פיטורי עובד רפא''ל בניגוד להסכם קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובד רפא''ל בניגוד להסכם קיבוצי: הנשיא (גולדברג): .1המערער, עובד של המשיב מס' 3(להלן - רפא"ל), פוטר מעבודתו מכוח הסכם קיבוצי שנערך ביום 15.9.1988בין רפא"ל לבין המשיבה מס' 2(להלן - ההסתדרות). .2המערער הגיש תביעה בבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע מט/262-3), ובה ביקש להצהיר כי תוצאותיו של ההסכם הקיבוצי מכוחו פוטר, הינם "בטלות ומבוטלות". .3ההסתדרות הגישה בקשה למחיקת התביעה נגדה על הסף, ובעת הדיון באותה בקשה ביקשה רפא"ל כי אף התביעה נגדה תימחק על הסף. בית-הדין האזורי (השופט ירושלמי; תב"ע מט/157-12) נעתר לבקשה, והחליט על מחיקת התביעה על הסף, ומכאן הערעור לפנינו. .4למערער שלוש טענות: האחת - כי ההסכם הקיבוצי מתייחס לסגירת מערך הניסויים ברפא"ל בעוד שהלכה למעשה, מערך הניסויים לא נסגר, אלא מספר העובדים צומצם. השניה - כי הוא פוטר "תוך כדי הטעיה, עושק, הסתרת עובדות חיוניות והולכת שולל". כל אלה נובעים, לגרסתו, מכך שההסתדרות וועד העובדים הסכימו לפיטורים מתוך מחשבה כי סוגרים את יחידת הניסויים, בעוד שלמעשה התברר שרק מצמצמים את מספר עובדיה. השלישית - בית-הדין לא היה רשאי למחוק את התביעה נגד רפא"ל מבלי שהוגשה בקשה על-ידי רפא"ל לעשות כן. .5נדון בטענה הדיונית, והיא: האם היה בית-הדין מוסמך למחוק את התביעה מבלי שהוגשה בקשה על-ידי רפא"ל לעשות כן. תקנה 36לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) התשכ"ט-1969, קובעת כי "בית הדין רשאי לצוות על מחיקת כתב התביעה...". תקנה זו זהה בנוסחה לתקנה 100לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-.1984 כבר נפסק לא אחת כי תקנה סדר הדין בבית-הדין לעבודה, הזהה לאחת מתקנות סדר הדין האזרחי, תפורש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לה בתקנות סדר הדין האזרחי (דב"ע מא/25- 2[1]; דב"ע מה/1- 9[2]). דעת מלומדי המשפט היא, כי בית-משפט רשאי למחוק כתב תביעה אף מיזמתו, אם נוכח לדעת שהתמלאו התנאים לכך (זוסמן [4], סדרי הדין האזרחי, מהדורה חמישית בעריכת ש. לוין, סעיפים 307, 309; וינוגרד [5], תקנות סדר דין, בע' 202). אף לנו נראה כי אין כל טעם שבית-הדין ינהל דיון לגופה של תביעה, אם שוכנע כי אין לתובע עילת תביעה. מכאן שרשאי בית-הדין, אף שלא התבקש לעשות כן למחוק כתב תביעה. על אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו, שעה שהתבקש בעל-פה לעשות כן, מבלי שהוגשה בקשה בכתב. .6התביעה נגד ההסתדרות נמחקה מן הטעם שהמערער לא מיצה את ההליכים הפנימיים העומדים לפניו, בטרם פנה לבית-הדין. בית-הדין מוסמך מכוח סעיף 24(א)(4) לחוק בית-הדין לעבודה התשכ"ט-1969, לדון בתובענה שבין עובד לארגונו, בתחום פעילותו של הארגון בענייני עבודה. תביעה של עובד נגד ארגונו, תבוא בשערי בית-הדין "בתנאי המובן מאליו שקודם מיצו את האפשרויות אשר בחוקה (הכוונה לתקנות הארגון - מ.ג.) לשם השגת המבוקש" (דב"ע לו/9, 8, 7- 4[3], בע' 223). בענייננו, פנה העובד ישירות לבית-הדין, מבלי שתקף תחילה את החלטת ארגונו במוסדות הפנימיים, ולכן בדין נמחקה התביעה נגד ההסתדרות. .7אשר לתביעה נגד רפא"ל - המעביד. סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, קובע את הנושאים אשר יכולים להיות נשוא הסכם עבודה קיבוצי וביניהם סיום עבודתו של עובד. מכאן שלא נפל כל פגם בעובדה שהצדדים קבעו בהסכם הקיבוצי את דרך הפיטורים, ואף את שמות המפוטרים. זאת אף זאת, דרך זו של חתימה על הסכם קיבוצי לצורך הסדרת פיטורים בהיקף נרחב, רצויה היא על מנת למנוע חילוקי דעות צפויים, שעה שפועלים בדרך הרגילה והקבועה בהסכם קיבוצי לפיטורי עובדים. .8טענתו העיקרית של המערער כלפי ההסכם היא, כאמור, כי אין מדובר ב"סגירת יחידה", אלא בפיטורי צמצום כפי שעולה מההסכם עצמו, וכי ההסכם הושג לאחר שההסתדרות וועד העובדים, הוטעו לחשוב כי רפא"ל עומדת לסגור את יחידת הניסויים. בטענה זאת אין כל ממש. הצדדים להסכם הקיבוצי היו ערים לכך, שלא בסגירת יחידה עסקינן, אלא בארגון מחדש של עבודת מערך הניסויים, כעולה מסעיף 6להסכם הקיבוצי, אשר זה לשונו: "מוסכם בין הצדדים כי הארגון מחדש של עבודת מערך הניסויים ופיטורי עובדי הגבעה הינה היערכות מיוחדת, בה רואים הצדדים משום "סגירת יחידה", ולפיכך התנאים המיוחדים שהוענקו למפוטרים בהסכם זה לא יהוו תקדים". כל הנאמר בהסכם בעניין זה הוא, כאמור, כי לעניין זכויות המפוטרים ינהגו, כאילו בסגירת יחידה מדובר. ההסכם מאזכר במפורש את עניין "הארגון מחדש". קביעה זאת היא לטובת העובדים המפוטרים, והמערער בכללם, מאחר שהטבות הפרישה הניתנות בשירות המדינה במקרה של סגירת יחידה, עולים על אלה הניתנות במקרה של פיטורי צמצום. .9בבית-הדין האזורי, ובפנינו, הופיע מי שהציג עצמו כיושב-ראש ועד העובדים. בדיון שלפנינו התברר, כי התפטר מתפקידו זה, וכי דעתו, התואמת את דעתו של המערער, היא דעת יחיד, בעוד שיתר חברי הוועד תמימי דעים עם ההסתדרות. לאור זאת לא התייחסנו לטענותיו, ואין לנו צורך להתייחס בהליך זה לשאלה, באיזו מידה יכול ועד עובדים, שהוא אורגן של ההסתדרות, לנקוט עמדה השונה מזאת של הארגון בדיון משפטי מסוג זה. .10העולה מכל האמור כי דין הערעור להידחות. ההסתדרות, שלא כדרכה, ביקשה שיפסקו הוצאות לזכותה . אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב מס' 2, ההסתדרות הכללית, הוצאותיה בערעור בסך של 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ; סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין. טוב תעשה ההסתדרות אם תשקול לגבות את הסכום שנפסק לזכותה.הסכם קיבוציפיטוריםחוזה