החזרת מורה שפוטר לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת מורה שפוטר לעבודה: 1. בפנינו בקשה לצו מניעה זמני כנגד החלטת המשיב על פיטורי המבקש שנכנסו לתוקף ביום 31.8.10, אשר נמסרה לו ביום 31.5.10. הבקשה הוגשה לבית הדין ביום 30.8.10. 2. המבקש מורה מזה כ-20 שנים ומועסק על ידי משרד החינוך - המשיב - 14 שנים, בהן עבד בבתי ספר שונים. מזה כ-7 שנים לימד המבקש בבית ספר "שבט סופר" בחצור הגלילית, השייך לחינוך ממלכתי דתי. הכשרתו של המבקש הינה במקצועות תנ"ך ותושב"ע. המבקש מועסק במשרה מלאה, כאשר במהלך שנת הלימודים תשס"ט הוא לימד 17 ש"ש בכיתת עולים - כיתת קלט, ובשנת הלימודים תש"ע הוא לימוד 12 ש"ש בכיתת עולים - כיתת קלט, זאת בנוסף להוראה במקצוע הכשרתו. 3. המבקש טען בבקשתו כי הוא הועבר לכיתת עולים בניגוד לרצונו, כאשר הוא נעדר הכשרה להוראה עברית כשפה שנייה. ביום 2.6.2009, י' סיון תשס"ט, צפה בשיעור של המבקש בכיתת קלט המפקח מר מיכאל בונן (להלן:"מר בונן"), אשר הגיש סיכום לפיו "לא יהיה מנוס מפתיחת תהליך של פיטורין" למבקש. בעקבות זאת, החל הליך של פיטורי המבקש, אשר בסופו הוא הוזמן לישיבת שימוע בפני מנהלת המחוז - ד"ר אורנה שמחון, הוא זומן לישיבה של ועדה פריטטית מיום 25.5.10 וקיבל הודעת פיטורים מיום 31.5.10, החלטה שכנגדה הוא הגיש ערעור לשר, בו טרם הוחלט עד להגשת הבקשה לבית הדין. כן, התכנסה ועדה פריטטית עליונה אשר דנה ב-22.8.10 וב-25.8.10. לדברי המבקש, כאשר כשלו כל המאמצים להביא לביטול הפיטורין, לא נותרה בידו כל ברירה אלא לפנות לבית הדין. המבקש טען לפגמים מהותיים ופורמאליים בהליך הפיטורים, כאשר הוא שובץ למסגרת הוראה ללא כל הכשרה מתאימה וללא ליווי והדרכה, תוך חוסר אחריות של המנהל והפיקוח כלפי התלמידים וכלפיו. כן טען המבקש, כי היו מספר רב של פגמים בהליך, אשר היה צריך להתנהל בהתאם לחוזר מנכ"ל - יישום הסכם רפורמה "אופק חדש". בשל הפגמים הרבים הנטענים וכן, לאור מאזן הנוחות והנזק הבלתי הפיך אשר ייגרם למבקש עם פיטוריו, מבוקש להורות על החזרתו לעבודה, הן בהליך הזמני הן בהליך העיקרי. 4. המשיב הגיש תשובה לבקשה, בה פורטו ההליכים שנערכו במסגרת הליך הפיטורים של המבקש, אשר לדברי המשיב נעשו בהתאם לנוהל. לגרסת המשיב, הפגמים הנטענים בבקשה, אשר בחלקם הוכחשו, הינם לכל היותר פגמים טכניים אשר אינם יורדים לשורשו של העניין. לגרסת המשיב, הלכה למעשה, המבקש כשל בתפקידו, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים להביא לשיפור בתפקידו, לרבות שיבוצו בכיתת עולים והכשרתו בהתאם, ניסיונות שהעלו חרס. המשיב טען כי דין הבקשה להידחות בשל מעשה עשוי ובשל זהות בין הסעד הזמני לבין ההליך העיקרי. כמו-כן טען המשיב כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה לקבלת הסעד המבוקש וכי מאזן הנוחות נוטה במפורש לטובת המשיב. תוך התייחסות לטענות המבקש, טען המשיב כי המבקש שובץ בכיתת עולים כניסיון נוסף על מנת לאפשר לו לשפר את תיפקודו לאחר שבמהלך השנים שובץ בכיתות שונות ללא הצלחה ולאחר שהתקבלו תלונות רבות על תיפקודו. טענת המבקש לפיה נדרשת הכשרה ספציפית כדי ללמד בכיתת עולים משוללת יסוד כאשר בנוסף, ניתנה למבקש הדרכה להוראת תלמידי עולים על ידי מדריכת בית ספרית לקליטת עליה. כן, חובה היה על המבקש להתריע ולבקש כל עזרה שנחוצה לו לביצוע תפקידו ולא לטעון כן לאחר שהליך הפיטורים החל. באשר להליך עצמו, הבהיר המשיב, כי כבר בשנת תשס"ט התריע מנהל בית הספר בפני המבקש כי אם לא יהיה שיפור בתפקודו, לא יהיה מנוס מלנקוט כנגדו בהליך פיטורים. 