קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עוגמת נפש בתביעות קטנות:   1. האם זה מתפקידו של בית המשפט לתביעות קטנות לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת תביעה המתנהלת בפניו? לשאלה זו השיב בית משפט קמא בשלילה, במישור העקרוני.   2. מעשה שהיה כך היה. אוחדו ארבע תביעות קטנות. המשותף להן הנו מיהות הנתבעות, הן המשיבות בענייננו, וכן המסכת העובדתית. ארבעת המבקשים הזמינו חבילת תיור שכללה טיסה לסלוניקי, ארוח במלון וכרטיסים למשחק חצי הגמר של אליפות אירופה בכדורסל, בו השתתפה אלופת ישראל. כדברי בית המשפט: "בסופו של דבר... חלומם להשתתף במשחקי הגמר בסלוניקי התנפץ". עוד נקבע בפסק הדין: "אין ספק שלתובעים (המבקשים) נגרמה אכזבה קשה בגין תוכניותיהם שהתבדו ובמיוחד לנוכח העובדה שהתובעים עשו כל שסברו שניתן לעשות כדי להבטיח את השתתפותם במשחקים...".   על רקע האמור, הגישו המבקשים תביעה קטנה לפיצוי בסך של 16,500 ₪, כל אחד, בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו להם.   משיבה 2, שימשה כסוכנת וכמתווכת בין המבקשים לבין משיבה 1 (להלן: "המשיבה"), אשר היא למעשה מכרה את חבילת התיור. בית משפט קמא קבע כי משיבה 2 עשתה את כל המוטל עליה, ולכן החליט לדחות את התביעה נגדה. שונים פני המסקנה ביחס למשיבה לגביה בית המשפט קבע כי היא האחראית למחדל. נפסקו פיצויים בגין הוצאות בסך של 300 ₪ והוצאות אגרה.   קביעות אלו מעוגנות בעובדות המקרה ובניתוחן על ידי בית משפט קמא. לא התרשמתי כי יש מקום להעניק רשות ערעור בגין אלו. ואכן, חיציה של בקשה זו מכוונים כאמור לקביעה אחרת. נקבע כי אין ספק כי שלתובעים נגרמה אכזבה קשה בשל ביטול הנסיעה למשחקי הגמר שאליה התכוננו והתכוונו לנסוע וכפי שתיאר בפני נציגם של התובעים "היה זה חלום שהתנפץ". עם זאת, נמנע בית משפט קמא מלפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש מהטעם שהוא יושב בדין כבית משפט לתביעות קטנות.   3. לאחר עיון בתגובת הצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה רשות ערעור, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, זאת באשר לקביעת בית משפט קמא בעניין ראש הנזק של עוגמת הנפש. סוגייה זו עקרונית ובעלת חשיבות מעשית בתיקים שמתנהלים ויתנהלו בבית המשפט לתביעות קטנות.   בית משפט קמא נימק מסקנתו, לפיה נמנע מפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש, בלשון זו:   "...מדובר בתביעה בגין פיצויים על עוגמת נפש שנגרמה לתובעים וכידוע בית משפט זה איננו פוסק פיצויים בגין עוגמת נפש אלא אך ורק פיצוי עבור נזקים שנגרמו בפועל למי שנפגע על פי הוכחת נזקים שאותה יש להביא בפני בית המשפט. אכן מדובר בבית משפט שהוקם כדי להגן בין היתר על הצרכן נגד תאגידים גדולים וזו המשימה שעומדת בפני כל שופט שיושב בבית משפט לתביעות קטנות ואם אכן יתברר שנגרמו לצרכן במסגרת עיסקה כלשהי שביצע עם תאגיד או כל אירוע אחר, נזקים מוכחים ואם אכן מתברר לבית משפט זה שצרכנים מוטעים או מקופחים באופן כלשהו ע"י גורמים במסגרת העיסקה שבה התקשרו ולאחריה נותן בית המשפט סעד במקרה זה עפ"י הנסיבות שבפניו והראיות שהובאו בדיון.   פיצוי בגין עוגמת נפש הוא פיצוי שיש לקבוע עפ"י סולם כלשהו, שלבית משפט זה אין את הכלים לעשות זאת. אין אפשרות לקבוע שבתיק מסויים זכאי התובע לפיצוי בגובה הסמכות שבית שמפט זה מוסמך יפסוק ובתיק אחר הוא זכאי לפיצוי בגין סכום נמוך יותר".   4. דעתי שונה.   