הלנת שכר עקב תקלה במחשב

בית הדין לעבודה ציין באשר לטענת הלנת שכר עקב "תקלה" במחשב כי הרי שעה שמדובר במחשב אשר לא "הספיק", הכוונה היא לאדם שלא הספיק לספק למחשב את הנתונים במועד. קבלת הטענה ש"מחדלו" של מחשב היא נסיבה שאין למעביד שליטה עליה כמוה ככניעה לגולם הקם על יוצרו. בשים לב למספר העובדים במדינה שמחשב "מכין" את שכרם, קבלת הטענה האמורה תשים פלסתר מטרתו של חוק הגנת השכר, שעה ששכר עובד יולן עקב "מחדלו" של מחשב. באשר לעיצומים שנקטו עובדי המחשב - הלכה פסוקה היא שמצב כלכלי קשה אינו נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה (דב"ע לב/9- 3[2], בע' 354). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלנת שכר עקב תקלה במחשב: .1התובע אורי רוסוטה הגיש, ביום 17.8.1979, תביעה לתשלום שכר עבודה מולן על סך של 480, 6ל"י. בכתב ההגנה מודה הנתבעת, מדינת ישראל - משרד החינוך, כי התובע זכאי לסכום הנ"ל "וכי הסכום ישולם לו בהקדם". לתובע שולם סכום של 600, 4ל"י, ביום 10.12.1979, שהוא הסכום לאחר ניכוי מס הכנסה במקור ובכך סולק סכום התביעה. תביעת התובע לאחר התשלום כאמור הוא לפיצוי הלנת שכר. .2ואלה עובדות המקרה: התובע מועסק על-ידי הנתבעת כמורה לחינוך גופני בבית-הספר הנשיא ויצמן ביפו. נוסף לעבודתו זו מועסק התובע על-ידי הנתבעת מזה עשר שנים כמורה מאמן לסטודנטים בבית-המדרש למורים לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט בע"מ (להלן - בית-המדרש). שכרו של התובע בעד עבודתו כמאמן, כאמור, הוא 720ל"י בחודש. עד לחודש נובמבר 1978נהגה הנתבעת לשלם לתובע, כמו לשאר המורים המאמנים, את שכרו בהמחאה של משרד החינוך והתרבות אחת לחודשיים, שהיתה נשלחת לבית-המדרש ומשם לתובע. לאחר שהונהגה הרפורמה במס הכנסה ביקשה הנתבעת לשנות את שיטת התשלום, כך שמורים מאמנים שהם עובדי המדינה יקבלו שכר האימון כשהוא כלול בשכרם הרגיל. לצורך זאת נדרש בית-המדרש לציין את קוד המוסד בו עובד המאמן. הסדר זה הודע לבית-המדרש בחודש פברואר 1979ואזי נשלחה לנתבעת הוראת התשלום נ/ .1מסמך זה הוחזר על-ידי הנתבעת כיוון שהיה ערוך ללא קוד המוסד. בית-המרש תיקן את הטעון תיקון, אך "משום מה נשמט שמו של התובע מהרשימה נ/2". (ע' 3, שורה 36, לפרוטוקול). רק ב 28.6.1979נשלחה לנתבעת הוראת התשלום נ/ 3ובה דיווח על פקודת התובע "כל השנה" (ע' 4, שורה 1, לפרוטוקול). נ/ 3הגיע לגזברות משרד החינוך והתרבות מחוז ת"א ביום 23.8.1979(ע' 5, שורה 5, לפרוטוקול), ניתנה הוראת תשלום למחשב, אך המחשב "לא הספיק" (ע' 5, שורה 8) להכין את התשלום לחודש אוגוסט .79לאחר זאת נקטו עובדי המחשב עיצומים ולעובדי משרד החינוך שולמו מקדמות, אך מקדמות אלה היו רק לגבי שכרו הרגיל של התובע. בסופו של דבר שולם שכרו של התובע בגין עבודת האימון בשיק שהוכן ידנית. .3בסיכומיה טוענת באת-כוח הנתבעת לביטול או הפחתה של פיצויי ההלנה מכוח סעיף 18לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר), והיא מחלקת את תקופת הלנת השכר לשתיים. הראשונה - עד ליום 23.8.1979, ולגביה טוענת היא טעות כנה, והתקופה השניה - מיום 24.8.1979- לגביה טוענת היא לנסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן. אין אנו מקבלים את טענותיה של באת-כוח הנתבעת לעניין ההפחתה או ביטול של פיצויי הלנת השכר, שכן הלנת שכרו של התובע, מתחילתה ועד סופה, סיבותיה נעוצות, תחילה ברצונה של הנתבעת לייעל הסדר התשלומים למורים המאמנים ולאחר זאת "במחדלו" של המחשב ובעיצומים שנקטו עובדי המחשב. .4אי-מילוי ההוראות על-ידי בית-המדרש באשר לציון "הקוד", החזרת הרשימות לבית-המדרש בגין זאת והשמטת שמו של התובע ברשימות האחרות, מצביעות על ניהול לקוי, ניהול שהוא באחריותה של הנתבעת והעולה כדי רשלנות. אכן לא מן הנמנע הדבר, כי טעות כנה תיגרם על-ידי רשלנותו של הטועה (דב"ע לא/5- 2[1]), אך במה דברים אמורים? כל עוד לא הועמד הטועה על טעותו (שם [1], בע' 173). במקרה שלפנינו לא חדל התובע לבקש תשלום שכרו, אך ללא הועיל, וטענת באת-כוח הנתבעת לטעות כנה דינה להידחות. .5באשר לטענת באת-כוח הנתבעת לנסיבות שלנתבעת לא היתה שליטה עליהן, הרי שעה שמדובר במחשב אשר לא "הספיק", הכוונה היא לאדם שלא הספיק לספק למחשב את הנתונים במועד. קבלת הטענה ש"מחדלו" של מחשב היא נסיבה שאין למעביד שליטה עליה כמוה ככניעה לגולם הקם על יוצרו. בשים לב למספר העובדים במדינה שמחשב "מכין" את שכרם, קבלת הטענה האמורה תשים פלסתר מטרתו של חוק הגנת השכר, שעה ששכר עובד יולן עקב "מחדלו" של מחשב. באשר לעיצומים שנקטו עובדי המחשב - הלכה פסוקה היא שמצב כלכלי קשה אינו נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה (דב"ע לב/9- 3[2], בע' 354). לבית-דין זה ידוע, כי עיצומים באים להוות אמצעי לחץ על המעביד שיביאוהו להענות לדרישותיהם של העובדים (דב"ע לו/5- 4[3], בע' 28) ומן הסתם אין מעביד נענה לדרישותיהם של עובדיו בגלל מצב כלכלי, בין אם הוא קשה אם לאו. משבחרה הנתבעת שלא להענות לדרישות שהביאו לעיצומים שנקטו עובדי המחשב, עשתה זו קרוב לוודאי משיקולים כלכליים. אי-תשלום שכר במועד שיסודו בעיצומים, כאמור, אינו נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה וכך אנו קובעים. .6בשים לב לכך שאת שכרו קיבל התובע, ומדובר על פיצוי לגבי העבר (דב"ע לד/10- 2[4], בע' 364), אנו רואים כמתאים במקרה זה לפסוק פיצוי בסכום כולל ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1000שקל פיצוי הלנת שכר. הנתבעת תשלם לתובע סך 500ל"י הוצאותיו. הצדדים זכאים לערער על פסק-דין זה בפני בית-הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום שיומצא הם.הלנת שכרמחשבים ואינטרנט