תאונה תוך כדי שטיפת מכונית כ"תאונת דרכים"

האם תאונה תוך כדי שטיפת מכונית חונה מהווה תאונת דרכים ? שוב חוזר ועולה הצורך ביישום הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, הלכה למעשה. הפעם עולה השאלה, האם ניתן לסווג רחיצת מכונית בחניון רכב, ע"י שומר החניון, "כשימוש" ברכב מנועי במסגרת הגדרת "תאונת דרכים על-פי סעיף 1לחוק הפיצויים. דנה אנוכי בבקשה על-פי התקנה 105(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963 למחיקת התובענה על הסף בשל היעדר עילה. לצורך מתן החלטה בבקשה כגון דא, אין נזקקים אלא לכתב הטענות על פניו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בע' 297). בכתב התביעה טוען המשיב באמצעות עו"ד תאונות דרכים : א. ביום 16.3.80 רחץ התובע את הרכב בחניון בית י.ב.מ. ברחוב ויצמן 2ת"א, ובעת רחיצת הרכב נתפסה ידו הימנית של התובע בלוחית זיהוי הרכב (להלן "התאונה"). ב. התאונה אירעה עקב שימוש ברכב בעת עמידתו והוא מכוסה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975ועל-פי הפוליסה. (סעיף 4). המבקשים, שם הנתבעים, סבורים כי גם אם יוכיח המשיב העובדות המפורטות בכתב טענותיו, לא יהא זכאי לסעד הנתבע על ידו, שכן אין העובדות הללו מהוות "תאונת דרכים", במובן חוק הפיצויים, והפוליסה אינה מכסה אותן. המשיב, הוא התובע, לא צירף את פוליסת ביטוח של הרכב לכתב התביעה. אדון, איפוא, אך ורק בעילה העומדת לו מכוח סעיף 2לחוק הפיצויים. "תאונת דרכים" מוגדרת בחוק זה: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי, בין בנסיעת הרכב, ובין בעמידתו". הגדרה זו כבר שימשה נושא לפסיקה עניפה, בתחום כל אחד מהביטויים המרכיבים אותה. עתה ענין לנו בביטוי "שימוש", שכן, לכאורה, לא מתעורר ספק כי הנזק נגרם למשיב "עקב" האירוע המתואר בכתב טענותיו. השאלה, שעלי ליתן הדעת עליה, הינה האם הביטוי "שימוש" כולל פעולות תחזוקה שיגרתיות כגון רחיצת כלי-רכב, שהוא המקרה שבפנינו. לפרשנות ביטוי זה נזקק בית-המשפט בהזדמנויות מספר. ב-ע"א 326/80 פאטמה סואעד, מוחמד סואעד נ' סואעד טהא ואח' בע' 204, נקבע, כי אין ליתן לו פירוש מצמצם לשימוש תעבורתי בלבד; כב' השופט ברק השאיר בצריך עיון את השאלה, האם יש לקבוע "כי 'שימוש' בהקשר לחוק, הוא אך שימוש למטרותיו הרגילות, הטבעיות והמקובלות של הרכב". ב-ע"א 498/80 מדינת ישראל נ' קדר בע"מ ואח' , עמד כב' הנשיא לנדוי, (בע' 496), על הצורך לפרש ביטוי זה פירוש הגיוני, בראש ובראשונה מתוכו ובהקשרו של חוק הפיצויים, תוך אימוץ הגישה שנתקבלה בע"א 326/80 . בינתיים נתקבל תיקון לחוק, (תיקון תשמ"ג, ס"ח 1075 תשמ"ג, עמ' 42), אשר בניגוד למצופה (ר' ע"א 498/80 בע' 497), לא צימצם את הגדרת "תאונת דרכים", על-אף שבהצעת החוק הוצע להחיל המבחן התעבורתי, הן לגבי הביטוי "שימוש" והן לגבי הגדרת "כלי רכב". (ראה הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 4), תשמ"א- 1981). בימים אלה פורסם ע"א 81/80 ה נסיונל, חב' ישראלית לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' . בית-המשפט העליון חזר על העקרון, כי בבואנו לפרש את ההגדרה, אל לנו להיזקק לאבחנות שאינן מצויות בחוק גופו, לשם פרשנות מצמצמת של הביטוי "שימוש". עינינו הרואות, איפוא, כי אין להרכיב על גבו של ביטוי זה את מבח השימוש התעבורתי, כפי שמבקשים לעשות העותרים למחיקת התביעה על הסף. מאידך, אין ספק כי הביטוי "שימוש" הינו מונח רחב, וכאן מקור הספק לתחולתו במסגרות עובדתיות שונות ומשונות (ראה ע"א 517/79 בן טובים נ' מוסך "נוע" שירותי מכוניות בע"מ ואח' , כפי שכבר לימדנו הנסיון הקצר ביישום החוק. מלאכת החקיקה השיפוטית הוגדרה ע"י המלומד d. Grayבמלים אלה: ,or indeed any person) the process by which a judge" -lawyer or layman, who has occasion to search for mean Constructs from th words of a statute(ing of a statute . Book a meaning which he either believes to be that of"the legislator, or which he proposes to attribute to it יקשה עלינו להגדיר במדוייק משמעות מונח זה, שכן הגדרה כוללנית, שיהא בה כדי להקיף את כל מקרי הגבול, לא תיתכן. (ראה ע"א 326/80 פאטמה