דוגמא לכתב תביעה נגד סוכנות נסיעות

##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה: ## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## ____[כן/לא] ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אדם פרטי אשר הזמין שירותי תיירות ונופש מהנתבעת. 2. הנתבעת 1, "רג'ואן נסיעות בע"מ" ח.פ. _________, הינה סוכנות נסיעות המציעה שירותי תיירות שונים לציבור הרחב, ודרכה הוזמנו השירותים נשוא התביעה. 3. הנתבעת 2, "יוסי טורס נתיבי חופשה בע"מ" ח.פ. _________, הינה סוכנות תיירות סיטונאית המספקת שירותי תיירות למשרדי נסיעות, ודרכה הוזמנו שירותי המלון עבור התובע. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 8,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהחזר הוצאות הטיול שבוזבזו עקב מחדליהן, בסך של 5,850 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום ההתקשרות (יוני 1994) ועד למועד התשלום המלא בפועל. 6. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע ולבני משפחתו, בסך של 500 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום ההתקשרות (יוני 1994) ועד למועד התשלום המלא בפועל. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהחזר אגרת בית משפט ששולמה על ידי התובע, בסך 64 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 8. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בפיצוי בגין ביטול זמנו של התובע בהליך זה, בסך 250 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 9. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 10. בחודש יוני 1994, פנה התובע לנתבעת 1 בבקשה להזמין חופשה משפחתית בצרפת, אשר כללה שהות באתר ה"יורודיסני" עם רעייתו ושלושת ילדיו הקטנים, תוך הדגשה מפורשת כי מטרת הטיול העיקרית היא בילוי באתר השעשועים וכי הוא מעוניין במלון בתוך האתר או בסמוך לו, עם גישה נוחה למתקנים. 11. הנתבעת 1, באמצעות הנתבעת 2, הזמינה עבור התובע חדרים במלון "דייוי קרוקט", תוך שהיא מציגה בפני התובע מצג שווא לפיו המלון ממוקם במרחק קצר מאתר השעשועים (1.5 ק"מ) וכי קיימת תחבורה מסודרת ונוחה מהמלון לאתר. 12. עם הגעת התובע ובני משפחתו למלון "דייוי קרוקט", התברר כי המלון מרוחק כ-20 ק"מ מאתר השעשועים, וכי אין תחבורה ציבורית סדירה ונוחה מהמלון לאתר, אלא רק באמצעות מוניות קשות להשגה, מה שהפך את הגישה לאתר למסורבלת, יקרה ובלתי אפשרית כמעט. 13. בנוסף, התברר כי המלון אינו עומד בסטנדרטים שהוצגו לתובע, וכי מדובר בקרוואנים ולא בחדרי מלון של ממש, דבר שגרם למפח נפש נוסף ולפגיעה קשה בחווית החופשה המשפחתית. 14. כתוצאה מהמידע השגוי והמטעה שנמסר לתובע, וממחדלי הנתבעות, הפך הטיול כולו למקור למתיחות, מריבות ואכזבה גדולה, כאשר מתוך ארבעה ימים שיועדו לבילוי באתר השעשועים, בילו התובע ובני משפחתו כשמונה שעות בלבד, ולא נהנו כלל מחלק זה של הטיול. עילת התביעה נולדה עם גילוי המידע השגוי והנזקים שנגרמו לתובע עם הגעתו למלון ואי יכולתו לממש את מטרת הטיול. