##הקדמה## בית המשפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבניה נמצא בהישג יד (ע"פ (י-ם) ג'בר חדר נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים); ככלל, יש להימנע מעיכוב ביצוע כדי "למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן" (ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מ"י, פ"ד נח(2) 625, 627). סמכויות בית המשפט הדן בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי, כוללות את הסמכות לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, ואף להאריך את תוקפו של צו עיכוב הביצוע לתקופות נוספות (סעיף 238א(ז)(1) סיפא). סעיף 213 לחדס"פ, המגדיר את סמכויות בית המשפט של ערעור מורה, כי בית המשפט רשאי, בין היתר, "ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתיתה" (סעיף 213(3)). ##דוגמא לבקשה עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על עיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי שהוצא כנגד המבקשת, וזאת למשך שישה חודשים, על מנת לאפשר לה להשלים את הליכי התכנון וקבלת היתר בניה כדין, תוך שמירה על ערכי הטבע המוגנים בריף הדולפינים באילת. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: חברת "ריף הדולפינים אילת בע"מ", ח.פ. _________, באמצעות מנהלה, מר רוני זילבר, ת.ז. _________, מנהל ריף הדולפינים באילת. 2. המשיב 1: יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז דרום. 3. המשיבה 2: מתכננת המחוז, גב' אליסיה סיבר, ת.ז. _________. ## ב. מסכת העובדות ## 4. המבקשת מפעילה את ריף הדולפינים באילת, אתר אקולוגי ייחודי המהווה בית גידול לדולפינים. בעבר, הותרה לדולפינים יציאה חופשית לים הפתוח, אך כיום יציאה זו חסומה באמצעות רשתות המותקנות בלב ים. 5. הרשתות המקוריות, שהותקנו על גבי צינורות פלסטיק, התבלו עם השנים והוחלפו על ידי המבקשת. הרשתות החדשות הותקנו על גבי מבנה שנבנה ללא היתר בלב ים (להלן: "המבנה"). 6. ביום 15.8.2007, הוציא המשיב 1, מכוח סמכותו לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), צו הריסה מנהלי למבנה, בטענה שהוקם ללא היתר בניה. 7. צו ההריסה חייב את המבקשת להרוס ולסלק את המבנה, המתואר כ"בניין מורכב משני חלקים שמחוברים ביניהם: מזח ששטחו כ-375 מ"ר בנוי עץ, מתכת ופלסטיק, המזח מחובר לרשת. חלק שני כולל: רשת ששטחה כ-3,750 מ"ר בנויה מפלסטיק. הרשת והמזח מעוגנים לקרקעית הים בעזרת סינקרים (נקודות עיגון) וקשתות מתכת...מזרחית לריף הדולפינים, אילת", תוך 24 שעות משעת הדבקתו. 8. הצו הוצא על סמך תצהירה של המשיבה 2 מיום 9.8.2007, בו צוין כי הבניין נבנה ללא היתר, הקמתו טרם הסתיימה ביום 29.7.2007 ועד מועד זה טרם אוכלס. 