## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, הינו אזרח ותושב ישראל, אשר היה מנוי לשירותי הנתבעת 1 במשך תקופה ארוכה. 2. הנתבעת 1, "סלקום ישראל בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל, העוסקת במתן שירותי תקשורת סלולרית, והיא הכתובת לתביעה זו. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש להורות לנתבעת 1 להשיב לתובע סך של 10,911 ₪, המהווים את סכום החיוב ביתר שנגבה ממנו שלא כדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.7.2010 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 500 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, וזאת בגין התנהלותה והצורך בהגשת תביעה זו. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. התובע ובני משפחתו היו מנויים לשירותי הנתבעת 1 במשך למעלה מ-14 שנים, וברשותו היו 4 קווים פעילים. 6. במהלך חודש יוני 2010, בעקבות פניות חוזרות ונשנות מנציגי חברת תקשורת מתחרה (להלן: "החברה המתחרה"), נערכה פגישה בביתו של התובע עם נציג מכירות של החברה המתחרה, מר _________, אליו הצטרף מנהל מחלקת המכירות, מר _________. 7. בפגישה זו, התחייבו נציגי החברה המתחרה בפני התובע לכסות את הוצאותיו בגין סיום חוזה ההתקשרות עם הנתבעת 1, עד לסך של 9,200 ₪ עבור ארבעת הקווים. 8. במהלך הפגישה, בוצעה שיחה עם מוקד שירות הלקוחות של הנתבעת 1 באמצעות מר _________, אשר התחזה לתובע והציג עצמו בשמו, במטרה לברר את גובה עלויות היציאה והקנסות. 9. התובע טען כי לא שמע את פרטי השיחה ונתן אמון בדברי נציג החברה המתחרה, אשר מסר לו כי גובה הקנס עומד על כ-7,000 ₪, ועל בסיס מידע זה הסכים לעסקת ההתניידות. 10. ביום 20.7.2010, קיבל התובע חשבונית מהנתבעת 1 לתשלום בסך 19,996.29 ₪, אשר כללה חיובים בגין קנסות יציאה שונים ויתרת עלות מכשירים, בסכום העולה באופן משמעותי על הסכום שנמסר לו. 11. התובע פנה לנתבעת 1 בבקשה לקבל פירוט לגובה החיוב, וקיבל עשרות עמודים של חוזים ונספחים שלטענתו לא קיבל מעולם קודם לכן, חלקם לא היו חתומים על ידו ואף נשאו תאריכים מאוחרים למועד המעבר לחברה המתחרה. 12. התובע פנה לנתבעת 1 וביקש לקבל את תמליל שיחת הטלפון שבוצעה בשמו ביום 28.6.2010, אך נציגת הנתבעת 1 השיבה כי השיחה נסובה על עלויות שדרוג ולא על עלויות התנתקות. 13. עילת התביעה נולדה ביום 20.7.2010, עם קבלת החשבונית המנופחת מהנתבעת 1, אשר חשפה את חיובי היתר וההטעיה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. עניינה של תביעה זו בסכום כספי שאינו עולה על הסכום הקבוע בחוק סמכות בתי משפט לתביעות קטנות, התשל"ו-1976, ולפיכך הסמכות העניינית נתונה לבית משפט נכבד זה. 15. מקום מגוריו של התובע הינו ב_________, ולפיכך הסמכות המקומית נתונה לבית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הגילוי והשקיפות ## 16. הנתבעת 1 הפרה באופן בוטה את חובתה לנהוג בשקיפות מלאה ובגילוי נאות כלפי התובע, בכך שלא סיפקה לו מידע מדויק וברור אודות עלויות ההתנתקות והקנסות הצפויים לו בעת סיום ההתקשרות. 