בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן פסק דין הצהרתי הקובע את התקנון התקף של עמותת "שערי אור - דיור לקהילה החרדית", את זהות מוסדותיה הנבחרים, ולבטל תקנון שהתקבל שלא כדין, או לחלופין, לבטל סעיפים מסוימים בו, וכן ליתן צו עשה למסירת מסמכים ומידע. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים בבקשה זו הם מר _________, מר _________, מר _________, מר _________, ומר _________, כולם חברי עמותת "שערי אור - דיור לקהילה החרדית" (להלן: "העמותה"). 2. המשיבים בבקשה זו הם העמותה עצמה, וכן מר _________ ומר _________, אשר נמחקו מרשימת העותרים המקורית וצורפו כמשיבים. 3. העמותה, "שערי אור - דיור לקהילה החרדית", היא עמותה רשומה בישראל, שמטרתה לספק פתרונות דיור לקהל החרדי, והיא צד מרכזי להליכים המשפטיים הנדונים. 4. המבקשים הם חברים פעילים בעמותה, אשר רואים עצמם נפגעים מהתנהלות בלתי תקינה לכאורה בניהול העמותה ובקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לתקנונה ולמוסדותיה. 5. המשיבים, ובפרט העמותה, נדרשים להשיב לבקשה זו ולהציג את עמדתם ביחס לטענות המועלות בדבר חוקיות התקנון וזהות המוסדות המוסמכים. ## ב. מסכת העובדות ## 6. ביום 14.1.1999 הוגשה המרצת פתיחה 129/99 על ידי המבקשים, בה עתרו לבית המשפט להצהיר כי התקנון התקף והמחייב של העמותה הוא ה"תקנון המצוי" על פי התוספת לחוק העמותות, תש"ם-1980, או לחלופין, התקנון שהיה תקף עם היווסד העמותה. 7. עוד עתרו המבקשים להצהיר כי מוסדות העמותה, ועד העמותה וועדת הביקורת שלה, הם אלה שנבחרו באסיפה הכללית של העמותה ביום 3.11.1998, וכי המסמך הנושא את הכותרת "תקנון" שהתקבל כביכול ב"אסיפה הכללית שלא מן המניין" מיום 23.12.1991, אינו בר-תוקף כתקנון העמותה. 8. לחלופין, נתבקש בית המשפט להצהיר כי סעיפים מסוימים ב"תקנון" מיום 23.12.1991 הם חסרי תוקף, בטלים או ניתנים לביטול, וכן ליתן צו עשה נגד המשיבים למסור כל מסמך, מידע וחומר הנוגעים לעמותה ולחבריה, לידי ועד העמותה ומוסדותיה שנבחרו ביום 3.11.1998. 9. בהמשך ההליכים, נמחקו העמותה, מר _________ ומר _________ מרשימת העותרים המקורית, והעמותה צורפה כמשיבה לעתירה, מה ששינה את מעמדה הפורמלי בהליך. 10. ביום 29.3.1999 הגישו המשיבים בקשה למחיקת התובענה על הסף או לעיכובה בשל קיום הליכי בוררות, בטענה שהעתירה אינה ראויה להידון כהמרצת פתיחה וכי מתקיים הליך משפטי בבית הדין הרבני בתל אביב, וכן בשל סעיפי בוררות בהסכמי המכר והבנייה ובתקנון העמותה. 11. בית המשפט דחה את קדם המשפט בתיק עד לאחר הבירור בבית הדין הרבני, אך המבקשים הודיעו כי אינם צד להליכים שם ומעוניינים בהכרעת בית המשפט, וכי הסמכות לדון בעתירה להורות לרשם העמותות לשנות את רישומיו נתונה לבית המשפט המחוזי. 12. ביום 7.10.1999 הגישו המשיבים בקשה נוספת לעיכוב התובענה בשל קיום הליכי בוררות, אליה הגיבו המבקשים ביום 26.10.1999, וטענותיהם התקבלו על ידי בית המשפט. 