9. המבקשת הגישה בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי לבית משפט השלום בבאר שבע, בטענה לפגמים בהוצאת הצו, לרבות אי-נכונות האמור בתצהיר המשיבה 2 לגבי מועד סיום הבנייה, פגם בתצהיר המבוסס על מידע שאינו מכלי ראשון, וכן טענה כי לא מדובר בבנייה חדשה אלא בשדרוג גדר קודמת, או לחילופין, כי הבנייה אינה טעונה היתר. 10. המבקשת הדגישה את הנזק המיידי והממשי לחיים ולסביבה בתחום ריף הדולפינים כתוצאה מביצוע הצו, שכן הרשת הישנה, עליה הצטברו אלמוגים רבים, תקרוס ותגרום נזק לאלמוגים וליציאת הדולפינים לים הפתוח. 11. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת לביטול צו ההריסה המנהלי, אך התנה את ביצועו באישור בכתב מרשות הטבע והגנים הלאומיים (להלן: "רט"ג"), כי אין בביצוע ההריסה כדי לפגוע בערכי הטבע, לרבות בדולפינים ובאפשרות בריחתם לים הפתוח. 12. בית משפט קמא קבע כי מדובר בבנייה הטעונה היתר, ודחה את טענת המבקשת כי מדובר בשדרוג בלבד, בהתבסס על סעיף 145 לחוק. כמו כן, דחה את הטענה בדבר מניעת עובדה מוגמרת, וקבע כי בניית המבנה לא הסתיימה במועד הרלוונטי. 13. בית משפט קמא דחה גם את הטענה לפגם בתצהיר המשיבה 2, וקבע כי אין חובה שהתצהיר יינתן בהסתמך על עובדות הידועות למתכנן המחוז מכלי ראשון. 14. המבקשת הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום, בטענה לשגיאות בסיסיות בהחלטה, לרבות התעלמות משאלת הנזק הסביבתי, אי-הכרעה בטענה כי הבנייה עולה בקנה אחד עם תמ"א 13 ואינה מזח, ושגיאה בקביעת מועד סיום עבודות הבנייה. 15. המשיבים טענו כי בית המשפט המבקר צו הריסה מנהלי אינו נכנס בנעלי הרשות המנהלית, וכי שיקול הדעת בהוצאת הצו אינו עילה לביטולו. הם הדגישו כי התקיימו ישיבות בנושא והוחלט לעמוד על ביצוע הצו בתיאום עם רט"ג. 16. המשיבים טענו כי אין צורך להכריע בשאלת התאמת הבנייה לתמ"א 13 או הגדרת המבנה כמזח, שכן הבנייה בוצעה שלא כדין. הם דבקו בטענה כי המבנה עונה להגדרת "מזח" וכי מדובר בבנייה חדשה ומסיבית. 17. המשיבים טענו כי ערכאת הערעור לא תתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, וכי הוכח שעבודות הקמת המזח לא הסתיימו בפרק זמן העולה על 60 ימים טרם הגשת התצהיר. 18. בית המשפט, לאחר סיור במקום, קבע כי תיאור הבניין בצו כ"מזח" יוצר רושם מוטעה, וכי מדובר למעשה ב"מצוף ארוך" שאינו מאפשר הליכה או עמידה עליו. 19. במהלך הסיור, הושגה הסכמה בין הצדדים כי נקודות העיגון הקרקעיות של המבנה החדש יונחו באותו מיקום בו הונחו נקודות העיגון של הרשת הישנה, וכי נקודת ההתחלה של החלק הצפוני של המבנה החדש תוזז לכיוון דרום. 20. בית המשפט קבע כי צו ההריסה המנהלי הוצא כדין, אך לאור הפגיעה הצפויה מביצועו לאלמוגים ולדולפינים, וכן העובדה שבית המשפט נמנע מלהכריע בשאלת הגדרת המבנה כמזח, ביצוע הצו לאלתר הוא בלתי מידתי. 21. בית המשפט קבע כי עמידת המשיבים על ביצוע צו ההריסה והשבת המצב לקדמותו, במיוחד לאור מצבה של הרשת הישנה, אינה מידתית ועלולה לגרום לפגיעה נוספת באלמוגים ובדולפינים. 22. בית המשפט ציין כי הוגשו תכניות להסדרת הבנייה בריף הדולפינים לוועדה המחוזית, וכי יש לאפשר למבקשת להשלים את התכנון וקבלת היתר הבניה. 