קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סקר מדידות לצרכי ארנונה:   ה ר ק ע 1. במהלך שנת 2000 ביקשה המשיבה 1 (להלן העירייה) לבצע סקר מדידות לצורכי ארנונה באמצעות טכנולוגית GIS. היוזמה לביצוע סקר בטכנולוגיה מתקדמת של קישור גיאוגרפי נבעה משני מניעים עיקריים. הראשון- ביצוע מדידה מדויקת ויעילה לצורכי ארנונה. והשני- הרצון כי מדידות הארנונה ישמשו בהמשך כבסיס להקמת מערך GIS לצרכיה השונים של העירייה. מכיוון שמדובר בטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת המיושמת במעט עיריות, ומספר החברות המתמחות בשיטה זו אינו גדול, פנה גזבר העירייה למספר גופים, לצורך ביצוע הסקר. בשלב זה לא הייתה הפנייה מלווה במפרט טכני מפורט של דרישות העירייה. גזבר העירייה התקשה לבחון לעומק את ההצעות שהתקבלו, והעביר את הטיפול בעניין למנכ"ל העירייה. לאור מורכבות הנושא החליט מנכ"ל העירייה להיעזר בשירותי הייעוץ של חברת ג.ג מערכות בע"מ, לצורך בחינה מקצועית של המערכות. בחינת ההצעות נעשתה על ידי חנוך הינוך, יועץ מקצועי חיצוני.   היועץ המליץ על הכנת שאלון אחיד שיישלח לכל החברות המשתתפות, לצורך השלמת נתונים והבהרות. השאלון שהוכן על-ידי היועץ הועבר לעיון מנכ"ל העירייה ביום 6.9.00 ונשלח לשלושת המציעים הרלוונטיים ביותר: העותרת, המשיבה מס' 2 (להלן המשיבה), וחברת אשד נכסים בע"מ.   לאחר החזרת השאלונים הכין היועץ ביום 22.9.00 דו"ח השוואתי של ההצעות. בשלב זה הצעת העותרת הסתמנה כיקרה ביותר.   על מנת שניתן יהיה לערוך השוואה בין ההצעות השונות, פנה מנכ"ל העירייה למשיבה 2 בכדי שתכין הצעה נוספת שעל פיה התמורה תיגזר מתוספת חיוב בארנונה שתבוא בעקבות הסקר ולא מהסכומים שייגבו בפועל. זאת במטרה להשוות בין ההצעות בצורה יעילה.   ביום 22.10.00 ערך היועץ דו"ח השוואתי סופי על בסיס משותף של תוספת החיוב. בשלב זה ההצעה הטובה ביותר הייתה של חברת אשד.   2. היות ומדובר בסקר מורכב ומתקדם מבחינה טכנולוגית ושאינו שכיח, נדרשו המציעות לערוך מצגת להוכחת יכולת מעשית. המצגות נערכו בדצמבר 2000 ובינואר 2001 בפני היועץ למנכ"ל העירייה. לגבי המצגת של העותרת העיד היועץ (בע' 25 לפרוטוקול): "למיטב זכרוני לא ראינו את המערכת שביקשנו לראות. ראינו הדגמה של חלק מהמרכיבים."   כן העיד גונן מטעם העירייה (בע' 26 לפרוטוקול):   "ההתרשמות הייתה שהמצגת של זייד אורניב בכפר שמריהו לא עונה על הדרישות של עירית ראש העין. לא הוצגה שם יכולת למערכת מקושרת GIS."   מנגד היועץ התרשם מהמצגת של המשיבה 2 וציין (בע' 25 לפרוטוקול):   "המערכת עובדת על חומר חי של הועדה וההתרשמות הייתה חיובית."   גונן ציין בעדותו (בע' 26 לפרוטוקול):   "התרשמנו שהמצגת של אורהייטק מביעה יכולת של קישוריות GIS."   מאז המצגת לא נמסרה לעותרת הודעה רשמית מטעם העירייה. לטענת העותרת, נודע לה במקרה ביום 9/10/01 , כי המשיבה מס' 2 זכתה במכרז.   לאור המצגת המוצלחת של המשיבה מס' 2 ובשקלול העלויות הכספיות, החליטה העירייה להתקשר עם המשיבה. לאחר מו"מ נחתם בספטמבר 2001 הסכם התקשרות לעשרה חודשים.   