ביטול פסק דין חלוט ע''י מי שאינו צד להליך

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין חלוט ע''י מי שאינו צד להליך: 1. התובע הגיש תובענה זו כנגד הנתבעת אלמנתו של המנוח אשר, על פי הנטען בכתב התביעה, החזיק בדירה מסויימת בבאב אלחדיד, בעיר העתיקה בירושלים כשוכר בשנות ה50-' וה60-', ולאחר מכן החזיר הדירה פנויה מכל אדם וחפץ לבעלי הדירה, הם התובעים. 2. עוד טוען התובע בכתב תביעתו, כי ביום 14/01/96 פנתה הנתבעת לבית משפט השלום בירושלים בתביעת פינוי נגד ה"ה מונד'ר אלשהאבי ותייסיר אלשהאבי, כי הם פלשו לאותה דירה, ועל כן הם נתבעים לפנותה. התביעה הוגשה בת.א. 1657/96. ביום 10/03/96 ניתן פסק דין באותה תביעה (להלן: התביעה הראשונה), שחייב את הנתבעים לפנותה ולמסור החזקה בה לידי התובעת דהתם (היא הנתבעת שבפני). 3. מבקש עכשיו התובע בתביעה הנוכחית שבתיק זה לבטל את אותו פסק הדין, שניתן בתביעה הראשונה. 4. במהלך ישיבת קדם משפט בפני ביום 24/11/98, טען ב"כ הנתבעת כי אין יריבות בינה לבין התובע, התובע לא היה צד כלל ועיקר לתביעה הראשונה, וממילא אין לו זכות לבקש את ביטול פסק הדין ההוא, שהוא לא היה צד לו, ועל כן הוא מבקש לדחות או למחוק את התביעה על הסף. ב"כ התובע מתנגד לבקשה זו. הוא טוען, בין היתר, כי פסק הדין בתביעה הראשונה ניתן שלא כדין, מן הנימוקים שפירט בכתב התביעה, וכשם שמרשו רשאי היה, כמו כל אדם אחר, לבקש להצטרף כצד לתביעה הראשונה, אף שבפועל לא עשה כן, ואילו היה עושה כך אפשר שביהמ"ש היה נעתר לבקשתו ואז היה הופך להיות צד שם, הרי עכשיו אין לפסול תביעתו כנגד הנתבעת אך ורק מאחר שהוא לא היה צד להתדיינות שאת פסק הדין שבא בעקבותיה מבקשים עכשיו לבטל. 5. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות, נחה דעתי כי בקשת ב"כ הנתבעת בדין יסודה. תקנה 100 לתקנות סד"א תשמ"ד1984- קובעת, בין היתר, כי רשאי ביהמ"ש, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב-תביעה אם אין הכתב מראה עילת-תביעה או אם נראה לביהמ"ש, מתוך הכתב, שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית. תקנה 101 לתקנות הנ"ל קובעת, בין היתר, כי רשאי ביהמ"ש, בכל עת, לדחות תובענה מאחד הנימוקים של: (1) מעשה בית-דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר, שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. 6. אין מחלוקת על כך, כי התובע שבפנינו לא היה צד להתדיינות שבין הנתבעת לבין האנשים אחרים, אשר שמותיהם מונד'ר אלשהאבי ותייסיר אלשהאבי, בתביעה הראשונה, ואשר בסופה ניתן, לדברי ב"כ התובע שבפני, פסק דין פינוי בהעדר התייצבות. כשם שאין מחלוקת על כך, שבתביעה שבפנינו עתה מבקש התובע לבטל את פסה"ד שניתן בתיק ההוא שהכריע, כאמור, בסכסוך שהיה בין אנשים אחרים. יתרה מזו, אין גם מחלוקת על האמור בסעיף 5 לכתב ההגנה כאן, כי הוגשה בשעתו בקשה לבטל את פסה"ד שבתביעה הראשונה, אולם אותה בקשה נדחתה. על פני הדברים ברור, כי התובע דהכא הינו צד זר לחלוטין לתובענה שבתביעה הראשונה. אם כן מהיכן צומחת לו זכות לתבוע עכשיו את ביטול פסה"ד שניתן בתביעה הראשונה? 7. טוען ב"כ התובע טענה, שלכאורה נראית כטענה חריפה. לדבריו, אילו היה מבקש בשעתו, בעוד שהיה תלוי ועומד ההליך שבתביעה הראשונה, להצטרף כצד לאותו הליך, היה, עקרונית, בסמכותו של ביהמ"ש לאפשר לו להצטרף כצד להליך. ולפיכך, אף על פי שלא ביקש אז להצטרף, הרי מבקש הוא עכשיו להפוך לצד במסגרת בקשה לביטול אותו פס"ד. התשובה לטענה זו היא, כי כאן אין מדובר בהיפוטזות. התביעה הראשונה יש לראותה כהליך שהיו בו שלבים מסויימים, הוא לא רק התחיל אלא גם הסתיים ונסגר. כך שכיום כבר לא עומדת לו לתובע האפשרות התיאורטית שיכלה להיות לו אולי בעת שאותה תביעה עוד היתה תלויה ועומדת. פסה"ד שניתן באותה תביעה הוא פס"ד חלוט. אל לנו לשכוח, כי התובע שבפנינו איננו חולק על כך כי הוא לא היה צד לאותה תביעה ולאותו פס"ד. 8. מכאן, שיש יסוד איתן לטענתו של ב"כ הנתבעת, שדין התביעה הזו להיות מסולקת על הסף, בין על ידי דחיה מן הטעם של העדר יריבות מכח תקנה 101(3) לתקנות סד"א, ובין על ידי מחיקה מן הטעם של העדר עילה, והיותה טרדנית, מכח תקנה 100(1)(2) לתקנות האמורות. בסוגיה זו אני מפנה לספרו של ד"ר י. זוסמן "על סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (בעריכת ד"ר ש. לוין), סעיפים 307-312 (לענין מחיקה), וסעיפים 329-339 (לענין דחיה על הסף). עוד ראה ע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק והשקעות בע"מ נ' ר.י.מ.א. להשקעות ובנין בע"מ, פ"ד מג(2) 347, שם נזכר מקרה של דחיה על הסף מחמת העדר יריבות. אני מפנה גם לפסיקה מורחבת יותר ע"א 280/84 אברהם עפרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ'(3) 358, וכן ע"א 427/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' מאיר מרחב ואח', פ"ד מו'(4) 84. 9. א. הנה כי כן, אין החוק מאפשר לתובע דנן לילך בדרך של קפנדריה, ולתבוע ביטול פס"ד חלוט בסכסוך שנדון בשעתו בין צדדים אחרים לגמרי, בהליך שהוא היה זר לו. אין לתובע זכות והחוק והתקנות לא נותנים אפשרות דיונית, וגם מהותית, "לפרוץ" לתוך סכסוך לא לו, לאחר שניתן כבר פס"ד חלוט באותו סכסוך, ועל אחת כמה וכמה שלא אם כבר נעשה פעם נסיון לבטל את אותו פס"ד בדרך המקובלת, נסיון אשר כשל. ב. התביעה שבפני לוקה בהעדר יריבות, בהעדר עילה והיא קנטרנית. ג. אשר על כן, הנני נעתר לבקשת ב"כ הנתבעת ודוחה התביעה על הסף, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח ועל זה מע"מ עם הצמדה וריבית על אלה עד התשלום בפועל. ביטול פסק דיןפסק דין חלוט