בקשה לביטול צו ביניים שהתקבלה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול צו ביניים שהתקבלה: בקשה לפני לביטול צו-ביניים שניתן ביום ט"ו בשבט תשנ"א (30.1.91) (על-ידי כבוד השופט אור), במעמד העותרת בלבד (היא המשיבה 1בבקשה שלפניי). .1ביום כ"ד בשבט (8.2.91), לאחר שמיעת טענות באי-כוח בעלי הדין, החלטתי לאמור: "באי כוח בעלי הדין האריכו במעניתם בטעוניהם, זה בכה וזה בכה. לאחר העיון והשיקול אני מחליט לבטל את צו הביניים שניתן ביום ט"ו בשבט תשנ"א (30.1.91). נימוקים בכתב ינתנו בנפרד. רשמתי לפני את הצהרתו של מר מזוז, בא כוחה המלומד של המדינה, שהצהיר בשם המשיב מס' 3(בעתירה - המשיב 4שלפנינו) שאין בכוונתו להעניק את הזכיון למשיבה מס' 4(בעתירה - המבקשת 1שלפנינו) במשך תקופה של ארבעה שבועות מהיום. הדיון בעתירה למתן צו על תנאי יתקיים לא יאוחר משבועיים מהיום. העותרת (המשיבה 1בבקשה לביטול צו הבניים) תשא בהוצאות המשיבים (בעתירה) ביחד, בסכום של 000, 3ש"ח. ניתנה היום, כ"ד בשבט תשנ"א (8.2.91)". להלן נימוקיי להחלטתי האמורה. .2העתירה עניינה הפעלת שידורי כבלים באזור חיפה ובאזור חדרה. המבקשת 1, חברת כבל-נט בע"מ (להלן - כבל-נט), זכתה בשני מכרזים לזיכיון להפעלת שידורי כבלים שנערכו באזור חיפה ובאזור חדרה. ביום 20.12.90אישרה המשיבה 2, המועצה לשידורי כבלים שהוקמה על-פי חוק הבזק, תשמ"ב- 1982(להלן - המועצה), שינויים בהחזקת % 60מהון המניות של כבל-נט. ביום 29. 1.91עתרה המשיבה 1שלפנינו (להלן - סאט-קום), לבית-משפט זה ליתן צו-על-תנאי המכוון אל המועצה ואל היושב בראשה (המשיבים 2-3) ואל שר התקשורת המשיב 4שלפנינו (להלן - שר התקשורת), ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה הנ"ל של המועצה בדבר העברת % 60מהמניות של כבל-נט, ומדוע לא תערוך המועצה מכרזים חדשים לתן זיכיונות לשידורי כבלים באזורים האמורים. עם הגשת העתירה ביקשה סאט-קום, וגם קיבלה, במעמדה בלבד, צו-ביניים האוסר - " .1על משיבים 1- 2(בעתירה - המועצה והיושב בראשה) לאפשר למשיבה מס' 4(בעתירה - כבל-נט) לבצע פעולות ההקמה של אמצעי שידור הכבלים בחיפה ובחדרה. .2על משיב מס' 3(בעתירה - שר התקשורת) להעניק את הזכיון למשיבה מס' 4(כבל-נט)". צו הביניים הוצא לאחר שסאט-קום המציאה ערבות בנקאית בסך של 000, 100ש"ח להבטחת כל נזק שייגרם, אם ייגרם, למשיבים בעתירה כתוצאה מעתירה זו, ולמקרה שהעתירה תידחה או שצו הביניים יבוטל. הבקשה לפניי לביטול צו הביניים הוגשה על-ידי המשיבים 4- 8בעתירה (המבקשים 1-5) ונתמכת על-ידי משיבים 1- 3בעתירה (המשיבים 2-4). .3וזה עיקר התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לענייננו. לפי האמור בחוק הבזק (להלן - החוק), לא