תביעה נגד בנק בבית משפט לתביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק הפועלים בבית משפט לתביעות קטנות: תיק זה עניינו תביעה כספית של לקוח כנגד בנק בגין מסכת אירועים המפורטת על ידי התובע ואשר לדידו היה בה כדי לגרום לו עוגמת נפש מרובה שאת שוויה הכספי הינו מכמת לכדי 15,000 ₪ - הוא סכום התביעה. עמדת התובע בכתב התביעה מגולל התובע את סיפור המעשה . התובע הינו בעל חשבון בסניף נווה שאנן - חיפה אצל הנתבע ( להלן:"החשבון"). במהלך חודש פברואר הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון לסכום של 30,000 ₪ בכפוף לסכום שהופקד בפקדון אצל הנתבע. לשם הגדלת המסגרת חתם התובע על כל המסמכים הנחוצים. ביום 25/2/11 ביקש התובע לבצע משיכה כספית בסך 250 ₪ אשר מכשיר הכספומט לא איפשר זאת ועל כן משך 200 ₪ בלבד. בירור קצר שביצע מול גב' דגנית בן שמחון (להלן:"דגנית") , נציגת הבנק שטיפלה בעניינו, העלה כי אין כל מניעה לבצע המשיכה והתובע המשיך לדרכו. ביום 27/2/11 ביקש התובע לבצע משיכה כספית בסך 200 ₪ בסניף הנתבע ברחוב חניתה בחיפה ובתגובה נמסר לו כי נדרש אישור של נציג תורן מהסניף בו מתנהל חשבונו, שכן מדובר היה ביום ראשון בשבוע וסניף התובע היה סגור. התובע המתין מעל עשר דקות בסניף עד שניתן האישור תוך שהוא חש מושפל " כאילו היה קבצן אחר הפתחים לנדבה" כלשונו. ביום 28/2/11 התייצב התובע בסניף ושוחח עם דגנית בשנית. התובע הביע בפניה את מחאתו ופירט בפניה את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו כתוצאה מהמחדלים להם גרמה. דגנית טענה כי יום קודם לכן בוצעה משיכה בסך 5000 ₪ ולפיכך לא ניתן היה לבצע את משיכות הכספים דלעיל. התובע העמיד את דגנית על טעותה שהרי כיצד זה ניכוי כספים ביום 27/2/11 מונע משיכת כספים יומיים קודם לכן, קרי ביום 25/2/11 . בתגובה קמה דגנית ונכנסה לשירותים. אי לכך, ניגש התובע למנהלת הסניף והביע מחאתו בפניה וזו התנצלה בפניו והפנתה אותו להמשך טיפול אצל מנהל המחלקה העסקית , מר יגאל ספיר, אשר ישב בכסא ליד דגנית. התובע גולל בפניו את סיפור המעשה במשך כ 20 דקות ובסיומן הסתבר לתובע מדברי מר ספיר כי דגנית ככל הנראה טעתה בסכום המסגרת עליו סוכם ולכן הפנה מר ספיר את התובע לחתום על הניירת הנחוצה אצל דגנית. התובע שב אל דגנית על מנת לחתום על המסמכים אולם זו האחרונה סירבה להחתים אותו והוא נאלץ לשוב אל מר ספיר, בוש ומושפל מהתנהלותה של דגנית. בסופו של יום חתם התובע על מסמכי הגדלת המסגרת אצל מר ספיר ואולם בגין ההשפלה והשחתת הזמן שחווה ביחס לכל ההתנהלות המתוארת לעיל, הגיש תביעה כנגד הנתבע בסך 15,000 ₪. עמדת הנתבע כתב ההגנה מטעם הנתבע מפרט את השתלשלות האירועים אליהם מתייחסת התביעה כדלקמן. תחילה, צוין כי חשבון התובע בסניף הנתבע נפתח ביום 10/3/07 . בחשבון הוקצתה