בקשת ראיות לסתור

ברע"א 634/85 אבו עליון עודה נ' "רותם", חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד לט (4) 505 (1985), כב' המשנה לנשיא, השופטת מ' בן פורת פסקה, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור ב"מקרה חריג", ב"נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת". עוד פסקה כב' השופטת בן פורת, כי : " מן הראוי, שהחריגים לכלל יעוצבו בדרך האינדוקציה, תוך בדיקת כל מקרה נתון על-פי נסיבותיו, ולא בדרך של קביעת רשימה סגורה מראש. אולם בקווים כלליים ניתן, לדעתי, להצביע על שני סוגי טעמים: (א) טעמים משפטיים כגון: אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי); ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן, לפתחו של הטוען לקיומן". בבר"ע (מחוזי -חיפה) 1760/07 ישיר איי.די.איי. חברה לבטוח בע"מ נ' גרונפלד מירי (25/4/2007) והפסיקה ששם, כב' השופט עמית פסק, כי "ככלל, הפסיקה בנושא הבאת ראיות לסתור, אינה ליברלית, ובהיעדר נימוקים כבדי משקל וכאשר אין מדובר במקרה חריג, לא יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור". ראיותבקשה להבאת ראיות לסתור