בדיקת פסיכולוג כתנאי קבלה למושב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בדיקת פסיכולוג כתנאי קבלה למושב: לפניי תובענה על דרך המרצת פתיחה לפסק-דין הצהרתי: ביום 6/11/08 נתנה האסיפה הכללית של כפר-ביאליק, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, שהוא אגודה שיתופית (להלן - "המושב" או "המשיבה" או "האגודה") החלטה, שבה נדחתה בקשתם של המבקשים להתקבל לחברות במושב. נתבקשת להצהיר בפסק דיני, כי ההחלטה בטלה וכי המבקשים זכאים להירשם אצל המשיבה כחברים באגודה. המחלוקת העיקרית היא, אם בנסיבות רשאית היתה הועדה לדחות את הבקשה בהסתמך, בעיקר ככל הנראה, על חוות דעת של פסיכולוג, אליו פנתה המשיבה, לפיה המבקשים אינם מתאימים לחיי שיתוף במושב. הרקע העובדתי 1. המבקשים, בני זוג בשנות הארבעים לחייהם, הורים לארבעה ילדים, רכשו בחודש יולי 2007 באמצעות כונס נכסים במינוי ההוצאה לפועל (להלן- "הכונס"), משק בכפר ביאליק (להלן - "המשק" או "הנחלה"). ראש ההוצאה לפועל אישר את המכר, והמבקשים שילמו לכונס את מלוא התמורה בסך 475,000$. 2. רכישת המשק נעשתה ללא אישורה של המשיבה, ולטענתה אף ללא ידיעתה. ההסכם היה מותנה בכך שתתקבל הסכמת האגודה ומינהל מקרקעי ישראל (להלן - "המינהל"). באשר לאישורו של המינהל, טען בא-כוחם של המבקשים, כי ההליכים במינהל מתנהלים על ידי כונס הנכסים (עמ' 1 לפ'). משפנו המבקשים למשיבה ביום 16/8/07 בבקשה להתקבל לחברות בה, הסכימו שהמשיבה תעשה בדיקות בעניינם, וכי החלטתה לא תנומק. על פי דרישת המשיבה, הופיעו המבקשים לראיון אצל הנהלת האגודה ולבדיקה אצל פסיכולוג. בישיבה מיום 2/10/07, החליט הועד של המשיבה שלא לאשר את בקשתם של המבקשים לחברות באגודה. הודעה על כך נשלחה להם במכתב. 3. כחודש לאחר מכן פנו המבקשים בכתב אל המשיבה וביקשו ממנה לפרט מהם הנימוקים והסיבות אשר בהתבסס עליהם החליטה שלא לאשר את בקשתם להתקבל כחברים באגודה. המשיבה סירבה בטענה כי בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון לא חלה עליה חובת הנמקה ושהמבקשים אף חתמו על מסמך, לפיו החלטה בעניין בקשתם לחברות תינתן ללא נימוקים. 4. בגין סירובה של המשיבה לנמק את החלטתה, הגישו המבקשים המרצת פתיחה (ה"פ 81/08) לבית המשפט המחוזי בחיפה, שנדונה לפני ס' הנשיא השופט גינת. בפסק דינו מיום 14/9/08 ביטל השופט גינת את החלטת המשיבה והורה לה לנמק החלטתה בכותבו כי בהעדר הנמקה נפגעת זכות הערעור העומדת לפני המבקשים בהתאם לתקנון האגודה (להלן- "התקנון"). עוד העיר השופט, כי לאחר שיקבלו המבקשים החלטה מנומקת, יהיו זכאים, אם ירצו בכך, לערער עליה לפי סעיף 7 לתקנון. 5. בהמשך לפסק דינו של השופט גינת, שלחה המשיבה ביום 17/9/08 מכתב אל המבקשים ופרטה בו נימוקיה לדחיית בקשתם להתקבל כחברים. נימוקיה התבססו גם על חוות דעת על המבקשים, שהזמינה המשיבה ממכון הפסיכולוגים קינן-שפי (להלן- "המכון"). מפאת חשיבות ההנמקה, אצטטה להלן: "לאחר שנתקבלו חוות דעת מגורמים מקצועיים, ולאחר שגיבשנו את התרשמותנו כוועד הנהלה, נתקבלה החלטה כי המבקשים, אבנר ומירי חדד, אינם מתאימים להתקבל לחברות באגודתנו שהיא כפר שיתופי ביישוב קהילתי בעל מעורבות חברתית הדוקה כמו שלנו וכפי שנקבע בחוות הדעת מיום 5/9/07 כי 'המועמדים אינם מומלצים לקליטה ביישוב'. המבקשים רשאים לערער בפני האסיפה הכללית בהתאם לסעיף 7 בתקנון האגודה." 