23. לאור האמור, בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי למשך 6 חודשים, במהלכם תפעל המבקשת לקבלת היתר בניה כדין, וכן על שינוי מיקום הצלע הצפונית ונקודות העיגון הקרקעיות בהסכמת הצדדים ובפיקוח רט"ג. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## מידתיות צו ההריסה המנהלי ## 24. עקרון המידתיות מחייב את הרשות המנהלית לפעול באופן שאינו חורג מהנדרש להשגת המטרה, תוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין הפגיעה בזכויות הפרט, ובמקרה דנן, הפגיעה בערכי טבע מוגנים. 25. ביצוע צו ההריסה לאלתר, כפי שנקבע במקור, היה גורם לנזק בלתי הפיך לאלמוגים שגדלו על הרשת הישנה ולסכנה ממשית לבריחת הדולפינים לים הפתוח, ובכך חרג מעקרון המידתיות הנדרש מפעולה מנהלית. 26. הפסיקה קבעה כי גם כאשר צו הריסה מנהלי הוצא כדין, בית המשפט מוסמך לבחון את מידתיות ביצועו, במיוחד כאשר קיימת סכנה לפגיעה בערכים ציבוריים נוספים, כגון שמירת טבע וסביבה. 27. התניית ביצוע הצו באישור רט"ג, ולאחר מכן קביעת בית המשפט כי ביצועו לאלתר אינו מידתי, מעידה על הכרה בחשיבות האיזון בין אכיפת החוק לבין מניעת נזק סביבתי חמור. 28. מתן שהות למבקשת להסדיר את היתר הבניה, תוך כדי עיכוב ביצוע הצו, מהווה פתרון מידתי המאפשר הן את אכיפת החוק בטווח הארוך והן את הגנה על ערכי הטבע המוגנים בטווח המיידי. ## פגיעה בערכי טבע מוגנים ## 29. שמירה על ערכי טבע מוגנים, כגון אלמוגים ודולפינים, מהווה אינטרס ציבורי עליון, אשר יש לשקול בכובד ראש בעת קבלת החלטות מנהליות הנוגעות לסביבה הימית. 30. תצהירי המומחים מטעם המבקשת, אשר לא נסתרו, הצביעו על פגיעה אנושה ובלתי הפיכה באלמוגים ובדולפינים כתוצאה מביצוע צו ההריסה, דבר המחייב התייחסות מיוחדת מצד הרשות ומצד בית המשפט. 31. התניית ביצוע הצו באישור רט"ג, ולאחר מכן הודעת רט"ג כי ביצוע הצו אפשרי רק בתיאום ובפיקוח שלה, מדגישה את החשש הממשי מפגיעה בערכי טבע ואת הצורך בפתרון מוסדר. 32. הפסיקה הכירה בחשיבות השמירה על הסביבה וערכי הטבע, וקבעה כי שיקולים אלו יכולים להצדיק התערבות בצווי הריסה מנהליים, גם אם הוצאו כדין, כאשר הפגיעה הסביבתית עולה על התועלת שבאכיפה מיידית. 33. במקרה דנן, כאשר הרשת הישנה משמשת בית גידול לאוכלוסיית אלמוגים חדשה, הריסתה ללא תכנון מוקפד וחלופה מתאימה, תגרום לנזק אקולוגי חמור שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב. ## הגדרת המבנה כ"מזח" ## 34. תיאור המבנה בצו ההריסה המנהלי כ"מזח" ששטחו כ-375 מ"ר, בנוי עץ, מתכת ופלסטיק, יצר רושם מוטעה של מבנה מסיבי וקשיח, אשר לא תאם את המציאות כפי שהתגלתה בסיור בית המשפט. 35. קביעת בית המשפט קמא כי מדובר ב"מבנה מורכב ביותר, גדול, המקובע לחוף ולקרקעית הים", מבלי להכריע בשאלה אם מדובר אכן במזח, הייתה שגויה והשפיעה על ההחלטה בדבר הצורך בצו ההריסה. 36. ממצאי הסיור במקום הבהירו כי המבנה החדש הוא למעשה "מצוף ארוך" ברוחב של כ-80 ס"מ, הצף על פני המים ומיטלטל על גלי הים, ואינו מאפשר הליכה או עמידה עליו, ובכך אינו עונה להגדרת "מזח" פונקציונלי. 