## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר איתי כהן, ת.ז. _________, תושב רחוב הגליל 18, כרמיאל, יליד יום 24.12.1976, אשר נפגע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. 2. הנתבעת 1, חברת "מפעלי העמק בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב התעשייה 7, עפולה, אשר בבעלותה המלגזה הפוגעת. 3. הנתבעת 2, חברת "ביטוח כלל ישראלי בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב רוטשילד 1, תל אביב, המבטחת של המלגזה הפוגעת. 4. הנתבעת 3, חברת "שירותי לוגיסטיקה צפון בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב המלאכה 12, קריית שמונה, אשר המלגזה הפוגעת שייכת לה. ## ב. הסעד המבוקש ## 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בסך כולל של 1,389,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד התשלום בפועל, בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך 1,111,226 ש"ח, כך שיתרת הפיצויים לתשלום תעמוד על סך של 277,774 ש"ח. 6. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות בתשלום שכר טרחת עורך דין בשיעור הקבוע בחוק ובתוספת מע"מ כחוק, וכן בהוצאות המשפט. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לפטור את התובע מתשלום יתרת אגרת המשפט, מכוח תקנה 6(ג) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 8. ביום 31.8.1994, עת היה התובע כבן 17 שנים ו-8 חודשים, נפגע הוא בתאונת דרכים קשה, כאשר מלגזה השייכת לנתבעת 3 ומבוטחת על ידי הנתבעת 2, דרסה אותו ועלתה על רגלו השמאלית. 9. התאונה הוכרה כתאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וכן כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. 10. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובע נזקי גוף חמורים וקשים, אשר הותירו אותו עם נכות רפואית משוקללת בשיעור 49% לצמיתות, כפי שנקבע על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי. 11. עילת התביעה נולדה ביום התאונה, 31.8.1994, עם התרחשות הנזק וקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לנזקים שנגרמו לתובע. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 12. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, העולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום, וכן מאופי התביעה כפיצויים בגין נזקי גוף. 13. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגוריו של התובע, אשר מתגורר בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן ממקום התרחשות התאונה. ## ה. פירוט הטענות ## ## אחריות הנתבעות לתאונה ## 14. הנתבעות 1 ו-3, כבעלות המלגזה וכמי שהפעילו אותה, אחראיות באופן ישיר ועקיף לנזקים שנגרמו לתובע, שכן התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותן בהפעלת המלגזה, באי-הקפדה על כללי בטיחות ובאי-הכשרת המפעיל כנדרש, ובכך הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן כלפי עובריה ושביליה של הדרך. 15. הנתבעת 2, כמבטחת המלגזה על פי פוליסת ביטוח חובה תקפה, חבה באחריות ישירה לתשלום פיצויים לתובע מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, וזאת ללא קשר לשאלת האשם בתאונה, שכן המלגזה נחשבת כ"רכב מנועי" והתאונה כ"תאונת דרכים" כהגדרתם בחוק. 16. התאונה, אשר במהלכה נדרס התובע על ידי המלגזה, מהווה "שימוש ברכב מנועי" למטרות תחבורה, ועל כן חלה עליה הגדרת "תאונת דרכים" על פי סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המטיל אחריות מוחלטת על בעל הרכב ועל המבטח שלו. 17. הנתבעות 1 ו-3, כמעסיקות וכבעלות המלגזה, הפרו את חובתן לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, להכשיר את עובדיהן כראוי, ולפקח על פעילות המלגזה באופן שימנע פגיעה בעובדים ובסביבה, ובכך תרמו באופן ישיר להתרחשות התאונה ולנזקים שנגרמו לתובע. 