ישדר אדם שידורי כבלים ולא יקים, יקיים או יפעיל תחנת שידור, אלא אם קיבל לשם כך זיכיון מאת שר התקשורת (סעיף 6ז(א) לחוק). הזיכיון יוענק על-פי מכרז פומבי שתפרסם המועצה (סעיף 6ח(א) לחוק). בהתאם לחוק ולתקנות שהותקנו מכוחו התחלק שטח מדינת ישראל ל- 31אזורי שידור, ולגבי כל אחד מאזורים אלו התקיים מכרז להענקת זיכיון לשידורי כבלים. במכרזים שנערכו באזור חיפה ובאזור חדרה זכתה כבל-נט. הזיכיון להפעלת השידורים טרם הוענק לה, מאחר שעל-פי תנאי המכרז יוענק הזיכיון לזוכה בו רק לאחר שהלה יסיים את ביצוע עבודות התשתית. בעת זכייתה במכרזים הוחזקו מניותיה של כבל-נט בידי מר מינין (המבקש 2), בידי מר רותם (המבקש 3), אשר החזיקו כל אחד ב-% 30מהון המניות, ובידי חברת טונא (electronique s.a tonna) (המבקשת 4), חברה צרפתית אשר החזיקה ב-% 40מהון המניות. מר מינין ומר רותם שימשו גם כמנהלי החברה. בהחלטה האמורה של המועצה מיום 20.12.90אושרה, בין היתר, העברת כל המניות שהוחזקו בידי המבקשים 2ו- 3- סך הכול % 60מהון המניות - לידי המבקשת 5, חברת מערכות תקשורת בכבלים (סי.אס. אם) בע"מ (להלן - מת"ב). .4טענת סאט-קום, בקצירת האומר, הינה, כי סמכות המועצה לאשר את העברת המניות מכוח תקנה 39(א)(1) לתקנות הבזק (זכיונות), תשמ"ח- 1987- הינה מוגבלת, ואין המועצה רשאית לאשר העברת יותר מ-% 50מאמצעי השליטה בתאגיד הזוכה, שכן יש בכך משום העברת השליטה בו לאחר. בפי סאט-קום שלושה טעמים עיקריים לדבר. הטעם האחד הוא, כי העברת השליטה בתאגיד שזכה במכרז כמוה כהעברת הזיכיון לאחר; דבר זה עומד בניגוד לחוק, הקובע כי "זכיון אינו ניתן להעברה..." (סעיף 6י(א) לחוק). הטעם השני - מבחינה מהותית יש בהעברה כזו משום הענקת הזכייה במכרז למי שלא זכה בו, ובכך יש למעשה הענקת הזיכיון שלא על-פי מכרז. והטעם השלישי הינו, כי גם אם רשאית המועצה לאשר העברת יותר מ-% 50מאמצעי השליטה בתאגיד הזוכה, הרי שסמכות זו קיימת רק במקרים נדירים ולאחר שהתאגיד הזוכה כבר קיבל גם את הזיכיון (שלא כפי שהוא בענייננו). ועוד נטען, כי החלטת המועצה בענייננו פגומה היא, מאחר שכתוצאה ממנה תחלוש מת"ב על חלק ניכר משוק הכבלים; דבר זה יוביל לריכוזיות יתר בתחום הכבלים בפרט ובתחום התקשורת בכלל, וזו עומדת בניגוד למגמת המחוקק ולמדיניות שר התקשורת. מטעמים אלו, ומטעמים נוספים שפורטו בעתירה, לוקה החלטת המועצה, לטענת סאט-קום, בחריגה מסמכות, בשימוש בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית, ויש לבטלה. .5צו הביניים הומצא למבקשים ביום 4.2.91, וביום 7.2.91פנו לבית-משפט זה בקשה דחופה לביטול צו הביניים, בטענה כי קיומו מסב להם נזקים כבדים שאינם ניתנים לתיקון. בין היתר נטען, כי למחרת היום, בשעות אחר