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 15. סכום התביעה, העומד על 8,000 ש"ח, נכנס לגדרי סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה, בהתאם להוראות סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 16. מקום מגוריו של התובע, _________, _________, ומקום עסקן של הנתבעות, _________, _________, מקנים סמכות מקומית לבית משפט נכבד זה, בהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 17. עילת התביעה, הנובעת מהפרת חוזה, רשלנות והצגת מצגי שווא, התרחשה בישראל, במעמד ההתקשרות בין התובע לנתבעת 1, ובמעמד העברת המידע השגוי בין הנתבעות, ובכך מקנה סמכות לבית משפט בישראל לדון בעניין. 18. התובע הינו אזרח ישראלי, והנתבעות הינן חברות הרשומות בישראל ופועלות בישראל, ולכן יש לבית משפט נכבד זה סמכות לדון בתביעה זו. 19. כבוד בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו הטבועה לדון בעניינים הנוגעים להפרת חובות אמון, רשלנות והטעיה, אשר נגרמו כתוצאה מהתנהלות הנתבעות כלפי התובע. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הזהירות של סוכנות הנסיעות ## 20. הנתבעת 1, כסוכנות נסיעות מקצועית, חבה חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיה, ובכלל זה כלפי התובע, לוודא את אמיתות ודיוק המידע הנמסר להם אודות שירותי התיירות המוצעים, ובמיוחד כאשר מדובר בפרטים מהותיים המשפיעים על מהות החופשה ועל יכולת הלקוח לממש את מטרותיה. 21. הנתבעת 1 התרשלה בכך שלא בדקה באופן יסודי את פרטי המלון "דייוי קרוקט", לרבות מיקומו המדויק ביחס לאתר ה"יורודיסני" וזמינות התחבורה ממנו ואליו, למרות שהתובע הדגיש בפניה את חשיבות מיקום המלון ונגישותו לאתר השעשועים כחלק מרכזי ממטרת הטיול. 22. התרשלותה של הנתבעת 1 באה לידי ביטוי גם בהסתמכותה העיוורת על מידע שנמסר לה על ידי הנתבעת 2, מבלי שנקטה בצעדים סבירים לאימותו, ובכך הפרה את חובתה המקצועית לספק ללקוחותיה מידע אמין ומדויק, כפי שמצופה מסוכנות נסיעות סבירה. 23. הנתבעת 1 הייתה צריכה לדעת, או למצער היה עליה לברר, כי המלון "דייוי קרוקט" אינו מתאים ללקוחות ללא רכב פרטי, וכי הוא מרוחק באופן משמעותי מאתר השעשועים, כפי שאף צוין בתשובת הסוכן בחו"ל, מידע שהיה זמין ונגיש לו הייתה נוקטת בזהירות הנדרשת. 24. כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הנתבעת 1, נגרמו לתובע ולבני משפחתו נזקים כבדים, הן כספיים והן רגשיים, שכן הטיול כולו הפך למקור אכזבה ותסכול במקום חוויה מהנה, ובכך קמה עילת תביעה בגין רשלנות. ## מצג שווא והטעיה ## 25. הנתבעת 1 הציגה בפני התובע מצג שווא לפיו המלון "דייוי קרוקט" ממוקם במרחק 1.5 ק"מ בלבד מאתר ה"יורודיסני" וכי קיימת תחבורה מסודרת מהמלון לאתר, בעוד שבפועל המרחק היה כ-20 ק"מ ולא הייתה תחבורה מסדירה, ובכך הטעתה את התובע באופן מכוון או רשלני. 26. מצג השווא של הנתבעת 1, אשר התבסס על מידע שגוי שנמסר לה על ידי הנתבעת 2, היה מהותי וקריטי להחלטת התובע להזמין את החופשה במלון זה, שכן מטרת הטיול העיקרית הייתה בילוי באתר השעשועים, ונגישות נוחה אליו הייתה תנאי יסודי להתקשרות. 