3. ביום 31.10.01 הוגשה עתירה זו, בה מתבקש בית המשפט לבטל את החלטת העירייה למסור את העבודה למשיבה מס' 2, ולהכריז על העותרת כזוכה. לטענת העותרת, הפרה העירייה את חובתה לערוך מכרז. כן פירטה העותרת פגמים רבים בפעילותה של העירייה כרשות מנהלית. טוענת העותרת כי כלל לא ברור אם וכיצד התקבלה החלטה בנוגע להתקשרות, ולא ברור מי האנשים ובאיזו ועדה התברר העניין.   שנית טוענת העותרת כי הצעתה של המשיבה לוקה בעמימות רבה ומנוסחת באופן מטעה, ולא כוללת את מלוא העלויות, וכי בחינת ההצעה חושפת הצעה יקרה יותר מזו של העותרת.   כן טוענת העותרת לניגוד עניינים בין העירייה למשיבה ולקשרים אישיים בין העירייה למנכ"ל המשיבה.   צירופו של משיב נוסף 4. בדצמבר 2000 העירייה פנתה לשלושה לעריכת מצגת: העותרת, המשיבה מס' 2, וחברת אשד. העירייה טוענת כי הצעתה של חברת אשד היתה טובה משל העותרת. לכן, לטענת העירייה ביטול ההתקשרות עם המשיבה מס' 2 לא יביא למסירת העבודה לעותרת. לפיכך נטען כי היה על העותרת לצרף גם את חברת אשד כמשיבה. העותרת טוענת כי לאשד אין עניין בעתירה וכי אף הודיעה על כך לבית המשפט. לכן, אין ממש בטיעון כי היה על העותרת לצרפה כמשיבה.   חובת קיומו של מכרז 5. העותרת טוענת כי התנהלותה של העירייה אינה בגדר מכרז, וכי היה על העירייה לערוך מכרז כדין, למסירת העבודה. איני רואה צורך לעסוק בטיעון זה, באשר מקומו היה שעה שהעירייה ביקשה לקבל הצעות, וזמנו של הטיעון עבר.   בעל דין שבפיו טענה מעין זו שבפי העותרת, חייב היה להעלותה בסמוך למועד שהתברר לו שאין העירייה מתכוונת לערוך מכרז.   העותרת לא עשתה כן, אלא העדיפה ללכת בדרך שהתוותה העירייה ולהגיש את הצעתה. בכך החמיצה העותרת את זכותה לטעון לפסלות דרכה של העירייה.   מעשה עשוי 6. טעם נוסף לדחיית העתירה הוא בשל "מעשה עשוי". נשוא המחלוקת בין בעלי הדין הוא כאמור עריכת סקר מדידות לצורכי ארנונה. העותרת טוענת כי גם אם עריכת המדגם הסתיימה, הרי המדידות טרם הסתיימו. עוד טוענת העותרת, כי גם אם ביצעה המשיבה 2 חלק ניכר מהמדידות, נעשה הדבר לאחר שהמשיבות היו מודעות לטענותיה של העותרת, ואם המשיכו בביצוע העבודות, עשו כן על אחריותן.   בבוא בית משפט לשקול טענה של "מעשה עשוי", על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן האינטרסים שבין בעלי הדין. בהקשר זה, יש חשיבות לטיעון כי מי שביצע עבודה עשה כן על אחריותו הוא, תוך סיכון כי עלולה אותה עבודה להישמט מידיו. אלא שבעניין שבפני, יש ליתן משקל רב לעניינו של הציבור. תכליתה של העבודה נשוא ההליך, היא ניהול גבייתה של ארנונה. משנעשתה מלאכה המניחה תשתית לקביעת הארנונה, אין להביא לשיבושה על ידי העברת השלמתה לעותרת.   7. היה ויש ממש בטענות העותרת, תוכל למצוא תרופתה בתביעת פיצויים. אמנם יש חשיבות רבה לקיום תקינותם של מכרזים, שלא ייצא חוטא נשכר ולא יינתן למי שנהג שלא כדין לבצע עבודה שהגיעה לידיו בדרך שאינה ראויה. לכן, כרגיל ניתנת עדיפות לביטול מסירתה של עבודה ולהוצאתה מידיו. אלא שמול אינטרס זה ניצב עניינו של הציבור בתקינות ההתנהלות של קביעת הארנונה.   לאור האמור, הנני דוחה את העתירה, ומחייב את העותרת לשלם לכל אחת מן המשיבות את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ.  ארנונה