18. אחריותן של הנתבעות 1 ו-3 נובעת גם מהפרת חובות חקוקות שונות, לרבות תקנות הבטיחות בעבודה, אשר נועדו למנוע תאונות מסוג זה, ומשום כך קמה לתובע עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה, המטילה עליהן אחריות ללא צורך בהוכחת רשלנות ספציפית. ## נזקי גוף ונכות רפואית ## 19. התובע סובל מנכות רפואית משוקללת בשיעור 49% לצמיתות, כפי שנקבע על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי, נכות זו משקפת את הפגיעה הקשה והבלתי הפיכה בקרסול רגלו השמאלית, אשר נותרה מצולקת מאוד ופגועה תפקודית. 20. הנכויות הספציפיות שנקבעו לתובע כוללות שיתוק מלא של עצב השוק השמאלי (30%), צלקות ברגל (10%), השפעה קלה בתחום האורטופדי על כושר הפעולה הכללי (10%), והשפעה נפשית של התאונה (10%), אשר יחד יוצרות פגיעה רב-מערכתית ומשמעותית באיכות חייו. 21. הפגיעה בקרסול הרגל השמאלית, הכוללת שיתוק עצבי וצלקות נרחבות, גורמת לתובע לכאבים עזים, הגבלה בתנועה, קשיי הליכה, וצורך בעזרת קב, גם אם לא באופן קבוע, ובכך פוגעת באופן מהותי ביכולתו לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. 22. מעבר לנכות הפיזית, התובע סובל גם מנזקים נפשיים משמעותיים כתוצאה מהתאונה, לרבות מצוקה רגשית, דיכאון, חרדה, ופגיעה בדימוי העצמי, אשר משפיעים על תפקודו החברתי, התעסוקתי והאישי, ודורשים טיפול ותמיכה מתמשכים. 23. הנכות הרפואית שנקבעה לתובע, בשיעור 49% לצמיתות, מהווה בסיס איתן לקביעת נכות תפקודית משמעותית, שכן הפגיעות הפיזיות והנפשיות משליכות באופן ישיר על יכולתו של התובע לחזור למעגל העבודה ולתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום. ## הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד ## 24. התובע, אשר היה כבן 17 שנים ו-8 חודשים בעת התאונה, לא עבד מאז התאונה ועד היום, ובכך נגרמו לו הפסדי השתכרות משמעותיים בעבר, המוערכים בסך של 210,000 ש"ח, הכוללים גם את הפסד שכר השירות הצבאי שנמנע ממנו. 25. התאונה מנעה מהתובע את גיוסו לצבא ואת השלמת לימודיו התיכוניים, ובכך פגעה באופן קריטי ביכולתו לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה, שכן תכנן להיות מכונאי רכב, מקצוע הדורש יכולת פיזית תקינה. 26. כושר השתכרותו של התובע בעתיד נפגע באופן משמעותי, והוא מוערך בכמחצית או מעט פחות מכושר השתכרותו אלמלא התאונה, וזאת לאור נכותו התפקודית והקושי למצוא עבודה המתאימה למגבלותיו הפיזיות והנפשיות. 27. הפסדי השתכרות בעתיד, לתקופה של 41 שנות עבודה שנותרו לתובע, מוערכים בסכום של 830,000 ש"ח, וזאת בהתחשב במקדם היוון מתאים ובפוטנציאל ההשתכרות שהיה לו אלמלא התאונה, גם אם נמוך מהשכר הממוצע במשק. 28. העובדה שהתובע לא עבד כלל מאז התאונה, למרות טענת הנתבעות כי לא איבד את כושר העבודה במלואו, מעידה על הקושי האובייקטיבי שלו להשתלב בשוק העבודה עם מגבלותיו, ועל כן יש לפצותו במלוא הפסדי השתכרותו, הן בעבר והן בעתיד. ## נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) ## 29. התובע סבל וסובל מכאב וסבל עזים כתוצאה מהתאונה, אשר כללו 57 ימי אשפוז, ניתוחים, טיפולים רפואיים ממושכים, וסבל פיזי ונפשי מתמשך, ועל כן זכאי הוא לפיצוי בגין ראש נזק זה. 30. הסכום המוסכם על הצדדים בגין נזק בלתי ממוני, העומד על 99,000 ש"ח, כולל ריבית והצמדה מיום התאונה ועד היום, משקף את הפגיעה הקשה באיכות חייו של התובע, את הכאבים הפיזיים והנפשיים שחווה, ואת אובדן ההנאה מהחיים. 