##כיצד מתבצעת כריכת חלוקת רכוש בתביעת גירושין?## סוגיית חלוקת הרכוש ניתנת לכריכה בתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, ובלבד שהכריכה בוצעה כדין ובכנות. כאשר תביעת הרכוש נכרכת כדין, בית הדין קונה סמכות לדון בה ובאיזון המשאבים בהתאם לדין, וערכאות שיפוטיות לרבות בג"ץ נוטות שלא להתערב בקביעת סמכות זו. ##סמכות בית הדין הרבני בעקבות כריכת תביעת רכוש## כאשר בן זוג מגיש תביעת גירושין, עומדת לו האפשרות לכרוך בה את ענייני חלוקת הרכוש, ובכך להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות לדון בסוגיות הרכושיות של בני הזוג. במסגרת ##תיק 603289/5 (רבני טבריה)## נדונה תביעת גירושין שבה נכרכה תביעה לחלוקת רכוש, אשר הובילה לדיונים ממושכים שנמשכו כשנתיים והתמקדו בעיקרם במחלוקות הרכושיות, תוך בחינת תוקפם של הסכמים קודמים וטענות בדבר הברחת נכסים. שאלת תוקפה של הכריכה והקניית הסמכות לערכאה הרבנית עמדה במרכזו של ##בג"ץ 6771/20 (עליון)##. באותו מקרה הוגשה עתירה למתן צו על תנאי כנגד בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה ובית הדין הרבני הגדול, בדרישה לבטל החלטות שקבעו כי לבית הדין האזורי נתונה הסמכות העניינית לדון בסוגיות חלוקת הרכוש שנכרכו בתביעת הגירושין שהוגשה ביום 16.2.2020. בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור האישה וקבע כי הסמכות לדון בתביעת הרכוש נתונה לבית הדין מכוח כריכה שנעשתה כדין, ובעקבות זאת דחה בית המשפט העליון את העתירה. ההליך המשפטי מלמד כי בחינת הכריכה נשענת על היותה כנה וכדין, וכי בתי הדין מכירים בסמכותם לדון בכלל ההיבטים הנובעים מפירוק השיתוף ומחלוקת הנכסים בין בני הזוג. ##בירור טענות להעלמת נכסים ותביעות שלום בית ולחילופין גירושין## סוגיה מורכבת נוספת עולה כאשר תביעת הגירושין מוגשת כשלום בית ולחילופין גירושין, או כאשר מועלות טענות חמורות על הברחה או העלמה של נכסים. בפרשת ##בג"ץ 7849/13 (עליון)## נדונה עתירה נגד החלטת בתי הדין הרבניים להכיר בסמכותם לדון בחלוקת הרכוש. באותו מקרה, לאחר שיחסי בני הזוג עלו על שרטון, הגיש הבעל בחודש נובמבר 2011 לבית הדין הרבני האזורי באר שבע "תביעת שלום בית ולחילופין תביעת גירושין", וכרך בה, בין היתר, את סוגיית חלוקת הרכוש. בית הדין הרבני האזורי קבע כי כריכת סוגיית הרכוש בתביעת הגירושין בוצעה בכנות וכדין. בנוסף, נקבע כי טענותיה של האישה בדבר העלמת נכסים אינן פוסלות על הסף את סמכותו של בית הדין לדון בסוגיית חלוקת הרכוש, אלא מהוות טענות שיש לבררן לגופן במהלך הדיונים שיתקיימו בפני בית הדין. טענת האישה בעתירה, לפיה החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול התעלמו מכך שסוגיית חלוקת הרכוש לא נכרכה כדין, נדחתה. ההחלטה ממחישה כי טענות עובדתיות לעניין הברחת נכסים אינן שוללות את תוקף הכריכה אלא מתבררות כחלק מניהול ההליך הרכושי עצמו. ##עקרונות איזון המשאבים והחרגת נכסי ירושה ומתנה## חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני נעשית בכפוף לדין המהותי. במסגרת ##תיק 998059/2 (רבני ירושלים)## הוגשה תביעת גירושין ביום 7.9.2014 שבה נכרכו ענייני הרכוש. במסגרת ההליך הפנה בא כוח האישה להוראות ##חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973## ולהחלטת בית הדין מיום 29.10.2014, שבה צוין כי הצדדים הסכימו על חלוקת זכויות וחובות שווים במה שהצטבר במהלך חיי הנישואין, כאשר היום הקובע לפירוד הועמד על 25 באוגוסט 2014. על בסיס זה נטען כי כל שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני הצדדים בחלקים שווים. בית הדין נדרש להוראות סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, הקובע כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. על