37. הגדרה שגויה של המבנה בצו ההריסה עלולה להוות פגם מהותי בהוצאת הצו, שכן היא משפיעה על הבסיס העובדתי והמשפטי להוצאתו ועל ההצדקה לביצועו. 38. אי-הכרעה בשאלת הגדרת המבנה, למרות חשיבותה להבנת מהות הבנייה והצורך בהיתר, מהווה פגם בהליך השיפוטי, אשר מצדיק התערבות של ערכאת הערעור ומתן שהות להסדרת המצב. ## מועד סיום עבודות הבנייה ## 39. סעיף 238א(א)(2) לחוק קובע כי צו הריסה מנהלי יוצא רק אם הקמת הבניין לא נסתיימה, או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר. 40. טענת המבקשת, הנתמכת בתצהירו של מר משי, כי הבנייה הסתיימה כבר ביום 13.7.2007, עשויה להצביע על כך שמועד הוצאת הצו (9.8.2007) חרג מהתקופה הקבועה בחוק, ובכך פגע בתוקפו. 41. קביעת בית משפט קמא כי עבודות הקמת המבנה לא הסתיימו במועד הרלוונטי, התבססה על העדפת גרסתו המפורטת של מר משי על פני גרסתו העמומה של מר זילבר, אך יש לבחון מחדש את משמעות סיום העבודות. 42. עבודות שבוצעו לאחר המועד הנטען לסיום הבנייה, ואשר קשורות לתחזוקה שוטפת של הרשת ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים, אינן צריכות להיחשב כחלק מהקמת הבניין לצורך סעיף 238א לחוק. 43. אי-הבהירות סביב מועד סיום העבודות, והפרשנות הניתנת ל"סיום הקמת הבניין", מצדיקה מתן שהות למבקשת להסדיר את היתר הבניה, על מנת למנוע פגיעה בלתי מידתית. ## פגמים בתצהיר מתכננת המחוז ## 44. תצהירה של המשיבה 2, מתכננת המחוז, אשר שימש בסיס להוצאת צו ההריסה, התבסס על תחקורו של מרכז הפיקוח, מר ניר ביתן, שאינו צוללן, ועל מידע שמסר אודות עיגונה של הרשת לקרקעית הים, אשר נסמך על דבריו של אחר. 45. הפסיקה קבעה כי תצהיר המשמש בסיס להוצאת צו הריסה מנהלי צריך להיות מבוסס על ידיעה אישית או על מקורות מידע מהימנים וברורים, וכי פגמים מהותיים בתצהיר עלולים להביא לבטלות הצו. 46. העובדה שמר ניר ביתן אינו צוללן, וכי המידע אודות עיגון הרשת לקרקעית הים נסמך על דברי אחר, מעלה ספקות לגבי מהימנות המידע שהוצג בתצהיר המשיבה 2, ובכך פוגעת בתקינות הצו. 47. למרות שבית המשפט קמא דחה את הטענה לפגם בתצהיר, הרי שחשיבות הדיוק והמהימנות של המידע בתצהיר המהווה בסיס לצו הריסה מנהלי, מחייבת בחינה מחודשת של סוגיה זו. 48. פגם מהותי בתצהיר, המהווה את אחד מיסודות הוצאת צו ההריסה המנהלי, עלול להצדיק את ביטול הצו או לכל הפחות את עיכוב ביצועו, עד לבירור יסודי של העובדות. ## התאמת הבנייה לתמ"א 13 ## 49. טענת המבקשת כי הבנייה החדשה עולה בקנה אחד עם תמ"א 13, וכי החריגה לכאורה בצד הצפוני נובעת מסטייה בקנה מידה המוכרת מכוח התמ"א, לא הוכרעה על ידי בית משפט קמא. 50. אי-הכרעה בשאלה מהותית זו, הנוגעת להתאמת הבנייה לתכנית מתאר ארצית, מהווה פגם בהליך השיפוטי, שכן היא משאירה עמימות לגבי חוקיות הבנייה בראי התכנון הארצי. 