הצהריים, אמורים המבקשים לחתום על שני הסכמים חשובים, ואם לא יחתמו - כפי שמנועים הם מכוח צו הביניים - ייגרם להם נזק רב וגדול. משום כך קיימתי את הדיון ביום 8.2.91, בשעות לפני הצהריים. ד"ר נאמן, בא-כוחם המלומד של המבקשים, העלה לפנינו שורה של טענות, על שום מה יש לבטל את צו הביניים ולא להשאירו על עומדו. חלק מטענותיו עניינן במאזן הנזקים והנוחות הנגרמים כתוצאה מקיומו של צו הביניים. חלקן האחר - טענות סף כגון שיהוי, חוסר ניקיון-כפיים ואי-מיצוי הליכים, אשר בגינן, כך נטען, יש לדחות את העתירה גופה על הסף, וממילא אין להותיר את צו הביניים על כנו. ועוד טען מר נאמן, כי גם לגופם של דברים קלושים סיכויי העתירה להתקבל. מדובר במעשה עשוי וכן אין לה לסאט-קום מעמד בעתירתה. מר מזוז, בא-כוחה המלומד של המדינה, תמך בכל טענות המבקשים, ומתוכן ביקש להדגיש שתי טענות במיוחד: האחת - כי במאזן הנזקים והנוחות יש ליתן משקל רב גם לנזק הציבורי שנגרם ושייגרם כתוצאה מקיומו של צו הביניים, והאחרת - שסאט-קום לא מיצתה את ההליכים שעמדו לרשותה בטרם פנתה בעתירה לבית-משפט זה. איני רואה צורך, ואף אין זה ראוי, להתייחס בשלב זה לכל הטענות שהועלו. הטענות יועלו ודאי בעת הדיון בבקשה למתן צו-על-תנאי, ואז בוודאי גם יורחב הטיעון בהן. עתה אתמקד רק באותן טענות החשובות במיוחד לצורך ההכרעה בבקשה לביטול צו הביניים. .6מר גזית, בא-כוחה המלומד של סאט-קום, העלה לפניי טענה מעין מקדמית, בבחינת מעיקרא דבקשה פירכא. לפי טענתו זו, אין צו הביניים פוגע במבקשים בשלב זה ואין בו כדי למנוע מהם להמשיך עתה בפעולות ההקמה, שכן צו הביניים - על שני ראשיו - מכוון רק למנוע פעולות הדרושות על-פי דין ואשר אינן רלוואנטיות עתה. וכל כך למה? ראשו הראשון של הצו אוסר על המועצה ועל היושב בראשה לאפשר לכבל-נט לבצע את פעולות ההקמה של אמצעי השידור. לטענת מר גזית, מדובר באישורים הדרושים על-פי החוק לפעולות שמבקש בעל זיכיון לבצע, אישורים הקבועים בתקנות 5ו- 6לתקנות הבזק (זכיונות), ובשלב זה - בו טרם הוענק הזיכיון - אין עדיין פעולות הקמה הטעונות אישור, וממילא אין לו לצו הביניים על מה שיחול. גם ראשו השני של הצו, האוסר על שר התקשורת להעניק לזוכה את הזיכיון, אינו רלוואנטי, כי טרם הגיעה השעה לכך. משום כך אין ממש בטענה, כי צו הביניים מסב עתה נזקים למבקשים, ואין כל מניעה, דרך משל, כי החוזים שצירפו המבקשים לבקשה לביטול צו הביניים יאושרו עוד היום, 8.2.91, על-ידי דירקטוריון כבל-נט. לא מצאתי ממש בטענה "מקדמית" זו. לדברי המבקשים, והדבר הודגש במיוחד בדבריו של מר מזוז, אף עתה, עוד בטרם הוענק הזיכיון, פועלת כבל-נט תחת פיקוחה הצמוד של המועצה בכל שלב ושלב. להקמת תשתית השידורים נקבע לוח זמנים