עיכוב תשלום גמלאות - הלנת שכר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב תשלום גמלאות - הלנת שכר: 1. רקע כללי התובע, גמלאי הנתבעת, הגיש תביעה בה עתר לתשלום פיצויי הלנת שכר בגין העיכוב בתשלום גמלאות החודשים מאי - יוני - יולי 2003 כמפורט בכתב התביעה. בכתב ההגנה מודה הנתבעת כי הגמלאות נשוא התביעה שולמו לתובע באיחור, בהתאם לסכומים ולמועדים המצויינים בכתב התביעה. לטענתה, נגרם העיכוב בתשלום הגמלה בשל מצוקה כלכלית קשה ואמיתית ממושכת כתוצאה מקשיים בגביית ארנונה ואי העברת תקציבים שהובטחו ע"י משרד הפנים. על מנת למצוא פתרון הוכנה תכנית הבראה ומונה לעיריה חשב מלווה. אם יפסקו לתובע פיצויי הלנה, יוטל עומס אשר יפגע משמעותית בסיכויי איזון התקציב והבראת העירייה. בדיון במעמד הצדדים טען התובע כי משכורותיהם הגבוהות של בכירים בעירייה שולמו במועד, חרף טענות הנתבעת. בעקבות העיכוב בתשלומי גמלאות התובע בסך של 1,200 ₪ לחודש, הגיש התובע בנוסף לתביעה זו שתי תביעות נוספות שעניינן פיצויי הלנת שכר. לטענתו, נוהל משא ומתן לפשרה בינו לבין ב"כ הנתבעת בכל התביעות שהוגשו, בלא שהושג פתרון מוסכם. עם זאת הביע התובע בדיון במעמד הצדדים נכונותו להתפשר בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה אשר ניתנה לאחרונה בעניינה של הנתבעת. מטעם הנתבעת העידה סגנית גזבר העירייה. בעדותה הוכחשה טענת התובע בענין תשלומי שכרם של הבכירים בעירייה, נטען כי קשייה הכספיים של העירייה נמשכים, חשבונות הבנק שלה מעוקלים והעירייה מוגבלת בניהול כספיה בחשבון מיוחד אשר נפתח במסגרת הליך ההבראה לצורך תשלום שכר עבודה. 2. המצב המשפטי סעיף 16(ב) לחוק הגנת השכר קובע: "קצבה חודשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת - עם תום אותה תקופה"; ובס"ק (ג) לחוק נאמר: "לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים". סעיף 18 לחוק האמור קבע תנאים להפחתת שיעור פיצויי ההלנה על פי שיקול דעת בית הדין, ונאמר בו: "בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה ... וכו'". העילה הרלבנטית לענייננו היא נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה, ולכן יש לקבוע מהי הסיבה לאי תשלום הקצבה, והאם במסגרת שיקול הדעת של בית הדין יש מקום להפחתת פיצויי ההלנה. כיום מכירים בתי הדין בקיומן של נסיבות בהן מצב כלכלי קשה מהווה נסיבה שלמעביד אין שליטה עליה, המצדיקה הפחתת פיצויי הלנה. שיקול דעתו של בית המשפט הורחב בפסיקה לבחינת מכלול השיקולים להטלתם, לאור תכליתם של פיצויי ההלנה להרתיע מעבידים מלהלין שכר עובדים מצד אחד, והסנקציה החריפה, מעין עונשית, מהצד האחר (ע"ע 300215/98 דומוס תעשיית רהיטים בע"מ - מירב בן הלל, עבודה ארצי לג"ג, 23). לאחרונה עמד בית הדין הארצי לעבודה על התופעה המדאיגה של הלנת שכר מתמשכת לעובדים במגזר הציבורי, אשר הפכה ל"מכת מדינה" אותה יש לעקור מן השורש וקבע: "הלכה למעשה, בסופו של יום, העובדים הם בלבד אלה הנושאים על כתפיהם הדלות, תרתי משמע, את מחירו של המחדל "(סק 1013/04 מרכז השלטון המקומי בישראל נ. הסתדרות העובדים החדשה ואח', מיום 2/9/04). בית הדין הארצי לעבודה קבע בערעור שהוגש ע"י עיריית לוד כי יש מקום לסייע בידי הצדדים להגשים הלכה למעשה את תכנית ההבראה, והורה על הפחתת פיצויי הלנת שכר בגין העיכוב בתשלום השכר בהתאם לתביעת ארגון עובדי העירייה עד לשיעור 25% לשנה תוך התחשבות בריבית החריגה בגין משיכת יתר בחשבונות עו"ש בבנק (ע.ע 1242/04 עיריית לוד נ. אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, מיום 9/9/04). 3. הכרעה אין ספק כי מצבה הכלכלי של העירייה קשה מאוד בנסיבות בהן מגיע גרעונה בסך 200,000,000 ₪, גרעון הגדל בכל חודש עקב מלוות העירייה בסכומים העולים בהרבה על פרעונם, כמפורט בכתב ההגנה ובסיכום דיון בלשכת מנכ"ל העירייה מיום 4/8/04, נספח א' לכתב ההגנה. מקובלות עלי טענותיה של הנתבעת לפיהן מכביד מצבה הסוציואקונומי הקשה של אוכלוסיית העיר על גביית מיסים. ניתן לקבוע כי מצבה הקשה של העירייה נובע בחלקו מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתה, בין היתר, המצב הכלכלי במשק, קיצוץ תקציבי ממשלה ותביעות ועיקולים התלויים כנגדה. עם זאת, אין להתעלם מכך שלא הומצאו פרטים מטעם הנתבעת או החשב המלווה אשר מונה לה על התקדמות תכנית ההבראה, טענות התובע בעניין תשלום משכורות הבכירים כסדרן נסתרו באופן כוללני וללא פירוט כלשהוא מטעם הנתבעת בענין שיעורם ומועדי תשלומן. כאמור, אין במקרה שבפני מחלוקת עובדתית בשאלת עצם העיכוב בתשלום גמלאות התובע נשוא כתב התביעה, אף לא הוכחש העיכוב בתשלום גמלאות אחרות, כטענתו בדיון. השאלה הטעונה הכרעה היא זכאותו של התובע לפיצויי הלנת שכר, ושיעורם. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצבה הכלכלי של העירייה אשר נבע בחלקו מגורמים חיצוניים לגביהם לא היתה לה שליטה בהיותה גוף מתוקצב שלא קיבל כספים ממשרד הפנים כל עוד לא גובשה תכנית ההבראה, מצד אחד, לעומת ההלנות החוזרות ונשנות בתשלום גמלאות התובע אשר נפגע פגיעה כלכלית וידע, למרבה הצער, גם פגיעה בכבוד האדם שלו בעקבות כך, מהצד האחר, בהתחשב בעקרון המידתיות בהפעלת שיקול הדעת ובהתאם להלכה שנפסקה לאחרונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה, יופחת שיעור פיצויי ההלנה עד לשיעור 2% לחודש בגין הגמלאות אשר שולמו באיחור כמפורט בכתב התביעה. 4. סוף דבר לאור כל האמור, תשלם הנתבעת, עיריית לוד, לתובע פיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור 2% לחודש בגין גמלאות החודשים מאי - יוני - יולי 2003 מהמועד החוקי לתשלומן עד מועד תשלומן בפועל כמפורט בכתב התביעה. התשלום יבוצע תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין ולא יווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה עד מועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת תשא בהוצאות משפט בסך 300 ₪. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת פסק הדין. עיכוב תשלוםהלנת שכר