קשר בין מחלת נפש לשירות בצבא

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קשר בין מחלת נפש לשירות בצבא: לפנינו ערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959(להלן: הוועדה) שקיבלה את ערעורו של המשיב (המערער לפניה) והחליטה שמחלתו הנפשית של המערער נגרמה עקב שירותו הצבאי. נביא להלן את הקטע העיקרי מהכרעת הוועדה: "ד. עלינו להשיב לשתי שאלות משני העברים: האם הקשר הסיבתי הרפואי שמצא ד"ר פורטנוי עונה גם לקשר סיבתי משפטי והאם הנתונים שהעלה ד"ר זהר (סעיף ב' לעיל) יש בהם לשלול משפטית את הקשר הסיבתי של 'עקב השירות'. ה. איננו סבורים שיש לראות קשר סיבתי משפטי בהתאם לחוק בין מתחים ולחצים המצויים תוך כדי שרות ארוך ואשר מקורם בתנאי שרות שיגרתיים, תוך מלוי המטלות השוטפות של אותו בעל תפקיד, אפילו התפקיד השגרתי, השוטף והמקובל, כרוך באחריות, בסיכון ובמתחים. לא כן במקרה דנן, במקרה דנן הוטלה על המערער מטלה חריגה שלא הסכין לה, מכורח נסיעתו של מפקדו לחו"ל לתקופה קצרה. המערער ביקש להחליפו. מפקדיו היו ערים לבעיות בהם הוא נתקל ולקשיי התיפקוד שלו במטלה חריגה זו שהוטלה על כתפיו. המפקדים עודדוהו ותמכו בו וסברו שבינתיים יחלוף הזמן והמ"ע שנסע לחו"ל, מר ליפסמן, יחזור ואזי הכל על מקומו יבוא בשלום. דא עקא שלא כך התפתחו הדברים. הופיעו תוצאות 'המבחן' ודעתו של המפקד אודותיו הכו את המערער מכת 'מכה בפטיש', מכת 'קש ששבר את גב הגמל', דבר שהביא להתמוטטותו. גם אם היו למערער חרדות לגבי הצלחתו ותיפקודו (שהרי הוא ביקש להעבירו מתפקידו) גם קודם לקבלת תוצאות 'המבחן' וחוות הדעת של מפקדו, היו אלה חרדות שלא הביאו להתמוטטותו. נתונים אלה הם נתונים חריגים לתנאי שרות שוטפים ושגרתיים ואנו סבורים שמבחינה משפטית הם מתאימים להיות 'עקב השרות'. לעומת זאת, רקע תורשתי ואישיות סכיזואידית, חרף היותם נתונים קונסטיטוציונאליים שיש בהם כדי להצביע על 'גולגולת דקה' ועל הנטיה לפרוץ המחלה, אין בהם כדי למנוע הכרה בגרימת הנכות עקב השרות, כאשר המחלה פרצה עקב טריגר שמקורו בתנאי השרות הצבאי, כפי שסבורה הפסיקה". אין מחלוקת, כי הוכח לפני הוועדה שעל המערער "...הוטלה מטלה חריגה שלא הסכין לה..." (כלשון החלטת הוועדה), בכך שהוא נצטווה על ידי מפקדיו לקבל על עצמו, בניגוד לרצונו, את הפיקוד על חיילים ואת האחריות בהטלת משמעת עליהם, דבר שלא עשה ולא נדרש לעשותו במשך כל תקופת שירותו הצבאי הארוכה קודם לכן. הוא לא עמד במטלה זו ובעקבותיה גם נכשל במבחן פסיכומטרי שקוים לגביו. הכרעת הוועדה, שההתמוטטות הנפשית של המערער אכן באה בעקבות אותו מבחן פסיכומטרי - כמבואר בלשון בהירה בהחלטת הוועדה - מעוגנת לדעתנו בחומר הראיות. פשיטא, שאין לראות את הערעור שהוגש גם בנקודה זאת, כערעור בשאלה משפטית שרק בה ניתן לערער לפנינו. השאלה היחידה למעשה שעלינו לתת עליה את דעתנו בערעור שלפנינו, היא, אם יש לראות בצירוף העובדות במקרה דנן (תנאי השירות הכלליים בהם שירת המערער, כולל המטלה המיוחדת שהוטלה עליו, ואותו מבחן פסיכומטרי שלאחריו אירע למערער משבר נפשי חריף ופרצה מחלת הנפש) כגורם משותף שיש לראותו כתנאי חריג לשירות שוטף ושיגרתי. אם התשובה לכך היא חיובית, הרי שיהיה מקום לקבוע שהמחלה נגרמה עקב השירות הצבאי, לפיו המבחן החוקי דרוש. בהתייחסה לשאלה זו ציינה, בצדק, הוועדה הנכבדה שתפקיד שיגרתי הכרוך באחריות, בסיכון ובמתחים, אין בו כשלעצמו כדי לקיים את התנאי של קשר סיבתי משפטי בין מחלת הנפש לבין תנאי השירות. היא ביססה, לעומת זאת, את הכרעתה על תוצאות אותו מבחן פסיכומטרי אשר תואר כ"מכת פטיש" ששברה את המערער מהבחינה הנפשית. בא-כוח המערער טוען לפנינו שאין לראות גם במבחן הפסיכומטרי אירוע חריג המיוחד לשירות הצבאי, שהרי מבחנים כאלה מקובלים גם במסגרת השירות האזרחי. אף אם נראית לנו טענה זו כנכונה, בדרך כלל, הרי שסבורים אנו שמצב הדברים שלפנינו במקרה זה שונה לחלוטין. את המבחן הפסיכומטרי האמור, שתוצאותיו היוו "טריגר" לפרוץ המחלה, יש לבחון על רקע תנאי השירות הצבאי בהם שירת המערער. הוא נדרש בפקודת הצבא לבצע תפקיד שלא היה מורגל לו, אף שהביע מיד לפני מפקדיו את החשש שלא יוכל לעמוד בו בגלל אופיו ואישיותו. אלא שלא עמדה בפני המערער כל ברירה אלא לקיים את הוראת מפקדיו. במובן זה אין להשוות את מצבו למצבו של עובד במערכת האזרחית. התוצאה מהאמור היא, לדעתנו, שצירוף שני הגורמים האמורים במקרה דנן - תנאי השירות הצבאי בהם נדרש למלא פקודה ותוצאות אותו מבחן שהן תולדה של ציות לפקודה - יש בו כדי לקיים גם את המבחן של אירוע חריג. אנו מחליטים על כן לדחות הערעור ולאשר החלטת הוועדה. המערער יישא בהוצאות ובשכ"ט עו"ד המשיב בסך 000, 4ש"ח, ומע"מ על סכום זה. שירות צבאיחולי נפשרפואהצבאהתחום הנפשי