27. הנתבעת 2, כספקית שירותי המלון, מסרה לנתבעת 1 מידע שגוי ובלתי בדוק אודות מיקום המלון וזמינות התחבורה, ובכך יצרה מצג שווא שהועבר לתובע, והיא אחראית באופן ישיר להטעיה זו ולנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה. 28. התובע הסתמך בתום לב על המידע שנמסר לו על ידי הנתבעת 1, אשר פעלה כשלוחתה של הנתבעת 2, ועל בסיסו קיבל את החלטתו להזמין את החופשה, ועל כן יש לראות במצג השווא כהפרה יסודית של חובת הגילוי וההגינות. 29. הטעיה זו, אשר נגעה לפרטים מהותיים וקריטיים לטיול, גרמה לתובע נזקים כבדים, שכן הוא שילם עבור חופשה שלא ענתה על ציפיותיו ועל מטרותיו המוצהרות, ובכך קמה עילת תביעה בגין הטעיה ומצג שווא. ## הפרת חוזה ## 30. בין התובע לנתבעת 1 נכרת חוזה למתן שירותי תיירות, במסגרתו התחייבה הנתבעת 1 לספק לתובע חופשה בצרפת, הכוללת שהות במלון קרוב לאתר ה"יורודיסני" עם גישה נוחה אליו, כפי שהודגש על ידי התובע. 31. הנתבעת 1 הפרה את החוזה הפרה יסודית בכך שלא סיפקה לתובע את השירותים שהתחייבה לספק, שכן המלון שהוזמן היה מרוחק באופן משמעותי מאתר השעשועים ולא הייתה אליו גישה נוחה, ובכך סוכלה מטרת הטיול העיקרית. 32. הפרת החוזה על ידי הנתבעת 1 נבעה ממידע שגוי ובלתי בדוק שנמסר לה על ידי הנתבעת 2, אשר אף היא הפרה את התחייבותה כלפי הנתבעת 1 לספק מידע אמין ומדויק אודות שירותי המלון. 33. התובע שילם תמורה מלאה עבור החופשה, אך לא קיבל את התמורה המלאה לה ציפה והובטחה לו, שכן חלק ניכר מהטיול, שיועד לבילוי באתר השעשועים, סוכל לחלוטין עקב מחדלי הנתבעות. 34. כתוצאה מהפרת החוזה, נגרמו לתובע נזקים כספיים ישירים, כגון עלויות הלינה במלון שלא ענה על הציפיות וחלק יחסי מעלות הטיסה, וכן נזקים עקיפים בדמות עגמת נפש ואובדן הנאה מהחופשה. ## אחריות הנתבעת 2 כספקית שירותים סיטונאית ## 35. הנתבעת 2, כסוכנות תיירות סיטונאית המספקת שירותי מלונאות למשרדי נסיעות, חבה חובת זהירות מוגברת לוודא את אמיתות ודיוק המידע שהיא מוסרת אודות השירותים שהיא משווקת, ובמיוחד כאשר מדובר בפרטים מהותיים כגון מיקום המלון וזמינות התחבורה. 36. הנתבעת 2 התרשלה בכך שמסרה לנתבעת 1 מידע שגוי ובלתי בדוק אודות מלון "דייוי קרוקט", לרבות מרחקו מאתר השעשועים וזמינות התחבורה אליו, מבלי שנקטה בצעדים סבירים לאימות המידע, ובכך הפרה את חובתה המקצועית. 37. הנתבעת 2 לא יכולה להתנער מאחריותה בטענה שהיא משמשת כמתווך בלבד, שכן במקרה זה, הכשל נבע ממחדלה שלה במסירת מידע בלתי אמין, ולא מכשל של המלון עצמו בחו"ל, כפי שנקבע בפסיקה. 38. הנתבעת 2 הייתה צריכה לדעת, או למצער היה עליה לברר, כי המלון "דייוי קרוקט" אינו מומלץ לאורחים ללא רכב פרטי, וכי הוא מיועד ל"נהיגה עצמית", כפי שצוין בתשובת הסוכן בחו"ל, מידע שהיה זמין ונגיש. 39. כתוצאה מהתרשלותה ומחדליה של הנתבעת 2, נגרמו לתובע נזקים כבדים, שכן המידע השגוי שהועבר דרכה הוא שהוביל להזמנת המלון הלא מתאים ולכישלון החופשה, ובכך קמה עילת תביעה ישירה נגדה. ## אחריות משותפת של הנתבעות ## 40. הנתבעות פעלו בשרשרת אספקת שירותי התיירות, כאשר הנתבעת 1 הסתמכה על המידע שנמסר לה על ידי הנתבעת 2, ושתיהן תרמו במחדליהן ובמעשיהן לנזקים שנגרמו לתובע, ועל כן יש להטיל עליהן אחריות משותפת. 