6. המבקשים לא התרצו מנימוקיה אלו של המשיבה וביקשו כי יישלח אליהם עותק של חוות הדעת וכן פירוט של נימוקים נוספים עליהם ביססה המשיבה את החלטתה. בתשובה שלחה המשיבה אל המבקשים מכתב נוסף ובו הוסיפה ונימקה כדלקמן: "כמו כן, כמבוקש בסעיף 2 למכתבכם, נציין כי שקלנו את זאת שיישובנו הנו כפר שיתופי בעל מעורבות חברתית הדוקה בתוכו, והפועל כאגודה שיתופית חקלאית אשר לה תקנון ומוסדות (וועד הנהלה, אסיפה) אשר להחלטותיהם השפעה משקית - כלכלית על ענייניהם של חברי האגודה הקואופרטיבית ביישוב." 7. במכתב מאוחר יותר, התבקשה המשיבה לענות על שאלות הבהרה, כגון מהן ההנחיות שקיבל המכון מהמשיבה בטרם ערך את חוות הדעת וכיצד חוות הדעת ושאר הנימוקים שציינה המשיבה מקבלים ביטוי במסגרת הקריטריונים הקבועים בתקנון לשם קבלת חבר לאגודה. במכתב תשובה מטעמה מיום 7/10/08, כתבה המשיבה כי כל הנימוקים להחלטתה כבר הובהרו למבקשים במכתבים הקודמים, והיא עומדת על החלטתה שלא לקבל את אותם כחברים בה. 8. ביום 12/10/08 הגישו המבקשים כתב ערעור לאסיפה הכללית של המשיבה. בא כוחם של המבקשים ביקש להיות נוכח בדיון ולהשמיע, ככל שיידרש, טיעונים משלימים בעל פה, אולם המשיבה סירבה והודיעה למבקשים כי רק הם יהיו רשאים להופיע לפני האסיפה הכללית ולהשמיע בפני החברים את דבריהם. 9. ערעורם של המבקשים נדון בישיבה שהתקיימה ב-06/11/08. על אף עמדתה של המשיבה כי לא יינתן למבקשים להיות מיוצגים בישיבת האסיפה הכללית, התייצב גם עורך דינם לישיבת הערעור. לא ניתן לעורך הדין לומר את דבריו במקום או בנוסף למבקשים, אולם הוא הורשה להשתתף בישיבה כמשקיף. יו"ר האסיפה קרא לנוכחים את מסקנותיה של חוות הדעת של המכון הפסיכולוגי, והמבקשים הציגו את עצמם, הביאו את עמדתם גם באשר לחוות הדעת הפסיכולוגית והשיבו לשאלות של הנוכחים. לאחר מכן התקיימה הצבעה, והתוצאה הייתה שבקשתם של המבקשים נדחתה ברוב קולות (42 נגד, ארבעה בעד ואחד נמנע). ביום 09/11/08 הודע למבקשים על תוצאות ההצבעה. טענות המבקשים: 10. המבקשים טענו בערעור לפניי, כי החלטת הועד והאסיפה הכללית היא מחוץ לסמכותם, ולפיכך בטלה. בסעיף 4 לתקנון לא נמנה הנימוק שעל פיו דחתה המשיבה את בקשה המבקשים, דהיינו חוות הדעת הפסיכולוגית, ולפיכך אין להחלטה זו כל תוקף בהיותה מחוץ לסמכותה של המשיבה. המבקשים טענו כי הם עומדים בתנאי הסעיף, ולפיכך היה על המשיבה לקבלם כחברים. כן הוסיפו המבקשים וטענו כי אין להסתמך על חוות הדעת הפסיכולוגית על מנת לדחותם גם מהנימוקים שהמשיבה לא הודיעה להם מי הנחה את הפסיכולוגים, אלו הוראות ניתנו להם, מה הסטנדרטים שהוצבו להם וכיצד הם מתיישבים עם הכתוב בסעיף 4 לתקנון. כמו כן אין זכות למשיבה להפנות אותם לבדיקה מעין זו. כלפי ועד המשיבה נטען כי