מסגרת אשראי בגובה של 20,000 ₪ כפי העולה מנספח "א" לכתב ההגנה המהווה "כתב התחייבות לקבלת מסגרת אשראי חוזר בשקלים חדשים שנערך ביום 14/2/11" ואשר נחתם על ידי התובע. ביום 25/2/11 הגיע התובע לסניף הנתבע וביקש לבצע משיכה כספית בסך 250 ₪. נמס ר לו על ידי נציגת הסניף , דגנית, כי קיימת יתרה מספקת לביצוע המשיכה ואולם הנתבע מבקש להדגיש כי בדיקת המסוף מאפשרת בדיקת יתרה נכון ליום קודם לכן, ובמקרה דנן נכון ליום 24/2/11. הנתבע מצרף לכתב ההגנה תדפיס תנועות בחשבון אשר סומן נספח "ב" ומצביע על העובדה כי ביום 25/2/11 בוצעו 2 משיכות נוספות - האחת בגין שיק ע"ס 100 ₪ והשנייה מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך 302 ₪. ביום 27/2/11 נכנס התובע לסניף יזרעאליה של הנתבע וביקש לבצע משיכת כספים. בהתאם לנוהלי הבנק , כל משיכה מסניף אחר, שעה שאין יתרה מספקת לביצוע המשיכה בחשבון, מחייבת מתן אישור הסניף בו מתנהל החשבון ואמנם ניתן אישור על ידי פקיד תורן בסניף. ביום 28/2/11 פנה התובע לסניף הנתבע והציג טענותיו בפני מנהלת הסניף ומנהל המחלקה. במעמד זה ביקש התובע לבצע משיכה כספית בסך 300 ₪ עת יתרת החובה בחשבון עמדה ע"ס 20,225 ₪ ונציגת הבנק, דגנית, הסבירה כי יהא עליו לפנות למנהל המחלקה על מנת לאשר החריגה שכן מסגרת האשראי בחשבון עמדה אותה עת ע"ס 20,000 ₪. או אז התובע טען בפני דגנית כי עליה לאשר לו מיידית כל משיכה שיבקש תוך שימוש במילים בוטות ומעליבות כלפיה עד כי דגנית חשה בסערת רגשות והתפנתה לשירותי הסניף על מנת להירגע. התובע אכן התקבל לשיחה אצל מנהלת הסניף אשר שמעה טענותיו, הביעה צער על תחושותיו והציעה לו פתרונות בנקאיים תוך שממנה הופנה התובע להמשך טיול אצל מנהל המחלקה העסקית. במעמד זה, על מנת להימנע מהישנות חריגות בחשבון התובע ולאפשר לו משיכות כספים נוספות במכשירי הבנקט, הוצע לתובע להגדיל את מסגרת האשראי ולהעמיד על סך 30,000 ₪. ביום 28/2/11 אושרה לתובע הגדלת מסגרת האשראי לסכום של 30,000 ₪ כנגד בטחונות מתאימים כפי העולה מ "כתב התחייבות לקבלת מסגרת אשראי חוזר בשקלים שנערך ביום 28/2/11 " אשר צורף לכתב ההגנה. מנהל המחלקה היפנה את התובע לחתום על המסמכים אצל דגנית ואולם משראה כי זו עדיין נסערת מהאירוע, החליט להחתימו בעצמו וכך היה. הנתבע מוסיף ומציין כי מאז שפתח התובע חשבון אצל הנתבע הרי הוא מאופיין בהתנהגות בוטה ובלתי מקובלת תוך פגיעה אישית בפקידים שונים וכי על אף שלחשבונו אין כל מאפיינים עסקיים, הרי הוא "אושכל" למחלקה העסקית לאחר אירועי שירות חוזרים ונשנים מהסוג נשוא התביעה במחלקת בנקאות אישית אליה השתייך בעבר. הנתבע מסכם בכך שמדובר בתביעה טורדנית המשוללת כל יסוד ומבקש לחייב את התובע בהוצאותיו בגינה. דיון ומסקנות הצדדים חזרו על טענותיהם במעמד הדיון שהתקיים בתיק