נזקי רכוש לרכב עקב עבודות בכביש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי רכוש לרכב עקב עבודות בכביש:   זוהי תביעה לקבלת פיצויים כספיים בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונה עצמית.   בכתב-תביעתו טען התובע, כי בדרך בה הוא נהג בוצעו עבודות בכביש בלא שהיו כל תמרורי אזהרה בעניין. לגירסתו: "…וכתוצאה מכך שהכביש היה משובש וסדוק נפלתי לבור בזמן הנסיעה…" (ראה: סיפא לסעיף 3 ו' לכתב-תביעתו). לאור זאת, ביקש התובע לתבוע את נזקיו מן הנתבעת.   הנתבעת ביקשה לטעון מספר טענות להגנתה, כשהטענה העיקרית שבהן היא, שיש להפנות את האחריות להתרחשותם של נזקים כלשהם כתוצאה מביצוע העבודות בכביש אל עבר צד ג', אשר שימשה כקבלנית-משנה לביצוע בפועל של העבודות בכביש. לטענתה של הנתבעת, מכוח ההסכמים שנעשו בינה לבין צד ג', צד ג' היא הנושאת באחריות להצבתם של השלטים ותמרורי האזהרה במקום, ובאחריות לנזקים שייגרמו כתוצאה מביצוע העבודות. לאור זאת, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה כנגדה.   צד ג' הכחישה את הטענה בדבר אי-הימצאותם של שלטי אזהרה במקום ביצוען של העבודות. לחיזוק גירסתה, טענה צד ג' כי התחלת ביצוע העבודות מותנה בקבלת היתר מן הנתבעת ומן המשטרה אשר קבעה את התמרורים הדרושים באיזור ואת דבר הימצאותם במקום.   לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כלהלן:   לכבר למן ההתחלה אציין, כי משקילת מכלול הראיות שהובאו בפניי החלטתי לדחות את התביעה, זאת מאחר ונטל הראייה המונח על התובע להוכחת תביעתו לא הורם על-ידו במידה הנדרשת, ומאחר והנתבעת הוכיחה את גירסתה מאידך, וזו לא נסתרה בידי התובע.   בתיק זה ניהלתי מספר דיונים, מהם עלה כדלקמן.   במהלך הדיון הראשון שהתקיים בפניי ביום 11.6.02, בטרם נשלחה ההודעה לצד ג', העיד התובע כדלקמן: "הם חפרו כיכר הפלסטיקים היו בתוך הכיכר שוכבים. האוטו עלה על הניו ג'רזי ונעצר" (ראה: שורה 12 בעמוד 1 לפרוטוקול הדיונים, להלן: ה"פרוטוקול").   מידת ההתאמה בין נוסח דברים אלה לבין נוסח הדברים האמורים בכתב-התביעה כפי שצוטט לעיל, איננה חד-משמעית, ולפיכך, מצאתי לנכון להעניק משקל מסויים לסתירה העשוייה להישמע מתוך השוני בין שני הנוסחים בהם נקט התובע, אם כי משקל זה יהא במידה קטנה יחסית.   להוכחת גרסתו כי עלה על פלסטיק "ניו-ג'רזי" ששכב על הכביש, ביקש התובע להציג שני עדים מטעמו.   יצויין כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 11.6.02, העיד התובע: "אין לי עדים לתאונה. הייתי לבד באוטו. אחרי היה נהג מונית שנמצא באולם ביהמ"ש" (ראה: שורות 18-20 בעמוד 2 לפרוטוקול).   שני העדים העידו כי הם לא ראו את האירוע עצמו אלא עברו לאחר שהוא התרחש, ולפיכך, אין הם יודעים האם הניו-ג'רזי שבו פגע רכב התובע שכב על הכביש כתוצאה מהתאונה עצמה או אם היה כך עוד קודם לכן (ראה עדויותיהם: בשורה 30 עמוד 2, ובשורה 19 עמוד 3 לפרוטוקול).   