט בדימוס כמפקח חיצוני על הליך הבחירות, וביום 31.12.2009, מונה כבוד השופט בדימוס מר דן ארבל למפקח על הבחירות. כעת, במסגרת התובענה שבפניי, עותרים המשיבים לביטול תוצאות הבחירות לארגון המורים, בשלב א' שהסתיים ביום 31.1.10 ובשלב ב' שהסתיים ביום 21.3.10, משמע לבטל הליך בחירות שלם בו השתתפו כ- 45,000 מורים, שהתקיים בפיקוחו המלא של כבוד השופט (בדימוס) דן ארבל. איני מוצא בשלב זה להתייחס לטענות לגופן אותן מעלים המבקשים בתובענה, שכן הגעתי למסקנה כי בענייננו יש למחוק את התובענה על הסף, מאחר שגם בתובענה זו אין לסטות מהוראות התקנון ומההלכה הפסוקה, כי טענות מסוג זה יש תחילה להביאן בפני בית דין החברים טרם הבאתן בפני ביהמ"ש. מהטעם האמור, גם איני מוצא לנכון להביע עמדתי ודעתי בשאלה, האם היה זה נכון וראוי לצרף את "המפקח" שמונה ע"י בית המשפט- כב' השופט בדימוס דן ארבל, כנתבע או כמשיב בתובענה. חששות המשיבים שפורטו בתגובה לבקשה (ס' 40.1-40.5) מפני קיום דיון בפני הגופים המוסמכים לא הוכחה וחזקה בעיני (עד שלא יוכח אחרת) כי בית דין זה, ישמע טענות הצדדים, ישקול אותן בכובד ראש וייתן החלטתו לגופם של דברים מבלי להתחשב בשאלה מי מינה אותו. בעניין זה יש עוד להאיר ולהדגיש כי בהתאם לס' 54 לתקנון, לבית הדין של החברים קיימות שתי ערכאות, ערכאה ראשונה וערכאת ערעור אליה ניתן לפנות תוך 30 יום מההחלטה של הערכאה הראשונה. טענה כזו של פסלות או חשש לגבי מניעיו של בית הדין הפנימי, יכולה להיטען ע"י כל מיעוט הנמצא בארגון וולנטרי לו יש מוסדות שיפוט פנימיים ואם בשל כך ייפסל בית הדין הפנימי מלדון בעתירות, נמצא כי כל פניה של מיעוט שכזה תצטרך להתברר בפני בית המשפט. חבר המצטרף לארגון חזקה עליו כי הוראות התקנון ידועות לו, הוא מסכים להן והוא קיבל עליו מרותן ובכלל זה הוא הסכים כי הסכסוכים הפנימיים ביחסיו עם הארגון או עם חבריה יידון במוסדותיה הפנימיים. גם טענת המשיבים כי "ממילא הכרזה על ביטול תוצאות הבחירות תפגע במינויים לתפקיד דיינים בבית הדין ותכרות את הענף עליו יושב מיניים כדינים", אין לה על מה שתסמוך. הגופים שנבחרו פועלים על פי כל דין כל עוד מינויים לא בוטל ובלאו הכי, כל החלטה שקיבלו מחייבת את כל חברי הארגון. לא ייתכן שגוף שכזה המקבל החלטות ע"י כל מוסודותיו (ובכלל זה בית הדין) יושבת ולא יפעל עד שיתקבל פסק דין בעתירה כגון זו שהגישו המבקשים. טענת המשיבים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, אין בה כדי לשנות מהחלטה זו, שהריי הבקשה כולה נסמכת על טיעונים משפטיים, מסמכים, הוראות התקנון, פסקי דין והחלטות שניתנו בעניין זה. לבית דין החברים הסמכות הבלעדית לדון בטענות המשיבים הנוגעות לפגמים כאלה ואחרים שנפלו בשלבים אלו של הבחירות, שכן המדובר בבחירות בארגון עובדים וולנטארי. המשיבים מנסים להסביר את פניתם במישרין לבית המשפט תוך עקיפת ההליך הקבוע בתקנון, בכך שהם ניתלים באמירתה של כב' הנשיאה השופטת גרסטל, מיום 4.3.10 שקבעה כי: "איני מכריעה בטענות המועלות על ידי המבקשים המשיבים והמפקח בשל העובדה כי על המבקשים לעתור בהליך נפרד לביטול תוצאות הבחירות ע"פ דין, אם ימצאו לנכון". אמירתה של כב' הנשיאה גרסטל ברורה בעיני ואינה ניתנת לפרשנות הנטענת ע"י המשיבים. מדברי כב' הנשיאה גרסטל עולה בבירור, כי היה על המשיבים לפעול על פי התקנון ולהגיש תובענה לבית דין החברים תחילה שכן זו הדרך הנכונה "ע"פ דין", ולא לבוא לפתחו של בית משפט זה שוב, טרם מיצוי ההליכים שם. הטענה כי בענייננו חלק מן הטענות העומדות ביסוד הבקשה לפסול את הבחירות מכוונת נגד אופן התנהלות בית הדין הפנימי שהיה פעיל בהליך הבחירות ותרם את חלקו לפגמים החמורים שנפלו בו, אין גם בה כדי להעביר בשלב זה את הדיון מבית הדין לחברים לביהמ"ש טרם מיצוי ההליכים ובכלל זה הליך הערעור העומד לרשות המשיבים, בבית דין החברים עצמו. סוף דבר אשר על כן, אני קובע כי התובענה נמחקת ועל המשיבים להעביר תובענה זו לבית דין החברים. בנסיבות העניין לא מצאתי בשלב זה לחייב את המשיבים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, אך אם המשיבים 1 או 2 יפנו שנית לבית המשפט בקשר לתוצאות הבחירות הם ישלמו למבקשים 10,000 ₪ +מע"מ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד הליך זה. הסכום הנ"ל יהיה צמוד למדד וישא ריבית כחוק מהיום עד ליום התשלום בפועל וישולם ע"י המבקשים למשיבים בעת מתן פסק הדין בתובענה שתוגש ע"י המשיבים כאמור, ככל שתוגש. דיני חינוךבחירותמורים