תביעה לפי חוק חוזה קבלנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לפי חוק חוזה קבלנות: סגן נשיא מ' סלוצקי .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחדרה (כבוד השופט דן) שניתן בת"א 8964/90, מיום .12.5.90 המשיבות, שהן מעצבות פנים, התקשרו עם המערער בהסכם ת/ 21למתן שירות על עיצוב פנים בדירה ברחוב הרצל 44, בחדרה, שהכיל: "א. תכנון ותכנית כללית. ב. פיקוח על ביצוע העבודה. ג. תאום בין בעלי מקצוע" ההסכם מפרט את המטלות החלות על המשיבות בכל אחד מפריטי השירות הנ"ל והתשלומים המגיעים להם. לטענת המשיבות בכתב תביעתן, הן מילאו את התחייבויותיהן על פי ההסכם הנ"ל, ותובעות את יתרת המגיע להן, בסך 522, 5שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. המערער הכחיש חבותו בתשלום כלשהו למשיבות ותבע בתביעה שכנגד פיצוי בגין הנזקים שגרמו לו המשיבות בסך 56,000 שקלים. בית-משפט קמא קיבל את תביעתן של המשיבות וחייב את המשיב לשלם להן סך 522, 5שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודחה את התביעה שכנגד. על פסק-דין זה נסב הערעור שלפנינו. .2בית משפט קמא קבע בפסק-דינו, כי מדובר בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, בהתחשב בכך שהחומרים לביצוע העבודות סופקו בידי המזמין-המערער, ואילו המשיבות התחייבו בהסכם למתן השירות בשכר, בלא שיהיו עובדות של המערער (ראה סעיפים 1ו- 8לחוק חוזה קבלנות וסעיף 2לחוק המכר, תשכ"ח-1968). סעיף 3לחוק קבלנות, הדן ב"פגם", קובע, כי אם השירות והמלאכה לא נעשו בהתאם למוסכם, מהווה הדבר פגם ו"על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו". המזמין אינו זכאי להסתמך על הפגם, אם לא הודיע לקבלן בתוך זמן סביר על קיומו, כאמור לעיל, זולת אם הקבלן ידע על הפגם, ואם הפגם הוא מסיבה שהמזמין אחראי לה. סעיף 4לחוק חוזה הקבלנות מפרט את התרופות העומדות לרשות המזמין אם לא תיקן הקבלן את הפגם בתוך זמן סביר מיום שהודע לו דבר קיומו, כאמור בסעיף 3(א). התרופות הן: תיקון הפגם ודרישה מהקבלן להחזר הוצאות סבירות או לנכות משכרו של הקבלן את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם. .3בתשובה למכתבה של באת-כוח המשיבות מיום 6.11.89, שבו נדרש המערער לשלם את יתרת המגיע להן, טען המערער, בלא שפירט בדבר טענות "תכנון לקוי, חוסר פקוח וסיבות נוספות" שגרמו לו הוצאות ועוגמת נפש. כמו כן התייחס הוא ל"לקויים שבידיעת" המשיבות, בלא לפרט. בהמשך צירף חוות-דעת של מהנדס הבניין, בן עזרא נ/ 40מ- 18.2.91- שהצביע על שורה של ליקויים שגילה בעת שבדק את הדירה ב- 11.11.89מחוות-דעתו של אדריכל הפנים גרסטנר (ת/29) עולה, כי טענות הליקויים שפורטו בחוות-דעתו של המהנדס בן עזרא אינן מתייחסות כלל לעבודתו של מעצב הפנים, כמפורט בחוות-דעתו. בית-משפט קמא לא התייחס לשאלה אם הליקויים שבחוות-דעת המהנדס בן עזרא מהווים פגם בעבודת המשיבות, לנוכח חוות-דעתו של אדריכל הפנים גרסטנר, אלא קבע, בהנחה שאכן נפגמה עבודתו, שלא ניתנה למשיבות הזדמנות נאותה לתיקון פגמים אלה על פי סעיף 3(א) לחוק חוזה הקבלנים. .4חוק חוזה קבלנות אינו מטיל על המזמין חובות כה קפדניות בעניין גילוי הפגם, כפי שהן קיימות בחוק המכר. סעיפים 13ו- 14לחוק המכר קובעים, כי על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו ולהודיע למוכר מיד על אי-התאמה. כשמדובר באי-התאמה שלא ניתן לגלותה בבדיקה סבירה, זכאי הקונה להסתמך עליה ובלבד שהודיע למוכר מיד לאחר שגילה אותה. בסעיף 3(א) לחוק חוזה הקבלנות אין מוטלת חובה לבדיקה מיידית, כמו שנקבעה בחוק המכר, וחבות מתן ההודעה על גילוי הפגם אינה מיידית אלא נדרשת בתוך זמן סביר לאחר גילויו של הפגם. הטעם לכך, כמו שהוסבר ב-ע"א 368/77 [1], בעמ' 499ג, הוא: "משמזמין אדם עשיית מלאכה או הספקת שירות אצל קבלן מסויים מותר לו להניח, גם לכאורה, שאותו קבלן יוציא דבר מתוקן מתחת ידו, יותר מאשר ניתן להניח, גם לכאורה, בקניתו ובמכירתו של נכס שעובר הוא ידים רבות, ואין כלפיו יחס אישי כלשהו...". בענייננו, הגיבה