51. הפסיקה קבעה כי על הרשות המנהלית ועל בית המשפט לבחון את התאמת הבנייה לתכניות המתאר הרלוונטיות, וכי אי-התאמה כזו יכולה להוות עילה להוצאת צו הריסה, אך גם התאמה יכולה לשמש עילה לביטולו. 52. הצגת מפת מודד ומכתב מטעם הממונה על התוכניות באגף לתכנון נושאי של משרד הפנים, גם אם בשלב מאוחר, מצביעה על קיומה של מחלוקת עובדתית ומשפטית הדורשת הכרעה. 53. מתן שהות למבקשת להשלים את הליכי התכנון וקבלת היתר בניה, יאפשר למוסדות התכנון לבחון את התאמת הבנייה לתמ"א 13 באופן יסודי ומקיף, ובכך להגיע לפתרון כולל. ## חזקת התקינות של הצו המנהלי ## 54. למרות שצו הריסה מנהלי נהנה מחזקת התקינות, הפסיקה קבעה כי חזקה זו ניתנת לסתירה, וכי בית המשפט מוסמך להתערב בצו כאשר נפלו בו פגמים חמורים מתחום המשפט המנהלי. 55. במקרה דנן, שילוב של פגמים אפשריים בהוצאת הצו, כגון אי-דיוקים בתצהיר, אי-שקילת נזקים סביבתיים, והגדרה שגויה של המבנה, עלול לכרסם בחזקת התקינות ולהצדיק התערבות שיפוטית. 56. הפסיקה הדגישה כי תכלית צו ההריסה המנהלי היא למנוע עובדות מוגמרות, אך אין בכך כדי להכשיר כל פגם בהוצאתו, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות או בערכים ציבוריים. 57. בחינה מחודשת של נסיבות הוצאת הצו, לאור ממצאי הסיור וההסכמות שהושגו, מעלה כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים סטייה מחזקת התקינות ועיכוב ביצוע הצו. 58. מתן שהות למבקשת להסדיר את היתר הבניה, תוך כדי עיכוב ביצוע הצו, אינו מבטל את הצו מעיקרו, אלא מאפשר לרשות לתקן את הפגמים ולפעול באופן תקין ומידתי. ## מניעת עובדה מוגמרת ## 59. תכליתו העיקרית של סעיף 238א לחוק היא למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח על ידי סילוק בניה בלתי חוקית באופן מיידי ויעיל. 60. במקרה דנן, כאשר המבקשת פועלת להסדרת הבנייה באמצעות הגשת תכניות לוועדה המחוזית, וקיימת נכונות לתיקון ליקויים מסוימים (כגון הזזת נקודות עיגון), הרי שעיכוב ביצוע הצו אינו מהווה הכשרת עובדה מוגמרת. 61. הפסיקה קבעה כי עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי אפשרי במקרים חריגים ויוצאי דופן, כגון כאשר היתר הבניה נמצא בהישג יד, וזאת על מנת למנוע נזק בלתי מידתי. 62. במצב שבו הרשת הישנה במצב עגום וקיימת סכנה לקריסתה, הריסת המבנה החדש ללא חלופה מיידית עלולה ליצור עובדה מוגמרת של פגיעה סביבתית חמורה, בניגוד לתכלית החוק. 63. מתן שהות למבקשת להשלים את הליכי התכנון, תוך כדי עיכוב ביצוע הצו, מאפשר למנוע יצירת עובדות מוגמרות הן מבחינת הבנייה הבלתי חוקית והן מבחינת הנזק הסביבתי. ## הסכמות הצדדים במהלך הסיור ## 64. הסכמות הצדדים במהלך הסיור, בדבר שינוי מיקום הצלע הצפונית של הגדר והחזרת נקודות העיגון הקרקעיות לתוואי הישן, מהוות אינדיקציה לנכונות המבקשת לפעול להסדרת המצב. 65. הסכמות אלו, אשר קיבלו תוקף של החלטת בית משפט, מצביעות על נכונות הצדדים למצוא פתרון מוסכם ומידתי, אשר יאפשר הן את אכיפת החוק והן את שמירה על ערכי הטבע. 66. הפסיקה מעודדת הסכמות בין צדדים, במיוחד בהליכים מנהליים, ורואה בהן דרך יעילה ליישוב סכסוכים ולהשגת פתרונות אופטימליים, תוך חיסכון במשאבי זמן ושיפוט. 