13. התברר כי בהסכמים עם המבקשים קיימים סעיפי בוררות שונים, המפנים לבוררים שונים (הרב _________ או מי שימונה על ידו; הרב _________ או הרב _________; הרב _________, הרב _________ או הרב _________ לפי בחירת חבר העמותה), מה שיוצר מצב של שלושה הרכבים שונים של בוררים לאותו פרויקט. 14. בית המשפט קבע כי כאשר נדרשת הכרעה שיפוטית עקרונית, לא סביר שזו תינתן על ידי שלושה בוררים שונים העלולים להגיע להחלטות סותרות, וכי די בכך כדי להורות שהתביעה לא תועבר לבוררות. 15. בנוסף, המשיבים עצמם לא פעלו לפי סעיפי הבוררות בהסכמים עם המבקשים, ולא פנו לבוררים הנקובים באותם הסכמים, אלא לאנשים או גופים אחרים, ובכך הביעו דעתם שאין מקום לפעול לפי סעיפי הבוררות. 16. המבקשים לא הביעו הסכמתם להידון בפני בוררים שאינם נקובים בהסכמי הבוררות שלהם, ועל כן ל"בוררים" הדנים בנושא אין סמכות לדון בעניינם של המבקשים. 17. העתירה בתיק העיקרי נוגעת לחוקיות ה"תקנון" אשר לדעת המבקשים נתקבל שלא כדין, וקיים ספק רב אם נושא זה ראוי בכלל להידון בבוררות, שכן אין מדובר בנושא היכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, אלא ב"נושא קונסטיטוציוני" שאין לבורר סמכות לדון בו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חוקיות תקנון העמותה ## 18. התקנון המצוי על פי התוספת לחוק העמותות, תש"ם-1980, מהווה את ברירת המחדל החוקית במקרים בהם עמותה לא אימצה תקנון ספציפי או שתקנונה אינו תקף, ועל כן יש לבחון האם התקנון הנטען אכן עומד בדרישות החוק. 19. כל שינוי בתקנון עמותה חייב להיעשות בהתאם להוראות חוק העמותות ובהתאם לתקנון הקיים, ובכלל זה קיום אסיפה כללית כדין, מתן הודעה מתאימה וקבלת החלטה ברוב הנדרש. 20. תקנון שהתקבל באסיפה כללית שלא מן המניין, מבלי שקוימו ההליכים הפרוצדורליים הנדרשים על פי חוק או על פי התקנון המקורי, דינו להתבטל או להיקבע כחסר תוקף. 21. הפסיקה קבעה כי עקרונות היסוד של דיני העמותות מחייבים שקיפות, הגינות ושמירה על זכויות החברים, וכי תקנון שאינו עומד בעקרונות אלו עלול להיפסל. 22. במקרה דנן, הטענה היא כי התקנון מיום 23.12.1991 התקבל שלא כדין, ועל כן יש להצהיר על בטלותו או על בטלות סעיפים מסוימים בו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. ## סמכות מוסדות העמותה ## 23. מוסדות העמותה, ועד העמותה וועדת הביקורת, חייבים להיבחר בהליך דמוקרטי ושקוף באסיפה הכללית של העמותה, בהתאם להוראות התקנון התקף. 24. בחירת מוסדות העמותה באסיפה הכללית מיום 3.11.1998, כפי שמתועד בפרוטוקול האסיפה, היא הבחירה הלגיטימית והמחייבת, כל עוד לא הוכח אחרת. 25. כל פעולה של גורמים המתיימרים להיות מוסדות העמותה, אך לא נבחרו כדין, הינה חסרת תוקף משפטי ואינה מחייבת את העמותה או את חבריה. 26. הפסיקה מדגישה את חשיבות קיום הליכי בחירה תקינים ודמוקרטיים בעמותות, על מנת להבטיח את שלטון החוק ואת זכויות החברים. 27. יש להורות על הכרה במוסדות העמותה שנבחרו ביום 3.11.1998 כבעלי הסמכות הבלעדית לפעול בשם העמותה ולנהל את ענייניה. ## בטלות סעיפים בתקנון ## 28. גם אם בית המשפט לא יורה על בטלותו המלאה של התקנון מיום 23.12.1991, הרי שסעיפים מסוימים בו עלולים להיות חסרי תוקף, בטלים או ניתנים לביטול, אם הם סותרים את הוראות חוק העמותות, את עקרונות היסוד של דיני העמותות, או אם הם מקפחים את זכויות החברים. 