5. הליכים שהתקיימו בבקשה: ביום 5.9.10 התקיים הדיון הראשון בבקשה, בנוכחות הצדדים. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הוחלט בתום הדיון, כי עדיין נותרו שאלות אשר תשובתן יכולה להשפיע על גורל הבקשה ולכן, סברנו כי יש להורות על התייצבותה של הסתדרות המורים להליך. כך, נקבע דיון נוסף ליום 12.9.10, שבו הופיע מר יעקב סבן - יו"ר האגף המקצועי ויו"ר סניף חיפה של הסתדרות המורים (להלן:"מר סבן"). מר סבן השתתף בדיון בפני הוועדה הפריטטית הראשונה, בה לא התקבלה החלטה בהסכמה, בשל התנגדות של הסתדרות המורים לפיטורי המבקש. כן הובהר, כי בוועדה הפריטטית העליונה הופיע בשם הסתדרות המורים מר גד דיעי - מ"מ המזכ"ל ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי של הסתדרות המורים. גם באותה ועדה פריטטית התנגדה הסתדרות המורים לפיטורי המבקש. לאחר שהניסיון להגיע להסכמות מהותיות או דיוניות בין הצדדים לא עלה יפה, נשמעו חקירות של המבקש, מר בונן ומר סבן. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב מטעם ב"כ הצדדים והבקשה הועברה להכרעה. 6. עובדות המקרה, כפי שעלו בשלב זה של הדיון: עלינו לציין כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים אינה באשר להליכים הקשורים להפסקת עבודתו של המבקש, אלא המחלוקת היא משפטית בעיקרה - האם היו בהליך הפיטורים פגמים שמצדיקים את ביטולם ואת השבתו של המבקש לעבודה. א. המבקש שהינו מורה למקצועות תנ"ך ותושב"ע שובץ בשנת הלימודים תשס"ט בכיתת קלט של ילדים עולים. המבקש טוען כי הוא לא קיבל הכשרה מתאימה להוראה באותה כיתה, אך כפי שעולה מעדותו בדיון הוא לא הביע כל הסתייגות ולא ביקש העברה לכיתה אחרת (ראו ע' 11 לפרוטוקול הדיון). ב. ב-2.6.09, סוף שנת הלימודים התשס"ט, הוגש דו"ח צפייה בשיעור של המפקח מר בונן עם הערות באשר למהלך השיעור, כאשר בנוסף התנהלה שיחה עם המבקש לפיה אם לא יהיו שינויים "לא יהיה מנוס מפתיחת תהליך של פיטורים". ביום 26.7.09 הגיש המבקש למר גלעדי - מנהל בית ספר, מכתב המלצות ומסקנות. ג. ביום 3.1.10 התקיימה פגישה משולשת בין המבקש, מר בועז גלעדי - מנהל ביה"ס, ומר יעקב סבן - נציג הסתדרות המורים, אשר במהלכה הודיעו למבקש על פתיחת הליך הפיטורים והנסיבות שהובילו לכך ולמבקש נשלח מכתב מיום 4.3.10 המעיד על תוכן הפגישה. ד. ביום 14.2.10 ביקר מנהל ביה"ס - מר גלעדי, בשיעורו של המבקש. ביקור זה סוכם בחוות דעת מפורטת. ה. ביום 7.3.10 נערך ביקור בשיעורו של המבקש על ידי מפקח ביה"ס - מר בונן. דו"ח בדבר הביקור נשלח למר נוימן ביום 11.3.10. ו': ביום 17.3.10 קיים המפקח - מר בונן ביקור נוסף בשיעור של המבקש. דו"ח הביקור נשלח למר נוימן ביום 18.4.10. ז': בשל חופשת הפסח נדחה ביקורו של מפקח המשנה - מר גבי אמסלם ליום 9.5.10. דו"ח בדבר הביקור נשלח למבקש ביום 13.5.10. ח': ביקור נוסף ע"י מפקח המשנה - מר אמסלם התקיים ביום 17.5.10. ט': ביום 17.5.10 התקיים דיון במועצת המפקחים במחוז, אשר בסופו הומלץ על