מפורט, ועל-פי תנאי המכרז טעון כל שלב שבו אישור המועצה. כל עוד יעמוד צו הביניים בעינו, לא תוכל המועצה לאשר את הביצוע, וכתוצאה מכך ישותקו העבודות. לפיכך, אף אם צו הביניים אינו מופנה למבקשים, הרי הם הם שנפגעים ממנו באופן ישיר, מר נאמן הוסיף ואמר, ובדין, כי המבקשים לא יוכלו להסתכן ולהיכנס להתחייבויות כספיות כבדות מבלי שביצוען אושר קודם לכן על-ידי המועצה, וגם משום כך משתק צו הביניים, בעקיפין, את ביצוע עבודות ההקמה. ואף מר גזית הסכים, כי אם אמנם מתבקשים גם כיום אישורים - אף שאין החוק דורש זאת - כי אז מתייחס צו הביניים גם לאישורים אלו. בכך נשמט למעשה הבסיס מתחת לטענה, שאין בצו הביניים כדי למנוע כיום מהמבקשים להמשיך בעבודות ההקמה, גם אם נכונה הטענה - ואיני בטוח בכך - כי לפי צו הביניים אין מניעה לחתום על שני החוזים שצורפו לבקשת הביטול. על כל פנים, יש בטענת מר גזית כדי להשליך על הבקשה לביטול צו הביניים - אם אמנם לא התכוונה סאט-קום מלכתחילה לכלול בצו הביניים את האישורים שנותנת המועצה לכבל-נט עובר לפעולות ההקמה בשלב זה, על שום מה מתנגדת היא לביטולו של צו הביניים ביחס לפעולות אלו? שיהוי .7כאמור, החלטת המועצה נתקבלה ביום 20.12.90, ורק ביום 29.1.91- היינו כעבור כשישה שבועות! - הוגשה העתירה, בה נתבקש גם צו הביניים. המבקשים טוענים וטוענת המדינה, כי בנסיבות העניין מהווה שיהוי זה שיהוי המכריע את גורל הבקשה והעתירה. בפרק זמן זה פעלו המבקשים על סמך החלטת המועצה ושינו מצבם באופן משמעותי. הם הוציאו סכומי כסף גבוהים ביותר וקיבלו על עצמם התחייבויות כספיות גבוהות נוספות. הם החלו כבר בפעולות הקמה נרחבות לביצוע הפרויקט בחיפה, וצו הביניים עוצר למעשה פרויקט הנמצא בהילוך גבוה בפעילות הקמתו. בהחלטת המועצה (נספח ז' לעתירה) הותנה אישורה בכך שכבל-נט תתחיל בביצוע השידורים באזור חיפה תוך שישה חודשים מיום האישור, והמועד להתחלת השידורים בחדרה יוקדם מהמועד שננקב בהצעה למכרז. פרק הזמן שחלף עד כה מהווה כרבע (!) מפרק הזמן שעומד לרשותה של כבל-נט להתחיל בשידורים. לטענת באי-כוח המבקשים והמדינה, כל העובדות האמורות ידועות היו לסאט-קום, ועל-אף זאת היא השהתה פנייתה לבית-משפט זה. על כך משיבה סאט-קום, כי רק ביום 15.1.91הגיע לידיה פרוטוקול ישיבת המועצה, בה נתקבלה ההחלטה נושא העתירה, ובסמוך למועד זה פרצה המלחמה במפרץ ובגינה נגרם שיהוי נוסף. מר גזית הודה, כי החלטת המועצה ידועה הייתה למרשתו כבר ממועד קבלתה, שהרי הדברים פורסמו בעיתונים, אך היא סברה, כי אין בהודעות בעיתונות כדי לבסס הגשת עתירה. לפיכך נאלצה להמתין עד שתקבל את פרוטוקול הדיון, אשר רק ממנו תוכל לברר דברים כהוויתם וכמשמעותם. לדעתו, בטרם קיבלה סאט-קום את פרוטוקול