29. הפסיקה הכירה בסמכות בית המשפט לבחון סעיפים ספציפיים בתקנוני עמותות ולהורות על ביטולם אם הם בלתי חוקיים, בלתי סבירים או פוגעים בזכויות יסוד. 30. יש לבחון כל סעיף וסעיף בתקנון הנטען מיום 23.12.1991 לאור עקרונות אלו, ולקבוע אילו מהם אינם עומדים במבחן החוקיות וההגינות. 31. סעיפים המעניקים כוח בלתי מוגבל לגורמים מסוימים, או המונעים מחברי העמותה את זכותם להשתתף בקבלת החלטות מהותיות, עלולים להיחשב כבטלים. 32. בית המשפט מתבקש לבחון את הסעיפים הספציפיים שיוצגו בפניו ולהורות על ביטולם, ככל שיימצאו בלתי חוקיים או בלתי סבירים. ## סמכות בית המשפט לדון בענייני עמותות ## 33. הסמכות לדון בעתירה להורות לרשם העמותות לשנות את רישומיו, ובכלל זה רישום תקנון ומוסדות עמותה, נתונה באופן בלעדי לבית המשפט המחוזי, כפי שנקבע בחוק העמותות ובפסיקה. 34. עניינים הנוגעים לחוקיות תקנון עמותה ולזהות מוסדותיה הם עניינים "קונסטיטוציוניים" במהותם, הנוגעים למבנה המשפטי והארגוני של העמותה, ועל כן אינם יכולים להיות נושא לבוררות פרטית. 35. הפסיקה קבעה כי עניינים בעלי אופי ציבורי או קונסטיטוציוני, אשר יש להם השלכה רחבה על ציבור החברים ועל פעילות העמותה, אינם ניתנים להכרעה בבוררות. 36. בית המשפט הוא הפורום המתאים והמוסמך לדון ולהכריע בסוגיות מהותיות אלו, על מנת להבטיח אחידות בפסיקה ויישום נכון של דיני העמותות. 37. דחיית הבקשה לעיכוב הליכים לבוררות על ידי בית המשפט, מחזקת את העמדה כי הסמכות לדון בעניינים אלו נתונה לבית המשפט. ## אי התאמה בין סעיפי בוררות ## 38. קיומם של שלושה הרכבים שונים של בוררים בהסכמים של המבקשים, למרות שמדובר באותו פרויקט, יוצר מצב אבסורדי ובלתי ישים, שכן הכרעה שיפוטית עקרונית אינה יכולה להינתן על ידי גורמים שונים העלולים להגיע להחלטות סותרות. 39. הפסיקה קבעה כי כאשר קיימת אי-בהירות או אי-התאמה מהותית בסעיפי בוררות, הדבר עלול להביא לבטלות סעיפי הבוררות או לאי-אכיפתם, על מנת למנוע תוצאות בלתי סבירות. 40. מצב בו שלושה פסקי בוררות שונים יובאו בפני בתי המשפט לצורך אישורם או ביטולם, ועלולים לגרור פסקי דין סותרים, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והוודאות המשפטית. 41. די באי-ההתאמה המהותית בין סעיפי הבוררות כדי להצדיק את אי-העברת התביעה לבוררות, שכן אין דרך מעשית לקיים הליך בוררות אחיד ומחייב. 42. יש להורות כי סעיפי הבוררות השונים בהסכמים של המבקשים אינם ישימים במקרה דנן, וכי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית המשפט. ## ויתור על זכות לבוררות ## 43. המשיבים עצמם לא פעלו לפי סעיפי הבוררות בהסכמים עם המבקשים, ולא פנו לבוררים הנקובים באותם הסכמים, אלא לאנשים או גופים אחרים, ובכך הביעו דעתם שאין מקום לפעול לפי סעיפי הבוררות. 