67. יישום הסכמות אלו, בשיתוף פעולה ובפיקוח רט"ג, יאפשר למבקשת לתקן את הליקויים הקיימים בבנייה, ובכך להפחית את הפגיעה הסביבתית ולפעול לקראת קבלת היתר כדין. 68. התעלמות מהסכמות אלו, ודרישה לביצוע מיידי של צו ההריסה, תפגע בעקרון תום הלב ובאמון בין הצדדים, ותסכל את האפשרות להגיע לפתרון כולל ומוסכם. ## שיקולי צדק ואיזון אינטרסים ## 69. בית המשפט מוסמך לשקול שיקולי צדק ואיזון אינטרסים בעת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, במיוחד כאשר מדובר במקרה ייחודי בעל השלכות סביבתיות חמורות. 70. במקרה דנן, האינטרס הציבורי באכיפת חוקי התכנון והבניה מתנגש עם האינטרס הציבורי בשמירה על ערכי טבע מוגנים, ועל בית המשפט לאזן בין אינטרסים אלו באופן מושכל. 71. הפסיקה קבעה כי במקרים חריגים, כאשר ביצוע צו הריסה מנהלי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך או לפגיעה בלתי מידתית, יש להעדיף את עיכוב הביצוע על פני אכיפה מיידית. 72. מתן שהות למבקשת להסדיר את היתר הבניה, תוך כדי עיכוב ביצוע הצו, מאפשר להשיג את שתי המטרות: אכיפת החוק בטווח הארוך ושמירה על ערכי הטבע בטווח המיידי. 73. שיקולי צדק מחייבים מתן הזדמנות למבקשת לתקן את הליקויים ולהסדיר את הבנייה, במיוחד כאשר קיימת נכונות מצדה לפעול בהתאם להנחיות הרשויות ולשמור על הסביבה. ## תכניות להסדרת הבנייה ## 74. העובדה שהמבקשת הגישה תכניות להסדרת הבנייה בריף הדולפינים לוועדה המחוזית, גם אם הן טרם ערוכות בהתאם לתנאי הסף, מעידה על רצונה הטוב לפעול בהתאם לחוק. 75. מתן שהות למבקשת להשלים את התכנון וקבלת היתר הבניה, יאפשר למוסדות התכנון לבחון את התכניות באופן יסודי ומקצועי, ולהגיע לפתרון קבע שיענה על כל הדרישות. 76. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן שהות להסדרת בניה בלתי חוקית, במיוחד כאשר מדובר במקרים מורכבים בעלי השלכות רחבות, וזאת על מנת למנוע הריסה מיותרת. 77. עיכוב ביצוע הצו אינו כובל את מוסדות התכנון או מגביל את שיקול דעתם, אלא מאפשר להם לבחון את התכניות על פי הקריטריונים המקובלים, ובכך להגיע לפתרון תכנוני הולם. 78. במצב שבו קיימת נכונות מצד המבקשת לפעול להסדרת הבנייה, וקיימת סכנה לנזק סביבתי חמור מביצוע מיידי של הצו, הרי שעיכוב הביצוע הוא הפתרון הנכון והמידתי. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על עיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי שהוצא כנגד המבקשת, וזאת למשך שישה חודשים, על מנת לאפשר לה להשלים את הליכי התכנון וקבלת היתר בניה כדין, תוך שמירה על ערכי הטבע המוגנים בריף הדולפינים באילת, וכן לאשר את הסכמות הצדדים בדבר שינוי מיקום הצלע הצפונית של הגדר והחזרת נקודות העיגון הקרקעיות לתוואי הישן, בשיתוף פעולה ובפיקוח רט"ג. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.עיכוב ביצועהריסת מבנהצו הריסהצווים