מהי טענת השתק ? בע"א 9657/03 מגן דוד אדום בישראל נ' הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (2004) נקבע: "כאשר צד אחד הציג מצג מסוים- לרבות הבטחה- בפני צד אחר, והצד שכלפיו הוצג המצג הסתמך עליו בתום-לב ובאופן סביר ושינה עקב כך את מצבו לרעה, עשוי הצד שהציג את המצג להיות מושתק מלהתכחש לו (ראו רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, בעמ' 100). תפיסת הצדק העומדת ביסוד תורת ההשתק הכללית יפה גם למצבים שבהם פרט מסתמך בסבירות ובתום-לב על מצג של רשות מינהלית ומשנה בשל כך את מצבו לרעה. הימנעות מהשתקתה של הרשות עשויה לגרור תוצאות בלתי צודקות מבחינתם של הפרטים הבאים עמה במגע ולהביא למעשה ל"ענישה" של אותם פרטים. לפיכך המסקנה היא אפוא כי במצבים שבהם מועלית טענת השתק כנגד הרשות המינהלית יש לאזן בין עקרון חוקיות המינהל לבין האינטרסים של הפרט שהסתמך בתום-לב ובסבירות על מצג של הרשות המינהלית (ע"א 6996/97 חברת א. עבאדה בע"מ נ' רשות הפיתוח על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, בעמ' 124). יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט י' כהן בע"א 831/76 לוי נ' פקיד השומה, חיפה, בעמ' 435: "...אין שוללים טענת השתק נגד רשות ציבורית, אלא בית-המשפט בכל מקרה ומקרה שוקל מצד אחד את האינטרס הציבורי שבמניעת הטענה ומצד שני את העוול שנגרם לפרט, אשר סמך על המצג של הרשות, ובית-המשפט רשאי לפסוק נגד הרשות אם לפי הצדק והיושר יש לקבל את הטענה...". (ראו גם- בג"צ 840/97 סבית נ' ממשלת ישראל (2003); ת"א 1473/97 לוגיסטיקה מערכות ומחשבים נ' מדינת ישראל, משרד הבטחון (2003); ה"פ 613/05 ישראלום נכסים בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (2007); ת"א 1606-09-07 עיריית גבעת שמואל נ' הוט-מערכות תקשורת בכבלים (2010)). שאלות משפטיותהשתק / דיני מניעות