מינוי מומחה רפואי במקרה של אדם שנפטר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה לקביעת תוחלת החיים / מינוי מומחה רפואי במקרה של אדם שנפטר: 1. לפני בקשה מטעם הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, שייקבע, על בסיס התיעוד הרפואי את שיעור נכותו של המנוח ז"ל והשפעת מצבו הרפואי על תוחלת החיים שהייתה צפויה לו ללא קשר לפטירתו הנטענת בתאונה, וזאת נוכח מחלות מהן סבל עובר לתאונת הדרכים מיום 22.6.09 וללא קשר לפגיעתו בה. טיעוני הנתבעת 2. הנתבעת מצביעה על תיעוד רפואי שהצליחה לאתר ביחס למנוח, לפיו עובר לתאונה סבל המנוח, בין היתר, מהפרעות נוירוכירוגיות שכללו סחרחורות, הקאות וכאבי ראש והוא אף אובחן כסובל מהידרוצפלוס בגינו גם עבר מספר ניתוחים בראשו. הנתבעת מפנה להחלטה ברע"א 42214-03-11 (מחוזי ירושלים) אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עמר גבריאל (26.5.11), שם עתרה הנתבעת למינוי מומחה רפואי לצורך קביעת נכות התובע ללא קשר לתאונה והשפעתה על הקיצור בתוחלת חייו ובית משפט השלום דחה הבקשה, אולם ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה והורתה על מינוי מומחה רפואי כאמור, בקובעה, בין היתר: "אשר לקיומה של ראשית ראיה - כאשר התובע הוא אשר עותר למינוי מומחה רפואי, כלל הוא כי יש להיזהר שלא לקפח זכויותיו, שכן זו ההזדמנות היחידה הניתנת לו להוכיח טענותיו בעניין שברפואה. בפסק הדין ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2), 216 (1990) (להלן-הלכת שיק) נקבע, כי כיוון שהדרך היחידה העומדת בידי נפגע בתאונת דרכים להוכיח את טענותיו בענין שברפואה היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים, הרי שאין מקום לדחות בקשה כזו, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. ברע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' בן יאיר, פ"ד נד(2), 460 (2000) הוחלו העקרונות שנקבעו בהלכת שיק גם על בקשתו של נתבע למינוי מומחה רפואי כדי להוכיח טענה לפיה חלק מן המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נשוא התובענה. הלכת שיק התייחסה אמנם לדיותה של ראשית הראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי, ואולם רוח הדברים היא שלא להקשות על מינוי מומחה כאשר יש לבקשה יסוד בחומר הרפואי". 3. כן טוענת הנתבעת כי חוות דעת כמבוקש תבהיר את התמונה המלאה באשר למצבו הרפואי של המנוח ללא קשר לפגיעתו הנטענת בתאונה, ובפרט ביחס לקיצור בתוחלת חייו, שהינו מהותי ביותר לדיון בתובענה דנן שכל עניינה הוא פיצוי התובעים בגין נזקי המנוח, לרבות ההפסדים הנטענים "בשנים האבודות". טיעוני התובעים 4. התובעים מתנגדים לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה וטוענים כי נובע ממנה כי ייקבע שיעור נכותו של המנוח בטרם התאונה בעיקר על מנת לקבוע האם תוחלת חייו התקצרה עקב נכות זו. גם אם סבל המנוח מנכות כלשהי עובר לתאונה, הרי שכושר השתכרותו ייבדק על פי ראיות בפועל במומו (אם היה כזה), ומה הנפקא מינה מה שיעור נכותו הרפואית? לא כל ניתוח ראש ו/או תלונות על כאבים הינם סיבה למינוי מומחה, ובמיוחד שמהתיעוד הרפואי שצורף לבקשתה של הנתבעת, עולה כי המנוח חדל מתלונותיו בשנת 2006, כ-3 שנים עובר לתאונה. באף מן המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשתה של הנתבעת לא הראתה המבקשת שיש חשש לקיצור תוחלת חיים. בפסק הדין בפרשת עמר גבריאל אליו מפנה הנתבעת (ת.ד. מיום 5.11.03) היה מדובר באדם מכור לסמים לשעבר, שלטענתו לא השתמש בסמים במשך 17 שנים ובית המשפט סמך ידיו בעיקר על תיעוד רפואי מתקופה שלאחר התאונה. כב' השופטת ת' בזק-רפפורט, מציינת בהחלטתה: "בעניינינו סבורה אני כי התקיימה ראשית ראיה לצורך מינויו של המומחה הרפואי בתחום הטוקסיקולוגיה והכבד. כך, במספר מסמכים רפואיים שצרפה המבקשת משנת 2004 ו-2006 נרשם בין יתר אבחנותיו הרפואיות של המשיב, כי הוא מאובחן כDRUG ABUS-. כלומר, מומחים רפואיים העריכו כי מידת זיקתו של המשיב לסמים במועדים הנ"ל, מהווה חלק מאיבחונו הרפואי. בנוסף פרו' מאיר ליברגל, אשר מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה בתיק