17. אי-מסירת מסמכים רלוונטיים, לרבות חוזים ונספחים, טרם מועד ההתנתקות, ובפרט מסמכים שחלקם לא נחתמו על ידי התובע או נשאו תאריכים מאוחרים, מהווה הפרה יסודית של חובת הגילוי המוטלת על ספק שירותים. 18. התנהלות הנתבעת 1, אשר כללה הצגת מסמכים לא ברורים ולא מפורטים, מנעה מהתובע להבין את היקף חובותיו האמיתי ולכלכל את צעדיו בהתאם, ובכך פגעה בזכותו לקבל החלטה מושכלת. 19. העובדה שנציג הנתבעת 1 שהתייצב לדיון לא ידע לפרט כיצד הגיעה הנתבעת 1 לחישוב יתרת חובו של התובע, גם לאחר שעיין במסמכים, מחזקת את הטענה בדבר חוסר שקיפות וחוסר סדר בחיובים. 20. חובת הגילוי והשקיפות הינה אבן יסוד ביחסי ספק-לקוח, ובמיוחד בתחום התקשורת, והפרתה על ידי הנתבעת 1 גרמה לתובע נזק כספי ישיר ומשמעותי. ## הטעיה ורשלנות בניהול שיחות עם לקוחות ## 21. הנתבעת 1 התרשלה בניהול שיחות עם לקוחותיה, ובפרט בשיחה שבוצעה בשם התובע, בכך שלא וידאה את זהות המתקשר ולא הקפידה על מסירת מידע מדויק וברור בנוגע לעלויות ההתנתקות. 22. טענת הנתבעת 1 כי השיחה נסובה סביב עלויות שדרוג בלבד, ולא על עלויות התנתקות, עומדת בסתירה לטענת התובע כי השיחה נועדה לברר את גובה עלויות היציאה, ויוצרת מצג שווא מטעה. 23. אי-תיעוד נאות של שיחות עם לקוחות, ובפרט אי-הגשת תמליל שיחה רלוונטית או תצהיר למועד השיחה, מעיד על רשלנות בניהול הרישומים ומונע מהתובע להוכיח את טענותיו באופן מלא. 24. הנתבעת 1, כחברה ספקית שירותים, נושאת באחריות מלאה למידע הנמסר ללקוחותיה, ובמקרה זה, מסירת מידע חלקי או מטעה, בין אם במכוון ובין אם ברשלנות, גרמה לתובע נזק. 25. התנהלות הנתבעת 1, אשר לא סיפקה מענה ברור לשאלות התובע ובית המשפט בנוגע לחישוב החוב, מחזקת את הטענה בדבר רשלנותה וחוסר מקצועיותה בטיפול בפניות לקוחות. ## חיובים מופרזים ולא מבוססים ## 26. הנתבעת 1 חייבה את התובע בסכום מופרז של 19,996.29 ₪, אשר כלל קנסות יציאה ויתרת עלות מכשירים, מבלי לספק פירוט ברור ומבוסס לאופן חישוב החוב. 27. טענת הנתבעת 1 לחוב בסך למעלה מ-20,948 ₪ בגין שירותים שצרך התובע, לא גובתה בכל פירוט או אסמכתא, ובכך נותרה טענה כללית ובלתי מבוססת. 28. העובדה שהתובע הודה כי עליו לשאת בעלות המכשירים בסך 2,684 ₪ ובעלות התנתקות של 1,200 ₪ לכל מכשיר, בתוספת קנס של כ-400 ₪ לכל מכשיר, ובסה"כ כ-9,085 ₪, מדגישה את הפער העצום בין הסכום המוסכם לבין החיוב בפועל. 29. הנתבעת 1 לא הצליחה להפריך את טענות התובע בדבר חיובי היתר, לא באמצעות מסמכים ולא באמצעות עדים מטעמה, ובכך נותרה גרסת התובע כגרסה המקובלת והמוכחת. 