באת-כוח המשיבות על מכתב של המערער מ- 12.11.89במכתבה ת/ 28מ-15.1.90, בציינה, כי כאשר תצורף חוות-דעת לעניין הפגמים הנטענים "ניתן יהיה להתייחס אליה" וחוות-דעת כזו הוגשה - נ/ 90- כעבור כשנה לאחר פתיחת ההליכים במשפט זה. נראה לי, כי עם כל אי-ההקפדה החלה באי-גילוי הפגם בחוק חוזה הקבלנות, אין לראות משך זמן זה כסביר לעניין מתן הודעה על פגמים בשירות, שנתנו המשיבות. מה גם שמכתבו ת/ 27מ- 11.11.89אין פירוט של פגם או ליקויים, פירוט זה נערך בראשונה בחוות הדעת נ/ 02ובאיחור מעל ומעבר לזמן הסביר. מכאן, שצדק בית-משפט קמא בקבעו שהמערער לא מילא את הוראות סעיף 3(א) לחוק חוזה הקבלנות ואין הוא זכאי להסתמך על הפגמים שנתגלו בעבודה שעשו ובשירות שסיפקו המשיבות. .5זאת ועוד. לגופם של הפגמים קבע בית המשפט עובדתית, שאין "להאשים" את המשיבות בקיומן, כמפורט בפיסקה 12לפסק-דינו, ואין אנו מוצאים בטיעוניו של בא-כוח המערער עילה להתערב במסקנותיו אלה, המתבססות על חומר הראיות שהיה לפניו שנתן אמונו בו, ואין מקום להתערבותנו במסקנות אלה. .6יתרה מזאת. טענות המשיבות הן שחשבונות שהגישו למערער עד לכניסתו לדירה כובדו על ידיו, ולאחר מכן סירב לכבד את החשבונות שהגישו. המשיבות טוענות, בין היתר שהן זכאיות ל-% 15ממחיר עבודת הנגרות בסך 870, 11דולר ולשכר של 30דולר לשעה בעבור 20שעות ייעוץ, ועליהן הנטל להוכיח שסכומים אלה לא נכללו כולם או בחלקם בחשבונות ששולמו. החשבוניות אינן מפרטות את פרטי התשלום (ת/22-ת/25). המשיבה, שורר מיכל, לא יכלה לפרט בעבור מה שולמו להן הסכומים (עמ' 28שורה 4). מדבריה בעמ' 30ואילך עולה, כי הסכומים לתשלום נקבעו וחושבו בעקבות העבודות שבוצעו ולא מלכתחילה. לדבריה, התשלומים שקיבלו היו בעבור עבודה שבוצעה בפועל, ואילו התשלומים הנדרשים הם בעבור עבודה שהופסקה ולא בוצעה אך תוכננה בידי המשיבות. לדברי עדה זו הוצאה בחשבונית עבור כל סכום שקיבלו. מעדות המערער (עמ' 52ואילך) עולה כ-%85-% 90מכלל העבודה בוצעה עד לכניסתו לדירה. העבודות שלא בוצעו פורטו ב-ת/ .31עם זאת, עולה מדבריו, כי גם לאחר הפסקת עבודתן היה מוכן לשלם להן את המגיע לפי חשבנו (עמ' 57). המערער מאשר, כי אכן היו קניות, אך מדרג אותן כשוליות (עמ' 22). עוד הוא מאשר כי המשיבות תכננו את תכניות הנגרות לקומת הגג ומסרון לו (עמ' 62). ממכלול זה עולה לכאורה שאכן נעשתה עבודת תכנון לאחר כניסתו של המערער עבורן טרם שולם למשיבות והמתבטאת בסכום התביעה כפי שנקבע בפסק הדין. .7מפר חובה חקוקה על פי סעיף 63לפקודת הנזיקין הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, והחיקוק לפי פירושו הנכון נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר. וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכון החיקוק. חוק התכנון והבניה, בסעיפים שאליהם התייחס בא-כוח המערער, לא נועדו לטובתו או להגנתו של אדם, אלא למישור של הבטחת מינהל רישוי בנייה תקין מההיבט הציבורי. מה גם שבית משפט קמא לא שוכנע שהופרו הוראות חוקי הבנייה מטעם המשיבות. על כל פנים, לא הוכח קשר סיבתי בין הפר חובה, אם היתה כזו, לבין הנזק שטוען, כפי המערער. לא הוכחה הפרת חיקוק כלשהי המתייחס ישירות לעבודה שביצעו המשיבות. אין כל ראיה כי העבודה שהן ביצעו טעונה היתר בנייה. משלא נמצא פגם במתן השירות מטעם המשיבות, ממילא אין מקום לתביעה שכנגד. זאת ועוד. תקנה 17(ג) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, מטילה אחריות על "המבקש, עורך או עורכי הבקשה מתכנן שלד הבנין ומאחראי לבצוע השלד בשל נזקים שיגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה". כך שאין להכליל בה את שלא מצוי בה. משלא נמצא פגם במתן השירות על ידי המשיבות, ממילא אין מקום לתביעה שכנגד. .8הצעתי היא לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיבות את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, ומע"מ. השופט ד' ביין: אני מסכים השופט ש' פינקלמן: אני מסכים. הוחלט כאמור בפיסקה 8לפסק-דינו של כבוד סגן הנשיא מ' סלוצקי. חוזהחוזה קבלנות