פי קביעת בית הדין באותו הליך, איזון המשאבים אינו חל על נכסים שמקורם בירושה, שכן אלה מוחרגים מכלל הנכסים המשותפים לחלוקה. ##הכרעה בתביעות רכוש הדדיות וחלוקת מטלטלין## במסגרת תביעות רכוש שנכרכות בתביעות גירושין, נדרש בית הדין להכריע לעיתים בתביעות הדדיות של שני הצדדים על פרטי רכוש שונים, חשבונות בנק, כספים ומטלטלין. בתיק ##תיק 1061002/2 (רבני חיפה)## נדונו תביעות רכושיות הדדיות לצד תביעת כתובה ופיצויי גירושין. באותו עניין הועלו דרישות כספיות שונות: 1. תביעת האישה לקבלת מחצית מסך 18,000 ש"ח אשר הוצאו מחשבונם המשותף של בני הזוג עבור רכב הבעל (לצורך טסט, ביטוח ותיקונים), בטענה שתשלום זה כבר ניתן להם על ידי הורי הבעל למטרה ספציפית זו. 2. תביעת הבעל לקבלת מחצית משווי המטלטלין ומוצרי החשמל שנותרו בידי האישה, ובכלל זה מחצית מסך 26,200 ש"ח שווי מוצרי חשמל, פינת אוכל וסלון. בית הדין הבהיר עקרונות מנחים וציין כי חוק יחסי ממון קובע שיש לחלק את נכסי הצדדים הקיימים בשעת הפירוד ושנצברו במהלך חיי הנישואין, תוך התייחסות פרטנית לחשבונות בנק, מטלטלין ותשלומים שונים שבוצעו במהלך החיים המשותפים. הליכים נוספים בנושא חלוקת רכוש נפתחו ונדונו בבתי הדין, כפי שעולה מתוך ##תיק 956318/1 (רבני ירושלים)##, שבו עמדה לדיון סוגיית חלוקת הרכוש בין הצדדים. ##צעדים מעשיים לניהול תביעת רכוש כרוכה## 1. הגשת תביעת גירושין שבה נכרכים ענייני הרכוש באופן מפורש, ספציפי ומפורט כדי להבטיח את עמידת הכריכה בתנאי הדין והכנות. 2. הגדרת מועד הפירוד ("היום הקובע") בהסכמה או באמצעות הכרעה שיפוטית, לצורך תיחום הזכויות והחובות המשותפים שנצברו עד לאותו מועד. 3. עריכת רשימה מדויקת של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, תוך הפרדה ברורה בין נכסים משותפים לבין נכסים שהתקבלו בירושה, במתנה או שהיו שייכים לאחד הצדדים ערב הנישואין בהתאם לסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון. 4. פירוט ודרישה של שווי מוצרי חשמל, מטלטלין, הוצאות מחשבונות משותפים וכלי רכב, תוך הצגת אסמכתאות להוצאות ולתשלומים שבוצעו. 5. העלאת טענות בדבר הברחת או העלמת נכסים לבירור עובדתי מלא במסגרת ההליך עצמו, שכן אין בהן כדי לפסול על הסף את סמכות הדיון של הערכאה השיפוטית. ##חלוקת רכוש בין בני זוג בתביעת גירושין:## סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 (להלן: "החוק" או "חוק שיפוט בתי דין רבניים") קובע את סמכותו הנכרכת של בית-הדין הרבני. וזו לשון הסעיף: "שיפוט אגב גירושין 3. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". על-פי פסיקתו של בית-משפט זה, הסוגיה של חלוקת רכוש בין בני-זוג אינה כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין. על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניין, כאשר הדבר דרוש "לשם חיסול יעיל של יחסי בני-הזוג המתגרשים זה מזה", נדרשת כריכה מפורשת של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין. (ראו: ע"א 8/59 גולדמן נ' גולדמן, פ"ד יג 1085, 1091). בית-משפט זה הוסיף וקבע שלושה מבחני-עזר, על-מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על-ידי מי מבני-הזוג: ראשית, נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה; שנית, נדרש כי הכריכה תהא כנה; ושלישית, נדרש כי הכריכה תיעשה כדין (ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 157). רק בהתקיים שלושת התנאים האמורים, ירכוש בית-הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שנכרכו בתביעת גירושין, כאמור בסעיף 3 לחוק (להלן: "תנאי הכריכה"). עוד יצוין כי בית-הדין הרבני מוסמך לפסוק בעניין הכרוך בגירושין, אם ניתן פסק-גירושין. מאידך, אם תביעת הגירושין נדחתה, "כי