קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין נזילת מים מהשכן למעלה: התובע מתגורר ברח' הנטקה 57 בחיפה. לנתבעים דירה בבניין זה ונמצאת מעל דירתו של התובע. עניינה של תביעה זו היא, נזקים שנגרמו לדירת התובע כתוצאה מנזילות מים מדירת הנתבעים. אירוע נזילה ראשון התרחש החל מיום 21.2.06 ונמשך מספר ימים. באותה תקופה, הנתבעים לא התגוררו בדירה ולטענת התובע התגוררה בדירה דיירת בשם בתיה שוורץ, והתובע הפנה תשומת ליבה לנזילה וביקש כי תדאג לתיקונה. הדבר לא נעשה, עד אשר הנזילה פסקה ביום 11.3.06. כל אותה תקופה נזלו מים למחסן דירתו של התובע וגרמו נזקים הן למחסן עצמו, לחפצים שהיו בו והן לחדר שירותי האורחים וסלון הדירה הצמודים למחסן. התובע מתאר בכתב התביעה המתוקן, כי נאלץ כל אותה תקופה לדאוג לפינוי המים בעצמו שהפך לקילוח מים בלתי פוסק, מה שגרם כמובן גם לעוגמת נפש רבה פרט לנזקים הפיזיים. על מנת לתקן את הנזקים, התובע ביקש הצעת מחיר וקיבל הצעת מחיר על-סך 6,100 ₪ בצירוף מע"מ. היות והנתבעים לא נענו לדרישות התובע, אשר הפנה אליהם בדואר רשום ואף הודבקו על דלת הדירה, הגיש התובע את התביעה בתאריך 30.5.06. לא חלף זמן רב מאז התיקונים והנזילה התחדשה ושוב נוצרה בעיית רטיבות קשה במחסן ובדירתו של התובע. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן לאור הנזקים הנוספים, הנתמכת על ידי חוות דעת של המהנדס גוכמן אליעזר, מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ והשמאי אלי סידאוי. בעוד שכתב התביעה המקורי עמד על סך 26,540 ₪, כתב התביעה המתוקן עמד על 100,000 ₪. הנתבעים טענו להגנתם, כי כיוון שאינם מתגוררים בדירה, לא יכלו לדעת על הנזילה ומי שהיה צריך להיות הנתבע זה השוכרת ולא הם, פרט לכך הגישו כתב הגנה ובו הכחשות גורפות לכל טענות התובע. ההליכים נמשכו מעבר לזמן הרצוי והראוי, בין השאר מחמת ניסיונות גישור בין הצדדים, ניסיונות אשר לא עלו יפה. לאור המחלוקות בין הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר המר, אשר הגיש חוות דעת. מר המר ביקר בדירה מספר שנים לאחר התיקונים וייבוש נזקי הרטיבות. גם חוות דעת זו לא סייעה לפשר בין הצדדים והיה צורך לשמוע ראיות. במסגרת ראיות התובע הוגש לבית המשפט תקליטור המתאר את הנזילה וכן תמונות. הצדדים העידו בעצמם וכן העיד השמאי מר סידאוי לעניין ירידת הערך הנטענת של הדירה. הצדדים הגישו סיכומים, ב"כ התובע טוען, כי יש לחייב את הנתבעים בפיצוי התובע מעבר למה שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט, מדובר בכשל מתמשך לאורך זמן, שבגינו חלחלו מים רבים לדירת התובע. הנתבעים התעלמו מפניות התובע אליהם הן באופן ישיר והן באופן עקיף, ויש לקבל את עדותו של התובע בעניין זה על פני עדותו המתחמקת של הנתבע מספר 1. הנזקים הישירים אשר נגרמו לתובע על-פי חוות דעת מומחה בית המשפט הם 8,586 ₪, אך בניגוד לדעת המומחה מטעם בית המשפט, יש צורך בפיקוח הנדסי לעבודות השיפוץ ויש להוסיף על כך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. לעניין הנזקים העקיפים, נגרמה לדירת התובע ירידת ערך בשיעור של 8,700 דולר נכון ליום 18.10.06 על פי חוות דעת השמאי, מר סידאוי, מטעם התובע. הנתבעים לא הביאו מומחה מטעמם לעניין ירידת הערך. חוות דעתו של מר סידאוי לא נסתרה, ועל