פרשנות חוזה מסחרי

בהקשר לפרשנותו של חוזה מסחרי, נאמר על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין בע"א 8537/06 סויסה נ' בנק לאומי למשכנתאות [תק-על 2009 (1) 1528, 1532 (2009)], בדחות בית המשפט שם את עמדת המערערים שלפיה משכון הזכויות בנכס שרכשו לזכות הבנק, בהתאם לחוזה הלוואה ומשכון, חל רק על המגרש ולא על הבית שנבנה עליו: "הוראות חוזה זה יש לפרש לפי תכליתו... והרי 'כלל ידוע הוא בפירוש חוזים שיש להימנע מפירוש המוביל לתוצאה אבסורדית, או המטיל על הצד להסכם התחייבות בלתי סבירה' (ע"א 72/78 מנהל מקרקעי ישראל נ' ראב, פ"ד לב (3) 785, 789; ע"א 46/74 מורדוב נ' שכטמן פ"ד כט (1) 477) - הוא הדין לפירוש המעניק לצד זכות שבנסיבות אינה סבירה. אין כל היגיון מסחרי במתן אפשרות ללווה לאיין את הבטוחה, ואין כוונה זו משתמעת מהלשון הגורפת של התניה המובאת מעלה. השכל הישר יורנו זאת בעליל". עוד נפסק כי התנהגותם של צדדים לחוזה לאחר חתימתו מהווה כלי פרשני מן המעלה הראשונה (ראו ע"א 376/76 פקיד השומה, ירושלים נ' אריזדה, פ"ד לא(1) 436, 441 (1976); ע"א 439/85 חברת הרשפינקל ובנו בע"מ נ' גולדשטיין, פ"ד מב(1) 286, 292 (1988); אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך רביעי 469-467 (2001). ההתנהגות לאחר כריתתו של חוזה מלמדת כיצד הצדדים לו הבינו אותו. אם צד לחוזה נהג בדרך מסוימת שיש בה כדי להצביע כיצד הוא מפרש את הוראותיו, יתקשה הוא לטעון בהמשך כי פרשנותו של החוזה שונה היא" (ההדגשות שלי - ע.ב.). [ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עירית כפר סבא, תק-על 2008(2), 3235, 3238 (2008)].חוזהפרשנות חוזהחוזה מסחרי