להלן סקירה משפטית בנושא מימוש אופציה בחוזה: לצורך הפעלת אופציה לפי חוזה, על הצד המממש לפעול באופן מדויק על פי המנגנון הקבוע בחוזה, לצורך שיכלול החוזה (ע"א 84 / 163 מדינת ישראל נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ פ"ד לח (4) 1, 7 (1984)). באותו פסק דין נקבע, כי כל פעולת מימוש שלא בהתאמה מדויקת לתנאי האופציה, יש לראות כהצעה חדשה כאמור בסעיף 11 לחוק החוזים. כמו כן נקבע, כי בהתעורר מחלוקת בנוגע לדרך קיבול האופציה יעמוד בית המשפט על כוונת הצדדים מתוך לשון תנאי האופציה, ועל-פי נסיבות נתינתה ואומד דעת הצדדים. לכללים אלה מיתוסף כלל פרשנות בסיסי, המיוחד לאופציות והשונה מהכלל הרגיל המקובל בדיני חוזים, לפיו יש לפרש את חוזה האופציה לטובת הנותן ונגד הזכאי לפיה. אמנם, פרופ' סיני דויטש, במאמרו "הצעה בלתי-חוזרת ואופצייה: האמנם סמנטיקה בלבד?" עיוני משפט יב, 275, 293 (תשמ"ז), טען כי בניגוד להצעה בלתי חוזרת, קיבול האופציה תוך שינוי אינו אמור להביא לפקיעת האופציה, וכי סביר להניח שבתי המשפט יבחינו בין דחיית האופציה לבין קיבולה תוך שינוי כל עוד היא לא בוטלה במפורש על-ידי מקבל האופציה, ובע"א 88 / 701 חיים שיף נ' עיזבון המנוח אברהם גינדי מה (5) 759, 777 (1991) קיבל השופט גולדברג את דעתו של פרופ' דויטש אך השופט מלץ חלק על קביעה זו. בית המשפט העליון חזר וקבע שיש לממש אופציה באופן מדויק וכל שינוי נחשב כהצעה חדשה ברע"א 92 / 2077 שלדון ג. אדלסון נ' ראובן רייף, עו"ד (לא פורסם, ניתן ביום 01.07.93), ובע"א 88 / 346 זאב אביבי נ' שלמה בן זכריה פ"ד מו (4) 684, 691-692 (1992), שבו נקבע בין היתר: "מימוש של אופציה צריך להיעשות בדרך שהתוו לכך הצדדים בהסכם שביניהם.... אין חולק, שאם נקבעה דרך למימוש האופציה, הרי זו הדרך המחייבת להוציא את המכר, שלגביו ניתנה אופציה, מן הכוח אל הפועל, ויש לפעול על פיה כתנאי למימוש האופציה. לפיכך, דבריו של עו"ד ברנר, על פיהם ברור היה שהכוונה היא שהאופציה תמומש, אינם יכולים לבוא במקום מתן הודעה על מימוש האופציה, שהיא הדרך אותה התוו הצדדים למימוש האופציה". חוזההסכם אופציהמימוש אופציהאופציה