סואעד, מחמד סאעד נ' סואעד טאהא ואח' בע' 204]). מאידך, כבר נאמר כי לא יהא מנוס ממתן פירוש המוציא את החוק מכלל תחולה, במקרים מסויימים. (ראה פסק דינה של כב' השופטת בן-פורת בע"א 326/80 בעמ' 205). ב-ע"א 326/80 (בע' 202) נותן כב' השופט ברק דעתו, להגדרה האמריקאית, בהצביעו עליה כעל דוגמא להחלת המבחן התעבורתי בחקיקה מפורשת, להבדיל מפרשנות החקיקה. מצאתי בפסק-דינו דברים שיש בהם כדי להנחותנו במלאכת פרשנות הביטוי "שימוש": "עם זאת ברצוני להדגיש כי איני סבור שיש ליתן לחוק הפיצויים פירוש מרחיב דווקא תוך נסיון להרחיב את תחולתו על מצבים שאינם נופלים למסגרתו באופן טבעי...." המחוקק שלנו לא הבחין בין שימוש לתחזוקה, בכך היקשה על יישום החוק. המלה "שימוש" חוזרת מספר פעמים בחוק, כגון בסעיף 2"המשתמש ברכב מנועי" או "היה השימוש ברכב". כבר נאמר, כי אין זהות הכרחית בין המושגים "המשתמש ברכבמנועי", ו-"שימוש" במסגרת ההגדרה. (ראה פרופ' י' אנגלרד בספרו, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עמ' 14סיפא ו-ע"א 498/80, בע' 495- 496). סבורה אנוכי, כי ניתן ללמוד מלשון החוק כי הביטוי מכוון לתועלת ולהנאה הטבעית המופקת מכלי הרכב. ההקשר שבו מופיע הביטוי במקורות, מסייע למסקנה זאת. אצביע על דוגמאות אלה: בשולחן ערוך, חושן משפט, הלכות חזקת קרקעות סימן ק"מ סעיף ז': "כיצד היא החזקה (שהמשתמשבמשך ג' שנים בקרקע, עובדה זו יש בה כדי לשמש ראיה על בעלות) שישתמש בו (בנכסי דלא ניידי) ויהנה ממנו.... כל דבר כפי הנאתו ותשמישו". ובסימן קמ"א סעיף י' כותב בעל השלחן ערוך: "אכלה שחת (תבואה שלא הצמיחה עדיין שליש מגידולה, וקוצרים אותה למאכל בהמה) לא החזיק. ואם היו בני המקום דרכן לזרוע לשחת... הרי זה חזקה". כלומר, שהקפדת בני אדם למחות בזרים המשתמשים ברכושם, מתייחסת שימוש מסויים ולא כל שימוש ייחשב כפעולה החזקה של הנכס לצורך ראיה. וכן, רמב"ם, הלכות נדרים, פ"ד ה' ל' ה' "שניים שהיו שותפין בחצר, נדר אחד מהם שלא יהנה השני כופין את הנודר למכור חלקו. נדר שלא יהנה הוא בשני הרי זה מותר להכנס לביתו מפני שברשותו הוא נכנס אבל אינו יכול להשתמש בחצר כמו שבארנו..." וכן ראה בתלמוד, מסכת סוכה דף ל"ז ע"ב. הוא הדין בהגדרות הביטוי במלון עברי: "שמש - מלא תפקיד, הואיל, סייע" (א' אבן-שושן, המלון החדש (קרית ספר) 1966). "השתמש - נצל לטובתו" (מ' מדן, מלון עברי שימושי (אחיאסף) מהדורה 5, 1962). "השתמש ב- - נהנה מאיזה דבר ע"י שימוש והנאתו" (י' גור, מלון עברי (דביר) מהדורה 5). פירוש זה עומד במבחן ההגיון ויש בו כדי להציב סכר לנטייה הטבעית להרחבת מסגרות חוק זה למגזר רחב של תאונות, שהשכל הישר אינו סובל הגדרתן כתאונות דרכים. רחיצת רכב בנסיבות העולות מכתב טענות, בוצעה בהיות הרכב מושבת, ע"י שומר החניון, במסגרת עבודתו של זה במקום. המגע הפיזי של יד המשיב בלוחית הזיהוי אינה שונה במאום ממגע בכל מטלטל אחר לצורך עבודתו. אין בפנינו שימוש ברכב למטרה הטבעית והמקובלת, דהיינו, אין זה מקרה של הפקת הנאה מכלי הרכב במסגרת יעודו הטבעי. בפנינו מקרה ברור בתחום תחזוקה שוטפת, שגם אלמלא בוצע, עדיין ניתן היה לעשות רכב שימוש למטרתו הטבעית. ניתן לצפות נסיבות שבהן תהא פעולת התחזוקה כרוכה בשימוש הטבעי בכלי הרכב עד כדי סיווגה במסגרת הביטוי "שימוש". קו הגבול בין פעולה הנדרשת לצורך הפקת התועלת הטבעית לבין זו שאינה נדרשת במישרין, למטרה זו, הוא דק ולא ניתן להציבו באמצעות הגדרה מילולית נוקשה. אם נקבע כי האירוע שבפנינו, לתאונת דרכים ייחשב, יהא בכך כדי הרחבת תחולת החוק, בצורה בלתי מאוזנת ובניגוד למטרתו המוצהרת (ראה ע"א 326/80, בעמ' 206). סבורה אנוכי, כי לא יהא זה צודק להעמיס על הקרן השואבת משאיה מבעלי הרכב, פיצוי נפגעי תאונות עבודה, ואף אין צורך בשיטה הנוהגת בארצנו לעשות כן מטעמים של מדיניות משפטית. הרחבת עקרון "היעדר אשם" מעבר לתחום חוק הפיצויים הוא מעניינו של המחוקק. התוצאה הינה, כי רחיצת הרכב, בנסיבות העולות מכתב הטענות, איננה "שימוש" על-פי ס' 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. הבקשה מתקבלת. בנסיבות הענין ישא כל צד בהוצאותיו. שטיפת מכוניותהכרה בתאונת דרכיםתאונת דרכיםרכב