אין בנימוקים שהציג כדי למלא אחר חובת ההנמקה כפי שנקבעה בפסק דינו של ס' הנשיא השופט גינת ושהיא פועל יוצא של כללי הצדק הטבעי. כלפי האסיפה הכללית נטען, כי החלטתה ניתנה מבלי שהוצג לפניה כתב הערעור של המבקשים, והחברים אף לא היו מודעים לכך שהמבקשים שילמו זה מכבר את מלוא התמורה עבור רכישת הזכויות בנכס. נטען גם כנגד החלטת האסיפה הכללית למנוע מבא כוחם של המבקשים לטעון טענות בשם המבקשים בישיבה לפניה. בכך מנעו מהמבקשים את הזכות הבסיסית לייצוג. המבקשים חזרו והדגישו שהם שילמו זה מכבר את מלוא התמורה עבור רכישת הזכויות במשק, ודחיית בקשתם להתקבל כחברים באגודה תפגע בהם גם במישור הכלכלי והקנייני. עוד טענו המבקשים כי החלטות המשיבה שלא לקבלם לחברות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בהתחשב בין היתר שהם אנשים הגונים ותורמים לקהילתם וכי בניהם שרתו בצה"ל, והיא אף פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות - הזכות לשוויון, לקניין ולכבוד האדם. טענות המשיבה 11. המשיבה טענה כי פירטה בפני המבקשים את הנימוקים לדחיית בקשתם ושהחלטתה תקינה ויש להשלים עמה. הסכם הרכישה שערכו המבקשים עם הכונס הותנה בקבלת המבקשים כחברים באגודה, ובחתימתם על ההסכם למרות התנאי המתלה, הם נטלו סיכון מחושב שהתנאי המתלה לא יתמלא. כן נטען כי חוות הדעת נערכה בהסכמתם המלאה של המבקשים. החלטת הסירוב ניתנה לאחר שהם רואיינו על ידי ועד המשיבה ואחר שהביאו דבריהם לפני חברי האסיפה הכללית. עוד לעניין חובת ההנמקה טענה המשיבה, כי את נימוקי הוועד באשר להחלטתו לסרב לבקשת המבקשים ניתן למסור ביתר קלות, כפי שנעשה בפועל, מאשר את נימוקי החברים באסיפה הכללית, שכן מדובר בהחלטה של עשרות אנשים, שמתגבשת אצל כל אחד מהם והיא חשאית לפי סעיף 8 לתקנון. בהתייחס לטענות נגד החלטת האסיפה הכללית, טענה המשיבה שהיא פעלה בהתאם לתקנון וכי החלטת האסיפה הכללית התקבלה כדין. התנאים שבסעיף 4 לתקנון האגודה מהווים תנאי הכרחי אך לא מספיק על מנת להתקבל כחבר באגודה. למשיבה (לוועד כמו גם לאסיפה הכללית) מוקנה שיקול דעת בדבר התאמתו של מועמד לחברות בה. מלבד האמור, טענה המשיבה כי כתב הערעור שהוגש מטעם המבקשים הינו מסמך משפטי, בעוד שחברי מושב האסיפה אינם טריבונאל שיפוטי. מטרת ערעור כמשמעו בסעיף 7 לתקנון הוא הבאת עניין פעם נוספת אם כי בפני פורום רחב יותר מזה של פורום חברי הוועד, דהיינו פורום כל חברי האסיפה. דיון התערבות בתי המשפט בהחלטות המוסדות של אגודה שיתופית 12. בע"א 10419/03 תומר דור ואח' נ' רמת הדר, פורסם בתוכנות (להלן - "פס"ד דור נ' רמת הדר". פסק הדין נכתב על ידי כב' השופטת ארבל ובהסכמת כב' הנשיא ברק וכב' השופט גרוניס), ניתנה סקירה רחבה לגבי ההתערבות המשפטית בהחלטות של אגודה שיתופית ואף היתה התייחסות להחלטות של הועד והאסיפה הכללית בדונם בבקשה של מועמד להתקבל לחברות באגודה שיתופית. אביא כאן את עיקר הכללים מתוך פסק דין זה ומפסיקה נוספת רלוונטית: לגבי אגודה שיתופית, שהיא גוף פרטי, הביקורת השיפוטית נעשית לפי עקרונות ביקורת