כן יש לקבלה ולחייב את הנתבעים גם בגין ירידת הערך. לדעת ב"כ התובע, הנזק בגין עוגמת הנפש הוא רב, הן לכשעצמו והן בנסיבות העניין, כאשר הנתבעים לא פעלו לתיקון הנזילה והתעלמו מפניותיו החוזרות של התובע. פרט לרטיבות וללחות שגרמו לעוגמת נפש במשך חודשים רבים, הרי בדירה החל להתפשט ריח חריף של טחב, לתובע נגרמו נזקים ונאלץ לזרוק מהמחסן חפצים אישיים ומסמכים שניזוקו, ובמקום דירה יוקרתית אותה רכש התובע, נאלץ מספר חודשים לגור בדירה, כאשר היא סובלת מריחות טחב ותכולת המחסן מפוזרת בדירה. ב"כ התובע מעריך את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 40,000 ₪. סך הכל הפיצוי המגיע לתובע ובכלל זה שכר טרחת המומחים מטעמו, השתתפות בשכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט והאגרות הוא 114,125 ₪. סיכומי הנתבעים: יש לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע כי ליקויי הרטיבות בדירת התובע אינם קשורים לרטיבות במחסן, דהיינו בקירות הנמצאים בדירת התובע ממול הקירות הגובלים במחסן. המומחה קבע, כי בזמן ביקורו לא היה יותר ריח של עובש וטחב, והיות והנתבע החליף את כל הצינורות בדירתו, סביר להניח שמקור הנזילה כבר לא קיים. אין לקבל את הדרישה לתשלום פיצוי בגין פיקוח הנדסי, שכן מומחה בית המשפט קבע, כי הדבר אינו נדרש, מדובר בעבודות תיקון פשוטות. אין לקבל את הדרישה לירידת ערך, הנחותיו של מר סידאוי הן שגויות, חוות דעתו רצופה תמיהות וסימני שאלה, והיות והיא מבוססת על חוות הדעת של המהנדס גוכמן מטעם התובע, אשר ממילא הייתה מוגזמת ומנופחת, הרי אין לייחס לה כל משקל. אין לקבוע ירידת ערך אוטומטית כפי שסבור מר סידאוי, בדירה שיש בה ליקויי בנייה, הפסיקה אינה מקבלת זאת וב"כ הנתבעים מפנה למספר פסקי דין וביניהם דנ"א 7735/96 ותיק אזרחי 164/93 בית המשפט המחוזי בירושלים. לדעת ב"כ הנתבעים, לא הוכח כי לדירה תהיה ירידת ערך. עוד יש לציין, כי השמאי לא ביקר בדירה לאחר התיקונים, אלא רק לפניהם, הוא לא צילם תמונות, הוא לא בדק מחירי דירות באזור, לא הביא כל אסמכתאות, ועל כן כאשר מדובר בסדר גודל נזק של 6,000 ₪ בלבד, כאשר עיקר הרטיבות היתה במחסן ולא בדירה ואין מקור לנזילה יותר ואף לא ריח של עובש וטחב, הרי אין זה סביר שתיוותר ירידת ערך בדירה. ב"כ הנתבעים טוען, כי בית המשפט בוודאי יודע, כי אין כמעט דירה שאין או לא היו בה אי פעם ליקויי רטיבות במידה כזו או אחרת, ואין היגיון בכך שכל דירה שיש בה ליקויי רטיבות קלים תיגרם לה ירידת ערך. מומחה בית המשפט לא התייחס לנושא ירידת הערך של הדירה, וסביר להניח כי לו היה סובר כי נגרמה ירידת ערך, היה מציין זאת. ב"כ הנתבעים סבור, כי אין מקום לפסוק פיצוי בגלל עוגמת נפש, במיוחד כשקיים פער כל כך גדול בין הסכומים שנדרשו על-פי חוות דעת התובע לבין הסכום שמצא מומחה בית המשפט. הנתבעים דאגו מיד שנודע להם על הנזילה להזמין את חברת יורופ, שהיא החברה המתקנת מטעם חברת הביטוח, וזו דאגה לתקן את הפיצוץ בצינור, כפי שהעיד הנתבע. התובע עצמו העיד, כי הנזילה הראשונה פסקה והוא לא פנה אל הנתבע, וכי לא שלח לנתבע את הצעת המחיר עליה התבסס כתב התביעה המקורי, וכי גם בנזילה השנייה לא פנה אל הנתבע היות וכבר הגיש את כתב התביעה לבית- המשפט. הנתבע הציע לתובע לסייד את תקרת הסלון בדירתו, אך התובע