בקשה למתן צו מניעה קבוע האוסר על שינוי ייעוד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן צו מניעה קבוע האוסר על שינוי ייעוד: העתירה העתירה היא למתן צו קבוע האוסר על עירית נתניה או גורמי התכנון והבניה בה להעביר את בית הכנסת המצוי בתחום מבנה בית הספר יונתן לאולם הספורט שבתחום בית הספר. כן מבקשים העותרים שיינתן צו האוסר על העיריה או גורמי התכנון והבניה במרחב התכנון נתניה לשנות את ייעוד אולם הספורט שבבית הספר יונתן מן הייעוד המוגדר לו בתכנית בניין עיר נת/556.   הנסיבות בית ספר יונתן הוא בית ספר ממלכתי הממוקם בשדרות בן אבי 6 בנתניה. במסגרת בית הספר, כחלק בלתי נפרד ממנו, נבנה אולם ספורט. אולם הספורט משמש את בית הספר בפעילות הספורט של התלמידים ובשעות אחר הצהרים והערב (לאמור לאחר שעות הלימודים) מתקיים באולם הספורט מזה שנים רבות חוג כדורסל שהוא ככל הנראה חוג פרטי שקשור בדרך כלשהי לאגודת הכדורסל אליצור נתניה. מסגרת החוג מיועדת לילדים ונערים. חוג הספורט מבוסס על התקשרות חוזית בין הגורם המארגן את החוג לבין עירית נתניה.   בבית הספר מתקיים מזה 30 שנה בית כנסת ("אוהל יונתן") המשמש קבוצת מתפללים משוכני הסביבה. בית הספר ממוקם באחד מהחדרים או האולמות שבבית הספר. בית הכנסת איננו חלק אינטגרלי של בית הספר כמוסד חינוכי.   בשנת 1989, אושרה תכנית בנין עיר נת/556 שחלה, בין היתר, על שטח בית הספר (בית הספר בנוי בחלקות 115, 116 בגוש 8256). התכנית הנזכרת כוללת בין הוראותיה את הגדלת בית הספר.   לקראת תום השנה האזרחית הקודמת החלה העיריה בביצוע פעולות בניה בבית הספר במגמה להתאים אותו לקונספציה חינוכית מודרנית. פעולות הבניה מתבצעות בין היתר, במקום שבו היה ממוקם בית הכנסת. העיריה החליטה להעביר את בית הכנסת לתקופת הבניה לאולם הספורט. הדבר נעשה על דעת הנהלת בית הספר ולאחר שהובטח כי שימושי בית הספר באולם הספורט לא יפגעו.   העברת בית הכנסת אל אולם הספורט מונעת את השימוש באולם הספורט לצרכי פעילות חוג הכדורסל הנזכר. משנוכחו מארגני החוג והורי הילדים הנוטלים בו חלק בדבר פנו אל העיריה וביקשו למצוא הסדר שלפיו בית הכנסת יועתק למקום אחר בתוך בית הספר או מחוצה לו. הדבר לא הסתייע, וכן לא נמצא פתרון שהניח את דעת כל הצדדים ולפיו תועבר פעילות חוג הכדורסל למקום אחר.   בנסיבות אלה התעורר מר טומי ריגלר שהוא חבר מועצת העיר נתניה לצרף אליו שלושה נוספים שהם מבין הורי הילדים המשתתפים בחוג הכדורסל כדי להגיש עתירה זו במגמה למנוע את העברת בית הכנסת לאולם הספורט.   טענת העותרים ותשובת המשיבים לעותרים אין זכות קנויה להשתמש בבית הספר או בשטח משטחו למטרות החוג שלהם. זיקתם לשטח נובעת מן ההתקשרות החוזית עם העיריה. אין ספק, שהעיריה רשאית להמנע מחידוש התקשרות זו בתום תוקפה העיתי.   לפיכך, מתמקדים העותרים, בטענת אי חוקיות אוביקטיבית של פעולת העיריה או רשויות התכנון שלה, בלי כל זיקה למעמדם שלהם בבית הספר ובשטחים והמתקנים שלו.   עיקר הטענה הוא זה. התב"ע החלה על בית הספר כוללת רשימת שטחים והשטח שבו ממוקם בית הספר לפי רשימת השטחים הציבוריים מוגדר כשטח המיועד לבנייני ציבור. הערה בטבלת השטחים הציבוריים, ביחס לשטח בית הספר אומרת: "הגדלת בית ספר קיים. הגדלת יסודי 18 כתות. 2 כתות גן. טיפת חלב. ב"כ. מוסד לחינוך מיוחד. 