זה, התייחס בחוות דעתו מיום 18.12.10 ל"תוחלת חייו" של מפרק מלאכותי של המשיב ולחשש לזיהומים ממנו, ומציין כי "סיכון זה גבוה מאוד בחולה המכור לסמים (זריקות)". (שם, שם). הליכה בדרך אותה מציעה הנתבעת תביא דווקא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, שכן אימוץ של מבחני הפסיקה למינוי מומחה רפואי מטעם התובע יביא גם לאימוץ מבחן ה"רצף הטיפולי" לפיו אין למנות מומחה רפואי אם אין רצף טיפולי בתחום המבוקש. בענייננו, לדעת התובעים, לא קיים שמץ של תיעוד רפואי לעניין נכותו הנטענת של המנוח בתקופה של 3 שנים לאחר התאונה. לשיטת התובעים בעת התאונה היה המנוח בריא ברמ"ח איבריו וראיות אודות כושר השתכרותו ותפקודו יובאו לפני בית המשפט. דיון 5. מינוי מומחה רפואי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") נעשה על פי סעיף 6א לחוק, הקובע: "6א. מומחה רפואי (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה. (ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה : (1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית משפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן; (3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט." ואילו תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986 (להלן: "תקנות המומחים"), קובעת : "7. מינוי מומחה בידי בית המשפט (א) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בענין שטרם הוסכם עליו; החליט למנות מומחה או מומחים - תיערך ההחלטה לפי טופס 5." 6. ראשית ישקול בית המשפט, בטרם ימנה מומחה רפואי מטעמו על פי חוק הפיצויים, את קיומה של ראשית ראיה לנכות בתחום בו מבוקש מינוי המומחה. ברי כי התובע יבקש למנות מומחים רבים ככל הניתן על מנת לבסס שיעור נכות גבוה יותר. מנגד, יתנגדו הנתבעים לריבוי מינויים, במטרה להמעיט בקביעת נכויות אשר אינן מבוססות. ההלכה בדבר הצורך בראשית ראיה לפגיעה בתחום רפואי מסוים על מנת להביא למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבעה בפרשת שיק, רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון רונית, פ"ד מד(2), 216 (1990) מפי כב' השופט (כתוארו אז) ת' אור, ובבסיסה העיקרון שלא לסגור את דלתות בית המשפט בפני הניזוק מלהוכיח את נזקו: "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בענין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל ענין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.". (שם, 219). הלכה זאת הכתה שורש בדין הישראלי, ובית המשפט העליון (כב' השופט (כתוארו אז) ת' אור בהסכמת כב' השופטים (כתוארם אז) א' ברק וש' לוין) חזר על הדברים בפרשת קמחי (רע"א 863/93 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי רחמים, פ"ד מז(4) 815 (1993), כדלקמן: "על פי הלכת רע"א 1335/90 שיק נ' מטלון (פ"ד מד(2) 216), משהוברר שקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של אותה פגיעה או נכות לה טוען תובע, וכי זו נגרמה עקב תאונה לה אחראים הנתבעים, אין לדחות את בקשתו למינוי מומחה רפואי, דחיה שיש עמה סגירת הדלת בפניו להוכיח את הפגיעה והנכות להם הוא טוען, אשר בהתקיימם עומדת לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים". (שם, 818). גם כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בפרשת עלא רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין עלא, תק-על 2004(4), 2804), הדגיש הלכה זו ואת הגיונה, בקובעו: "ככלל, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים עת קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216), שכן אי מינוי המומחה הרפואי על-ידי בית המשפט, עשויה לחסום בפני המשיב את הדרך להוכיח את נכותו.". (שם, 2064). 