בוררות בנושא הלנת שכר

הזכות לפיצוי בגין הלנת שכר קבועה בחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 וככזו היא אינה יכולה לשמש נושא להסכם בין הצדדים, ואף לא להימסר להכרעת בורר. בבג"צ 760/79 ד"ר לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לד(3), 820. סיכם בית המשפט העליון את עמדתו בשאלה זו, כדלקמן: "נראה לי, איפוא, כי העיקרון המשפטי אשר חייב להדריך אותנו הוא זה: מקום שחוק מגן יוצר זכות שאינה יכולה לשמש נושא להסכם בין הצדדים (ועל כן גם אינה בת בוררות), אף קיומו של תנאי מוקדם המהווה יסוד לקיומה של אותה זכות אינו יכול לשמש נושא להסכם (ועל כן אף לא לבוררות) בין הצדדים, אם הסכם כאמור עשוי להכשיל את המגמה החקיקתית העומדת ביסוד יצירת הזכות עצמה, או מגמה חקיקתית רלוונטית אחרת... על רקע משפטי זה נוכל לבחון עתה את העניין שלפנינו... תנאי מוקדם לגיבושה של הזכות לפיצוי הלנת שכר הוא ששכרו של העובד הולן, ואין לך הלנת שכר אם אין לעובד זכות לשכר העבודה עצמו. האם זכותו של העובד לשכר העבודה יכולה לשמש נושא להסכם בין המעביד לבין העובד והאם ניתן למסור הסכסוך בגינה לבוררות?... כפי שראינו, כדי להשיב על שאלה זו יש לבחון אם הסכם בין העובד לבין המעביד בדבר זכותו של העובד לשכר העבודה יש בה כדי להכשיל את המגמה החקיקתית העומדת ביסוד חוק הגנת השכר. נראה לי כי התשובה על שאלה אחרונה זו היא בשלילה. החוק בא להבטיח תשלום במועדו של שכר עבודה המגיע לעובד. אין החוק נוקט כל עמדה באשר לשאלה אם שכר עבודה מגיע לעובד אם לאו, ואין כל מניעה שהצדדים יסכימו ביניהם בעניין זה... על כן נראה לי כי אין כל מניעה לכך שהבורר ידון בשאלה אם העותרת זכאית לשכר עבודה, ואילו בית הדין ידון בשאלה אם העותרת זכאית לפיצוי הלנת שכר. פיצול זה בין התביעות עשוי בנסיבות מתאימות לשמש כשלעצמו "טעם מיוחד" שלא לעכב את ההליכים (על פי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות), אך טעם מיוחד זה אינו קיים במקרה שלפנינו, שכן ההליך העיקרי הוא לשכר העבודה וההליך הטפל הוא לפיצוי הלנת שכר, ומן הראוי הוא שיקבע העיקר ולא הטפל."   בוררותהלנת שכריישוב סכסוכים