מניעה מעובד לחזור לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מניעת מעובד לחזור לעבודה: .1לפנינו בקשה לאסור על המשיבים ו/או מי מהם לפי הענין להימנע מלאסור על המבקשת לחזור לתפקידה ולעבודה סדירה במוסד רוחמה בכפר סבא ו/או ליתן צו נגד המשיבים המחייב אותם להחזיר את המבקשת לאלתר לעבודה סדירה במוסד רוחמה. .2כמו כן נתבקשנו לאסור על המשיבים לאייש את תקן המשרה של המבקשת, וזאת - עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית, וכן לאסור על המשיבים מלעצור את משכורתה של המבקשת. .3טענות המבקשת: א. המבקשת הינה עובדת משרד העבודה והרווחה באגף לטיפול באדם המפגר מזה כ- 27שנים ובמוסד רוחמה בכפר סבא מזה כ- 24שנים. ב. המבקשת טוענת כי מזה כ- 24שנים ועד היום משמשת המבקשת בתפקיד ציבורי כחברת ועד העובדים נבחרת במוסד ומאז 1989ועד ל- 14.3.99כיו"ר ועד העובדים במוסד. במקביל מאז שנת 1989ועד 1998ובמשך שתי קדנציות, כיהנה המבקשת כחברה גם בועד העובדים הארצי לטיפול באדם המפגר. ג. לפני כארבע שנים מונה למוסד מנהל בשם אביאל דגן שהגיע למוסד מהצבא ללא רקע בעבודה במסגרת אזרחית, ונוצרו יחסי אנוש גרועים, מה שגרם להתמרמרות העובדים ולאי שקט תעשייתי במוסד. המבקשת טוענת כי נאלצה כיו"ר ועד העובדים במוסד, להיכנס לפעילות על הגנת העובדים וזכויותיהם כנגד מעשיו של המנהל. ד. לטענת המבקשת - כל פעולותיה בתפקידה כיו"ר, נעשו בעצה אחת, בהכוונה ובתיאום מוחלט עם יו"ר מרחב המשנה של מועצת הפועלים בכפר סבא מר נפתלי שגיא ועם מר יצחק עין גיל - מזכיר האיגוד המקצועי במרחב משנה זה שליוו בצורה צמודה את כל המהלכים ונתנו להם גיבוי מלא. ה. המבקשת טוענת כי במקום לטפל בתיפקודו של המנהל, על רקע טיפולה בתלונות העובדים, ואף שטיפלה בתלונות נגד המנהל במסגרת תפקידה כיו"ר ועד העובדים במוסד רוחמה, ועל אף הגיבוי המלא שקיבלה ממועצת הפועלים במקום, החליטו המשיבים להעבירה למקום עבודה אחר כמטפלת במע"ש במוסד נווה מנשה שהוא תפקיד פחות מתפקידה. ו. המבקשת הודיעה למשיבים כי היא איננה מוכנה לעבור למוסד נווה מנשה ושלא יתכן שיעבירו אותה על רקע עבודתה ופעילותה כנציגת העובדים ולטובת העובדים. ז. גם מחזיק תיק עובדי המדינה במועצת פועלי כפר סבא התנגד להעברת המבקשת, ואף הודיע למשיב 1כי הוא יעשה הכל כדי לבטל את החלטתו של העברתה של המבקשת. ח. המבקשת חזרה לעבודתה במוסד ואולם סגן מנהל המשיבה 2ומנהלת המעון דרשו מהמבקשת לעזוב את המקום והמבקשת עשתה זאת לאחר שהבינה שאם לא תעשה כן, יוציאו אותה בכוח משטרתי מהמוסד. ט. המבקשת ומר עין גיל מחזיק תיק הסתדרות עובדי המדינה במרחב משנה של ההסתדרות בכפר סבא, ניהלו מו"מ לביטול רוע הגזירה, ובמהלך המו"מ חלתה המבקשת, למשך חודש ימים - דבר שהגביל אותה בניהול מו"מ אפקטיבי. י. המבקשת מפרנסת יחידה במשפחתה ארבע נפשות (בעלה נכה %100, חולה סכרת קשה ואחרי ניתוח לב פתוח), ועיכוב משכורתה יביא אותה לפת לחם. יא. המבקשת