מי אשם בפגיעה מאחור ? עיון בפסיקה מלמד, כי בתי המשפט נוהגים, ככלל, לראות בפוגע ברכב מאחור כמי שקמה לחובתו חזקת התרשלות (ר' למשל תק 2520/07 ישראל אריה נ' סלמן שרון רות, (ניתן ביום 16.3.08, פורסם במאגרים), פיסקה 1 לפרק הדיון). החזקה מבוססת על חובת הנהג לשמור מרחק. נהוג לראות חובה זו ככלולה בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 הקובעת כדלהלן: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". בהתאם לכך, מיוחסת למי שפגע ברכב מאחור נהיגה בחוסר זהירות, שכן, ההנחה היא כי מי ששומר מרחק וצופה תרחישים בלתי צפויים בכביש, יבלום בזמן ולא יפגע ברכב שלפניו. יש העושים שימוש בחזקה הקבועה בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (ר' תק (חי') 9252-09-09 רסלאן חלביה נ' אסתר טופול, (ניתן ביום 4.2.10, פורסם במאגרים) (להלן: "חלביה"). חזקה זו אינה חלה באופן אוטומטי, ועל המבקש לעשות בה שימוש להוכיח את התנאים להתקיימותה (רעא 9113/05 מדינת ישראל נ' יוסף אבו ג'ומעה, (ניתן ביום 8.12.07, פורסם במאגרים), פיסקה 8; ע"א 135/51 אברהם פלדמן נ' דוד שרייבר, פ"ד ז 553, הדן בסעיף 54 לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944). אם החזקה קמה, מועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבע להוכיח שלא התרשל (שם, שם). שאלת סוג החזקה החלה במקרה של פגיעת רכב מאחור דרושה הכרעה. על בית המשפט המסתמך על חזקה זו, כמו על כל חזקה, לציין באיזה סוג של חזקה מדובר ומה מקורה, שכן, לכך השלכות מעשיות על אחריות הצדדים - איזה נטל עובר לצד שלחובתו פועלת החזקה, האם התובע נדרש להוכיח תשתית כלשהי על מנת שתקום החזקה ועוד. תאונת דרכיםשאלות משפטיותתאונה מאחורנזק לרכב