פיצויים על תאונת עבודה עם מלגזה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על תאונת עבודה עם מלגזה: 1. התובע נפגע בתאונה מיום 31.8.94, כאשר מלגזה השייכת לנתבעת מס' 3 והמבוטחת על ידי הנתבעת מס' 2 דרסה אותו ועלתה על רגלו (להלן - התאונה). היתה מחלוקת על מהותה של התאונה, ומחלוקת זו הוכרעה בפסק דינו של כב' השופט קליינברגר, כרשום בעמ' 8 לפרוט' מיום 12.10.97. מדובר איפוא בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, והנתבעים מס' 1 ומס' 2 חייבים הדדית לפצות את התובע ולשלם לו את הפיצויים המתאימים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. 2. נשמעו ראיות הצדדים. מצד התובע באה הסכמה כי ביהמ"ש יתן את פסק הדין על דרך הפשרה. מצד הנתבעת באה הסכמה שפסק הדין יינתן במקוצר. לאור זה, ניתן בזה פסק הדין שלא על דרך הפשרה, אך במקוצר. 3. התובע נולד ביום 24.12.76. בעת התאונה היה כבן 17 שנים ו - 8 חודשים. אביו נהג מונית, אמו מטפלת במט"ב. המשפחה מתגוררת בשלומי, וכוללת עוד 2 אחים ו - 5 אחיות. התובע לא היה יציב בלימודים, לא סיים תיכון ותכנן להיות מכונאי רכב. התאונה מנעה את גיוסו לצבא, הצריכה 57 ימי אישפוז, ונכותו הרפואית המשוקללת היא בשעור של 49 אחוזים לצמיתות, כפי שנקבע על ידי רופאי המל"ל, אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה. הפגיעה היא בקרסול הרגל השמאלית אשר נותרה מצולקת מאוד. הנכויות הן אלה: שיתוק מלא של עצב השוק השמאלי - 30 אחוזי נכות; בגלל הצלקות ברגל - 10 אחוזי נכות; בגלל השפעה קלה בתחום האורטופדי על כושר הפעולה הכללי - 10 אחוזי נכות; בגלל ההשפעה הנפשית של התאונה - 10 אחוזי נכות. המל"ל הפעיל את תקנה 15 בחלקה, והנכות הכוללת לצורך תגמולי המל"ל היא בשעור של 66 אחוזים. לא הוכרו טענותיו של התובע לגבי תגמולי מל"ל מעבר לתגמולים המגיעים בעבור נכות מעבודה. תגמולים אלה עולים לסך של 1,111,226 ש"ח כמפורט בחוות דעתו של מר שי ספיר מיום 5.3.00 (נ1/). 4. מאז התאונה אין התובע עובד. אין לקבל את טענתו שאיבד את כושר העבודה במלואו; כושר השתכרותו אלמלא התאונה נראה נמוך מן השכר הממוצע במשק; ההשפעה על כושר ההשתכרות עולה לכדי מחצית או מעט פחות; התובע נעזר בקב - אך אין זה ברור לגמרי כי הדבר נדרש עקב הפגיעה ברגל, וביכולתו להסתדר במידה זאת או אחרת גם ללא הקב; בחיי היומיום הוא יכול לעשות את כל הדרוש פרט לפעולות קשות המצריכות מאמץ, ויכול להסתדר בצורה טובה בכוחות עצמו. יש לו מכונית אך רשיונו מוגבל לנהיגה במכונית אוטומטית. 5. לאור כל הנתונים הנ"ל אפשר להעריך את נזקיו של התובע, כדלקמן: נזק בלתי ממוני - הצדדים מסכימים שהסכום עומד במעוגל על סך של 99,000 ש"ח, כאשר הסכום הזה כולל ריבית והצמדה מיום התאונה ועד היום. הפסדי השתכרות בעבר - מאז התאונה ועד היום חלפו 70 חודשים. התקופה הזאת כוללת 3 שנות שירות צבאי שנמנעו מן התובע. אני מעריך את ההפסדים בתקופה זאת לסכום של 210,000 ש"ח. הפסד השתכרות בעתיד - בפני התובע עוד 41 שנות עבודה. המקדם הוא 282. אני מעריך את ההפסד בראש נזק זה בסכום של 830,000 ש"ח. ניידות - הפגיעה ברגל היא משמעותית, אך התובע יכול להסתדר יפה גם בהליכה חופשית ונמרצת למדי, תוך שהוא נעזר (אף כי הדבר אפשר שאינו הכרחי) בקב אחד. אני מעריך את הנזקים בראש נזק זה לסך של 150,000 ש"ח. עזרת צד ג' - כאמור, ברוב פעולות יומיום יכול התובע להסתדר לבדו. הוא לא נעזר בצד ג' תמורת שכר. תקופה מסויימת הוריו עזרו לו מאוד וסעדו אותו. אני מעריך ראש נזק זה בסכום של 100,000 ש"ח. סה"כ הנזק עולה איפוא לסכום של 1,389,000 ש"ח. 6. התובע לא קיבל תשלומים תכופים. יש לנכות את תגמולי המל"ל הנ"ל בסך 1,111,226 ש"ח. יתרת הפיצויים שיש לשלם לתובע היא בסך 277,774 ש"ח. 7. הנתבעים מס' 1 ומס' 2 מחוייבים הדדית לשלם לתובע את הסכום הזה. יש להוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ כדרוש. אני פוטר את התובע מלשלם יתרת אגרת משפט מכח תקנה 6(ג) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח - 1987. החיוב הוא לעוד 30 יום מהיום. מן המועד הנ"ל ישא הסכום המגיע לתובע הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. תאונת עבודהמלגזהציוד מכני הנדסי (צמ"ה)פיצויים