44. הפסיקה קבעה כי צד המבקש להסתמך על סעיף בוררות חייב לפעול בהתאם לו, וכי אי-פעולה בהתאם לסעיף הבוררות או פנייה לגורמים אחרים, עלולה להיחשב כויתור על זכותו לבוררות. 45. התנהלות המשיבים, אשר פנו לגורמים שאינם מוסמכים על פי ההסכמים, מעידה על חוסר רצון או חוסר יכולת לקיים את הליך הבוררות כפי שנקבע. 46. אין לאפשר למשיבים לטעון כעת לקיום הליך בוררות, לאחר שבעצמם לא כיבדו את סעיפי הבוררות ולא פעלו על פיהם. 47. יש לראות בהתנהלות המשיבים כויתור מפורש על זכותם לבוררות, ועל כן אין לעכב את ההליכים בבית המשפט. ## היעדר הסכמה לבוררות חלופית ## 48. המבקשים לא הביעו הסכמתם להידון בפני בוררים שאינם נקובים בהסכמי הבוררות שלהם, ואין "לבוררים" הדנים בנושא סמכות לדון בעניינם של המבקשים. 49. הפסיקה קבעה כי הסכמה לבוררות חייבת להיות מפורשת וברורה, וכי לא ניתן לכפות על צדדים בוררות בפני בורר שלא הוסכם עליו מראש. 50. כל ניסיון לקיים בוררות בפני גורמים שאינם מוסמכים על פי ההסכם המקורי, הינו חסר תוקף משפטי ואינו מחייב את המבקשים. 51. זכותו של צד לבחור את הבורר או את מנגנון הבוררות היא זכות יסוד, ואין לפגוע בה על ידי כפיית בוררות בפני גורמים בלתי מוסכמים. 52. יש להורות כי כל הליך בוררות המתנהל בפני גורמים שאינם נקובים בהסכמים המקוריים, הינו חסר סמכות ואינו מחייב את המבקשים. ## נושא קונסטיטוציוני שאינו ניתן לבוררות ## 53. העתירה בתיק העיקרי נוגעת לחוקיות ה"תקנון" אשר לדעת המבקשים נתקבל שלא כדין, וקיים ספק רב אם נושא זה ראוי בכלל להידון בבוררות, שכן אין מדובר בנושא היכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים (סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1988), אלא ב"נושא קונסטיטוציוני" שאין לבורר סמכות לדון בו. 54. הפסיקה קבעה כי עניינים בעלי אופי ציבורי או קונסטיטוציוני, כגון חוקיות תקנון של תאגיד, אינם ניתנים להכרעה בבוררות, שכן הם נוגעים לסדר הציבורי ולעקרונות יסוד של המשפט. 55. סמכותו של בורר מוגבלת לעניינים שהצדדים יכולים להסכים עליהם בחוזה, ואינה כוללת סמכות לדון בחוקיותם של מסמכים מכוננים של תאגיד. 56. הכרעה בשאלת חוקיות תקנון עמותה דורשת פרשנות של חוק העמותות ועקרונות משפט ציבורי, סמכות שאינה נתונה לבורר פרטי. 57. יש להורות כי נושא העתירה, בהיותו נושא קונסטיטוציוני, אינו ניתן לבוררות, ועל כן הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט. ## חובת מסירת מסמכים ומידע ## 58. ועד העמותה ומוסדותיה שנבחרו כדין ביום 3.11.1998, זכאים לקבל לידיהם כל מסמך, מידע וחומר הנוגעים לעמותה ולחבריה, ולדירות חברי העמותה, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם כחוק. 59. חוק העמותות מטיל חובה על נושאי משרה בעמותה למסור מידע ומסמכים למוסדות המוסמכים, וכל עיכוב או מניעה של מסירת מידע מהווה הפרה של חובה זו. 60. הפסיקה הכירה בזכותם של חברי עמותה ומוסדותיה לקבל מידע מלא ושקוף אודות פעילות העמותה, על מנת לאפשר פיקוח ובקרה נאותים. 61. מניעת גישה למסמכים ומידע חיוניים פוגעת ביכולתם של המוסדות הנבחרים לנהל את העמותה כראוי ועלולה להוביל לנזקים כבדים. 