לא נענה להצעה, דהיינו הנתבעים עשו כל מאמץ לפתור את בעיית הנזילה מדירתם ולתקן את הנזקים בדירת התובע, אך דווקא התובע הוא זה שנקט בחוסר שיתוף פעולה ורץ לבית המשפט כדי להגיש את התביעה, ועל כן לא מגיע לו פיצוי בגין עוגמת נפש. אי לכך, כל מה שיש לפצות את התובע הוא בסכום של 6,700 ₪ בצירוף מע"מ ולדחות את שאר דרישותיו. אין גם לפסוק לו כל הוצאות, היות ומיהר להגיש את תביעתו ולא איפשר להם לבצע את התיקונים בדירה קודם לכן. חוות דעת מומחה בית המשפט: המהנדס המר, המומחה מטעם בית המשפט, ביקר בדירה בתאריך 8.2.09. לפני הביקור, קיבל מהצדדים את כתבי בית הדין וחוות הדעת מטעמם וכן פרוטוקול הדיון מבית המשפט מיום 24.3.08. למר המר הוסבר, כי הנזילה למחסן של התובע נבעה מכשל בצנרת האינסטלציה שחיברה את כיור המטבח הנמצא במפלס העליון בדירת הנתבעים עם צנרת האינסטלציה של השירותים הנמצאים במפלס התחתון. מר המר כתב בחוות דעתו, כי לאור העובדה שמר שטיינמן החליף את כל הצנרת בדירתו במסגרת שיפוץ כללי שהתרחש בזמן שמר המר ביקר בדירה, סביר להניח כי מקור הנזילה לא קיים יותר. מר המר מצא סימני רטיבות באזור חדר המדרגות והשירותים בדירתו של התובע. מר המר מצא, שאכן בחלקם הם שייכים למקור הנזילה מדירת הנתבעים, וכי בחלקם הרטיבות פוחתת. לגבי כתמים אחרים מצא, שאין לנתבעים אחריות לגביהם. כתמי הרטיבות הקשורים לנזילה מדירת הנתבעים נמצאו בחדר המדרגות הגובל במחסן ובחדר השירותים בקיר הגובל במחסן. לעניין המחסן עצמו קבע מר המר, כי הנזילה הייתה חמורה ביותר, וככל הנראה גם רצפת המחסן ספגה כמות גדולה של מים. עם זאת, בעת ביקורו מצא, כי כבר לא היה ריח של עובש וטחב במחסן וזאת כנראה לאחר שהתובע, בהמלצת המומחים מטעמו, דאג לקילוף הטיח מתקרת המחסן ובחלק שקולף נראים מספר מוטות ברזל חלולים. מר המר מצא, כי יש לטייח את תקרת המחסן, לפרק את הריצוף, להוציא את החול הרטוב ולבצע ריצוף מחדש. יש כמובן לפנות את כל המדפים, ציוד ובוילר הנמצאים במחסן, יש לצבוע את המחסן כולל צביעת קיר חדר המדרגות, תיקוני טיח, והיות ובבואו מצא דלת חדשה, סביר להניח, כי אומנם היה צורך להחליף את הדלת והמשקוף הרטובים ולפצות את התובע בעלותם. לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שלפניי, הנני קובעת כי הפיצוי אותו יש לשלם לתובע בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו מאירוע מתמשך של נזילת מים מדירת הנתבעים אל המחסן הצמוד לדירתו במשך מספר חודשים הוא כדלקמן: א. בגין תיקון הנזקים על פי חוות דעתו של מר המר, סך של 7,738.50 ₪ - סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.3.09 ועד ליום התשלום בפועל. ב. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪. ג. החזר הוצאות כדלקמן: החזר אגרה. שכ"ט מהנדס מטעמו של התובע. השתתפות בשכ"ט של מר המר. תשלום עבור ביצוע מסירות התובע לנתבעים. לא מצאתי לנכון לקבוע פיצוי בגין ירידת ערך הדירה כנדרש, ובמיוחד בהתחשב בכך שחוות הדעת של סידאוי ניתנה לפני שראה את התיקונים בדירה. כמו כן, אין מדובר בנזקים בלתי הפיכים, כל הנזקים הם ברי תיקון ואין סיבה לירידת ערך הדירה. נכון שקיים האלמנט הפסיכולוגי, אולי, ועניין זה יבוא לידי ביטוי בפיצוי בגין עוגמת הנפש. להלן הנימוקים: א. מר המר קבע את עלות התיקונים, ואני מקבלת