30. חיובים שאינם מבוססים על הסכמים ברורים, שקופים וחתומים, מהווים עשיית עושר ולא במשפט, ועל הנתבעת 1 להשיב לתובע את הסכומים שנגבו ממנו ביתר. ## הפרת הסכם ואי-עמידה בהתחייבויות ## 31. הנתבעת 1 הפרה את הסכמיה עם התובע בכך שחייבה אותו בסכומים שלא סוכמו עמו מראש, ולא סיפקה לו את כלל המסמכים הרלוונטיים להסכמים אלו. 32. אי-מסירת חוזים ונספחים חתומים לתובע, ובפרט מסמכים הנושאים תאריכים מאוחרים למועד ההתקשרות, מהווה הפרה של תנאי ההתקשרות ופוגעת בתוקפם של החיובים הנגזרים מהם. 33. הנתבעת 1 לא עמדה בהתחייבותה לספק שירותים באופן שקוף והוגן, ובכך גרמה לתובע נזק כספי ישיר כתוצאה מהפרת ההסכם. 34. התנהלות הנתבעת 1, אשר לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לפערים בין הסכומים שנמסרו לתובע לבין החיובים בפועל, מעידה על הפרה יסודית של חובותיה החוזיות. 35. על הנתבעת 1, כספקית שירותים, לעמוד בהתחייבויותיה החוזיות כלפי לקוחותיה, ואי-עמידה בהן מצדיקה חיובה בהשבת הכספים שנגבו ביתר. ## אחריות תאגידית ופיקוח על נציגים ## 36. הנתבעת 1 נושאת באחריות תאגידית מלאה למעשיהם ומחדליהם של נציגיה, ובכלל זה לאופן שבו נמסר מידע ללקוחות ולטיפול בפניותיהם. 37. העובדה שנציג הנתבעת 1 שהתייצב לדיון לא ידע לספק תשובות ענייניות לשאלות בית המשפט והתובע, מעידה על כשל בפיקוח ובבקרה על נציגי השירות. 38. הנתבעת 1 כשלה בהכשרת נציגיה ובמתן כלים מתאימים לטיפול בפניות לקוחות, ובכך תרמה למצב שבו התובע חויב בסכומים מופרזים ולא מבוססים. 39. על הנתבעת 1 מוטלת חובה להבטיח כי נציגיה יפעלו בהגינות, בשקיפות ובמקצועיות, וכי המידע הנמסר ללקוחות יהיה מדויק ושלם. 40. כשלים באחריות התאגידית ובפיקוח על נציגים, אשר הובילו לחיובים שגויים ולנזק לתובע, מצדיקים הטלת אחריות מלאה על הנתבעת 1. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 41. הנתבעת 1 התעשרה שלא כדין על חשבון התובע, בכך שגבתה ממנו סכומים העולים על המוסכם והמוצדק, ללא בסיס חוקי או חוזי. 42. החיובים המופרזים והבלתי מבוססים שנגבו מהתובע מהווים עשיית עושר ולא במשפט, ועל הנתבעת 1 להשיב את הכספים שקיבלה שלא כדין. 43. העובדה שהנתבעת 1 לא הצליחה להוכיח את בסיס החיובים המופרזים, מחזקת את הטענה כי מדובר בהתעשרות שלא כדין על חשבון התובע. 44. עקרון עשיית עושר ולא במשפט מחייב השבת טובת הנאה שהתקבלה שלא כדין, ובמקרה זה, על הנתבעת 1 להשיב לתובע את ההפרש שנגבה ממנו ביתר. 45. התנהלות הנתבעת 1, אשר לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לחיובים, מעידה על ניסיון להתעשר על חשבון התובע תוך ניצול חוסר ידיעתו. ## חוסר תום לב בניהול ההתקשרות ## 46. הנתבעת 1 פעלה בחוסר תום לב בניהול ההתקשרות עם התובע, בכך שלא סיפקה לו מידע מלא ומדויק אודות עלויות ההתנתקות, ובכך מנעה ממנו לקבל החלטה מושכלת. 