הדיון, הייתה העתירה נדחית בהיותה מוקדמת. ועל-שום מה לא פנתה סאט-קום ליושב-ראש המועצה כדי שהלה יורה להמציא לידה את פרוטוקול הדיון מיד לאחר התקיימו? הטעם לכך הוא - אם הבינותי נכונה את דבריו של מר גזית - על-שום שממילא מסרב היה יושב-ראש המועצה לבקשה, שכן גילוי הפרוטוקול אסור על-פי דין (ראה תקנה 15לתקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה), תשמ"ז-1987), ומטעם זה גופו אף פנייה לבג"צ לגילוי הפרוטוקול לא הייתה נענית. טענות אלו - אם הבינותיו נכונה - תמוהות הן. איני רואה צורך לדון ולהכריע בשאלה, אם לאור הוראות החוק והתקנות, גילוי הפרוטוקול, כמו גם מסמכים נוספים שצורפו לעתירה, מעשה מותר הוא אם לאו, ואולי אף מעשה ראוי הוא, בנסיבות אלה או אחרות. ואכן שמענו מפי מר מזוז, שהיו מקרים קודמים בהם נענה יושב-ראש המועצה לבקשה לגילוי הפרוטוקול. על כל פנים, אם סברה סאט-קום, כי הגילוי אסור על-פי דין, על-שום מה המתינה עד ש"יומצא" לידה פרוטוקול הדיון שלא לפי הוראות החוק ושלא כדין? כלום סברה סאט-קום כי רק מעשה כגון זה - אם אירע כזה - יוכל לתת סיכוי לקבלת עתירה בבית-משפט זה? אך איני רוצה להכריע עתה בדבר, כי "דרכו" של הפרוטוקול עדיין לא נהירה לי כל צרכה. סבורני, כי הדין עם המבקשים, כי בנסיבות העניין יש בפרק הזמן שחלף משום שיהוי המונע מסאט-קום לקבל צו-ביניים. כלל בידינו, כי לעניין שיעור השיהוי אין בודקים את אורך הזמן לפי תקופות קבועות ומוחלטות, אלא הכול תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, ויש ששיהוי קל קשה הוא לפי נסיבותיו ותוצאותיו (בג"צ 875/78 [1]; בג"צ 453/84, בשג"צ 72/84, 89, 106, 120, 122, 126[2]). אין בדבריי כדי לקבוע שיש בשיהוי זה כדי לדחות את העתירה לגופה, ולעניין זה ייתכן כי בעלי הדין ישמיעו עוד טענות נוספות. אך בוודאי יש בשיהוי זה משום שיקול חשוב במאזן הנזקים והנוחות, שכן כפי שיפורט להלן, בפרק זמן זה פעלו המבקשים על-פי החלטת המועצה ושינו מצבם. ומאזן זה הוא אחד השיקולים המכריעים בבקשה שלפניי. מאזן הנזקים והנוחות .8המבקשים טוענים, כי פעולות ההקמה נמצאות בעיצומן וצו הביניים משתקן. חלק מפעולות אלו ייעצרו וחלק אחר עשויות לרדת לטמיון, דבר שיגרום למבקשים נזקים כבדים ללא תקנה. בבקשתם, שנתמכה בתצהירו של מנכ"ל כבל-נט ומת"ב, מר אבי טל, פירטו המבקשים את הפעולות השונות שנעשו עד כה; עם קבלת אישור המועצה בוצעו הפעולות להעברת אמצעי השליטה בכבל-נט ושולמו בגין כך סכומי כסף גבוהים. נעשו הסדרים עם נושים ובעלי זכויות בכבל-נט ובמסגרת זו שולמו 4מיליון ש"ח, וניתנו התחייבויות נוספות בהיקף של כ- 2מיליון ש"ח. מת"ב וכבל-נט החלו בביצוע העבודות להקמת שידורי הכבלים. הוכנו תוכניות