פיטוריו של המבקש. י': ביום 24.5.10 נערך שימוע למבקש בפני מנהלת המחוז - ד"ר אורנה שמחון. י"א: ביום 25.5.10 התכנסה ועדה פריטטית, אשר בה המליץ המשיב לפטר את המבקש מטעמים פדגוגיים. עמדת הסתדרות המורים הייתה כי היא מתנגדת לפיטורים מאחר ודו"חות הפיקוח מתייחסים לכיתות שהמבקש לא הוסמך להן ושעבורן לא קיבל הדרכה, לכן, התבקש כינוס של ועדה עליונה. י"ב: ביום 30.5.10 נשלח למבקש מכתב פיטורין על ידי ד"ר שמשון שושני. י"ג: ביום 22.8.10 התקיים דיון בעניין פיטוריו של המבקש בפני הוועדה הפריטטית העליונה, ובהמשך התקיים דיון נוסף ביום 25.8.10, אשר בסופו החליט המשיב "באופן ברור וללא כל התלבטות בדבר הצורך בפיטוריו". י"ד. עד למועד הדיון לא התקבלה החלטה על ידי השר באשר לערעור שהוגש מטעם המבקש. לתשובה לבקשה צורפה "טיוטת החלטה" - הדוחה את הערעור, כאשר בדיון התברר כי זו טיוטה לא חתומה ולכן, לא מן הדין להתייחס אליה. ט"ו. כפי שעולה מאמירתו של מר סבן בדיון, עמדת הסתדרות המורים בוועדה הפריטטית העליונה הייתה התנגדות לפיטורי המבקש. עמדת המשיב, כפי שעולה מן המכתב ששוגר אל מר גד דיעי על ידי מר ציון שבת - מנהל אגף בכיר לכא"ב, בכל הנוגע למבקש, הינה כי "הבקשה לפיטוריו הינה נכונה, מקצועית וצודקת". 7. המסגרת הנורמטיבית: הוראות באשר להפסקת עבודה של עובדי הוראה נקבעו ב"הסכם הרפורמה "אופק חדש" - גמישות בהעסקת מורים ומנהלים, שינוי והרחבה של סמכויות המנהלים" (להלן:"ההוראות"), אשר אימץ חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין. אנו רואים לנכון לצטט את ההוראות הרלוונטיות, על מנת שנוכל לבחון האם הן מצאו יישום בעניינו של המבקש: "תהליך הסיום של עבודתם של מורים קבועים בעלי השכלה פדגוגית מלאה מסיבות פדגוגיות 2.3.1     תהליך סיום עבודה של מורה קבוע בעל השכלה פדגוגית מלאה המועסק בשירות המדינה כמורה עד 15 שנים (כולל) מנהל בית הספר הוא שייזום את תהליך הפסקת עבודתו של מורה כאמור מסיבות פדגוגיות, בתיאום עם הפיקוח על בית הספר. ראה מנהל בית הספר צורך להביא לפתיחת תהליך להפסקת שירותו של מורה כאמור אשר קיבל התראה קודמת ממנהל בית הספר או מהמפקח לפחות בשנת הלימודים הקודמת על ליקויים פדגוגיים, ייפתח התהליך כדלהלן: שלב א'    מנהל בית הספר יזמן לפגישה מורה כאמור ואת יושב ראש הסניף של הסתדרות המורים או מי מטעמו (להלן "יו"ר הסניף") ויודיע על פתיחת התהליך ועל הנסיבות שהובילו לכך. כמו כן הוא ידווח על כך למפקח על בית הספר. יו"ר הסניף אינו חייב להופיע לפגישה זו, והפגישה בין המנהל למורה תתקיים גם בהיעדרו. סיכום הפגישה יישלח ליו"ר הסניף. שלב ב' תוך שבועיים מהפגישה שהוזכרה בשלב א' ישלח מנהל בית הספר מכתב אל המורה ובו הודעה על המשך התהליך (אם הוא יחליט לקיימו). העתק של המכתב יישלח למפקח על בית הספר וליו"ר הסניף.               שלב ג' תוך שבועיים מיום הביצוע של שלב ב' יבקר המנהל בשיעור של המורה. ביקור זה יסוכם בחוות דעת מפורטת, והעתק שלה יישלח למורה, למפקח על בית הספר וליו"ר הסניף.              שלב ד' בתוך חודש מביצוע שלב ג' יקיים המפקח הישיר על בית הספר ביקור בשיעור של המורה. מועד הביקור יתואם עם מנהל בית הספר. דוח על הביקור יועבר למורה ולמנהל בית הספר תוך שבועיים.                