41. הנתבעת 1 אישרה בכתב הגנתה את כל טענות התובע ואף הוסיפה עליהן, והטילה את האשמה על הנתבעת 2, ובכך למעשה הודתה באחריותה כלפי התובע, גם אם אחריות זו נבעה ממחדלי הנתבעת 2. 42. הנתבעת 2, מצידה, הודתה כי "הכל היה חוסר תקשורת בין כל המעורבים", ובכך למעשה אישרה את קיומו של כשל מערכתי במסירת המידע, אשר הוביל לנזקים שנגרמו לתובע. 43. לאור קביעת בית המשפט כי הנתבעת 1 הפרה את התחייבותה כלפי התובע, וכי הפרה זו נבעה מהפרת התחייבות ומחדל רשלני של הנתבעת 2 כלפי הנתבעת 1, יש לחייב את שתי הנתבעות בפיצוי התובע, יחד ולחוד. 44. צירוף הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בתביעה, מכוח סמכות בית המשפט, מאפשר לחייבה בחיוב ישיר כלפי התובע, ובכך להבטיח את קבלת מלוא הפיצוי המגיע לתובע בגין נזקיו. ## עגמת נפש ואובדן הנאה ## 45. כתוצאה ממחדלי הנתבעות, נגרמה לתובע ולבני משפחתו עגמת נפש רבה, תסכול ואכזבה עמוקה, שכן הטיול המשפחתי, שנועד להיות חוויה מהנה ומרגשת, הפך למקור למתיחות ומריבות. 46. התובע ובני משפחתו בילו שעות ספורות בלבד באתר ה"יורודיסני", שהיה מטרת הטיול העיקרית, במקום הימים המלאים שתכננו, ובכך נמנעה מהם ההנאה המצופה מהחופשה, ונגרם להם אובדן הנאה משמעותי. 47. עגמת הנפש נבעה לא רק מהכישלון לממש את מטרת הטיול, אלא גם מהקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בניסיונות למצוא תחבורה לאתר, מה שהוסיף ללחץ ולתסכול של התובע ומשפחתו. 48. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי בגין עגמת נפש ואובדן הנאה במקרים של הפרת חוזה למתן שירותי תיירות, כאשר הכשל פוגע באופן מהותי בחווית החופשה ובמטרותיה. 49. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין עגמת הנפש ואובדן ההנאה שנגרמו לו ולבני משפחתו, כפי שנקבע בפסיקה במקרים דומים, וזאת בנוסף לפיצויים בגין הנזקים הכספיים הישירים. ## נזקים כספיים ישירים ## 50. התובע שילם סכום של 1,137 דולר עבור ימי השהות במלון "דייוי קרוקט", אשר לא ענה על הציפיות ולא איפשר את מימוש מטרת הטיול, ועל כן יש להשיב לו סכום זה במלואו. 51. בנוסף, התובע שילם סכום של 789 דולר כחלק יחסי מהוצאות הטיסה, אשר בוזבזו עקב כישלון חלק ניכר מהטיול, ועל כן יש להשיב לו גם סכום זה. 52. סך הנזקים הכספיים הישירים, בגין עלויות הלינה והטיסה, עומד על 1,926 דולר, שערכם ליוני 1994 היה 5,850 ש"ח, ועל סכום זה יש להוסיף ריבית והצמדה ממועד ההתקשרות. 53. הנזקים הכספיים הללו נגרמו לתובע באופן ישיר ובלעדי כתוצאה ממחדלי הנתבעות, אשר סיפקו לו שירותים שאינם תואמים את ההתחייבות ואת המצגים שהוצגו בפניו. 54. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות בהשבת מלוא הנזקים הכספיים הישירים שנגרמו לתובע, בתוספת ריבית והצמדה כחוק, על מנת להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן. ## חובת בדיקת המידע על ידי סוכני נסיעות ## 55. על סוכני נסיעות מוטלת חובה אקטיבית לבדוק את אמיתות המידע שהם מוסרים ללקוחותיהם, ולא להסתפק בהעברת מידע שקיבלו מצדדים שלישיים, במיוחד כאשר מדובר בפרטים מהותיים המשפיעים על מהות השירות. 