2 כתות גן ילדים. ב"כ. מרפאה מקצועית וגו'". מכאן טוען ב"כ העותרים כי ההערה מבארת איזה בנייני ציבור ניתנים לבניה בשטח הקונקרטי של בית הספר. לפי שבית כנסת איננו נזכר באותה רשימה, זאת אלא שהעיריה מבצעת מעשה בלתי חוקי בכך שהיא מייעדת את חלק מבית הספר לשימוש חורג.   עיקר תשובת המשיבים הוא כי לפי התב"ע ממוקם בית הספר בחלקה שיועדה לבנין ציבורי. בית כנסת, הוא מסוג השימושים המותרים בשטח המיועד לצרכי ציבור (ראה הגדרת המונח צרכי ציבור בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה) ומכאן שהשימוש בבית ספר כבית כנסת איננו שמוש המנוגד לתכלית שלה יועדה החלקה. ההערה המצוטטת לעיל ברשימת השטחים איננה מיועדת לא לשינוי תכלית השימוש בשטח ולא לקביעת רשימת תכליות סגורה. הייעוד המוגדר הוא כאמור, בניין ציבורי. ההערה מבקשת לומר שהתכנית מאפשרת את הגדלת בית הספר באופן המפורט בהערה שבטבלת השימושים הציבוריים. על ידי תאור אפשרויות ההגדלה לא נוצרה מגבלה על השימוש בחלקה במסגרת הייעוד של בניין ציבורי.   הכרעה בעתירה בית הכנסת קיים ופועל בבית הספר הנדון כבר 30 שנה. איש לא עורר טענה כנגד הדבר ואיש לא השיג על פעילות זו לא בתקופה שקדמה לשנת 1989, ולא בעקבות אישור תוקפה של תב"ע 556 בשנת 1989.   כיוון שכך וכיוון שפעולות הבניה המבוצעות כעת בבית הספר מחייבות שינויי מערך פנימיים זמניים שאינם משנים את התמונה התכנונית שהיתה קיימת שנים רבות ללא השגה וללא עוררין, נראה לי כי השכל הישר תובע את פרושה של התב"ע ככל הניתן בדרך המכשירה את המצב הנוהג שנים ארוכות. במיוחד שאין במצב הנוהג משום הפרת דין גלויה ומובהקת ואין עימה נזק או פגיעה סביבתיים.   בשים לב למצוות ההגיון הפשוט אני רואה לקבל את הפרשנות של המשיבים למשמעתה של טבלת השטחים הציבוריים שבתב"ע. מקובל עלי שמבין שתי האפשרויות הפרשניות זו של העותרים, המתוארת לעיל, וזו של המשיבים המתוארת לעיל, פרשנותם של האחרונים מקיימת מצב תכנוני סביר שאיננו מזיק לאיש ואין בו הפרת חוק חד חד ערכית.   לפיכך אני סבור שהשימוש בחלק מבית הספר כבית תפילה בדרך שהדבר נעשה מתיישב עם הייעוד של החלקה עליה בנוי בית הספר כמבנה ציבורי.   לא למותר לציין שאין בין אימוץ הגישה הפרשנית של המשיבים לבין מעמדו של חוג הכדורסל בבית הספר וזכויות השימוש שלו בבית הספר - דבר. הא בהא לא תליא (אם כי, אילו דקדקתי כחוט השערה בטיעוני העותרים ואילו קבלתי את גישתם הפרשנית, ייתכן שהיה עלי לקבוע שגם השימוש באולם הספורט לצרכי חוג הכדורסל הפרטי שבשמו הם עותרים, הוא שימוש חורג, שהרי ההערה שבטבלת השטחים הציבוריים המפרטת את הגדלת בית הספר בהתאם לפירוט הנזכר לעיל, איננה כוללת אולם ספורט או מתנ"ס לשימוש חיצוני. לשון אחר. אולם הספורט שבבית הספר הוא חלק אינטגרלי של הפעילות החינוכית של בית הספר. ואילו השכרתו לגורמים חיצוניים מחוץ לשעות הלימודים היא שימוש במתקן לתכלית שונה מאשר התכלית החינוכית. מכאן, שקבלת הפרשנות הדווקנית - הלא נכונה לדעתי - של העותרים היתה צריכה למנוע גם את השימוש שהם עושים באולם הספורט).   המשיבים בקשו לדחות את העתירה גם מטעמים של שיהוי ומעשה עשוי. לנוכח התוצאה שהגעתי אליה לפי בדיקת טענתם העניינית של העותרים לא ראיתי צורך להידרש גם לטענת הסף.   סיכומו של דבר אני דוחה את העתירה. העותרים ילשמו למשיבים סך 20,000 ₪ + מע"מ כדין להוצאות (ההוצאות יתחלקו מחצית למשיבים 1, 2 ו-3 כגורם אחד, ומחצית למשיבה הרביעית). שינוי ייעוד במקרקעיןצו מניעהצווים