האם אלימות (מכות בעבודה) מהווה תאונת עבודה והאם המעביד אחראי ?

##האם המעביד אחראי על תקיפה במקום העבודה ?## הטלת אחריות שילוחית על מעביד בגין תקיפה מצד עובדו אינה עניין של מה בכך באשר תקיפה אינה חלק ממהלך העבודה הרגיל. מדובר במעשה פלילי חמור ולא לכך מועסק העובד. על כן, יש להכיר באחריות שכזו מקום שמעשיו של העובד בוצעו לצורך הגנה על אינטרס של המעביד או קידום אינטרס שכזה ותוך הסתייעות באינדיקציות שעליהן עמד כב' השופט עמית בפסק דין ע"א 8027/14 ג'ין אלין שורוש נ' סוהיל בן כמאל שליאן. בע"א 3510/99 ולעס נ' אגד התובע ישב בתחנה המרכזית של אגד ועוברי אורח תקפו אותו. בית המשפט דן בשאלת הטלת אחריות בנזיקין בגין אי נקיטת אמצעי בטיחות לשם מניעת מעשה עברייני שבוצע ע"י צד ג' כלפי התובע, וקבע כי שאלת צפיותו של האירוע העברייני תיבחן לפי נסיבות כל מקרה ומקרה ופירט מבחנים לעניין בחינת הסוגיה. במקרה דנן אופי האירוע הוא כזה הנמשך על פני דקות ספורות ושום מאבטח אינו יכול למנוע התרחשותו באופן סביר. אין בקיומם של מאבטחים וסיירים בכדי למנוע אירועי תקיפה מסוג זה. הובהר ש"הטלת אחריות נזיקית בגין "אי-מניעת פשע" איננה דבר מובן מאליו. יש לבחנה בזהירות בכל מקרה לפי נסיבותיו. אכן, "אחריות כזו מן הראוי שתוטל בזהירות הראויה, תוך בחינת צפיותו של האירוע העברייני, האמצעים שננקטו למניעתו, והקשר הסיבתי שבין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם בפועל"" [ע"א 6279/04 עזבון המנוח מוסא אבו צבחה ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (2.5.2007), פיסקה 4; וכן ע"א 6970/99 אחמד אבו סמרה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 185 (2002), בעמ' 188 ו']. ##מבחנים שלאורם תיעשה הבדיקה האם להטיל על המעביד אחריות על מעשה תקיפה בעבודה:## ##(1) ##האם התרחשו בעבר במקום האירוע אירועים דומים; ##(2)## האם שכיחים באותה סביבה מעשים פליליים; האם המעשה העברייני שאירע הינו מעשה שיגרתי או שמא היה חריג באופיו; ##(3)## האם היה המעביד בעל השליטה והפיקוח על העבריין או על מקום הביצוע; ##(4) ##האם, בהתחשב במהות היחסים בין בעלי־הדין, היה התובע יכול להסתמך באופן סביר על כך שהנתבע ינקוט באמצעי זהירות סבירים לשמירת ביטחונו מפני עבריינים.; ##(5) ##האם ניתן ללמוד על קיומה של החובה מכלל הנסיבות האחרות של המקרה. משנשקלו כל אלה, ייבחנו בנסיבות המתאימות גם שיקולים של מדיניות ציבורית אשר בגינם עשוי בית־המשפט להימנע מלקבוע כי בין הצדדים קיימת חובת זהירות. ##(6) ## האם היה המעביד מודע להתרחשות הקרבה של המעשה העברייני ( בהקשר זה יש לבחון לא רק את הספונטניות והפתאומיות של המעשה העברייני עצמו, אלא גם את התנהגותו של העבריין עובר למעשה). ##האם אלימות בעבודה נחשבת ל"תאונת עבודה" ?## קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכות בעבודה - האם אלימות בעבודה מהווה תאונת עבודה: 1. התובע הגיש לנתבע, המוסד לביטוח לאומי, תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שארעה לו, לטענתו, ביום 14.4.1978(נ/2). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 5.7.1978, שצורף לכתב התביעה, בנימוק, שהקטטה שפרצה בין התובע לחברו בעבודה וכתוצאה ממנה נפגע התובע "היתה על רקע אישי ללא קשר לעבודה". 2. מקבל אני כי עובדות המקרה שבפני הן כפי שהובאו בסיכומי באת-כוח הנתבע, כן תמים דעים אני עם באת-כוח הנתבע, כי החיכוכים בין התובע וחבריו לבין שלמה לוי שפגע בתובע לא היו קשורים בעבודה, אך בכך אין כדי לסייע לנתבע, באשר על המקרה שלפני חל סעיף קטן (2א) לסעיף 36לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק). 