56. חובה זו מתעצמת כאשר מטרת הטיול מוגדרת באופן ברור על ידי הלקוח, כפי שהיה במקרה זה עם הדגשת חשיבות הנגישות לאתר ה"יורודיסני", מה שהיה צריך להדליק נורות אזהרה ולחייב בדיקה מעמיקה יותר. 57. הפסיקה קבעה כי סוכן נסיעות אינו יכול להתנער מאחריותו כאשר הכשל נובע ממחדלו שלו במסירת מידע בלתי אמין, גם אם המידע התקבל מספק שירותים אחר. 58. אי בדיקת המידע על ידי הנתבעות, ובמיוחד על ידי הנתבעת 2 כספקית הסיטונאית, מהווה רשלנות מובהקת והפרה של חובת הזהירות המוטלת עליהן כלפי הלקוחות. 59. לו היו הנתבעות נוקטות בזהירות הנדרשת ובודקות את המידע אודות המלון, היו מגלים את אי התאמתו למטרות הטיול של התובע, ובכך היו נמנעים כל הנזקים שנגרמו. ## אחריות בגין רשלנות ## 60. הנתבעות, כל אחת בתורה, התרשלו במילוי חובותיהן כלפי התובע, בכך שמסרו לו מידע שגוי ובלתי בדוק אודות המלון והתחבורה אליו, ובכך גרמו לו נזקים. 61. רשלנותה של הנתבעת 1 באה לידי ביטוי בהסתמכותה על מידע בלתי בדוק של הנתבעת 2, מבלי שנקטה בצעדים סבירים לאימותו, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כסוכנת נסיעות. 62. רשלנותה של הנתבעת 2 באה לידי ביטוי במסירת מידע שגוי ובלתי מדויק לנתבעת 1, מבלי שנקטה בצעדים סבירים לבדיקת המידע, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כספקית שירותים סיטונאית. 63. הקשר הסיבתי בין הרשלנות של הנתבעות לבין הנזקים שנגרמו לתובע ברור ומוכח, שכן ללא המידע השגוי, התובע לא היה מזמין את החופשה במלון זה, והנזקים לא היו נגרמים. 64. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעות אחראיות בגין רשלנותן, ולחייבן בפיצוי התובע בגין מלוא הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות זו. ## הפרת חובת תום הלב ## 65. הנתבעות פעלו בחוסר תום לב כלפי התובע, בכך שמסרו לו מידע שגוי ובלתי מדויק, אשר הוביל אותו להתקשר בחוזה שאינו עונה על צרכיו ועל מטרותיו המוצהרות. 66. חובת תום הלב חלה על צדדים לחוזה, ובכלל זה על סוכני נסיעות וספקי שירותים, והיא מחייבת אותם לנהוג בהגינות, בשקיפות ובמסירת מידע מלא ואמיתי. 67. אי גילוי המידע המהותי אודות מיקום המלון וזמינות התחבורה, או מסירת מידע שגוי בעניין זה, מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן ובקיום החוזה. 68. התנהלות הנתבעות, אשר הובילה לכישלון מוחלט של חלק ניכר מהחופשה, פגעה באמון שנתן התובע בהן, ומהווה הפרה יסודית של עקרון תום הלב. 69. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעות הפרו את חובת תום הלב כלפי התובע, ולחייבן בפיצוי בגין נזקים אלו, בנוסף לפיצויים בגין הפרת חוזה ורשלנות. ## אחריות בגין נזקים עקיפים ## 70. בנוסף לנזקים הכספיים הישירים, נגרמו לתובע נזקים עקיפים משמעותיים, כגון עגמת נפש, אובדן הנאה, תסכול, מריבות משפחתיות ופגיעה בחווית החופשה כולה. 71. נזקים אלו, אף שאינם ניתנים לכימות מדויק, הם תוצאה ישירה וצפויה של מחדלי הנתבעות, אשר סוכלו את מטרת הטיול העיקרית של התובע ובני משפחתו. 72. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי בגין נזקים עקיפים מסוג זה, במיוחד כאשר מדובר בחוזה למתן שירותי פנאי ונופש, שבהם מרכיב ההנאה והחוויה הוא מרכזי. 73. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לו, על מנת לפצותו על הפגיעה בחווית החופשה ועל עגמת הנפש שנגרמה. 74. הפיצוי בגין נזקים עקיפים נועד להשיב את התובע למצב שבו היה אילו קוים החוזה כהלכה, ולפצותו על אובדן ההנאה והתסכול שנגרמו לו. ## אחריות סוכני נסיעות כלפי לקוחותיהם ## 75. סוכני נסיעות פועלים כנאמנים של לקוחותיהם, ועליהם לפעול לטובתם המרבית, תוך הקפדה על מסירת מידע אמין, מדויק ומלא, ובחירת שירותים המתאימים לצרכיהם ולדרישותיהם. 76. במקרה זה, הנתבעת 1 לא פעלה כנאמנה של התובע, בכך שלא וידאה את אמיתות המידע אודות המלון, ובכך סיכנה את הצלחת הטיול ואת הנאת התובע ובני משפחתו. 77. חובת הנאמנות של סוכן הנסיעות כוללת גם את החובה לבדוק את טיב השירותים המוצעים, ובמקרה זה, היה על הנתבעת 1 לוודא כי המלון אכן עונה על הדרישות שהוצגו על ידי התובע. 78. הפסיקה קבעה כי סוכן נסיעות אינו רק מתווך, אלא גם יועץ, ועליו לספק ללקוחותיו ייעוץ מקצועי ואמין, ובכלל זה להזהיר מפני מלונות שאינם מתאימים לצרכיהם. 79. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת 1 הפרה את חובת הנאמנות שלה כלפי התובע, ולחייבה בפיצוי בגין נזקים אלו, בנוסף לפיצויים בגין הפרת חוזה ורשלנות. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד סוכנות נסיעות:## 1. צירה של המחלוקת (שדומות לה אינן נדירות בערכאה זו) מערכת החיובים בין מזמין שרותי תיירות ונופש בחו"ל, סוכן הנסיעות באמצעותו נרכשים אותם שירותים וספק השירותים. החזית, זאת הפעם, היא בין המזמין - הוא התובע - והסוכן מצד אחד לבין הספק מן הצד האחר. 2. וזו תמצית סיפור המעשה: חפצה נפשו של התובע לבלות עם בני משפחתו, רעייתו ו3- ילדיו הקטנים חופשה בצרפת ובכלל זאת ימים מספר באתר ה"יורודיסני", לא הרחק מפאריס הבירה. לצורך כך פנה אל הנתבעת. מאחר ואחת המטרות המוצהרות של הטיול היתה כאמור בילוי עם הילדים באתר השעשועים, ביקש להזמין בעבורו מלון בתוך האתר ממנו יוכל להגיע בקלות למתקני השעשועים. הוזמנו עבורו חדרים במלון הקרוי "דייוי קרוקט", אך משהגיעו התובע ובני משפחתו שמה התברר - לדברי התובע - כי מיקומו של המלון מרוחק כ20- ק"מ מאתר השעשועים וחמורה מכך - אין תחבורה נאותה מן המלון אל הפארק. הדרך היחידה להגיע שמה היא באמצעות מוניות, אשר אף הן קשות להשגה - ולעתים יש להזמינן מפאריס - על מנת שתובילם מן המלון לאתר השעשועים... אף המלון עצמו גרם למפח נפש משהתברר כי מדובר בקראוונים ולא בחדרי מלון של ממש. שורה תחתונה: כל הטיול הפך מוקד למתיחות, מריבות ואכזבה אחת גדולה. 3. על כל אלו - הוגשה תביעה זו לפיצוי בסך 8,000.- ש"ח. לדברי התובע נזקיו רבים הם מסכום זה - אך לשם הבאת התביעה למסגרת סמכותו של בית משפט זה - צמצם את הסכום הנתבע. 