אישור העסקת בני נוער

סעיף 28 לחוק עבודת נוער התשי"ג - 1953, קובע כי "לא יתקבל נער לעבודה ולא יתחיל לעבוד אצל מעביד, אלא אם הנער נשלח ע"י שירות התעסוקה, וניתן ממנה אישור בכתב". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור העסקת בני נוער: זהו פס"ד בתובענה לשכר עבודה והלנת שכר. הדיון התקיים במסגרת דיון מהיר להוכחות לפי ס' 31 לחוק בתי הדין לעבודה תשכ"ט - 1969 . בראשית הדיון הבהירו הצדדים כי אין מחלוקת לגבי גובה הסכומים הנתבעים וכי אלו מגיעים לתובע במלואם. המחלוקת היא בשאלה מדוע לא שולם הסכום במועד, ובהתאם לכך האם זכאי התובע לפיצויי הלנת שכר, הנתבעים על ידו. הוסכם על הצדדים כי לא יקויים דיון להוכחות, וכי פס"ד ינתן לאחר שביה"ד ישמע את טענות שני הצדדים, בע"פ. 4. לטענת נציגי הנתבעת התשלום עוכב כיוון שהתובע, (שבמועד העבודה טרם מלאו לו 18 שנה), לא המציא אישור בכתב משירות התעסוקה, אף שנדרש להמציאו. לדבריהם, נאמר להם ע"י חשבת השכר של הנתבעת כי כל עוד לא המציא התובע אישור כזה, הרי שלפי חוק עבודת נוער התשי"ג - 1953, אינם יכולים לשלם לו, את משכורתו, ועל כן המשכורת עוכבה. לדברי התובע - האישור האמור נשלח על ידו יום-יומיים לפני הדיון, אולם בכל מקרה, החוק לא נותן למעסיק היתר שלא לשלם. לטענתו, מלכתחילה היה אסור לנתבעת להעסיקו ללא אישור, ולא יתכן שתחילה יועסק ללא אישור, ולאחר מכן יטענו שאינם יכולים לשלם לו כי אין אישור. לדבריו, לא נאמר לו שהאישור מהווה תנאי לתשלום שכר, ועל כן זכאי למלוא פיצויי הלנת שכר. 5. סעיפי החוקים הרלבנטיים לענייננו: סעיף 28 לחוק עבודת נוער התשי"ג - 1953, קובע כי "לא יתקבל נער לעבודה ולא יתחיל לעבוד אצל מעביד, אלא אם הנער נשלח ע"י שירות התעסוקה, וניתן ממנה אישור בכתב". סעיף 18 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 קובע כדלקמן: "ביה"ד האזורי רשאי להפחית פיצויי הלנת שכר או לבטלם, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת ביה"ד האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". 6. לביה"ד סמכות לשקול את שאלת הפחתת השכר, כפי שעולה מפס"ד של ביה"ד הארצי ע"ע 30029/98, מכון בית יעקב למורות, ירושלים, נ' גוליה מימון (חק-אר 2000, (3), 486), שם נקבע כי אין לפרש את סמכותו של ביה"ד להפחית את פיצויי ההלנה כסמכות שאין לצידה שיקול דעת, וכי לביה"ד שיקול דעת האם להפחית את פיצויי ההלנה. 7. בענייננו, הנתבעת פעלה מלכתחילה בניגוד לאמור לחוק עבודת נוער וקיבלה את התובע, אף שלא המציא לה אישור משירות התעסוקה. בפועל עבד התובע 10 ימי עבודה, ועזב מבלי שהמציא אישור זה. במצב שנוצר מצאה הנתבעת עצמה בבעיה: מחד, ההעסקה החלה בטרם התקיימו התנאים האמורים בחוק (ככל הנראה תוך שסבורה היתה שעניין זה יוסדר ע"י התובע תוך זמן קצר), ומאידך - בהעדר האישור מצאה עצמה עוברת שוב על החוק, בכך שהלינה את שכרו עד לסידור עניין האישור. אין ספק כי על הנתבעת לשאת באחריות למצב שנוצר וכי העסקתו בטרם קבלת האישור לוקה ברשלנות. יחד עם זאת יש לזכור כי לפי הפסיקה (דב"ע לא/ 5-2 יוסף כהן נ' עירית ירושלים, פד"ע ג', 169) גם רשלנות מצד מעביד יכול שתהווה טעות כנה, לצורך הפחתת פיצויי הלנה. מצד שני, לא ניתן להתעלם מכך כי אף לתובע אחריות חלקית למצב שנוצר. העובדה שהאישור נשלח על ידו לנתבעת לפני הדיון, יש בה כדי ללמד כי אכן התבקש לעשות כן, וכי ידע על קיום מצוקתה של הנתבעת במצב שנוצר. אמנם צודק התובע כי מלכתחילה לא היה מקום להעסיקו ללא אישור וכי ההעסקה ללא אישור, הינה בניגוד לחוק, אולם היה בידי התובע לצמצם את הנזק, ולעשות מאמץ להמציא את האישור במועד מוקדם יותר, על מנת שיקבל קודם לכן את שכרו, ולא להמתין זמן רב כל-כך על מנת לזכות כפיצויי הלנה.   8. סוף דבר בנסיבות העניין סבור ביה"ד כי אין מקום אמנם לבטל את פיצויי ההלנה כליל, אלא יש לפסוק פיצויי הלנה חלקיים. לאור האמור לעיל, פיצויי ההלנה יופחתו לכדי 15% מהמקסימום הקבוע בחוק.   לאור האמור לעיל תשלם התובעת לתובע את הסכומים הבאים: א.                סכום של 1,150 ₪ בצרוף 15% מפיצויי ההלנה הקבועים בחוק, וזאת מיום 1/2/04 ועד לידי התשלום בפועל. ב.                 סכום של 108 ₪ בגין דמי נסיעות בצירוף ריבית והצמדה מיום 1/2/04 ועד לידי התשלום בפועל. (רכיב זה אינו נושא הלנת שכר). בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סכום של 300 ₪ הוצאות.   בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער. נוערהעסקת בני נוער