אף טוענת כי המשיבה פעלה בניגוד לתקשי"ר ולא קיימה את ההליך המתאים לפיו. .4 טענות המשיבה: א. המשיבה טוענת כי אין מקום למתן סעד זמני: מטרת הבקשה אינה לשמר מצב קיים, אלא לשנותו כיוון שמדובר במעשה עשוי, אשר נכנס לתוקפו עוד ביום .10.3.99 ב. המבקשת הועברה ביום 10.3.99בתפקידה התקני כמטפלת למע"ש במעון נוה מנשה וזאת על פי החלטת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, כיוון שיצרה יחסי אנוש עכורים שהפריעו לתפקוד המעון בלי קשר לתפקידה כיו"ר ועד העובדים. ג. המשיבה טוענת כי המבקשת הועברה למקום אחר, באופן ששכרה ודרגתה זהים לאלו שהיו לה כאשר עבדה במעון רוחמה. ד. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא הצביעה על כל פגם בהליך וכי הוא נעשה עפ"י הוראות התקשי"ר, ועפ"י שיקול דעתו של המעביד במסגרת הפררוגטיבה המסורה לו. ה. לטענת המשיבה - "צרכי השרות" הם אלה שהביאו להעברת המבקשת ממקום עבודתה, למקום אחר, כלומר - טובת המעון וחוסיו: המבקשת יצרה לאורך שנים ארוכות חוסר שקט במעון והיו לה יחסים עכורים עם בעלי תפקידים בו היא שמשה כיו"ר ועד העובדים רק כארבע השנים האחרונות. ו. המשיבה טוענת כי המבקשת השתהתה שיהוי של ממש בהגשת בקשתה. ההודעה על העברתה למקום אחר נמסרה לה במרץ 99' ואילו בקשתה לבית הדין הוגשה רק ביום .30.5.99 ז. בעת הדיון בבית הדין הצהירה המשיבה כי לא תבצע כל מהלך בלתי הפיך שימנע החזרת המבקשת לעבודה אם תתקבל התביעה העיקרית. ח. המשיבה טוענת כי מאזן הנוחות פועל לטובתה: החזרת המבקשת לעבודתה במעון רוחמה תיצור בו נזק בלתי הפיך, אם ינתן הצו. מאידך - לא יגרם למבקשת כל נזק אם תידחה הבקשה, כיוון שהמבקשת נשלחה לעבודה במקום אחר בשכר ובדרגה זהים לאלה שהיו לה קודם לכן. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אנו קובעים כדלקמן: .1 בעת פנייה לבית הדין בבקשה לקבל סעד של צו מניעה זמני, ובעיקר כאשר הסעד המבוקש הוא מניעת פיטורים או העברה לתפקיד אחר - מייחס בית הדין משקל רב לזמן שחלף בין המועד בו נודע למבקשת על העברתה למקום אחר, ובין המועד בו הגישה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. .2 מהבקשה עצמה, עולה כי ביום 10.3.99הודיע המשיב 1למבקשת על החלטתו להעבירה - החל מיום 14.3.99, לעבוד במוסד נווה מנשה בחדרה. הבקשה לסעד זמני הוגשה לבית הדין רק ביום 30.5.99, לאחר יותר מחודשיים וחצי! .3 המבקשת טענה בסיכומי תשובתה כי השיהוי בפנייתה נבע מהיותה חולה. אישורי המחלה שהומצאו על ידי המבקשת לתוך התיק הם לתקופה שמיום 22.3.99ועד .15.4.99מחלתה של המבקשת בתאריכים הנ"ל לא היה בה כדי למנוע הגשת בקשה לבית הדין עוד באמצע חודש מרץ, או מיד לאחר מחצית אפריל. .4 כנגד טענת השיהוי של המשיבים, טענה המבקשת כי ניהלה מו"מ עם המשיב .1בתצהירי המבקשת ומר עין גיל - העד מטעמה - לא צויין כמה זמן נמשך אותו מו"מ. מעדות גב' אורה שבח עולה לכאורה כי המו"מ התנהל בנושא תנאי הפרישה