4. התביעה הוגשה כנגד סוכנות הנסיעות באמצעותה הזמין התובע את הטיול כולו - היא הנתבעת. בכתב הגנתה המפורט מאשרת הנתבעת את כל טענות התובע בלא יוצא מן הכלל ואף מוסיפה עליהן [כלשונה בפתיחת כתב הגנתה: "אני מאשרת ותומכת בכל דברי התובע"]. הנתבעת מאשרת כי התובע אכן "ביקש לצאת עם אשתו והילדים לנופש ובילוי בפריז ולשהות מספר לילות בפארק השעשועים הנודע יורודיסני". את האשמה לכל ההתרחשות תולה הנתבעת בחברת "יוסי טורס" שבאמצעותה נרכשו שירותי המלון עבור התובע; לדברי הנתבעת קיבלה בסמוך לפני פנית התובע הצעה מחב' יוסי טורס (להלן גם: צד ג') להפנות לקוחות למלון "דייוי קרוקט" במחיר נוח מאד. בהעדר מידע בדוק על מלון זה טלפנה - בנוכחות התובע - למשרדי צד ג' וביקשה לברר פרטי המלון; נאמר לה, באותה שיחה, שהמלון הינו ברמת 3 כוכבים, מתאים מאד למשפחה עם ילדים, נמצא במרחק 1.5 ק"מ מאתר השעשועים וקיימת תחבורה מסודרת מהמלון אל האתר. לפיכך - ורק לאחר שקיבלה מידע זה, הזמינה הנתבעת באמצעות צד ג'עבור התובעים מקומות ל3- לילות במלון הנ"ל. אין תמה, בנסיבות אלו, כי הנתבעת לא הסתפקה בהגשת כתב הגנה אלא הוסיפה והגישה הודעת צד ג', כנגד חב' יוסי טורס נתיבי חופשה בע"מ. 5. צד ג' הגישה אף היא כתב הגנה מפורט ורב טענות שתחילתו בהגדרת התביעה כ"קנטרנית וטרדנית". לכתב הגנתה שני ראשים - עובדתי ומשפטי; בהיבט עובדתי מכחישה צד ג' מסירת מידע שאיננו מדוייק; היא לא הציגה כל "מצג שווא" - לרבות מרחק מיקומו של המלון ביחס לאתר השעשועים. לדבריה מצוי המקום במרחק 7 ק"מ מהאתר ו"אין כל בעיה להזמין מונית במשך כל שעות היממה מהמלון לאתר יורודיסני". אשר לרמת המלון - הריהו "בנוי מעץ בסגנון אמריקאי ... מבנה מתאים ל5- נפשות ... עם טלויזיה, מקרר, מיקרוגל ומסעדות ... יש בו מתקנים המצויים בבתי מלון יקרים ..." וכל זאת - במחיר זול מאד, כפי שהתאים והתבקש ע"י התובע. 6. אשר להיבט המשפטי טוענת צד ג' כי הינה "סוכנות תיירות סיטונאית המספקת למשרדי הנסיעות השונים ברחבי הארץ שרותי תיירות שונים ... משמשת כמתווך בין התובע ובין בתי המלון בלבד ו"אין עליו אחריות כלשהי ביחס לרמת בתי המלון". במסגרת זו "נקט מידת זהירות שכל סוכן סביר ונבון היה נוקט ..." עוד מוסיפה צד ג' ומסתמכת על "תנאי התקשרות" מפורטים על פיהם מסירה היא מעל עצמה כל אחריות "לכל נזק שהוא הנובע מאי ביצוע ו/או ביצוע לקוי של שירות כלשהו משרותי החבילה, החופשה והטיסות שיבוצעו ע"י הגופים הנ"ל". 7. יצויין כי לכתב ההגנה של צד ג' מצורף העתק תשובת הסוכן בחו"ל שממנו, ככל הנראה, הוזמנו חדרי המלון ובין היתר הוא מציין שם: I do not recommend the Davy Crocket Ranch for guests without their own private transportation ... the entire concept of the Davy Crocket Ranch is that of a self drive destination. This must be mentioned in all your brochure materials on..." ."-Disneyland Paris resort (הדגשה איננה במקור - ר.ש.) 8. בעת הדיון בפני חזר התובע ואישר טענותיו. תאר את הקשיים למצוא תחבורה לאתר; והתוצאה - מתוך 4 ימים שנועדו לבילוי באתר השעשועים בילו שם כ8- שעות בלבד - וסופו שלא נהנו כלל מחלק זה של הטיול (שהיה כמחצית מהטיול כולו),כתוצאה מהלחץ ומפח הנפש אף התפתחו בינו לבין האשה והילדים מריבות. 9. דבריו של התובע לא נסתרו כלל - בודאי לא בעדות כשרה וקבילה. נציגת הנתבעת חזרה ואישרה את אשר טענה בכתב הגנתה, כמפורט לעיל. כך גם נציגת צד ג'. וכן אישרה כי "לא ידענו שהתחבורה הופסקה ... לא הודיעו לנו ..." והיא מודה למעשה: "הכל היה חוסר תקשורת בין כל המעורבים". 