שלב ה' בתוך 3 שבועות מביקורו הראשון של המפקח יתקיים ביקור נוסף. מועדו יתואם עם מנהל בית הספר. ביקוריו של המפקח יסוכמו בחוות דעת מפורטת שתועבר למורה, למנהל בית הספר, לגף כוח-אדם בהוראה במחוז וליו"ר הסניף.               שלב ו' 3 שבועות לאחר ביקורו השני של המפקח הכולל יתקיים ביקור של מפקח משנה (ממחוז אחר). כמו כן יבקר מפקח המשנה ביקור שני חודש לאחר ביקורו הראשון. ביקוריו של מפקח המשנה יסוכמו בחוות דעת מפורטת שתועבר למורה, למפקח הכולל, לגף כוח-אדם בהוראה במחוז ולמנהל בית הספר.                שלב ז' כל הדיווחים והחומרים יועברו למנהל המחוז לצורך דיון במועצת המפקחים במחוז. החליטה מועצת המפקחים על המשך התהליך, יתקיימו השלבים הבאים.               שלב ח'               המורה יזומן לשימוע בפני מנהל המחוז.               שלב ט' תכונס ועדה פריטטית בהרכב בכיר שייקבע בהסכמת הצדדים. במקרה של אי-הסכמה בוועדה הפריטטית יועבר העניין להכרעת הגורם המוסמך. אין באמור לעיל כדי למנוע מהסתדרות המורים לפנות לערכאות משפטיות.             יובהר כי "הגורם המוסמך" הינו מנכ"ל משרד החינוך אשר לו הואצלו סמכויותיו של שר החינוך. ההליכים שנקבעו אף הן בהוראות - ערעור לשר וכינוס של ועדה פריטטית עליונה - אין בהם כדי לעכב ביצוע ההחלטה, שנכנסה לתוקף עם ההודעה שנשלחה למבקש מיום 30.5.10, לפיה הוא מפוטר החל מ-31.8.10. על אף זאת, לאור ההליכים שננקטו, אין לראות "שיהוי" בהגשת הבקשה, כל עוד המבקש המתין בהגשת בקשתו לבית הדין עד לקיום אותם ההליכים ורק משראה שאלה לא צלחו, לקראת כניסה לתוקף של הפיטורים, הוא הגיש בקשתו לבית הדין. יצוין עוד, כי עולה מעדותו של מר סבן בדיון כי ארגון העובדים היציג - הסתדרות המורים- שקל להתחיל בהליך של סכסוך עבודה, אך משבחר המבקש בייצוג על ידי עו"ד פרטי, הם בחרו שלא להמשיך בהליכים. 8. צו מניעה - שיקולים: התנאים למתן צו מניעה זמני גובשו בפסיקה. השאלה הראשונה היא "אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם לפני בירור התביעה" (זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה שישית, סעיף 462), שעה שהכלל הוא שצו כאמור יינתן כאשר יש צורך לשמור על מצב קיים, שאם לא יחול בו שינוי עד לגמר הדיון, עלול התובע לקפח את זכותו. שאלה נוספת, חשובה לא פחות, שעה שמבוקש צו זמני, היא: "האם ניתן נזקו של התובע לפיצוי בכסף אם ימאן בית המשפט לתת לו סעד זמני? ומאידך גיסא - מה נזק עלול הצו הזמני לגרום לנתבע אם התביעה תדחה" (זוסמן, לעיל, בסע' 494 ואסמכתאות שם, דב"ע נב/3 - 262 מעריב הוצאות מודיעין בע"מ נ' ארנון מוזס ואח', פד"ע כד 511). 9. פגמים בהליך הפיטורים של המבקש: ב"כ המבקש פירט ביסודיות את הפגמים אשר נפלו, לכאורה, בהליך הפיטורים של המבקש, הן בבקשה והן בסיכומיו. הננו סבורים כי אכן נפלו פגמים מסוימים, כדלקמן: א. בשלב א', כאשר התקיימה הפגישה המשולשת של מנהל בית הספר - מר סבן והמבקש ביום 3.1.10, לא נשלח סיכום פגישה לנציג ההסתדרות. כך אף עולה מעדותו של מר בונן, כי ההודעה על תחילת הליך הפיטורים נשלחה לראשונה ביום 4.3.10. על אף זאת, אין חולק, וכך אף עולה מעדותו של המבקש עצמו, כי באותה פגישה הובהר לו כי יש כוונת להתחיל בהליך של פיטורים כנגדו. ב. ההודעה הפורמאלית למבקש נשלחה רק ביום 4.3.10 ולא