47. אי-מסירת מסמכים חתומים וברורים, והצגת מסמכים עם תאריכים מאוחרים, מהווה חוסר תום לב מובהק ביחסי ספק-לקוח. 48. התנהלות הנתבעת 1, אשר לא סיפקה מענה הולם לפניות התובע ולא הצליחה להסביר את החיובים המופרזים, מעידה על חוסר תום לב בטיפול בלקוחותיה. 49. חובת תום הלב חלה על כל צד להתקשרות חוזית, ובמקרה זה, הנתבעת 1 הפרה חובה זו באופן יסודי, ובכך גרמה לתובע נזק. 50. על הנתבעת 1 היה לנהוג בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי התובע, ובמקום זאת, פעלה באופן שגרם לו לחשוב כי עלויות ההתנתקות נמוכות בהרבה מהסכום שחויב בפועל. ## אחריות לנזקים שנגרמו ## 51. הנתבעת 1 אחראית באופן ישיר לנזקים הכספיים שנגרמו לתובע כתוצאה מחיובי היתר וההטעיה, בסך של 10,911 ₪. 52. הנזק שנגרם לתובע הוא תוצאה ישירה של התנהלותה הרשלנית וחסרת תום הלב של הנתבעת 1, אשר לא סיפקה מידע מדויק ולא טיפלה בפניותיו כנדרש. 53. על הנתבעת 1 לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו. 54. הנזק הכספי שנגרם לתובע הוא נזק ממשי ומוכח, אשר נגרם כתוצאה ישירה מהפרת חובותיה של הנתבעת 1 כלפיו. 55. הטלת אחריות על הנתבעת 1 בגין הנזקים שנגרמו לתובע תהווה מסר ברור לחברות תקשורת לנהוג בהגינות ובשקיפות כלפי לקוחותיהן. ## אי-הצגת ראיות רלוונטיות ## 56. הנתבעת 1 נמנעה מלהציג ראיות רלוונטיות ומהותיות לביסוס טענותיה, כגון תמליל שיחת הטלפון שבוצעה בשם התובע, או פירוט מפורט של אופן חישוב החוב. 57. אי-הצגת תמליל השיחה, בטענה שהיא נסובה על שדרוג ולא על התנתקות, מעלה חשש כי הנתבעת 1 מנסה להסתיר מידע מהותי מבית המשפט. 58. הימנעות הנתבעת 1 מזימון עדים מטעמה, ובפרט נציגים שהיו מעורבים בשיחות עם התובע, פועלת לחובתה ומחזקת את גרסת התובע. 59. על הנתבעת 1 היה להציג את כלל המסמכים והראיות הרלוונטיות לביסוס טענותיה, ואי-עשייה כן פועלת לחובתה ומחזקת את טענות התובע. 60. הימנעות מהצגת ראיות רלוונטיות מעידה על חולשת טענות הנתבעת 1 ועל חוסר יכולתה להפריך את גרסת התובע. ## הפרת חוק הגנת הצרכן ## 61. הנתבעת 1 הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בכך שהטעתה את התובע בנוגע לעלויות ההתנתקות ולא סיפקה לו מידע מלא ומדויק. 62. הטעיה צרכנית, בין אם במעשה ובין אם במחדל, מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן ומצדיקה הטלת אחריות על הנתבעת 1. 63. אי-מסירת מסמכים ברורים וחתומים, וחיובים מופרזים ולא מבוססים, מהווים פגיעה בזכויות הצרכן של התובע. 64. חוק הגנת הצרכן נועד להגן על צרכנים מפני הטעיה וניצול, ובמקרה זה, הנתבעת 1 פעלה בניגוד מוחלט לעקרונותיו. 65. על הנתבעת 1, כעוסק, מוטלת חובה לנהוג בהגינות ובשקיפות כלפי לקוחותיה, ואי-עמידה בחובה זו מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםסלולר (תביעות)תביעות קטנותסלקום