3. כדי שפגיעה שאינה תוצאה מהעבודה תיחשב תאונת עבודה על-פי סעיף קטן (2א) הנ"ל צריך שיתמלאו בנסיבות אותה פגיעה כל התנאים הבאים יחדיו: ##א. ##הפגיעה ארעה תוך העבודה; ##ב. ##הפגיעה נגרמה על-ידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר הנמצאים במקום העבודה וכו'; ##ג. ##הנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה. 4. אין חולק על כך שהתנאים א ו-ב לעיל נתמלאו במקרה זה שבפני. השאלה היא, האם היה התובע "שותף לגרימת הפגיעה" כמשמעותו בסעיף קטן (2א) הנ"ל. שעה שבאים לבחון דבר היות אדם שותף לגרימת הפגיעה, דהיינו כי במעשהו שיתף עצמו הנפגע בגרימת הפגיעה בה נפגע, מן הראוי להעמיד חומרת מעשהו של הנפגע מול חומרת הפגיעה בה נפגע. ראיית הטחת עלבונות ויהיו קשים כאשר יהיו כשיתוף בגרימת חבלה גופנית חמורה אינה עומדת במבחן ההיגיון ואין לייחס למחוקק כוונה כזו. 5. במקרה זה התגרה התובע בעד שלמה לוי, ושותפים להתגרות זו היו עובדים נוספים במקום העבודה ו"מקורם של החיכוכים הללו ביצר שעשועים של נערים או בטלנותם" כטענת באת-כוח הנתבע בסיכומיה. התגרויות ושעשועים כאמור הינם רחוקים מדי מכדי שאפשר יהיה לומר שבגינם יש לראות את התובע כ"שותף לגרימת הפגיעה" כמשמעותה בסעיף קטן (2א) לסעיף 36לחוק. 6. לאור האמור לעיל אני מצהיר בזאת, כי לתובע ארעה ביום 4.4.1978 תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 36(2א) לחוק. הנתבע ישלם לתובע סך של 400 שקל הוצאות כולל שכר טרחת עורך-דין. ##האם למעביד יש אחריות על אלימות בין עובדים ?## סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: 13. חבות מעביד (א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו – ##(1) ##אם הרשה או אישרר את המעשה; ##(2) ##אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; אולם – ##(א)## מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד; מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו. ##(ב)## רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא-נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד. ##(ג)## לענין סעיף זה, מעשה - לרבות מחדל ב-ע"א 8027/14 ג'ין אלין שורוש נ' סוהיל בן כמאל שליאן (29.11.2015) נידונה שאלת פרשנות סעיף 13 לפקודה, ובו נקבע ש"ככלל, על מנת לפטור מאחריות שילוחית, לא סגי בכך שהעובד ביצע את עבודתו באופן לא נאות, ברשלנות ואף ברשלנות-רבתי. הוראת סעיף 13 היא החולשת על אחריותו של המעביד, ולא הוראת סעיף 64(2) לפקודה. בבואנו לקבוע האם מעשיו של העובד בוצעו במסגרת תפקידו, או שמא חורגים הם מהרשאת המעביד כדי כך שניתן לפטור את המעביד מאחריות שילוחית, ניתן להשתמש במספר אינדיקציות, ובין היתר: המטרה המנחה את העובד, ובכלל זה, האם מטרת העובד הייתה לבצע דבר עבירה; הרשעה בפלילים ואופי ההרשעה; וכן שיקולי מדיניות משפטית" ( שם, פסקאות 14-13). באשר למבחן המטרה, מציין כב' השופט י' עמית ב עניין שורוש הנ"ל, ש "ככל שמטרה פלילית היא שעומדת ברקע מעשה העובד, והתוצאה הפלילית אינה תוצאה אגבית למטרה " כשרה" אליה נתכוון העובד, אין מקום להטיל אחריות שילוחית על המעביד" (שם, פסקה 15). הוא מוסיף וקובע כי "בבחינת המטרה שביסוד מעשה העובד, ניתן להיזקק גם למבחן " המטרה הדומיננטית". מבחן זה מניח כי בעת שביצע העובד את המעשה המזיק, עסק הן במילוי תפקידו והן בסיפוק האינטרס הפרטי שלו. על פי מבחן זה " המעביד ישא באחריות שילוחית כאשר בולט הוא לעין, כי המטרה ' השלטת', מבין שתי המטרות שעמדו לנגד עיניו של העובד בשעת מעשה, היתה זו הקשורה בשליחות שהטיל עליו מעבידו"" ( שם, פסקה 15). תאונת עבודההכרה בתאונת עבודהשאלות משפטיותאלימות