האם כלל "יזהר הקונה" חל בישראל ? "חוק המכר שולל לחלוטין את ההשקפה של 'ייזהר הקונה', ומתיר לקונה להסתמך באופן בלעדי על תיאור הממכר בפי המוכר, ועל החיובים המוסכמים בחוזה. הדין לא יהיה שונה לפי חוק המכר, גם אם היתה לקונה הזדמנות סבירה לבדוק את הממכר והוא לא ניצל אותה, או שניצל אותה, אך עקב רשלנותו לא גילה את הפגם בממכר" (שם בעמ' 281-282). בהקשר זה יש לשים אל לב להוראת סעיף 12 לחוק המכר תשכ"ח 1968 לפיו: "אין הקונה זכאי להסתמך על אי-התאמת הממכר כאמור בסעיף 11 (להלן - אי-התאמה) אם ידע עליה בעת גמירת החוזה." בית המשפט העליון עמד על תכליתו של חוק המכר - השאיפה להבטיח שהעיסקה תשקף את רצונו והסכמתו המיודעים והמלאים של הקונה. לפיכך יש לפרש את התנאי של ידיעת הקונה וליישמו באורח דווקני. סעיף 12 לחוק המכר מתחשב אפוא אך ורק בידיעה האקטואלית, הממשית, של הקונה, ולא במה שהוא יכול או צריך היה לדעת כאדם סביר. ובעניין דנן נדרשת ידיעה קונקרטית על כך שחלק מהחדרים שהוצגו הם חצאי חדרים בלבד מאחר שאינם עונים להגדרת "חדר" בתקנות התכנון והבניה. ידיעה על ליקוי או פגם דורשת להכיר לא רק את מצב הדירה אלא גם את הנורמות החלות על בנייתה (ראו פסק דינה של כב' השופטת נאור ע"א 8124/00, קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ, פ"ד נו(5) 198 (2002) (להלן: "הלכת קניונים נכסים"). לא לפני זמן רב, אישר בית המשפט העליון, מפי כב' השופט עמית, את הלכת קניונים ונכסים הנ"ל [(ראו ע"א 8949/07 ,י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' משה זאב ועוד 28 אח', (18.11.2009)] וכתב שהטענה כי המשיבים ראו את הדירה טרם רכישתה, ולכן יש לראותם כמי שידעו מה שטח הדירה, נדחתה בדין על ידי בית משפט קמא, תוך הפניה להלכת קניונים ונכסים: "העובדה שהקונה ראה את הדירה לפני קנייתה אינה פוטרת את המוכר מאחריותו לכך שהדירה נבנתה שלא בהתאם לתקנים החקוקים הרלוונטיים (כאמור בסעיף 4(א)(1)). המוכר ייפטר מאחריות זו רק אם יפנה את שימת-ליבו של הקונה לקיום אותם תקנים ולעובדה שהדירה נבנתה בניגוד להם. ללא מידע זה, אין להניח שהקונה ההדיוט מודע לאי-ההתאמה ולכן גם אי-אפשר לראותו כמי שהסכים לה. הוא הדין במקרה שבו החוזה מתייחס לדירה בשטח פלוני ובפועל שטח הדירה - שהקונה ההדיוט ראה לפני כריתת החוזה אך לא מדד את שטחה - קטן יותר". כללים משפטייםכלל יזהר הקונה