יצויין, כי לשני העדים שהעידו מטעמו של התובע הייתה היכרות עם התובע, ולפיכך, גם המשקל שהענקתי לעדויותיהם היה בהתאם.   כך נראה כי בכל הנוגע להרמת נטל הראייה בידי התובע, קיים קושי מסויים הן לאור העובדה כי לעדים שהוצגו על-ידו הייתה היכרות עימו, והן לאור השוני בנוסחי הטענות שנקט בהם התובע.   לא זאת ועוד, שבמהלך הדיון השני שהתקיים בעניינם של הצדדים ביום 20.10.02, העיד נהג המונית, מר גיל אלקסלסי, כי הוא אמר לתובע "לצלם את המקום ולהביא למשפט" (ראה: שורה 11 עמוד 3 לפרוטוקול), והנה, אף על פי כן, התובע לא הציג כל תיעוד שהוא להוכחת טענותיו.   מאידך, נטען בידי צג ג' כי העובדה שהתקבל אישור מן המשטרה מעידה כי כל התמרורים והשילוט היו מוצבים בשטח (ראה לעניין זה: את עדותו של נציג צד ג' בשורות 22-28 בעמוד 3 לפרוטוקול).   טענה זו לא רק שגובתה בידי המשטרה עצמה כפי שיתואר בהמשך, אלא גם, גובתה בידי נציג העירייה, מר נדלר מיכאל, שהעיד ביום 17.11.02 כי נוהל התחלת עבודתו של הקבלן מותנה באישור מן המשטרה. מר נדלר העיד במהלך אותו הדיון כי היא עצמו ראה באופן אישי את התמרורים מוצבים בשטח מכל הכיוונים (ראה: שורות 16-18 בעמוד 5 לפרוטוקול). העד ביקש להציג במהלך הדיון תמונה (נ/ 2) אשר לטענתו צולמה לפני קרות התאונה בה ניכר כי קיים שילוט בשטח. התובע לא ביקש לטעון כנגד תמונה זו.   ביום 16.2.03, העידה בפניי פקד וייסברג בטי, ממשטרת אשדוד. לדבריה, "אני אישית נותנת תנאים לעבודה בכביש, כלומר, תמרורים, וכל מה שקשור לכביש. אני אישית מוודא שהכל נמצא במקום וכך גם עשיתי במקרה שלכם. לשאלת ביהמ"ש, אני האחראית היחידה באשדוד" (הטעות במקור -א'.ח'.) (ראה: שורות 8-10 בעמוד 7 לפרוטוקול).   העדה הציגה לבית המשפט מוצגים נ/ 3 - נ/ 7, אשר הינם מזכרים/דו"חות על ביקוריה שערכה במקום במסגרת תפקידה, מהם ניכר היה, כי היא ביצעה במקום 4 ביקורים עוד בטרם מועד התאונה הנטענת.     כמו כן הציגה העדה את המוצגים נ/ 8 - נ/ 11, אשר מתארים את התמרורים שאמורים היו להימצא במקום.   בעניין זה טענה העדה, "כל תמרור היה. בדקתי באופן אישי תמרור, תמרור. התמרורים היו מונחים על עמודים ולא על הרצפה (ראה: שורות 25-26 בעמוד 9 לפרוטוקול).   לאור עדות זו של פקד וייסברג, הרי שהוכחו גירסאותיהן של הנתבעת וצד ג', לפיהן, בעת ביצוע העבודות היו קיימים שילוט ותמרורי אזהרה.   התובע לא סתר את עדותה זו של פקד וייסברג, וכך גם לא סתר את עדותו של נציג צד ג' אשר טען כי התאורה מופעלת אוטומטית בחושך (ראה: שורה 24 בעמוד 87 לפרוטוקול).   מכלל האמור לעיל, הרי שנמצא תימוכין לגירסת הנתבעת וצד ג' בעדות חיצונית של פקד וייסברג, זאת בעוד שהתובע לא הרים את נטל הראייה להוכחת תביעתו במידה המספקת, וזאת על אף שנטען בידי אחד מהעדים מטעמו כי נאמר לו לצלם את המקום לצורך הוכחת תביעתו.   לאור נסיבות אלה, ולאור משקלן של הראיות שהובאו בפניי, החלטתי כי אין מקום לקבל את התביעה דנן אשר הנטל להוכחתה לא הורם במידה הנדרשת.   אין צו להוצאות.נזק לרכבכבישרכבנזקי רכוש