31. הפגיעה בקרסול הרגל השמאלית, אשר נותרה מצולקת מאוד ופגועה תפקודית, גורמת לתובע סבל מתמשך, כאבים כרוניים, ופגיעה בדימוי הגוף, אשר מצדיקים את הפיצוי המוסכם בגין ראש נזק זה. 32. ההשפעה הנפשית של התאונה, אשר הוכרה כנכות בפני עצמה, תורמת באופן משמעותי לכאב ולסבל של התובע, שכן הוא מתמודד עם מצוקה רגשית, חרדה, ודיכאון, אשר פוגעים ביכולתו ליהנות מפעילויות חברתיות ופנאי. 33. הפיצוי בגין נזק בלתי ממוני נועד לפצות את התובע על הפגיעה באוטונומיה שלו, על אובדן היכולת לבצע פעילויות שגרתיות, ועל הסבל הכללי שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, ועל כן יש לאשר את הסכום המוסכם. ## הוצאות ניידות ## 34. הפגיעה המשמעותית ברגל התובע, למרות יכולתו להסתדר בהליכה חופשית ונמרצת למדי, מצריכה ממנו הוצאות ניידות מוגברות, לרבות שימוש בתחבורה ציבורית או פרטית מותאמת, וזאת בשל הקושי בביצוע פעולות קשות המצריכות מאמץ. 35. העובדה שלתובע יש רישיון נהיגה מוגבל לנהיגה במכונית אוטומטית בלבד, מעידה על מגבלותיו הפיזיות ועל הצורך בהתאמות מיוחדות לצורך ניידות, אשר כרוכות בהוצאות נוספות. 36. למרות יכולתו של התובע להסתדר במידה מסוימת גם ללא קב, השימוש בו, גם אם אינו הכרחי תמיד, מעיד על הקושי בניידות עצמאית מלאה, ועל הצורך בעזרים ובפתרונות ניידות חלופיים. 37. הוצאות הניידות המוערכות בסך של 150,000 ש"ח משקפות את העלויות הנוספות הכרוכות בהתניידותו של התובע לאורך חייו, וזאת לאור מגבלותיו הפיזיות והצורך באמצעי תחבורה מותאמים. 38. הפיצוי בגין ניידות נועד לאפשר לתובע לשמור על רמה סבירה של עצמאות ותפקוד בחיי היומיום, למרות מגבלותיו, ולאפשר לו להגיע למקומות עבודה, טיפולים רפואיים, ופעילויות חברתיות. ## עזרת צד ג' ## 39. למרות יכולתו של התובע להסתדר ברוב פעולות היומיום לבדו, ואי-היעזרותו בצד ג' תמורת שכר, הוריו סעדו ועזרו לו מאוד בתקופה מסוימת לאחר התאונה, ועל כן זכאי הוא לפיצוי בגין עזרת צד ג' שקיבל. 40. עזרת ההורים, גם אם ניתנה ללא תמורה כספית, מהווה נזק בר פיצוי, שכן היא חסכה לתובע הוצאות שהיה נאלץ להוציא אילו היה נזקק לשירותי צד ג' בתשלום, ועל כן יש להעריך את שווי העזרה שקיבל. 41. הסכום המוערך בראש נזק זה, בסך 100,000 ש"ח, משקף את היקף העזרה שקיבל התובע מהוריו, את משך הזמן שבו נזקק לעזרה זו, ואת שווי השוק של שירותים דומים אילו היה רוכש אותם בשוק החופשי. 42. גם אם התובע יכול להסתדר ברוב פעולות היומיום לבדו, קיימות פעולות קשות המצריכות מאמץ, שבהן הוא נזקק לעזרה, ועל כן יש לפצותו בגין עזרה זו, גם אם ניתנה על ידי בני משפחה. 43. הפיצוי בגין עזרת צד ג' נועד להכיר בעול שהוטל על בני משפחתו של התובע, וכן לאפשר לו לרכוש שירותי עזרה בעתיד, ככל שיידרש לכך, וזאת לאור מגבלותיו המתמשכות. ## ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ## 44. תגמולי המוסד לביטוח לאומי, בסך 1,111,226 ש"ח, אשר שולמו לתובע בגין נכות מעבודה, ינוכו מסך הפיצויים הכולל שנקבע לתובע, וזאת בהתאם להוראות הדין. 45. ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי נעשה על מנת למנוע כפל פיצויים, וזאת בהתאם לעקרון "השבת המצב לקדמותו" ולא על מנת להעשיר את התובע מעבר לנזקיו בפועל. 46. למרות שהמוסד לביטוח לאומי הפעיל את תקנה 15 בחלקה, והנכות הכוללת לצורך תגמולי המל"ל היא בשיעור 66%, הפיצויים בגין נזקי הגוף מחושבים על בסיס הנכות הרפואית שנקבעה על ידי רופאי המל"ל, בשיעור 49%. 47. התובע לא קיבל תשלומים תכופים, ועל כן אין לנכות סכומים נוספים מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי שפורטו בחוות דעתו של מר שי ספיר. 48. הניכוי של תגמולי המוסד לביטוח לאומי יבוצע מהסכום הכולל של הפיצויים, לאחר חישוב כל ראשי הנזק, וזאת על מנת להגיע ליתרת הפיצויים המגיעה לתובע מהנתבעות. ## אחריות הדדית של הנתבעות ## 49. הנתבעות 1 ו-2 חייבות הדדית לפצות את התובע ולשלם לו את הפיצויים המתאימים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, וזאת מכוח אחריותן המשותפת והנפרדת. 50. אחריותה של הנתבעת 2 נובעת מהיותה מבטחת המלגזה, ואחריותה של הנתבעת 1 נובעת מבעלותה על המלגזה ומאחריותה כמעסיקה, ועל כן שתיהן חבות כלפי התובע. 51. החיוב ההדדי של הנתבעות מבטיח את קבלת הפיצויים על ידי התובע, וזאת ללא קשר ליחסים הפנימיים ביניהן או לחלוקת האחריות ביניהן. 52. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעות 1 ו-2 ישאו באחריות משותפת ונפרדת לתשלום מלוא הפיצויים לתובע, וזאת על מנת להבטיח את מימוש זכויותיו. 53. החיוב ההדדי יכלול גם את שכר טרחת עורך הדין והמע"מ כדרוש, וכן את הוצאות המשפט, וזאת על מנת להבטיח פיצוי מלא לתובע. ## ריבית והצמדה ## 54. הסכום המגיע לתובע יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד התשלום בפועל, וזאת על מנת לשמור על ערכו הריאלי של הפיצוי ולמנוע שחיקה כתוצאה מאינפלציה. 55. חיוב הנתבעות בריבית והצמדה נועד לפצות את התובע על אובדן השימוש בכספו לאורך השנים, ועל העיכוב בקבלת הפיצויים המגיעים לו. 56. הריבית וההצמדה יחושבו על כל ראשי הנזק, למעט ראש הנזק הבלתי ממוני, אשר כבר כולל ריבית והצמדה מיום התאונה. 57. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הריבית וההצמדה יחושבו בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, וזאת מיום התאונה ועד התשלום המלא בפועל. 58. חיוב הנתבעות בריבית והצמדה מהווה חלק בלתי נפרד מהפיצוי המלא וההוגן המגיע לתובע, וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן. ## פטור מאגרת משפט ## 59. כבוד בית המשפט מתבקש לפטור את התובע מתשלום יתרת אגרת המשפט, מכוח תקנה 6(ג) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987, וזאת לאור נסיבותיו האישיות והכלכליות. 60. התובע, אשר לא עבד מאז התאונה וסובל מנכות קשה, נמצא במצב כלכלי קשה, ועל כן יש להקל עליו בעול תשלום האגרות. 61. הפטור מאגרת משפט נועד לאפשר לתובע לממש את זכותו לגישה לערכאות, וזאת מבלי שהנטל הכלכלי הכרוך בכך יהווה חסם בלתי עביר. 62. כבוד בית המשפט מתבקש להפעיל את שיקול דעתו ולהעניק לתובע את הפטור המבוקש, וזאת מטעמי צדק והגינות. 63. הפטור מאגרת משפט יאפשר לתובע להתמקד בהליך המשפטי ובשיקום חייו, מבלי לדאוג לנטל הכספי הכרוך בתשלום האגרות. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מלגזהתאונת עבודה