מפורטות של מערכת הכבלים, ולכך הוקדשו שעות עבודה מרובות. הושקע זמן באיתור כלים וציוד לצורך ביצוע הפרויקט, ואותר מבנה מתאים לצורך הצבת מוקד השידורים. צו הביניים עלול להביא לעיכוב בהתקשרות עם בעלי המבנה, דבר העלול להביא לאובדן הנכס ולדחייה נוספת במועד תחילת השידורים. נוהל משא ומתן לרכישת הציוד הדרוש ונקשרו, בראשי תיבות, שני הסכמים - האחד בהיקף של 000,400$ והאחר בהיקף של כ- 3מיליון ש"ח - אשר אמורים להיות מאושרים על-ידי דירקטוריון חברת כבל-נט עד ליום .8.2.91מתנהל משא ומתן עם ספקים שונים לרכישת פריטי ציוד בהיקף של כ- 13מיליון ש"ח. ועוד נטען, כי צו הביניים עלול לפגוע באמינותה של כבל-נט ולהביא לדחייה בהפעלת השידורים, דבר שיגרום אף הוא נזקים ניכרים עקב אובדן הכנסות. מר מזוז הוסיף וטען, כי במאזן הנוחות אין לשקול רק את הנזקים שנגרמו למבקשים מול נזקי סאט-קום, אלא אף את הנזק שייגרם לציבור הרחב בשל הדחייה במועד תחילת השידורים. הוא הדגיש, כי בשל היעדר שידורי כבלים בחיפה חדרו לשוק רשתות שידור פיראטיות בעלות אספקטים שליליים, והאינטרס הציבורי מחייב, כי שידורי הכבלים יחלו בהקדם האפשרי. מר גזית טען לפניי, כי עד כה לא שולמו כספים כלשהם בגין עבודות ההקמה, אלא בגין העברת אמצעי השליטה בכבל-נט ורכישת החברות, על כל ההשלכות הנובעות מכך. ייתכן שכך הם הדברים ביחס לכספים ששולמו בפועל, אך המבקשים פירטו - ועיקרי הדברים הובאו על-ידיי לעיל - פעולות מרובות שנעשו, השקעת משאבים וכוחות והוצאות שהוצאו עבור הקמת הפרויקט. משהובא לפנינו פירוט כגון זה, לא די בטענה בעלמא, כי עד כה לא נעשה דבר וכי דחייה של מספר שבועות לא תסב כל נזק. בנסיבות האמורות, נוטה מאזן הנוחות לטובת בקשת המבקשים. צו הביניים עוצר לכאורה פרויקט רחב מימדים הנמצא באמצע הליכי ביצועו. לכאורה נראה, כי כל עיכוב בביצוע העבודות עלול לגרום לנזקים כבדים. בצדק טוענים המבקשים, כי נזקים אלו יכלו להימנע מהם לולא השהתה אט-קום עתירתה, במיוחד שהיא ידעה כל אותה עת כי המבקשים פועלים על-פי ההחלטה. כמי שמצויה בענף הכבלים - כפי שכך מעידה סאט-קום על עצמה - היה עליה לדעת, כי בפרק הזמן שחלף הושקעו משאבים וכוחות בקידום הפרויקט. בנוסף לנזק שנגרם ושייגרם למבקשים, נגרם ויוסיף להיגרם נזק לציבור הרחב, כפי שפירט זאת מר מזוז לפנינו. נזק שעלול להיגרם לציבור הרחב אף הוא שיקול חשוב שיש להביאו חשבון במאזן הנזקים והנוחות (ראה בג"צ 316/63 [3], בעמ' 182; בג"צ 453/84, בשג"צ 72/84, 80, 106, 120, 122, 126[2] הנ"ל); ויש ונזק לציבור אף עולה במשקלו ובהשפעתו השלילית על נזק הנגרם ליחיד. שיקול זה של טובת הציבור בולט הוא במיוחד בנושא העתירה דנן, בה מדובר בהענקת שירות לציבור הרחב ואשר בו