אז נופלת עם תביעת הגירושין גם כל תביעה שנכרכה בה" (דברי השופט ח' כהן בע"א 359/75 יהלומי נ' יהלומי, פ"ד לא (2) 25, 28; וראו גם: בג"צ 23/76 נאווי נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח', פ"ד ל (2) 514, 516; בג"צ 661/77 הבר נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח', פ"ד לב (3) 324, 327-326; ע"א 617/78 בן יחזקאל נ' בן יחזקאל, פ"ד לג (1) 693, 695-696). הלכה ידועה היא כי כאשר אחת משתי הערכאות - בית-הדין הרבני או בית-המשפט האזרחי (כיום, בית-המשפט לענייני משפחה) - קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה כדין, לא תזקק לאותו העניין הערכאה האחרת, אף אם נתונה לה סמכות-שיפוט מקבילה. כיום, מעוגנת הלכה זו בסעיף 25(ב) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק בית המשפט לעניני משפחה"). על כן, כאשר תביעה לחלוקת רכוש בין בני-זוג הוגשה כדין לבית-משפט לענייני משפחה, כריכה מאוחרת של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין לא תועיל, באשר בית-המשפט הקדים ורכש סמכות בעניין. ולהפך; כאשר ענייני הרכוש נכרכו כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית-הדין הרבני ומתקיימים לגביהם תנאי הכריכה, הרי הגשת תביעה מאוחרת לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה לא תועיל ובית-המשפט לא ייזקק לה, באשר בית-הדין הקדים ורכש סמכות שיפוט ייחודית בסוגיה זו. (ראו והשוו: בג"צ 706/80 סופר נ' בית הדין הרבני האזורי ואח', פ"ד לה (3) 13, 17-16; כן ראו: בג"צ 170/56 רחמני נ' רחמני ואח', פ"ד יא 247, 250; בד"מ 1/81 נגר נ' נגר, פ"ד לח (1) 365, 373-374; ע"א 159/82 ויז'נסקי נ' רידר ואח', פ"ד לו (4) 757, 762-763). (לגישה הסבורה כי מקור ההלכה האמורה בכלל של Lis Alibi Pendens, ראו: ע"א 3868/95, בג"צ 5385/95 ורבר נ' ורבר, פ"ד נב (5) 817, 831; אך ראו עמדת השופט אנגלרד, הסבור כי מדובר בהסדר של שלילת סמכות-שיפוט: בג"צ 8754/00 פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד נו (2) 625, 666-668). ##מרוץ הסמכויות:## נוכח ההלכה האמורה, התפתח בשיטתנו המשפטית "מרוץ סמכויות", במסגרתו מבקש כל אחד מבני-הזוג להקדים את האחר בהגשת תביעה לערכאה הנוחה עבורו, והדברים ידועים. (על הבעייתיות הנעוצה בתופעת "מרוץ הסמכויות" ראו: א' רוזן-צבי "הלכת 'הכריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 67, 91-88; א' מעוז "'כרוך זה הכרוך על עקבנו' - על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 101, 127-126; בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח (2) 221, 234-235). יצוין כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אמנם ריכז את סמכויות-השיפוט האזרחיות בענייני משפחה בידי ערכאה אזרחית אחת. עם זאת, החוק האמור לא שינה את חלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט לבתי-הדין הרבניים; לפיכך, "מרוץ הסמכויות" ממשיך להתקיים בשיטתנו גם לאחר חקיקת החוק האמור. (ראו: סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה; כן ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "היש לנקוט ב'דחיה על הסף' או ב'הקפאת התביעה' במקרה של כריכת רכוש ומזונות אישה בתביעת גירושין של הבעל?" קרית המשפט ג (התשס"ג) 145). על-רקע קיומו של "מרוץ סמכויות" בשיטתנו המשפטית, ונוכח ההלכה המחייבת התקיימותם של תנאי-כריכה על-מנת שבית-הדין הרבני ירכוש סמכות-שיפוט ייחודית לפי סעיף 3 לחוק, מוגשות לא פעם תביעות רכוש סותרות בשתי הערכאות. כך הוא המצב כאשר אחד מבני-הזוג הגיש תביעת גירושין לבית-הדין הרבני וכרך בה את סוגיית הרכוש, ולאחר מכן בן-הזוג האחר הגיש תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, קמה שאלה