מתחום המשפט הפרטי בדיני חוזים - עקרון תקנת הציבור, תום הלב, כללי הגינות, הגנה על זכויות יסוד, וכללי הצדק הטבעי (סעיף 13 לפס"ד דור נ' רמת הדר). עקרונות של המשפט המינהלי "זלגו" גם אל המשפט הפרטי (וראו בסעיף 15 לפס"ד דור נ' רמת הדר), ואוסיף שמה גם שאגודה שיתופית כמו מושב מחזיקה במקרקעי מדינה ומבחינה זו מוצדק הוא בנסיבות מסויימות להחיל על החלטותיה גם כללים מהמשפט המינהלי כמו סבירות, שוויון, הגינות ועוד. כתבה על כך השופטת ארבל בפס"ד דור נ' רמת הדר (סעיף 15 לפסק הדין): "אמנם בעניין קעדאן שהועלה על-ידי הצדדים, בחר בית המשפט להשאיר בצריך עיון את שאלת האיסור החל על האגודה השיתופית להפלות, אך מכיוון שהשאלה שבה ועולה אני מוצאת לציין באופן כללי, כי אני סבורה שיהיו מקרים בהם יהיה ראוי ונכון להחיל את ערכי היסוד של שיטתנו לצורך הפעלת ביקורת שיפוטית אף על אגודה שיתופית ומוסדותיה, גם אם מדובר בגוף פרטי הכפוף לכללי המשפט הפרטי. כל מקרה יבחן בקפידה תוך שימת לב לעקרונות היסוד שפורטו. מובן שככל שהזכות הנפגעת באותו מקרה תהיה מהותית וחשובה יותר, וככל שהגוף עליו מועברת הביקורת יהיה בעל סממנים ציבוריים יותר, כך יטה בית המשפט להתערב יותר.                      13. ההתערבות השיפוטית בהחלטת האסיפה הכללית של האגודה השיתופית נעשית תוך ריסון ואיפוק (ע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים, פ"ד נו(6) 602, 615). לעניין ההחלטה לקבל לחברות או לדחות נכתב בפס"ד דור נ' רמת הדר (סעיפים 16-17), כדלקמן: "61. החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי-קבלת חברים לשורותיה היא למעשה מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד האגודה ובאסיפה הכללית שלה, ולכן חלים אותם כללים של ביקורת שיפוטית שהוזכרו לעיל בקשר להחלטות הוועד והאסיפה הכללית. עם זאת, ניתן לראות את ההחלטה על קבלת חברים לאגודה כייחודית בשני מובנים. ראשית, כאמור, האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה (ראו ע"א 524/88 "פרי העמק", לעיל, בעמ' 544). לכן, יש לאפשר מתחם רחב ביותר של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. שנית, קבלת חבר נוגעת ליחסי האגודה וחבריה עם צד שלישי שלאגודה אין כל התחייבות כלפיו, ולא ליחסי החברים בינם לבין עצמם. למעשה, החלטה זו של האגודה נמצאת בשלב הטרום חוזי ולא בשלב החוזי עצמו (ראו בנוגע למכרזים ע"א בית יולס, לעיל, בעמ' 542). לאור דברים אלו נכון וראוי יהיה כי ההתערבות בהחלטותיה של אגודה שיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד על רקע העקרונות שפורטו לעיל. עמדה זו תואמת לדעתי את גישת המחוקק, הפסיקה והספרות המשפטית" 17. המחוקק מצא לנכון להשאיר בידי האגודה השיתופית מתחם רחב של שיקול דעת בקבלת חברים לשורותיה. סעיף 6 לפקודת האגודות השיתופיות מגביל קבלת יחידים כחברים באגודה לבני 18 ומעלה. מעבר לכך לא מטיל המחוקק כל הגבלה אחרת על קבלת חברים מלבד הגבלות לעניין אופן קבלת ההחלטה (ראו לעיל). עם זאת, כאשר ראה המחוקק לנכון, הטיל על