תוך שבועיים מהפגישה שהתקיימה. ג. בשלב ג' על המנהל היה לצפות בשיעור של המבקש, וכך הוא עשה ביום 14.2.10. לדעתינו אין נפקא מינה אם נאמר למבקש שמדובר בצפיית שיעור במסגרת הליך הפיטורים, כל עוד הביקור נעשה ודווח כדין. ד. שני הביקורים של המפקח הראשי - מר בונן בוצעו במועדים סמוכים - 7.3.10 ו-17.3.10, כאשר המבקש טוען כי לא ניתן לו פרק זמן סביר על מנת ליישם את ההערות שקיבל. ההוראות קובעות כי הביקור השני צריך להתקיים "תוך שלושה שבועות", מבלי שנקבע פרק זמן מינימאלי בין הביקורים. נראה לנו שאף אם חלפו רק 10 ימים בין הביקורים, ניתן היה ליישם את ההערות כאשר אנו מקבלים, בשלב זה, את עדותו של מר בונן על כך שהוא ישב בתום השיעור עם המבקש וערך לו סיכום ביקור. ה. המבקש טוען כי הוא קיבל את הדו"ח לגבי הביקור השני של המפקח רק ביום 18.4.10, כאשר ההסבר שניתן על ידי מר בונן היה, כי הוא נשלח באיחור בשל חופשת הפסח. אף אם פרק הזמן הוא לא סביר, וניתן היה לשלוח את הדו"ח הרבה לפני כן, בהתחשב כי נערך משוב בעל פה מיד בתום השיעור, היו בידיעת המבקש הנקודות שבביקורת. ו. הביקורים של מפקח המשנה נערכו בתאריכים 9.5.10 ו-17.5.10, לאחר שביקור אחד בוטל בשל מילואים של המבקש. המבקש משיג על כך שהביקור לא תואם מראש, אך אין אנו מקבלים את הסתייגותו. בהוראות צוין מפורשות שקיימת עדיפות לכך שהביקור יהיה בהפתעה, דבר העולה בקנה אחד עם תכלית ההליך. בשלב ו' להוראות נאמר, כי צריך לחלוף חודש בין שני הביקורים של מפקח המשנה, ועניין זה, שמיועד לאפשר למורה ליישם ההוראות ולשפר את הנדרש, לא קויים - מאחר וחלפו 8 ימים בלבד בין שני הביקורים של המפקח המשנה. ז. מועצת המפקחים התכנסה באותו יום של הביקור השני של מפקח המשנה, ב-17.5.10 והמליצה על פיטורי המבקש, כאשר לגרסת המבקש הדבר מלמד כי פיטוריו הוכרעו מראש וללא כל קשר לדו"חות הצפייה. בעניין זה הסביר מר בונן בעדותו בדיון, כי המפקחים יושבים באותו בניין, וזאת לאחר שנערכה צפיית שיעור בשעות הבוקר של אותו יום (ראו ע' 17 לפרוטוקול הדיון). 10. מהות הפגמים והשלכותיהם על תקינות ההחלטה בדבר פיטורי המבקש: כפי שפורט לעיל, הוכח לכאורה בשלב זה של הדיון, כי לא נתקיימו כל השלבים שנדרשים בהוראות, לפחות לא באופן מדויק, לא נשלחה הודעה פורמאלית על התחלת ההליך הפיטורים למבקש ולנציג ארגון העובדים (הסתדרות המורים) והביקורים נעשו באופן "מזורז", ככל הנראה כדי להספיק לקיים את ישיבת השימוע וכן להודיע על ההחלטה במועד הנדרש - עד ליום 31.5.10. להליך שנקבע בהוראות יש תכלית כפולה: לאפשר למשיב להגיע להחלטה מבוססת, עת מדובר בעובד הוראה קבוע, וכן לתת למורה אפשרות לתקן ולשפר את הדרוש תיקון, והזדמנות סבירה ליישם את הערות המפקחים. אנו בדעה כי על אף הפגמים שנבעו בעיקר מ"קיצור ההליכים", לא נפגעה התכלית כאמור, כאשר גם ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע את טענותיו בישיבת השימוע. ההחלטה על הפסקת העבודה של המבקש נתקבלה על ידי הגורם המוסמך, כאשר לפי הידוע לנו, עד היום טרם נתקבלה החלטה של השר בעניינו של המבקש, שיכולה אף לשנות את רוע הגזירה לגביו. כפי שנאמר על ידי כב' השופטת (כתוארה אז) נילי ארד, בע"ע 174/05, ענת סחרטוב נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 