קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת החלטת בית משפט אמריקאי בישראל:   בתובענה זו שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, מבקשת החברה - התובעת/ המבקשת, גן הדר קורפוריישן חברה זרה (מחוקה) הרשומה בארץ (להלן: "התובעת" או "המבקשת") פסק דין המצהיר כי החלטות ביהמ"ש האמריקני המצורפות לתובענה (להלן: "החלטות ביהמ"ש האמריקני"), מאפשרות לה למכור בישראל את המקרקעין שבבעלותה.   בהחלטות ביהמ"ש האמריקני, מינה בית המשפט במדינת ניו-יורק, את עורך הדין ארנולד ג. רוס, ככונס נכסים של החברה התובעת והסמיך אותו כדלהלן:  (א) לכנוס את נכסי החברה המצויים בישראל. (ב) לברר ולהחליט מי הם בעלי מניותיה של החברה לרבות יורשיהם וחליפיהם הזכאים לקבל את נכסי החברה. (ג) להעביר לבעלי מניותיה של החברה או ליורשיהם את נכסי החברה (או את התמורה שתתקבל ממכירתם). (ד) לבקשת כונס הנכסים עו"ד א. ג. רוס, אישר בית המשפט האמריקני את מינויו של עוה"ד הישראלי, זאב הרטבי, כנציגו של כונס הנכסים הנזכר בישראל.   מצוייד במסמכים המתוארים לעיל של ביהמ"ש האמריקני, פנה עו"ד ז. הרטבי לרשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין ברחובות שבתחום פעולתה מצויים מקרקעין של החברה, בבקשה לאישור עיסקה באותם מקרקעין.   המפקחת בלשכת הרישום החליטה לא לאשר את רישום העיסקה, כבקשתו של עו"ד הרטבי, כל עוד אין אישור של בית משפט מוסמך בישראל.   לפיכך הגישה החברה המבקשת תובענה זו.   בסעיף 121(א) בחוק המקרקעין נקבע כי הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של רשם או מפקח, רשאי לערור עליה לפני הממונה על המירשם, בתוך התקופה שנקבעה בתקנות. משקבע המחוקק את דרך ההשגה על החלטה של מפקחת, אין להרשות סטייה מדרך זו. אני מניחה כי התובענה לא הוגשה כהשגה על החלטת המפקחת כי אם במטרה לאכוף כדין את החלטת ביהמ"ש האמריקני.    בחוק אכיפת פסקי חוץ נקבע (שם בסעיף 2) :   "לא ייאכף בישראל פסק חוץ אלא לפי חוק זה"   בפסק הדין בע.א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם פורסם בפ"ד מ"ט(1) 561 נאמר בין היתר שם בע"מ 565 מול האות "ז":   "התוצאה היחידה של הכרזת פסק חוץ כאכיף, היא, שדינו לעניין ההוצאה לפועל כדין פסק דין שניתן כדין בישראל. מסתבר איפוא שהצורך באכיפה הוא אך ורק לעניין ביצועו של הפסק ודוחה בקשת אכיפה למעין בקשה למתן סעד הצהרתי שיכיר בפסק דין חוץ, כפסק דין שניתן להוצאה לפועל במדינת ישראל".   ובהמשך בע"מ 566, שם בפסה"ד, נאמר:   "משמע כל כולה של האכיפה, לא באה אלא כדי להקנות לפסק החוץ כוח של פסק דין הניתן להוצאה לפועל".   בפסה"ד, נעשתה הבחנה בין פסק חוץ המטיל חיוב אישי, לבין פסק חוץ שעניינו הכרה בזכות קניינית כלפי כולי עלמא.   ביהמ"ש העליון מאמץ בפסה"ד הנדון את דעתם של המלומדים פרופ' לבונטין ופרופ' שפירא, שרק פסקים אישיים (in persomam) יכולים להיות נשוא אכיפה, לעומת פסקים (in rem) שאינם ניתנים לאכיפה. החלטות ביהמ"ש האמריקני בעניננו, הן מסוג החלטות in rem שאינן ניתנות לאכיפה.   פירטתי לעיל כי בין היתר הוסמך כונס הנכסים עו"ד רוס, בהחלטות הנדונות, לברר ולקבוע מי הם בעלי המניות ומי הם יורשיהם החוקיים של בעלי המניות - הזכאים לקבל את נכסי החברה. קביעות אלה הינן קביעות משפטיות שהסמכות הבלעדית לקביעתן מסורות לבית המשפט.   יתירה מזו, הואיל והמדובר בזכויות קנייניות בנכסים בישראל, הסמכות לקביעתן מסורה לבית המשפט בישראל. גם אם בית משפט נעזר ע"י בעל תפקיד כגון כונס נכסים, סמכות הפסיקה היא לבית המשפט עצמו ולא לכונס הנכסים. גם ביהמ"ש לא יקבע בעלי זכויות, קודם שיוודא כי דבר הדיון בזכויות הובא כנדרש על פי הדין לידיעת כל מי שזכויותיו עלולות להפגע.   בהסתמך על האמור לעיל אין לאכוף את החלטות ביהמ"ש האמריקני בענייננו וכפועל יוצא אין להכיר בתוקפן. לפיכך התובענה נדחית.   בבש"א 13148/02 בתיק זה ביקשה אגודה שיתופית גני הדר - כפר שיתופי בע"מ (להלן: "האגודה") להתערב בדיונים בתובענה.   לא מצאתי כל הצדקה לאפשר לה התערבות כלשהי - אשר על כן הבקשה נדחית.   האגודה תשלם לתובעת/המבקשת סך של -.5,000 ₪ בתוספת מע"מ כהוצאות ושכר טרחת עו"ד. התובעת/המבקשת, גן הדר קורפוריישן חברה זרה (מחוקה) הרשומה בארץ, תשלם למשיבים 1 ו - 2 סך של -.2,500 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמשיבים כהוצאות ושכר טרחת עו"ד כולל.  משפט משווהמשפט בינלאומיאכיפת פסק חוץארצות הברית (ארה"ב)