10. לאחר שמיעת הראיות ועיון בכל המסכמים שהוגשו לי אני קובע כי היתה זאת טעות להמליץ בפני התובע ולהזמין בעבורו שהות במלון המדובר, בשל מיקומו המרוחק שאיננו מאפשר הגעה נוחה לאתר השעשועים [ומקבל אני, במלואם, את דברי התובע בענין זה - לרבות הקושי למצוא מונית], מיקום המלון לא תאם את הגדרת מטרת הנסיעה ע"י התובע וע"י הנתבעת כלפי צד ג' - לשהות ימים מספר לצורך בילוי עם הילדים באתר השעשועים. אני קובע עוד כי טעות זו נבעה ממידע בלתי בדוק ושגוי אשר נמסר לנתבעת ע"י צד ג'. וכי צד ג' לא נקט בצעדים הדרושים לבדיקת המידע - קודם שהמליץ על המלון ומסר את הנתונים לנתבעת. [נוכח קביעות אלו אין לי צורך להכריע בטענות בענין רמת המלון - והתאמתו למחיר ששולם בעבור השהות בו]. 11. אכן, הלכה פסוקה היא ואין חולקין עליה, כי סוכן הנסיעות הינו בבחינת מתווך שתפקידו להזמין את השירותים השונים - ואיננו אחראי לכשלון בהספקת אותם שירותים - כל זאת כאשר הוא עצמו איננו נכשל בפעולה מפעולותיו שלו. קטונתי מלחלוק ומסכים אני, בכל הכבוד, לכל הנאמר בפסק דינו של כב' הנשיא ו. זיילר בת.א. 88/165 עליו סומך צד ג' טעונו - אלא שאין בנאמר שם כדי להועיל לצד ג' בענין שבפני שבו אין כל טענה מופנית כלפי המלון בחו"ל אלא סיבת הכשלון נעוצה במחדלו של המתווך עצמו אשר מסר, כמתואר לעיל, מידע בלתי אמין. 12. לפיכך אני קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובע וכי הפרה זו נבעה מהפרת התחייבות ומחדל רשלני של צד ג' כלפי הנתבעת. התוצאה היא שהנתבעת חייבת בפיצוי התובע בשל נזקיו שנגרמו בשל המחדל האמור - וצד ג' חייבת בשיפוי הנתבעת על כל חיוב לתובע. לשם הפשטות ומכח סמכותי עפ"י תקנה 24 של תקנות סדר הדין האזרחי אני מצרף בזאת את צד ג' כנתבעת נוספת בתביעה - באופן שניתן יהיה לחייבה בחיוב ישיר כלפי התובע. 13. שיעור נזקי התובע: מקבל אני את טענות התובע כי אותו חלק מטיולו שנועד לבילוי באתר יורודיסני (7/3 מהטיול כולו) נכשל כליל ולפיכך יש להשיב לתובע את התמורה ששילם עבור ימי השהות במלון הנ"ל (1,137.-$) וכן חלק יחסי מהוצאות הטיסה (789.-$) ובסה"כ 1926.-$ שערכם ליוני 1994 (מועד ההתקשרות) 5,850.- ש"ח. לסכום זה יש להוסיף פיצוי בשל עגמת הנפש אשר, בלא ספק נגרמה לתובע ובני משפחתו ואת שעורה אני קובע, לפי שיקול דעתי, לסך 500.- ש"ח (למועד הנ"ל). מתוך סכום זה יש לשלם לנתבעת את סכום השיק אשר בוטל ע"י התובע בסך 3,857.- ש"ח. 14. סוף דבר: אני מחייב את צד ג' חב' יוסי טורס בע"מ (שצורפה כאמור אף כנתבעת): (א) לשלם לנתבעת (חב' רג'ואן נסיעות בע"מ) סך 3,857.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מתאריך 94/09/10 ועד לתשלום בפועל. (ב) לשלם לתובע 2,493.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מתאריך 94/06/10 ועד לתשלום המלא. (היה וסה"כ שני הסכומים הללו יעלה על סך 8,000.- ש"ח בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 96/12/22 [מועד הגשת התביעה] ועד לתשלום המלא, ינוכה העודף מחלקו של התובע. (ג) לשלם לתובע אגרת תביעה בסך 64.- ש"ח וכן בעבור ביטול זמנו בהליך זה סך 250.- ש"ח. כתב תביעהמסמכיםנופשסוכני נסיעות (תביעות)