נדרשתי לסוגיה זו בעניין אחר בו קבעתי: "ניתן גם ניתן לחייב בגין עוגמת נפש בהליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות. נכון כי המדובר באומדנא, אך אין מניעה שבית משפט יערוך אומדנה בהליך של תביעה קטנה. סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת בסכום, אך הוראת סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון, אינה חורגת מסמכותו. אבהיר כי יתכן שבאופן מעשי קשה להוכיח תביעה בגין עוגמת נפש בבית משפט לתביעות קטנות. ברם, אין הדבר בלתי אפשרי. טול לדוגמא מקרה בו סוכן נסיעות מתרשל באופן הפוגע ביכולתו של לקוח להנות מחופשה שנתית. דוגמא נוספת- מקרה בו צלם, ששירותיו נשכרים לחתונה, מחליט ברגע האחרון לא להתייצב" (ברע 777/00, דודפור נ' חברת ש. רפפורט).   הרציונל שעמד ביסוד הקמת בית משפט לתביעות קטנות היה, בין היתר, להקל על היחיד. לכן, הוא ורק הוא רשאי להגיש תביעה קטנה. למשל, חברה אינה יכולה לצעוד במשעול דיוני זה (ראה סעיף 60א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1964- "שהגיש יחיד"). ההקלה על היחיד קיימת במובן זה שבית המשפט נעשה נגיש יותר עבורו. המרחק מצטמצם. נקבעו סדרי דין מיוחדים, המאפשרים להדיוט, שאינו מיוצג, לנהל תביעתו. ברור כי אדם המעוניין לתבוע סכום של 5,000 ₪, ולשם יהא חייב להיות בקיא ברזי הפרוצדורה, הצורך בפנייה לעורך דין הופך את ההליך ללא כדאיי מבחינה כלכלית. תוצאה זו פוגעת בצדק. בסופו של דבר, המחיר משולם על ידי כלל החברה, שכן לא פעם תיקון עוול בתביעה מסויימת בבית משפט לתביעות קטנות מכוח ההרתעה הכללי יש בו כדי להשליך על ציבור שלם למען יתקן דרכיו.   הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת בסכום התביעה (ראה סעיף 60 (א) (1) לחוק בתי המשפט). ברם, משנקבע הסכום, אין העדפה עקרונית לראש נזק אחד על ראש נזק אחר. כפי שניתן לתבוע בגין נזק ממוני כך ניתן לתבוע בגין נזק שאינו ממוני. ככלל, אין זה קל להוכיח נזק לא ממוני, וייתכן כי כלל זה נכון ביתר שאת בתביעות קטנות, בשל סוג הנושאים המגיעים לבית משפט מיוחד זה. עם זאת, הוצגו לעיל דוגמאות מתאימות לפיצוי נזק בגין עוגמת נפש. על בית משפט, לרבות בית משפט לתביעות קטנות, לשקול את העניין במשורה. אך מחובתו לשקול.   מעניינים דברי המבקשים בבקשתם זו: "אם היה בהמ"ש קמא בוחר להעניק פיצויים בשיעור נמוך אזי דיינו, שכן שיעורם של פיצויים הינו ענין המצוי בשיקול דעתו של בהמ"ש, אך לא כך היה, שכן בהמ"ש בחר שלא להכריע כלל בענין, בהמ"ש בחר שלא להפעיל כלל שיקול דעת והתבסס על קביעה שאין בידו להעניק פיצויים במקרה כאמור".   צודק בית משפט קמא כי מלאכת כימות ראש הנזק של עוגמת נפש אינה מלאכה קלה. עוד אוסיף כי, במובנים מסויימים, המלאכה קשה אף יותר בתביעות קטנות, שכן על בית המשפט לקבוע סטנדרט הולם בהליך בו קיימת גמישות בסדרי הדין ובדרכי ההוכחה, יחד עם השאיפה לתוצאה צודקת (ראה סעיף 62 לחוק בתי המשפט). ואולם, אין מנוס מכך שבית משפט קמא יפעיל את מיטב שיקול דעתו על פי הנסיבות של המקרה המונח לפניו.   5. הערעור מתקבל.   פסק דינו של בית משפט קמא בטל בעניין ראש הנזק של עוגמת נפש.   התיק יוחזר אל בית משפט קמא על מנת שישקול את שיעור עוגמת הנפש הראוי במקרה דנן. כן, רשאי הוא להזמין את הצדדים (המבקשים ומשיבה 1) לטעון בנדון ורשאי הוא לתת פסק דין על סמך החומר שהוגש לו בהליך קמא. בהתאם עליו לשקול אם ראוי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ובאיזה שיעור. כל סכום אשר יפסוק, יתווסף לסכום שנקבע בנושא הוצאות המבקשים, ובהתאם לכך ינתן פסק דין חדש אשר יקבע את הסכום אותו חייבת המשיבה למבקשים.   משיבה 1 תשא בהוצאות המבקשים בערעור זה בסך של 500 ₪ לכל אחד מהם.   כאמור, הבקשה כנגד משיבה 2 נדחית. אין צו להוצאות בעניינה. עוגמת נפש / נזק לא ממוניתביעות קטנות