את דעתו, כי אין צורך בפיקוח הנדסי על עבודות אלו, אשר הם עבודות שאינן מסובכות. אין למעשה מחלוקת של ממש על קביעותיו של מומחה בית המשפט, ובהעדר נימוקים מיוחדים, הרי בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של המומחה מטעמו. ב. מגיע לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש, אשר נגרמה לו וממשיכה להיגרם לו למעשה עד היום, או לפחות עד היום בו היה מר המר בדירה ובמחסן שעדיין לא תוקן. גם אני צפיתי בסרטים והתובע דייק בתיאורו את רמת נזילת המים, הדליים אשר נאלץ למלא על מנת להוציא את המים, ובעיקר אני מקבלת את גרסתו על חוסר האונים אשר חש כאשר לא היה לו אל מי לפנות. כל התיאורים של הנתבעים במתן תצהיר עדות ראשית לא בא זכרם בכתב ההגנה ולו במילה. הנתבעים הטילו את האשמה על השוכרת ותו לא. יש לשים דגש מיוחד בנושא עוגמת הנפש כאשר התברר, כי אירוע הנזילה התחדש ולמעשה נמשך על פני קרוב לשנה. בפסק הדין ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' ויקטור נחמיאס ואח', פ"ד מו(2) 60, עמ' 65 נפסק, כי נזקי הרטיבות הם מהנזקים הקשים הממרים את חיי האנשים וגורמים לעוגמת נפש רבה. חדר המדרגות נמצא בתוך הדירה עצמה ולא מחוצה לה, ולכן אין מדובר רק ברטיבות במחסן, ואם בשנת 2009 עדיין נראו סימני רטיבות, כפי שמצא המומחה, בוודאי שמדובר בעוגמת נפש מתמשכת גם אם ריח של טחב כבר לא קיים. עם זאת, הסכום הנדרש הוא מוגזם ובנוסף נתתי דעתי לכך, כי אומנם גם לאחר שהתובע מצא את הנתבעים וידע מי הם, העדיף שלא לשתף איתם פעולה בניסיון לתיקון, אלא המשיך באופן דווקני את הטיפול המשפטי. אומנם, העניין אולי מונח לפתחם של עורכי דינו של התובע, שכן הוא אמר כי אם יורו לו להכניס את הנתבע לדירה הוא ייעשה כן, אך במבחן התוצאה לא היה שיתוף פעולה למרות שהנתבעים הביעו נכונות לכך. במאזן השיקולים לקחתי בחשבון גם את התכחשותם של הנתבעים והסכמתם לסייד את התקרה בלבד בשעה שמדובר היה אומנם בנזילה רצינית, אפילו הנתבע בעצמו תיאר שכשהרימו את המרצפות אצלו בסלון הייתה מזרקה של מים. נתתי דעתי על סכומי פיצויים בגין עוגמת נפש הנקבעים בתיקים העוסקים בליקויי בנייה ונכון בעיני בנסיבות תיק זה לקבוע פיצוי בסך 10,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. סיכומו של דבר הנתבעים ישלמו לתובע בגין תיקון הנזקים על-פי חוות דעתו של מר המר, סך של 7,738.50 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/3/2009 ועד ליום התשלום בפועל. הנתבעים ישלמו לתובע בגין עוגמת נפש סך של 10,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. התובע זכאי להחזר הוצאות עבור שכ"ט המומחה מטעמו, דהיינו מר גוכמן, על-סך 1,386 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 13/10/2006 ועד לתשלום בפועל. היות ולא קבעתי פיצוי בגין ירידת ערך הדירה, אין מקום להשבת שכ"ט של מר סידאוי. אני מחייבת בהחזר שכ"ט של מר המר, על סך 2,500. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/6/2009 ועד ליום התשלום בפועל. אני מחייבת בגין דמי המסירה של פניות התובע לנתבעים בסך של 140 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/3/2006 ועד ליום התשלום בפועל. אני מחייבת את הנתבעים בהחזרת האגרה ששולמה באופן יחסי לסכום שנקבע. נזקי מיםנזילהמים