מתי יש להורות על עיכוב הליכים לאחר מתן צו כינוס נכסים ? באילו מקרים ניתן להגיש תביעה לאחר צו כינוס נכסים ? סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל דן בסוגיית צו כינוס עיכוב הליכים וקובע כדלקמן : "משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר תביעה ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשת בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. " תחולתו של הסעיף נוגעת הן להליכים עומדים ותלויים במועד מתן צו הכינוס הן להליכים שיבקש הנושה לנקוט לאחר מתן צו הכינוס ( שלמה לוין, אשר גרוניס פשיטת רגל מהדורה שלישית עמ' 118 (2010). ואולם, עיכוב ההליכים, כמפורט בסעיף לעיל, יחול רק לגבי הליכים העוסקים ב"חובות בני תביעה", כמשמעותם בפקודת פשיטת הרגל, להבדיל מהליכים הנוגעים לנושאים אחרים ושאינם בני עיכוב. סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל מגדיר את המונחים "חוב בר תביעה" ו"חבות" הרלוונטיים לענייניו: "חוב בר תביעה" : כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל" "חבות"- התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף.. והוא - אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו...." כלומר חובות בני תביעה הם חובות שמשמעותם כספית בין אם מדובר בחובות קיימים או שעתידים להיווצר, בין אם מדובר בחובות מותנים או שקיומם ודאי ובין אם מדובר בחוב קצוב ושאינו קצוב, חוב מפורש ודאי או חוב משתמע. מן האמור לעיל עולה שבכל הנוגע לתביעות שאינן כספיות ואינן נוגעות לחובות החייב, אין מניעה שאלו ימשיכו להתברר במסגרת הליכי משפט רגילים. כך, איפשר בית המשפט הגשת תביעת נזיקין נגד חייב, הגשת תביעה לסילוק יד של פושט רגל בגין הפרת חוזה , וכן תביעה בנוגע לתוקפם של ייפוי כוח בלתי חוזרים שנתן החייב לגבי נכס מקרקעין. כמו כן נקבע כי אין מניעה לנקוט הליכים פליליים נגד חייב (שלמה לוין אשר גרוניס פשיטת רגל מהדורה שלישית עמ' 119-120 (2010)). ביחד עם סע' 20 לפקודה עומדת גם תקנה 92 לתקנות פשיטת הרגל תשמ"ה 1985 ( להלן :"התקנות") הקובעת שמשנתמנה נאמן, יעביר לו הכונס הרשמי את כל תביעות החוב שהגיעו לידיו. מטרות סעיף 92 לתקנות ומטרות וסע' 20 לפקודה הן יצירת שוויון בין הנושים באופן בו כל נכסי החייב ירוכזו בידי הנאמן. בהתאם לאמור, הנאמן הוא הגורם לפניו גם יתבררו כל תביעות החוב בפשיטת הרגל ( רע"א 79445/99 שילר - עו"ד הנאמן על פסקי הפש"ר נ' לוין - בפשיטת רגל , פ"ד נד (2) 524 (2000)). יצוין עוד, כי לאחר שניתן צו כינוס, מסור לכונס הרשמי ( כל עוד עומד הצו בתוקף) תפקיד משמעותי במסגרתו עליו להכין חוות דעת ודוחות אשר ישמשו את בית המשפט של פשיטת הרגל בהחלטתו. לשם הגשת חוות הדעת הדרושה לבית המשפט של פשיטת הרגל מוטלת על הכונס החובה לבצע חקירה מקיפה בענייניו של החייב ובהם יכללו בין היתר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, כולל נכסים שהיו שייכים לו בעבר וכן נכסים שהוא מחזיק במשותף עם אחרים (סע' 18 ג (א) לפקודת פשיטת הרגל וכן שלמה לוין, אשר גרוניס פשיטת רגל מהדורה שלישית עמ' 127,128 (2010)). עם זאת סמכותו של הכונס מוגבלת לבדיקה עובדתית, אינפורמטיבית בלבד, של מצבת הנכסים ולא נתונה לו הסמכות לקבוע את הזכויות בנכסים והאם שייכים הם לחייב אם לאו. כמו הכונס, גם הנאמן, אינו בעל סמכות הכרעה בסוגיית הבעלות בנכסים אלא תפקידו הוא, בין היתר, קביעת אופן חלוקת הנכסים בין הנושים. בעניין זה נקבע זה מכבר כדלקמן : "השאלה אם נכס מסוים שייך לפושט הרגל אם לאו אינה נכללת בתחום העניינים המועברים להכרעת הנאמן משאינה נוגעת ל" חובות בני תביעה " אשר לגבהים מעוכבים הליכים משפטיים כדי שהנאמן ידון ויכריע בהם במרוכז. סוגיה כזו תידון, דרך כלל, במסגרת תביעה משפטית רגילה". ( ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי פ"ד נה (4) 730 (2001)). מן האמור עולה כי יש להבחין בין תביעה הנוגעת לקיומו של חוב ולקביעת גובה החוב, ושנכנסת להגדרה של "תביעת בני חוב", לבין תביעות הנוגעות לזכויות בעלות העומדות לחייב ושמהן ייפרע החוב. תביעות אלו לא ייחשבו תביעות כספיות שעשויות להיות בסמכותו של הנאמן (כאמור אין בסמכותו כדי לקבוע את מצבת הנכסים שברשות החייב) והן יידונו בהליכים משפטיים רגילים. עיכוב הליכיםצו כינוסצוויםכינוס נכסיםפשיטת רגל