7. הבקשה לפני הוגשה על ידי הנתבעת, לקביעת הנכות של המנוח ז"ל. הנתבעת צירפה לבקשתה את החומר הרפואי עליו היא סומכת את בקשתה. עיון ברישומים הרפואיים הללו מלמד על קיומה של ראשית ראיה. כך למשל ברישום מיום 10.6.02 בביקור רופא נאמר: "תלונות/סיבת הפניה יש shant עקב hydrocephalus נ+8. כאבים בטן תחתון כשעומד ויושב" כך ישנם ביקורים נוספים בשלהי שנת 2002. בביקור ביום 20.4.03 הייתה התלונה חום, כאבי ראש חולשה - שחש יום קודם. בביקור ביום 12.10.06 הוזכר ניתוח בו הושתל השנט, וניתוח ראש נוסף בשנת 2004 שנעשה באיכילוב, כשהתלונה הייתה על סחרחורת במשך החודש האחרון, כמעט כל יום, ללא כאבי ראש או בחילות. לאחר מספר חודשים נוספים בוצע MRI נוסף על מנת לשלול הידרוצפלוס חוזר. בתשובת הנתבעת צורפו רשומות רפואיות נוספות המלמדות על רצף טיפולי, וכן אישור המוסד לביטוח לאומי, ענף נכות כללית, לפיו שולמה למנוח קצבת נכות כללית, לאחר שלמנוח הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה ושתיים מאצבעותיו נקטעו (סה"כ נכותו לאחר הפעלת תקנה 15 עמד על 14.5%). קצרה היריעה לסקור את כל הרישומים, הן קודם לתאריכים הנ"ל והן לאחריהם, כדי להגיע למסקנה כי קיימת ראשית ראיה (כן ראו: רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בן יאיר, פ"ד נד(2), 460(2000); כן ראו: יוסף שפירא ודוד נהיר, שיקולים מינוי מומחה לבקשת נתבע במינוי מומחה מטעם בית משפט", רפואה ומשפט, גיליון 38 ע' 28). 8. משעברנו משוכה זו, הרי שיש לשקול האם יש מקום להעתר לבקשת נתבעת למנות מומחה מטעם בית המשפט, שעה שהתובע אינו מבקש זאת, כאשר מדובר למעשה בתביעת תלויים ויורשיו של אדם שנפטר בעקבות התאונה או לאחריה - טרם הגשת התביעה לפי חוק הפיצויים. בפרשת גבריאל עמר, הנ"ל, מציינת חברתי השופטת, תמר בזק-רפפורט, לענין בקשת נתבע, כדלקמן: "נתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי בהתקיים תנאי כפול: ראשית, שהמינוי לא בא אלא לצורך קבלת חוות דעת המתייחסת למצבו של הנפגע עצמו, ושנית, שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה (ראו: רע"א 4600/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' שמאי (פורסם במאגרים, 8.2.05)). בנסיבות המקרה דנא מבוקש מינוי של מומחה רפואי לצורך הערכת מצבו של הנפגע עצמו בתחום הטוקסיקולוגיה והכבד, שבו לא מונה מומחה אחר, לרבות הערכת תפקודו של המשיב ותוחלת חיו. על כן נקודת המוצא היא, כי ניתן להיעתר לבקשה למינוי מומחה, אם הוצגה ראשית ראייה לקיומה של נכות". (שם, שם). גם אם הייתי מקבל את טענת התובעים כי מטרתה העיקרית של הבקשה הינה לקבוע האם תוחלת חייו של המנוח התקצרה עקב נכות זו, לא הייתי דוחה הבקשה, שכן אינני מוצא סתירה בין עובדה זו לטענת התובעים לפיה כושר השתכרותו של המנוח ייבדק לאור הראיות בפועל במומו, שהרי שני פרמטרים אלה אינם בבחינת שני וקטורים הפועלים בכיוונים הפוכים המאיינים את עצמם. הטענה כי למחלות מהן סובל אדם או סבל המנוח שנפגע בתאונת דרכים, שכיחה בערכאות המבררות, ואכן נקבע כבר בפרשת בן יאיר כי: "השאלה אם היתה עשויה להיות השפעה למחלות מהן סבל המנוח, לפני התאונה, על תוחלת חייו ועל כושר השתכרותו מעלה נושא רפואי ומתייחס למצב בריאותו של נפגע בתאונה. כיוון שכך, ניתן להוכיחו במסגרת הדיונית הקבועה בסעיף 6א לחוק ובתקנות האמורות". (רע"א 8796/99, הפניקס נ' אור בן יאיר, (אתר נבו) (21.5.00) (כן ראו: ת.א. (חי') 5640-11-08 ויקטור גלרמן נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (אתר נבו) (17.6.10) כב' השופטת ע' חן-ברק); ת.א. (ת"א) 61422/07 עזבון ברננדו רוזנברג נ' הפניקס הישראלי בע"מ, (אתר נבו) (20.4.04) (כב' השופטת י' הניג)). אשר לתחום הספציפי בו מדובר להלן, דהיינו מינוי מומחה לנוירולוגיה (וטוקסיקולוגיה) לעניין בדיקת השאלה אם היותו תחת השפעת סמים משפיעה על תוחלת חייו ועל מצבו הרפואי והתפקודי, נמצא בפסק דינו של כב' השופט א' פורג בת.א (ת"א) 16148/06 אליעזר לאון נ' צחי שירי (אתר נבו) (12.7.11). שם היתה התייחסות של המומחה לשאלה הנדונה אף כאן, הגם שמדובר בפרשה הנ"ל בתובע חי. מכאן, אני מגיע למסקנה כי אכן ראוי להענות לבקשה על מנת לבחון אם אכן ישנה השפעה של מצבו הרפואי של המנוח על תוחלת חייו, שאלה שברפואה ואמורה לקבל תשובת מומחה. לפיכך, אני נעתר לבקשה. הצדדים יגיעו להסכמה בדבר מיהות המומחה או יגישו 3 שמות של מומחים מתוכם אבחר את המומחה, וזאת עד 15.8.11, שאם לא כן, אמנה מומחה כטוב בעיני. הנתבעת תישא בשכר טרחת המומחה. אין צו להוצאות. מומחהמומחה רפואימינוי מומחהרפואה