ההלכה בנושא "בקשה לפטור מאגרה"

בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "...נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט - יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה". (עניין מונדז לעיל, פסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך - מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.1.2007 ). בעניין זה ראוי להדגיש כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות". (שם). נוסף על עניין העדר יכולת כלכלית, על ההליך לגלות עילה. תכליתה של דרישה זו, מלמדת כי התקנות ביקשו למנוע, ככל שניתן, מצב בו אי תשלום האגרה, בשל חוסר יכולת כלכלית, יהווה צינור דרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי סרק שאין בהם ממש, תוך בזבוז משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים שלא לצורך. מכאן, הפרשנות הראויה של המונח "מגלה עילה" שבתקנה 14 (ג) לתקנות האגרות, עניינה שעל בית המשפט לבחון אם אין מדובר בהליך שאין לו תכלית, בהיותו נעדר יסוד עובדתי ומשפטי (רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא, 21.8.2007, בש"א 162/88 עדה ברגר נ' דוד אלדור, טרם פורסם, בש"א 332/89 אשר גרוגר נ' נחמיה גוטמן, טרם פורסם). יחד עם זאת, אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת ומדוקדקת באשר לסיכויי המבקש לזכות בתביעה. אכן נכון, מדובר בנטל שהינו קל מהנטל המוטל על המבקש פטור מערבון (עניין וורנר לעיל). אם כן, יש לבחון את עילת התביעה על פני כתב התביעה, בלבד ומקום בו נמצא, כי אין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש, ניתן יהיה לקבוע כי ההליך מגלה עילה. נדמה כי פירוש מצמצם של התיבה "מגלה עילה" מחייב כי די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית, לצד חוסר היכולת הכלכלית, כדי ליתן פטור מאגרה. יחד עם זאת, יש לזכור, כי בשורה של החלטות נקבע, כי מקום בו נמצא כי סיכויי ההליך "קלושים", לא יינתן פטור מאגרה (רע"א 6023/99 דרור רות נ' אביבה רישפון, טרם פורסם). כך גם במקום בו ההליך מנוסח בלשון בלתי בהירה וברורה, כך שלא ניתן להבין את הסעדים המבוקשים (בשג"צ 4388/94 שאול בר נוי נ' משטרת ישראל, טרם פורסם) וכך גם במקרים אחרים (לסקירת המקרים השונים, שבעניינם נקבע כי אלה אינם מגלים עילה, ראה ע"א 8974/04, לעיל). אגרהפטור מאגרה