של המבקשת, ולאו דוקא באשר להחזרתה לתפקידה. .5 לא ניתנה איפוא לכאורה, כל סיבה מספקת לשיהוי בהגשת הבקשה. המבקשת חוזרת וטוענת כי אי מתן הצו יביא אותה עד פת לחם, אך היא עצמה עיכבה את הגשת בקשתה במשך חודשיים וחצי. רק מן הטעם הזה - יש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני. .6 יתר על כן - במצב שנוצר, אין מקום למתן סעד זמני שמטרתו לשמר מצב קיים: החלטת המשיב 1ניתנה ביום 10.3.99ובה הודע למבקשת כי העברתה לתפקיד אחר היא בתוקף מיום .14.3.99 המבקשת לא ביקשה למנוע את כניסת ההחלטה לתוקף, וכך נוצר בפנינו מצב של "מעשה עשוי". מטרת הבקשה שבפנינו היא שינוי המצב הקיים, וזו אינה מטרתו של צו מניעה זמני. הסעד היחיד שאליו יכולה לעתור המבקשת - הוא קיום דיון בתביעה העיקרית בו תיבחן החלטת המשיבים מהבחינה המשפטית. .7נדון בסעדים שביקשה המבקשת, לגופם: המבקשת טענה כי הליך העברתה לתפקיד אחר לא נעשה על פי הוראות התקשי"ר. הוראות התקשי"ר באשר להעברת עובד מתפקיד לתפקיד בתוך המשרד, מצויות בפרק 11.2לתקשי"ר. ס' 11.211קובע: "קביעת מקום עבודתו הקבוע או הזמני של העובד, בכניסתו לשירות ובהמשך שירותו, היא בסמכותו של האחראי. אחראי רשאי להעביר עובד ממקום עבודה אחד למשנהו, בקביעות או לזמן מוגבל, אגב התחשבות בצורכי השירות ובכפיפות להוראות התקשי"ר". .8בתקשי"ר נקבעו סייגים להעברה בתוך משרד, אך אף אחד מהם אינו חל לכאורה על המבקשת: המבקשת לא הועברה לדרגה הנמוכה יותר מדרגתה, והמבקשת אינה בגדר "אחראי" כמשמעותו בתקשי"ר. רק העברת עובד למשרה של אחראי שלא בדרך מכרז פנימי או פומבי, תיעשה לאחר קבלת אישור בכתב מאת נציב שירות המדינה. .9גם האמור בס' 11.212לפיו יש צורך באישור מליאת ועדת השירות, מתייחס להעברת אחראי ממשרתו למשרה אחרת. המונח "אחראי" מוגדר בתקשי"ר בס' 01.111: "אחראי - סגן מנהל בכיר לאמרכלות, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לאמרכלות". לפיכך - אנו קובעים כי לכאורה נעשתה העברתה של המבקשת לתפקיד אחר על פי כללי התקשי"ר. .10נתייחס כאן בקצרה לטענת המבקשת כי העברתה למקום אחר היא בגדר הורדה בדרגה: המבקשת טענה כי היא משמשת כרכזת מע"ש במעון רוחמה וכך גם כתבה בתצהירה. המשיבה טענה כי המבקשת שימשה כממלאת מקום רכזת מע"ש בפועל, כעבודה זמנית המותאמת לנסיבות והנחיות רפואיות, ותפקידה התקני היה - מטפלת. בתצהירה, העידה גב' אורה שבח, כי המבקשת הועברה לתפקיד של מטפלת מע"ש בנווה מנשה, בשכר ודרגה זהים לאלה בהם הועסקה במעון רוחמה. בחקירתה הנגדית הודתה המבקשת עצמה כי היא אינה עובדת בתקן של רכזת מע"ש. לפיכך - אנו קובעים כי לא הוכח לכאורה שהעברת המבקשת לתפקיד במקום כרוכה בהורדה בדרגה. .11ובאשר לזכות המשיבים להעביר את המבקשת לתפקיד אחר - הכלל הוא כי זכותו של המעביד, ובכלל זאת המעביד הציבורי, לשנות את מקום עבודתו של העובד. "כאשר מדובר בהעברת עובד ממקום למקום או ממשרה למשרה, אין בית הדין מחליף