חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

המחלוקת היא ביחס לשאלה, האם בעצם החתימה על הצעת חברת הביטוח, וקבלת סכום הכסף בסך 20,244 ₪ שהוצע מושתק התובע מהגשת תביעה לפיצוי נוסף כלשהו, כפי גירסת חברת הביטוח, או שמא הגשת ההצעה נעשתה מתוך ניצול המצב הכלכלי הקשה, שאליו נקלע התובע ולא קובלה על ידי התובע, אלא תחת לחץ ומתוך הבנה, שניטעה בלבו על ידי סוכן הביטוח שהוא יכול לתבוע את יתרת נזקו, כפי גירסת התובע. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכמה להצעת פיצוי של חברת ביטוח / חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח: 1. המדובר הוא בתביעת נזיקין, שנבעה מתאונת דרכים מיום 6.6.99 שבה נפגע רכבו של התובע על ידי רכבו של מר סלים כמאל בהג'את שהיה מבוטח, עובר למועד התאונה, אצל הנתבעת. 2. אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לכך, שהיה על הנתבעת לכסות את נזקו של התובע, אשר נגרם בתאונה האמורה. 3. אין מחלוקת ביחס לכך שביום 13.9.99 חתם התובע אצל סוכנה של הנתבעת מר יוסף נבואני במשרדו, בכפר ג'וליס על הצעתה של הנתבעת לסילוק התביעה בסך 20,244 ₪ וקיבל את הסכום הזה כפיצוי. אין גם מחלוקת על כך שסכום זה איננו מכסה את נזקו של התובע כפי שהוערך בדו"ח השמאי המצורף לכתב התביעה. 4. המחלוקת היא ביחס לשאלה, האם בעצם החתימה על הצעת הנתבעת, וקבלת סכום הכסף בסך 20,244 ₪ שהוצע מושתק התובע מהגשת תביעה לפיצוי נוסף כלשהו, כפי גירסת הנתבעת, או שמא הגשת ההצעה נעשתה מתוך ניצול המצב הכלכלי הקשה, שאליו נקלע התובע ולא קובלה על ידי התובע, אלא תחת לחץ ומתוך הבנה, שניטעה בלבו על ידי סוכן הביטוח, מר יוסף נבואני, שהוא יכול לתבוע את יתרת נזקו, כפי גירסת התובע. 5. המסגרת התחיקתית בה חוסה הסוגייה שבמקרה בו קא עסקינן. א. ראשיתם של היחסים המשפטיים שבין התובע לבין הנתבעת מושתת על דיני הנזיקין וביתר דיוק, על עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. סעיפים 35, 36 לפקודת הנזיקין. כאמור; אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לכך שכתוצאה מרשלנותו של מר סלים כמאל בהג'את אגב נהיגת רכבו, נגרם נזק לרכבו של התובע. ב. הואיל ורכבו של מר סלים כמאל בהג'את, היה מבוטח אצל הנתבעת, כך שבנסיבות העניין, ביחסים החוזיים, שבין מר בהג'את לבין הנתבעת, חייבת הנתבעת לכסות את חיובו בנזיקין של מר בהג'את, עובר לנזק שגרם לתובע, אגב נהיגת רכבו, הגיש התובע את תביעתו בפני הנתבעת לכסות את נזקו וזו, תחת אשר תשלם את הנזקים כפי שהוערכו על ידי השמאי מטעמו של התובע, הגישה לו את ההצעה הנ"ל וזה "קיבלה". טוענת, איפוא, נציגת הנתבעת, בין השאר כדלקמן: "לא כפרנו בחוות הדעת של השמאי מטעמו, אימצנו אותה כלשונה. ביום 13.9.99 הועבר לידי התובע סכום של 20,244 ₪. באותו יום חתם התובע על הצעת פיצוי שהצענו לו. בהצעת הפיצוי שאותה קיבל התובע והפכה להסכם, כתוב במפורש שהתובע מצהיר שעם קבלת הסכום שהוצע לו, לא תוגש תביעה אחרת בסכום כלשהו בגין המקרה הנ"ל... ההצעה קובלה ע"י התובע באופן וולונטרי ומתוך רצוניות. על גבי הצעת הפיצוי לא מופיעה כל הסתייגות של התובע" (ע' 1 ש' 8-16). ג. בטענה זו מבקשת הנתבעת לומר, כי למן הרגע בו הגישה לתובע את הצעתה וזה קיבל את ההצעה, חתם עליה ללא הסתייגות וקיבל את הכסף שהוצע לו, תמו יחסי החיוב על פי דיני הנזיקין והחלו היחסים על פי דיני החוזים לפיהם מכאן ואילך יחול ההסכם שנוצר בעצם ההצעה והקיבול. לעניין זה טען התובע בעדותו בין השאר, כדלקמן: "אני חתמתי על הצעת הפיצוי שקיבלתי... הסוכן קרא לי אחרי שלושה חודשים שאני כבר שילמתי את הכסף מכיסי למוסך. סוכן הביטוח הסביר לי שמדובר בשיק בסכום של 20,244 ₪... אמרתי לסוכן הביטוח מדוע אתה עושה לי את זה ואז הוא אמר לי לקבל את הסכום בינתיים ואמר לי