האם כריכת הרכוש בבית-הדין הרבני קיימה את תנאי הכריכה, שאז הסמכות הייחודית לדון בחלוקת הרכוש נתונה לבית-הדין הרבני, או שמא תנאי הכריכה לא נתקיימו, שאז בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניין. שאלה זו עשויה להתעורר בשתי הערכאות במקביל, כאשר כל אחד מבני-הזוג יטען כנגד סמכותה של הערכאה בה הוא נתבע, לדון בחלוקת הרכוש. מה הדין במצב המתואר? מי משתי הערכאות מוסמכת להכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה? ##כריכת חלוקת רכוש:## במצב בו נכרכה הסוגיה של חלוקת רכוש בין בני-זוג בתביעת-גירושין ולאחר מכן הוגשה תביעה לחלוקת רכוש בבית-המשפט לענייני משפחה, וטרם ניתנה הכרעה על-ידי אחת משתי הערכאות בשאלת הסמכות לדון בסוגיה, יהא זה נכון לומר כי מכוח עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, מסור בידי כל אחת משתי הערכאות - בית-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני - שיקול-דעת לעכב את הדיון בתביעה שבפניה, כדי לאפשר לערכאה האחרת להכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה. ההחלטה אם להימנע מדיון ולהמתין לכך שהערכאה האחרת תכריע בשאלת התקיימות תנאי הכריכה במסגרת בירור טענות כנגד סמכותה, אם לאו, נתונה לשיקול-דעתה של כל אחת משתי הערכאות, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. השיקולים יהיו מושפעים מנתונים רלוונטיים לעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, כגון השלב בו מצוי ההליך בערכאה האחרת. כך למשל, אם אחת משתי הערכאות כבר החלה לדון בטענות כנגד סמכותה והדיון בשאלת התקיימות תנאי הכריכה מצוי בפניה בשלב מתקדם, על הערכאה האחרת לשקול אם להימנע מדיון ולהמתין להכרעת הערכאה הראשונה בעניין הסמכות. או למשל, כאשר תביעה לחלוקת רכוש הוגשה לבית-המשפט לענייני משפחה לאחר שסוגית הרכוש כבר נכרכה בתביעת הגירושין, ובית-הדין הרבני כבר החל לדון בסוגיה הרכושית בלא שהועלתה בפניו טענה כנגד סמכותו, כי אז ראוי שבית-המשפט יימנע מדיון בתביעת הרכוש המאוחרת שהוגשה בפניו; זאת, על-מנת שהתובע יעורר טענת-סמכות בפני בית-הדין הרבני, ובית-הדין הוא שיכריע בה. יש לקוות כי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים ישכילו להפעיל את שיקול-הדעת המסור בידיהם מכוח עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, על-מנת לצמצם מראש את היקף המקרים בהם עשוי להתפתח מאבק-סמכויות. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם טענה להברחת או העלמת נכסים שוללת את סמכות בית הדין לדון בחלוקת הרכוש?## ##ת:## לא. כפי שנקבע במסגרת ##בג"ץ 7849/13 (עליון)##, טענות בדבר העלמת נכסים אינן פוסלות על הסף את סמכות בית הדין לדון בסוגיית חלוקת הרכוש שנכרכה כדין, אלא מהוות טענות שיש לבררן לגופן במהלך הדיונים שמתקיימים בתיק. ##ש: האם נכסים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין נכללים בחלוקת הרכוש?## ##ת:## לא. בהתאם לסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, כפי שצוטט והובהר במסגרת ##תיק 998059/2 (רבני ירושלים)##, נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שנתקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין מוחרגים מכלל הנכסים הזכאים לאיזון משאבים. ##ש: כיצד מתחלקים חובות והוצאות שהוצאו מחשבון משותף, כגון עבור רכב או מוצרי חשמל?## ##ת:## חלוקת הנכסים והחובות נעשית ביחס לנכסים הקיימים במועד הפירוד ושנצברו במהלך הנישואין. כפי שעולה מתוך ##תיק 1061002/2 (רבני חיפה)##, טענות על הוצאות ספציפיות מחשבון משותף (כגון אחזקת רכב) או דרישות לחלוקת שווי מוצרי חשמל ומטלטלין נידונות ומבוררות לגופן במסגרת התביעות הרכושיות ההדדיות. בעלותחלוקת רכושגירושיןכריכה (גירושין)