קבע המחוקק במפורש ובמודגש, כי טובת הציבור היא שיקול שיבוא חשבון בהליכים שונים הקבועים בחוק (סעיף 6יא(8); סעיף 6יד(א) לחוק). בצד גודל הנזק הנגרם לכאורה לציבור וליחיד אם יקוים צו הביניים, ספק הוא, לכאורה, באינטרס שיש לסאט-קום בהמשך קיומו של צו הביניים. סאט-קום לא פנתה בעבר למכרזים באזור חיפה וחדרה ואף לא לאחד מ- 29המכרזים האחרים. יכולתה לעמוד בנטל הכספי והביצועי הכבד הכרוך בקבלת הזיכיון לשידורי כבלים - וממילא לזכות במכרז עתידי אם תתקבל עתירתה ויפורסם כזה - לוטה בערפל. כאמור, שידורי הכבלים הם מעניינו של הציבור הרחב, אך סאט-קום אינה טוענת - וטוב שלא טענה כן - כי היא לוחמת את מלחמתו של הציבור, ועיקר עניינה בעתירה - לפי דבריה - הוא כלכלי-עסקי גרידא. אל נכון הדגיש מר מזוז, כי הטענות המועלות בעתירה, כפי שפורטו על ידי לעיל, גם כמות שהן, אינן מייחסות למשיבים 2-4, מעשי שחיתות או פגיעה בשלטון החוק. כללו של דבר: כפי שראינו, מחד גיסא - קיים חשש ממשי כי צו הביניים יגרום לנזקים קשים, ואולי בלתי הפיכים, הן למבקשים והן לציבור הרחב, ומאידך גיסא האינטרס של סאט-קום הוא בספק; ולזאת יש להוסיף, כי חלק ניכר מהנזקים האמורים נגרם בעטיו של השיהוי הרב בהגשת העתירה, כאשר סאט-קום ידעה כל אותה עת כי המבקשים פועלים על-פי ההחלטה ומשנים מצבם לרעה. מכל זה מתבקשת מסקנה אחת, והיא - ביטולו של צו הביניים. אי-מיצוי הליכים .9משקל רב מוצא אני גם בטענת אי-מיצוי ההליכים בטרם הגשת העתירה. עד להגשת העתירה לא פנתה סאט-קום לאף אחד מן המשיבים 2- 4בעתירה דנן כדי למחות לפניו על החלטת המועצה, לא בטרם מועד הדיון בבקשה לאישור העברת המניות ואף לא לאחריו. לראשונה נודע למבקשים ולמדינה כי סאט-קום תוקפת את חוקיות ההחלטה בעת הגשת העתירה לבית-משפט זה. כבר נפסק וחזר ונפסק, כי מי שמבקש לבוא בשערי בית-משפט זה כדי להלין כנגד מעשה הרשות, חייב תחילה להקדים ולהעלות השגותיו לפני הרשות, שכנגדה הוא קובל (בג"צ 337/83 [4]; בג"צ 549/83 [5]). אין אני מבקש בדבריי אלה לקבוע כי די בכך לצורך דחיית העתירה לגופה, שהרי לא בכך מתקיים הדיון לפניי. מה שמבקש אני לומר הוא, ששיקול זה, כשם שחשוב הוא לעניין הדיון בעתירה גופה, צריך שיבוא חשבון גם בשלב של מתן צו הביניים, בו נשקלים, בין היתר, סיכויי העתירה. .10סאט-קום ציינה, כי אם יבוטל צו הביניים לחלוטין עלול הדבר לחתור תחת קיום הדיון בעתירה העיקרית. כדי להפיג חששה זה של סאט-קום, ולאור הצהרתו של מר מזוז כי במשך ארבעת השבועות הקרובים לא יוענק לכבל-נט הזיכיון, קבעתי, כי הדיון בעתירה למתן צו-על-תנאי יתקיים תוך שבועיים. מהטעמים האמורים החלטתי ביום 8.2.91לבטל את צו הביניים ולחייב את סאט-קום בהוצאות. צוויםצו ביניים