את שיקול דעתו של המעביד, אלא בוחן את ההחלטה לאור הסכם העבודה בין הצדדים ודרך יישומו במכלול האירועים והנסיבות. תפקידו של בית הדין לעבודה וסמכותו הם בחינה של החלטת המעביד מן ההיבט המשפטי, דהיינו באיזו מידה עולה החלטה בקנה אחד עם הדין ועם ההסכמים, החלים על הצדדים, וככל שאין הדבר כן - מהי תוצאת ההחלטה". (ראה ספרו של השופט לובוצקי "חוזה עבודה וזכויות העובד" עמ' 121). .12באותו מקום נאמר כי העברת עובד מתפקיד לתפקיד מותרת במסגרת כוחו של מעביד לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו - בכפוף למיגבלות המסייגות סמכויות אלה, לרבות הגבלות המצויות בחוזה אינדיבידואלי. כך לדוגמה, מהווה רקע אישי של עובד, הכולל ליקוי תיפקוד, סיבה לגיטימית להעברתו ממשרה למשרה. כאשר בעל התפקיד נושא במשרה רגישה, כמו גזבר מועצה מקומית, יש להקפיד הקפדה מיוחדת על שימוש כדין בסמכות העברת העובד מתפקידו. .13 מתצהירי המשיבים עולה לכאורה, כי המבקשת היתה מעורבת במשך שנים בסכסוכים אשר העכירו את יחסי האנוש במוסד רוחמה והקשו על תיפקודו. מצהירי המשיבים טענו, ולכאורה לא נסתרו טענותיהם בעדויות - כי המבקשת יצרה חוסר שקט ונטלה לעצמה סמכויות שאינם קשורות להיותה חברת ועד. .14 במהלך כל הדיון טענה המבקשת כי רק פעולותיה כיו"ר ועד העובדים הם אלה שגרמו לחיכוכים בינה לבין ההנהלה, וכי העברתה לתפקיד אחר נעשתה כדי למנוע חופש התארגנות. מתצהירו של מר גדעון שלום, עד המשיבה, עולה לכאורה כי בועד העובדים של מעון רוחמה בתקופה בה שימשה המבקשת כיו"ר הועד, היו בנוסף אליה 4אנשי ועד אך איש מהם לא הועבר למקום אחר. .15 המבקשת טענה כי הועברה בשל היותה יו"ר הועד, תפקיד שהצריך עימות רב עם ההנהלה. המבקשת עצמה העידה כי מנהל המוסד הועבר מתפקידו בסמוך למרץ 99'. עולה איפוא לכאורה, כי כדי ליישב את יחסי האנוש העכורים במוסד, העדיפו המשיבים להעביר מתפקידם הן את המנהל, והן את המבקשת - אשר הועברה למקום אחר, כדי להביא רגיעה למוסד. .16 לתצהירי המשיבים צורפו מכתבים אשר מהם עולה כי למבקשת היו יחסים מעורערים עם אם הבית, ועובדים נוספים. אנו מקבלים את הטענה כי לכאורה הובאו דוגמאות של מקרים,המצביעים על יחסים עכורים בין המבקשת לעובדים והורי החוסים במשך רצף של שנים. לכאורה הוכח כי יחסים עכורים אלה אינם קשורים ולא נבעו מהצורך לשמור על זכויות העובדים במעון בתוקף תפקידה של המבקשת כיו"ר הועד. .17 אנו ערים כמובן לפסיקה הדוגלת בעקרון היסוד של חופש ההתארגנות, ואוסרת את הפרתו. (דב"ע נו/209-3 מפעלי תחנות בע"מ נ' ישראל יניב ואח’, טרם פורסם). אך במקרה דנן, התרשמנו לכאורה כי המאבקים והסכסוכים בהם היתה מעורבת המבקשת במוסד לא נבעו דוקא מחובת מילוי תפקידה כיו"ר הועד, אלא מיחסי אנוש בלתי תקינים ומעורערים בינה לבין נושאי תפקידים אחרים במעון, שאינם קשורים לכאורה לצורך בשמירת זכויות העובדים במעון והגנה עליהם. .18 המבקשת חוזרת וטוענת כי היו לה עימותים עם