62. יש להורות על מתן צו עשה למסירת כל המסמכים, המידע והחומרים הרלוונטיים לידי ועד העמותה ומוסדותיה שנבחרו ביום 3.11.1998, או למי מטעמם. ## עקרונות תום לב וצדק ## 63. התנהלות המשיבים, אשר ניסו לעכב את ההליכים בבית המשפט באמצעות טענות בוררות שונות וסותרות, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב וההגינות הדיונית. 64. הפסיקה קבעה כי צד המבקש להסתמך על הליכי בוררות חייב לעשות זאת בתום לב ובהגינות, ולא להשתמש בטענות אלו ככלי לעיכוב הליכים או להתחמקות מהכרעה שיפוטית. 65. ניסיון לכפות על המבקשים הליך בוררות בלתי ישים או בפני גורמים בלתי מוסמכים, מהווה פגיעה בזכותם לגישה לערכאות ובזכותם להליך הוגן. 66. עקרונות הצדק מחייבים כי עניינים מהותיים הנוגעים לחוקיות תקנון עמותה ולזהות מוסדותיה יוכרעו בבית המשפט, על מנת להבטיח הכרעה עקרונית ואחידה. 67. יש לדחות את טענות המשיבים לעיכוב הליכים לבוררות, ולאפשר לבית המשפט להכריע בעניינים המהותיים שבמחלוקת. ## אינטרס ציבורי ## 68. לעניינים הנוגעים לחוקיות תקנון עמותה ולזהות מוסדותיה יש השלכה רחבה על ציבור החברים ועל פעילות העמותה, ועל כן קיים אינטרס ציבורי מובהק בהכרעה שיפוטית ברורה וחד משמעית. 69. הפסיקה הכירה בחשיבות הפיקוח השיפוטי על עמותות, על מנת להבטיח את תקינות פעילותן ואת שמירת זכויות החברים. 70. הכרעה שיפוטית בעניינים אלו תתרום לוודאות המשפטית ותמנע מחלוקות עתידיות, ובכך תשרת את האינטרס הציבורי הרחב. 71. מתן פסק דין הצהרתי בעניינים אלו יבטיח את יציבותה של העמותה ואת יכולתה לפעול למען מטרותיה, תוך שמירה על עקרונות שלטון החוק. 72. יש להורות על קבלת הבקשה, על מנת להגן על האינטרס הציבורי ועל תקינות פעילות העמותה. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על: 73. מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התקנון התקף והמחייב של עמותת "שערי אור - דיור לקהילה החרדית" הוא ה"תקנון המצוי" על פי התוספת לחוק העמותות, תש"ם-1980, ולחלופין, התקנון שהיה תקף עם היווסד העמותה. 74. מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי מוסדות העמותה - ועד העמותה וועדת הביקורת שלה - הם אלה שנבחרו באסיפה הכללית של העמותה ביום 3.11.1998 לפי פרוטוקול האסיפה הכללית. 75. מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי המסמך הנושא את הכותרת "תקנון" שהתקבל כביכול ב"אסיפה הכללית שלא מן המניין" מיום 23.12.1991 - אינו בר-תוקף כתקנון העמותה. 76. לחלופין, מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי סעיפים מסוימים ב"תקנון" מיום 23.12.1991 - הם חסרי תוקף, בטלים, או ניתנים לביטול. 77. מתן צו עשה נגד המשיבים, או מי מהם, למסור כל מסמך, מידע וחומר הנוגעים לעמותה ולחבריה, ולדירות חברי העמותה - לידי ועד העמותה ומוסדותיה שנבחרו לתפקידיהם ביום 3.11.1998, או למי מטעמם. 78. דחיית בקשת המשיבים לעיכוב התובענה בשל קיום הליכי בוררות. 79. חיוב המשיבים בהוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. מסמכיםעמותותתקנון עמותה