האגודה השיתופית חובה לקבל לשורותיה חבר מסוים. כך סעיף 6א לפקודת האגודות השיתופיות מורה כי בן זוגו של חבר באגודה רשומה, שסווגה על-ידי הרשם כמושב עובדים או ככפר שיתופי, יהיה אף הוא חבר באגודה אם מילא אחר תנאי הסעיף. עם זאת מסעיף זה ניתן ללמוד כי המחוקק סבר כי יתכנו מקרים בהם לא יהיה ראוי לאפשר לאגודה שיתופית לדחות קבלת חברים לשורותיה מתוך החלטה שרירותית או שאינה עניינית" (ההדגשים בקו, לא במקור). 14. ניתנו מספר נימוקים למתן אותה אוטונומיה רחבה לאגודה השיתופית לבחירת החברים: "ההנחה המתבקשת היא כי לכל יישוב ויישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו" (ע"א 3962/97 בארותיים, מושב עובדים נ' ארד, פ"ד נב(4) 614, 620, להלן - "פס"ד בארותיים"). על אחת כמה וכמה במושב חקלאי שהנו "צורת התיישבות מיוחדת" (כפי שציטט השופט אור בפס"ד בארותיים את השופטת שטרסברג-כהן בע"א 3298/92 כץ נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם, מיום 19/06/96, בפיסקה 9). "הנורמות החלות על גוף קואופרטיבי הן נורמות של אחוות חברים, רעות ושוויון" (ע"א 31/87 חרמש נ' ברעם, פ"ד מג(1) 672, 677), "עקרון השוויון בין חברי אגודה שיתופית הוא יסוד מוסד לקיומה ולניהול ענייניה" (ע"א 556/69 "ניר" חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע"מ נ' ביטן, פ"ד כד(2) 710, 715). השופטת ארבל בפס"ד דור נ' רמת הדר, מסכמת לעניין זה: "האגודה יכולה לנהל את ענייניה על-פי רצונה ועל-פי רצון החברים ובהתאם למטרות המשותפות שהותוו בתקנון. האגודה היא אשר מעצבת את התנהלות האגודה ותפקודה על-פי האינטרסים שלה, על-פי שיקוליה ועל-פי טעמה. האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא יהיה נכון לכפות עליה הר כגיגית אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על-פי מטרות האגודה ורוח חבריה. עם זאת, יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת. אני סבורה כי יתכנו מקרים בהם תופעל הביקורת השיפוטית אף כאשר מדובר בהחלטת אגודה שיתופית על קבלת חבר או אי קבלתו לשורותיה. מדובר בגוף רב-חברים המתנהל באמצעות מוסדות מוכרים, ואין זה ראוי שגוף כזה יתנהל שלא על-פי כללים ועקרונות מקובלים. ביקורת זו, כפי שכבר צוין, יכולה להיעשות במסגרת המשפט הפרטי, כפי שסקרתי עד כאן, וכן יכולה להיעשות במקרים המתאימים על-ידי עקרונות המוחלים מהמשפט הציבורי, בין בדרך ישירה (אם מדובר בגוף דו-מהותי) ובין בדרך עקיפה (אם מדובר בגוף פרטי). כאשר מדובר בקבלת חבר לאגודה שיתופית, אנו מצויים בשלב הטרום חוזי. לפיכך, עקרונות היסוד של השיטה יכולים להיות מוחלים באמצעות חובת תום הלב החלה על הצדדים בשלב זה, אשר קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. דרך מושג "תום הלב" נוכל להחיל במקרים המתאימים על האגודה השיתופית את עקרונות ההגינות והסבירות, כבוד האדם וההתחשבות ברצונותיו ורגשותיו של הפרט, האיסור לשקול שיקולים זרים, האיסור להפלות, וכו'" (סעיף 18 לפסק הדין - וראו גם בת"א (ב"ש) 4281/05 בורה נ' כלימי, פס"ד מיום 12/5/07, שם ראה בית המשפט את זכאותה של האגודה השיתופית "לוודא התאמת אישיותו של המועמד לאופיו של המושב ולצביון הקהילה שבו").   