ההנהלה עקב היותה יו"ר ועד העובדים. מתצהירו של מר שלום עולה לכאורה עובדה אשר לא נסתרה בעת הדיון: בסמוך לפני העברתה של המבקשת מהמעון, נערכו בחירות חדשות לועד העובדים, המבקשת לא נבחרה ליו"ר, כי אם לחברת ועד במקום החמישי והאחרון ברשימה. .19 סמוך למועד העברתה לתפקיד אחר, לא מילאה איפוא המבקשת תפקיד של יו"ר ועד העובדים, והפכה להיות חברת ועד מן השורה. יתר על כן, העובדה כי המבקשת לא נבחרה מחדש להיות יו"ר הועד, מעידה לכאורה על כך שגם גם דעתם של העובדים עצמם, לא היתה נוחה מתפקודה של המבקשת ומהתנהגותה. .20 המבקשת טוענת כי הועברה מתפקידה משום הסכסוך שהיה לה עם מנהל המוסד על רקע פעילותה כיו"ר ועד עובדים. יש לציין כי גם המנהל דגן, הועבר ממשרתו, בחודש מרץ 99'. לכאורה, אין זה סביר כי לאחר פיטורי המנהל, הועברה המבקשת מתפקידה בשל פעילותה כנגד ההנהלה כיו"ר ועד העובדים. סביר יותר לכאורה בעינינו, כי המשיבים ביקשו להרחיקה מהמעון בהיותה גורם מתסיס של יחסי אנוש בו ללא קשר עם פעילות המנהל. .21 מטעם המבקשת העיד מר עין גיל שהוא מזכיר סניף הסתדרות עובדי המדינה במועצת פועלי כפר סבא. מר עין גיל העיד בתצהירו ובעדותו כי לדעתו אין ספק שהמבקשת הועברה לתפקיד אחר בשל פעילותה כיו"ר הועד. אך בחקירה הנגדית עולה לכאורה כי מר עין גיל לא ידע על טענות ההורים כנגד המבקשת, ולא היה נוכח בכל הישיבות שהיו במוסד. ענינו של מר עין גיל במוסד היה לשמור על המבקשת כחברת ועד, כל עוד היא ממלאת תפקיד זה. .22 עדי המשיבה לא טענו כי המבקשת איננה עובדת טובה, ואף לא העמידו אותה לדין משמעתי בגין הפרות המשמעת שיחסו לה. טענתם היתה כי היא ניצלה את מעמדה כיו"ר ועד העובדים כדי להתערב בנושאים שונים שאינם בתחום סמכויותיה, ואשר גרמו לאורך כל השנים לתסיסה וחוסר שקט במעון. .23 בתצהירו מביא מר שלום מספר דוגמאות לחוסר שקט זה: למבקשת בתוקף היותה מ"מ רכז המע"ש, השאירה חניכות בביתן מסויים ולא נתנה להם להגיע למע"ש במשך תקופה ארוכה, עקב מערכת יחסים משובשת שהיתה לה עם מנהלת אותו ביתן. לכאורה איפוא, נפגעה טובתן של חוסות במעון בשל סכסוכיה האישיים של המבקשת. דוגמא נוספת שהביא מר שלום היא מערכת היחסים הטעונה שהיתה למבקשת עם אם הבית גב' מרים סמידי שלא היתה קשורה לכאורה לתפקידה של המבקשת כיו"ר הועד. .24 מר שלום צירף לתצהירו את מכתב יו"ר ועד הורי החוסים במעון, מיום .1.3.99במכתב זה התלוננו ההורים על המריבות הקולניות ו"אוירת הטרור והתוקפנות" שהפגינה המבקשת כלפי העובדים ואשר פגעו בתפקוד המעון. .25 מתצהירה של עדת המשיבה אורה שבח עולה כי במהלך שנות עבודתה יצרה המבקשת חוסר שקט במעון אשר החמירו עד כדי כך שלא אפשרו עבודה תקינה במעון. אותו מעון סבל אף מחילופי מנהלים אשר כשלו אף הם בתפקודם. ועדה שהוקמה על ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה בשנת 92', קבעה כי לכל הצדדים - המנהל וחברי ועד העובדים תרומה לאי השקט שקיים במעון. .26 