ביום 7/9/11. כאן המקום לציין כי כתב התביעה מטעם התובע נטול כל מסמכים נוספים ולא הובאו מטעמו כל ראיות נוספות במעמד הדיון שנקבע לשמיעת התיק. התובע אמנם ביקש כי הנתבע יציג את תיעוד מצלמות הסניף ואולם הנתבע השיב בכתב ההגנה כי האזור בו התרחש האירוע אינו מצולם ו/או מוקלט וכך העיד בשבועה גם מר ספיר במעמד הדיון. מעדויות הצדדים ומהמסמכים שהוצגו בפניי עולה מסכת פעילות החשבון כדלקמן. מסגרת האשראי המאושרת בחשבון בין התאריכים 14/2/11 ועד 28/2/11 הינה 20,000 ₪. מסגרת האשראי אושרה על יסוד מסמך שכותרתו "כתב התחייבות לקבלת מסגרת אשראי חוזר בשקלים שנערך ביום 14/2/11 " חתום על ידי התובע מיום 14/2/11 אשר צורף לכתב ההגנה כמפורט לעיל ( להלן:"כתב ההתחייבות הראשון") . בהתאם לסעיף 1.3 לתנאי כתב ההתחייבות לקבלת מסגרת אשראי : " ...תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לכך שהבנק ייעתר לבקשתנו להקצאת מסגרת האשראי כאמור בכתב התחייבות זה הוא כי נחתום על כתב התחייבות זה..." בהתאם לתנאי סעיף 1.4 לתנאי כתב ההתחייבות : " מובהר בזה במפורש כי רק הקצאת מסגרת אשראי בחשבון העו"ש בפועל בהתאם לכתב התחייבות זה תהווה אישור של הבנק כי הבנק הסכים להקצות לנו את מסגרת האשראי..." הנה כי כן, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי במועדים בהם ביקש התובע לבצע משיכת כספים החל ביום 25/2/11 וכלה ביום 28/2/11, מסגרת האשראי המאושרת עמדה על סך 20,000 ₪ בלבד. כפועל יוצא מכך, בכל עת בה הובילה משיכת הכספים המבוקשת לחריגה מהמסגרת המאושרת, לא התאפשרה משיכת הכספים ו/או חייבה אישור מיוחד, כפי שאירע עת ביקש התובע לבצע משיכת כספים ביום 27/2/11 בסניף אחר של הנתבע ונאלץ להמתין לקבלת אישור כנדרש. ביום 28/2/11 הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון לסך של 30,000 ₪ בהתאם לתנאי כתב ההתחייבות עליו חתם התובע ( להלן:"כתב ההתחייבות השני"). הנה כי כן, גרסת התובע , לפיה בוצעה הגדלת מסגרת אשראי טלפונית אינה עומדת בכפיפה אחת עם המסמכים שהוצגו מטעם הנתבע ואף לא עם סדר הדברים ורצף הארועים המפורט על ידי התובע בעצמו. באם אמנם בוצעה הגדלת מסגרת טלפונית על ידי נציגת הסניף כפי הנטען על ידי התובע, ממילא לא היה כל צורך לחתום על כתב התחייבות להגדלת המסגרת בחלוף שבועיים בלבד מאז שנחתם על ידו כתב ההתחייבות הראשון. טענות התובע ביחס לאישור מסגרת אשראי טלפונית אף עומדת בסתירה לתנאי כתב ההתחייבות הראשון עליו חתם הימנו עולה כי תנאי בלתו אין לאישור הקצאת מסגרת הינו חתימה על כתב התחייבות מעין זה. הנה כי כן, באשר לאירוע שהתרחש בסניף הנתבע ביום 28/2/11, עת ככל הנראה התקיימה פגישה טעונה בין התובע לנציגת הסניף הגב' דגנית, הרי לעניין זה לא הביא התובע כל ראיה מטעמו למעט עדותו שלו. רצף התנועות בחשבון , בצירוף מסמכי הנתבע המצביעים על מסגרות האשראי הרלבנטיות בחשבון בזמנים הרלבנטיים לאירועים נשוא התביעה, מתיישב יותר עם עמדת הנתבע לפיה במצב דברים בו ביקש התובע לבצע משיכות כספים בניגוד לתנאי האשראי המאושרים אותה עת בחשבון , נבצר הימנו לבצען אלא בכפוף לאישור מיוחד. בנסיבות אלו, דומה כי לא היה כל מקום מלכתחילה, מצידו של התובע, לבוא בטרוניה כנגד הנתבע ו/או מי מנציגיו, באשר לאופן ניהול החשבון. מטעם הנתבע התייצב מר ספיר, מנהל המחלקה העסקית וכן דגנית, נציגת הבנק אשר כנגד התנהלותה המבישה מלין התובע. דבריהם של נציגי הבנק מתיישבים עם מכלול הנתונים שהוצגו בעניינו של חשבון התובע ומהם עולה כי אף כאשר הגיע התובע לנתבע בטענות כמפורט לעיל, נעשה ניסיון לרצותו ולסייע לו, על אף שלא חל כל כשל בהתנהלות הנתבע ו/או מי מנציגיו בעניינו. תוצאתו של ניסיון זה הינו מתן אישור להגדלת מסגרת האשראי בחשבון והעמדתה על סכום של 30,000 ₪ על מנת שתהלום את דרישות התובע ותאפשר לו ביצוע משיכות הכספים בהתאם לצרכיו. לסיכום, מכלול הראיות שהוצגו בתיק זה , לרבות גרסתו של התובע, אשר לא הוכחה כלל ועיקר, ואף התבררה כעומדת בסתירה למסמכים בכתב אשר נחתמו על ידו במסגרת ניהול החשבון , אינן מבססות תשתית עובדתית לביסוס התביעה ואינן מקימות חבות כלשהי לפתחו של הנתבע. יתרה מכך. אף אילו סברתי כי היה שמץ של ממש בטענות התובע ובהתייחס לתחושתו הסובייקטיבית כי חש מושפל ובוש בסיטואציה אליה נקלע, הרי אין בכך להצדיק סכום הנזק נשוא התביעה וממילא לא צירף התובע כל ראיה לנזק הנטען - נהפוך הוא, נראה כי התובע אך נהנה בסופו של יום עת "זכה" להגדלת מסגרת האשראי בחשבון ולמעשה בידו היה הדבר לשים פרק זה של אי הבנה , לכל הפחות, מאחוריו ולהמשיך לנהל את חשבונו על מי מנוחות. חשוב לציין כי במסגרת עדותו בבית המשפט ציין התובע כי עדיין ממשיך ומנהל חשבונו אצל הנתבע. לשאלת בית המשפט הכיצד זה עודנו מתנהל אצל הנתבע חרף אי שביעות רצונו השיב כי " זה מה שהם רוצים, המנהלת הראתה לי את הדרך החוצה, אבל אני הייתי לפני המנהלת בסניף ואני גם אהיה אחריה" ובהמשך הבהיר כי " אני לא סוגר את החשבון בבנק כי אני לא רוצה לשמח אותם, זו המניעה, אני שם דגש על ההשפלה." התנהלות זו וגישה זו של התובע יש בה כדי לרמז על הבסיס ביסוד התביעה דנן ונתון זה מצטרף למכלול הנתונים הכוללים בתיק ואשר פורטו בהכרעתי לעיל ואשר בהם להטות את הכף לחובת התובע ולהביא לדחיית תביעתו. אשר על כן, דין התביעה להידחות באשר לא הוכחו בפניי הטענות העומדות ביסודה וההיפך מכך - טענות התובע בכתב התביעה הופרכו בגרסת הנתבע כמות שהובאה בפניי. יחד עם זאת, ולאור תחושתו האישית והסובייקטיבית של התובע, אשר נראה כי אמנם חש פגוע ובגין כך אף פעל להגשת התביעה דנן, אינני עושה צו להוצאות. בנקתביעות קטנות