שירשום שקיבלתי את הכסף תחת לחץ וזה מכסה אותי... כשקיבלתי את השיק וחתמתי על ההצעה, הבנתי מסוכן הביטוח שאני יכול לערער על זה ולקבל את שאר הכסף המגיע לי". סוכן הביטוח, מר נבואני יוסף, העיד מטעמו של התובע, ודבריו תומכים בגירסת התובע, לפיהם, חתם על ההצעה מתוך אילוץ ומתוך הבנה, כי בזה הוא. איננו מוותר על יתרת נזקו. הנה כי כן; העיד מר נבואני, בין השאר, כדלקמן: "ביום 13.9.99 התקיימה פגישה ביני לבין מר עבאס במשרדי בכפר ג'וליס, וזה לפי הזמנתי. בתחילת השיחה הסברתי לו שהחברה לא מוכנה לאשר יותר מאשר סכום של 20,244 ₪ לכיסוי נזקיו בתאונה. הוא דרש יותר לפי דו"ח השמאי שהיה לו. כמעט 99% של תביעות צד ג' החברה מנסה לתת פחות כסף מהערכת השמאי. אנחנו סוכני הביטוח נלחמים נגד התופעה הזו, עד עכשיו לא הצלחנו. חלק מהאנשים היו מקבלים את ההצעה הנמוכה של החברות וחלק היו מגישים תביעות. מר עבאס אמר לי, כי מכיוון שעברו כמעט 4 חודשים, הוא יחתום על הסכום שהם מוכנים לתת ואמר לי שיגיש נגד החברה תביעה. ברצוני לציין, כי התקשרו אלי כמה פעמים מהמוסך ואמרו לי שהשיקים שמר עבאס נתן להם חוזרים בלי כיסוי והם יתבעו אותו". במענה לשאלות נציג הנתבעת בחקירה הנגדית, הוסיף מר נבואני יוסף ואמר: "אני לא זוכר את המילים המדוייקות שאמרתי למר עבאס בשעה שחתם על הצעת הפיצוי, ייתכן שאמרתי לו שיש לו זכות לתבוע לקבל את ההפרש. חברת הביטוח ניהלה מלחמת התשה נגד התובע והוא מוצא עצמו מותש וחייב לחתום על הצעת החברה לכן ייתכן שאמרתי לו שהוא יכול לתבוע את החברה על ההפרש". (ע' 4 ש' 3-9). בהמשך עוד הבהיר מר נבואני כך: "אני לא רשמתי בהצעה שמר עבאס חתם תחת לחץ מכיוון שאמרו לי בחברה שאם אכתוב הערה כזאת, הם לא ישלמו לתובע שום דבר" (ע' 4 ש' 11-9). דבריו אלה של הסוכן, מר נבואני מבהירים, לא רק את העובדה שהתובע, לא חתם על ההצעה מרצונו ואין לראות בעצם חתימתו משום קיבול בלתי מסוייג, אלא גם את ההסבר לעובדה, שמחאתו של התובע ועובדת האילוץ שתחתיו חתם התובע על ההצעה, לא צויינו במסמך ההצעה. ד. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 (להלן: חוק החוזים) קובע לאמור: (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב, חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה..." סעיף 18 לחוק החוזים קובע לאמור: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר.... ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". מורם מן האמור, כי; התובע הוזמן למשרדו של הסוכן מר נבואני יוסף בכפר ג'וליס לחתום על ההצעה. ביום 13.9.99 זאת לאחר שחלפו מיום התאונה מעל לשלושה חודשים. התובע שילם לבעל המוסך עבור התיקון סכום של 19,513 ₪ בשקים שהחלו לחזור ללא כיסוי. במצב כזה נכנס התובע למצוקה כספית ומצא את עצמו נאלץ, בלית ברירה מבחינתו, לחתום על ההצעה הנמוכה שהוצעה לו ע"י הנתבעת. הצעה הנמוכה של הנתבעת ניתנה לאחר שהיה ברור לה מהו גובהו של הנזק לאשורו ואף על פי כן, לא מצאה לנכון לפצות את התובע במלוא נזקו. הצעתה של הנתבעת לא נבעה מחוות דעת נוגדת של שמאי מטעמה ואין בטיעוניה כל הסבר להצעה הנמוכה מלבד מה שמתבקש על פי השכל הישר לאמור; ניצול מכוון של מצוקתו הכלכלית של התובע. זאת ועוד, הנתבעת לא ניהלה עם התובע כל משא ומתן, אלא העמידה בפניו הצעה חד צדדית בבחינת "כזה ראה וקדש". דרך זו, בה נהגה הנתבעת בתובע נעדרת כל תום לב, כפי חובתה, כאמור בסעיף 12 לחוק החוזים, וספוגה בניצול מכוון של מצוקת הזולת במובן סעיף 18 לחוק החוזים. 6. לאור כל האמור, הנני מקבל את התביעה ומחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,131 ₪ וכן הוצאות משפט בסעך 1,500 ₪. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לאמור: מיום 29.12.99 ועד למועד התשלום המלא בפועל. חברת ביטוחפיצוייםמסמכיםפוליסה