30.8.01): "הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בענייננו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מינהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה (ראו: חוות דעתו של השופט מצא בפסק הדין בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, 739). בעניינה של המערערת אין די בהעדר המלצת פיטורים מפורשת מדו"חות המפקחות כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת, נוכח התרשמותן הברורה והחד משמעית של כל אחת ואחת מן המפקחות מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של המערערת. על כן, ובהתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתרה המערערת הוא סעד שבשיקול הדעת (ראו: עע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - צויזנר, פד"ע לו 438, 479) דין ערעורה להדחות. לא מצאנו טעם מספק לשנות מפסיקתו של בית הדין האזורי ולא ניתן להיענות לבקשתה של המערערת כי נורה על בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה במשרד החינוך". דברים אלה יפים לענייננו: לא כל פגם מביא לבטלות ההחלטה המנהלית ואף בטלות ההחלטה אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה. בעניינו של המבקש אכן היו פגמים שבשלב זה ניתן לכנות כ"פורמאליים" ויש לנו ספק האם יש באותם פגמים כדי לפגוע בזכות המהותית של המבקש להליך פיטורים הוגן. כפי שנאמר לעיתים קרובות בהלכה הפסוקה, אין בית הדין שם את עצמו בנעליו של הרשות בעת קבלת ההחלטה, אלא עליו לבחון האם הוכח כי ההחלטה הינה בלתי סבירה, פגומה באופן מהותי או שהתקבלה ממניעים זרים פסולים. לא נראה לנו כי בשלב זה של הדיון הובאו ראיות לכאורה על כך. 11. מאזן הנזקים: אין לנו ספק שכתוצאה מהפסקת העבודה ייגרם נזק למבקש שיוותר ללא מקור פרנסה. אמנם, ייאמר כי מאחר שהמבקש קיבל הודעה על הפסקת העבודה עד לתום חודש מאי, היה עליו לנסות להפחית את נזקו ולחפש מקום עבודה אחר, מה שלא נטען ולא הוכח על ידו. הנזק הכלכלי הינו פחות חמור, בהתחשב כי המבקש יקבל פיצויי פיטורים בגין תקופת העבודה וכן אם לא ימצא עבודה אחרת יהיה זכאי לדמי אבטלה. אמנם יש באובדן מקום העבודה נזק חמור מהנזק הכלכלי גרידא, מאחר שהעבודה בכלל וזו של עובד הוראה בפרט מעניקה סיפוק והגשמה עצמית, שהם בעלי ערך שווה או אף גדול יותר מזה של התמורה הכלכלית. על כן, אנו סבורים כי ישנו נזק שייגרם למבקש שלא ניתן יהיה לתקן בפיצוי כספי אם וכאשר התביעה תתקבל. מאידך, שנת הלימודים כבר החלה והמשיב ערך את הסידורים הנדרשים כאשר המורים שובצו לעבודה וסביר להניח כי ישנו מורה שמחליף את המבקש בכיתות בהן הוא לימד. אם תתקבל הבקשה ויינתן צו מניעה זמני, עלול להיגרם נזק לתלמידים, שיצטרכו להתרגל למחנך חדש, שמינויו יהיה אך ורק זמני. קושי זה הוא גדול אף יותר בכיתות הנמוכות, שבהן לימד המבקש. נראה לנו כי הנזק שעלול להגרם לילדים גובר על הנזק שייגרם למבקש ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. 12. לסיכום: לאחר שבחנו את הראיות לכאורה והנזק שעלול להיגרם אם יינתן הצו, אם לאו, אנו סבורים כי אין בשלב זה ליתן צו זמני כמבוקש. על כן, אנו דוחים את הבקשה. הוצאות משפט יישקלו בהליך העיקרי. 13. על הנתבע להגיש כתב הגנה.מוריםפיטוריםהחזרת עובד לעבודהדיני חינוך