לכאורה עולה איפוא, כי "צרכי השירות", כלומר - צרכי המעון וטובת החוסים חייבו הן את העברת המבקשת למעון אחר, והן את העברת המנהל, כדי לאפשר את המשך תפקודו של מעון רוחמה. .27 אנו ערים לכך כי חלק מהסכסוכים שנוצרו היו בשל תפקידה של המבקשת כיו"ר ועד העובדים, אך השאלה היא - האם הוכח לכאורה כי עצם העברתה נועדה להשתיקה במסווה של טענות אחרות? לכאורה שוכנענו כי אין הדבר כך. המבקשת חדלה להיות יו"ר ועד עובדים מספר חודשים לפני העברתה, וזאת לאחר בחירות שנעשו על ידי העובדים לועד המעון. המבקשת אכן נבחרה לחברת ועד, אך לא ליו"ר הועד. לכאורה יש בעובדה זו כדי להצביע על רצונם של העובדים עצמם כי המבקשת לא תכהן כיו"ר הועד. התרשמנו לכאורה כי המבקשת טוענת ל"חסינות" מפני העברה לתפקיד אחר, עקב היותה חברת ועד, גם אם הסיבה להעברה אינה נובעת לכאורה מתפקודה כחברת ועד. .28 לכאורה, עולה מהעדויות וגם מתצהיר המבקשת, כי קויים בענינה שימוע. המבקשת עצמה העידה בס' 40לתצהירה, כי זומנה ביום 10.3.99ללשכת משיב .1בפגישה נכח גם מר פרי הר, מר ג'אנו, אהובה לוי מנהלת האגף, הגב' אורה שבח מנהלת משאבי אנוש באגף, ומר גדעון שלום ממונה תחום מעונות. בישיבה זו, הודיע המשיב 1למבקשת, כי הוחלט להעבירה החל מיום 14.3.99, לעבוד במוסד נווה מנשה בחדרה. מתצהיר גב' שבח שלא נסתר לכאורה, עולה כי למבקשת ניתנה הזדמנות להביע עמדתה בענין העברתה, והיא אף הודיעה שתשקול התחלת מו"מ להגדרת תנאי פרישה. לפיכך - אף אישר לה המנכ"ל יציאה לחופשה כדי להתחיל את המו"מ. .29 לכאורה עולה איפוא מהעדויות כי העברת המבקשת לתפקיד במקום אחר נעשתה בתום לב, ומסיבות עניניות וסבירות. לכאורה גם עולה כי הליך ההעברה היה תקין ונעשה על פי התקשי"ר. .30 גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה: המשיבה הצהירה בפתח הדיון כי לא תיצור מצב בלתי הפיך שימנע החזרת המבקשת לתפקידה במעון רוחמה אם יקבע כך בהליך העיקרי. מאידך - עולה לכאורה מדברי עדי המשיבים, כי האוירה במוסד רגועה כעת, והחזרתה הזמנית של המבקשת עלולה ליצור מצב בלתי הפיך. הבקשה למתן צו מניעה זמני - נדחית. .31 באשר לבקשה למנוע את איוש התקן של המבקשת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית - מאחר שב"כ המשיבים הצהירה כי המשיבים לא יעשו כל מהלך בלתי הפיך שיסכל את תוצאת פסק הדין הסופי, אין אנו נדרשים לקבוע דבר בנושא זה והמשיבים יפעלו על פי הצהרתם. .32 נתבקשנו לצוות על "אי עצירת שכרה" של המבקשת. ב"כ המבקשת לא חזרה על בקשה זו, לא בסיכומיה ולא בתשובה לסיכומי המשיבה. לבקשה זו אין כל תימוכין בחוק ובפסיקה. לכאורה, מוטלת חובה על המבקשת לציית להוראת המעסיק ולעבוד במקום אליו הועברה. כל עוד אין המבקשת עובדת בפועל, היא אינה זכאית לתמורה כלשהי מהמעביד. .33 דיון מוקדם בתביעה העיקרית יתקיים ביום 7.10.99בשעה 00:ו.12 .34 הוצאות ההליך יובאו בחשבון בעת מתן פסק הדין הסופי.החזרת עובד לעבודהחזרה לעבודה