15. בסוף פרק זה, הדן בכללים הנורמטיביים החלים על הסוגיות העומדות לדיוני, אעיר כי הבדיקה השיפוטית על החלטת אגודה שיתופית (כמו על גופים מינהליים אחרים) אמורה להעשות בשלושה שלבים או תחומים: "בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יבחן בית המשפט את תקינות וחוקיות החלטת האסיפה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם האסיפה הכללית לא חרגה מסמכותה; אם ההחלטה התקבלה בתום-לב; אם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי-מידתית ובלתי ראויה" (השופטת שטרסברג-כהן בעניין יונה כץ, לעיל, בעמ' 615-616 וראו גם בספרה של פרופ' ס' אוטולנגי "אגודות שיתופיות - דין ונוהל" כרך א', התשנ"ה עמ' 330-331).   16. על פי הכללים שסקרתי לעיל, אבחן את טענות המבקשים, כאשר תחילה - טענות הנוגעות לחוקיות ההחלטה מבחינת התאמתה לתקנון, אחר כך את הפן הפרוצדוראלי ולבסוף את מהותה של ההחלטה על פי הכללים שעיגונם בתום לב ובזכויות אדם. עמידה בהוראות התקנון 17. כידוע התקנון של אגודה שיתופית הוא הסכם המחייב את האגודה ואת חבריה והיא מחוייבת לפעול על פיו: "תקנון האגודה מהווה את המסמך הבסיסי שלה, ועם הקמתה של אגודה שיתופית ניתן לו תוקף. התקנון מהווה מסמך אחיד, מסמך בסיס של האגודה הקובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומהווה את המשפט "החוקתי" שלה" (סעיף 10 לפס"ד דור נ' רמת הדר). סעיף 4 לתקנון המשיבה קובע תנאים לקבלת חבר באגודה, ונוסחו כדלקמן: "לא יתקבל אדם כחבר באגודה אלא אם הוא: א. תושב קבוע בכפר ביאליק או איש אשר מתכוון להשתקע בכפר ביאליק. ב. בן שמונה עשרה שנים לפחות. ג. בעל אופי טוב. ד. בעלים, חוכר או מחזיק באופן אחר במקרקעין ששטחם לפחות 5 דונם המצויים בכפר ביאליק. ה. אינו חבר בתאגיד כאמור בסעיף 26 להלן. ו. תאגיד כאמור בסעיף 5 להלן". כאמור, המבקשים סבורים שהם ממלאים את כל התנאים ולפיכך, חלה חובה על המשיבה לקבלם ואין לה לחפש נימוקים לפסילה שאינם מנויים בסעיף זה. עמדתה של המשיבה היתה כי מדובר בתנאי סף, ואין הם באים למצות את כל התנאים האפשריים. 18. אין מחלוקת כי המבקשים ממלאים אחר התנאים שנקבעו באותיות - א-ב ד-ו בתקנון. מוכנה אני להניח לצורך הדיון כאן, כי בהעדר קביעה אחרת בחוות הדעת הפסיכולוגית, אופיים של המבקשים הוא "אופי טוב" מבלי להתעכב כרגע מהו "אופי טוב". דא-עקא שמקובלת עלי עמדתה של המשיבה כי תנאיו של סעיף 4 אינם רשימה סגורה, אלא תנאי סף בלעדיהם אין. אפילו התמלאו התנאים, עדיין רשאית האגודה לדחות את המבקש מכל סיבה, שאינה לוקה באותם פגמים שנמנו לעיל (העדר תום לב, העדר שוויון, בניגוד לתקנת הציבור ועוד). לא מתקבל על הדעת כי לא ניתן יהיה לדחות מועמד, למשל משום שיש לו עבר פלילי המעיד על העדר מוסרות של יושר והגינות, על אף שייתכן שאופיו הוא נוח ונעים לסובביו. כך גם הנמקה לפיה אדם, אולי על אף "אופיו הטוב", אינו מתאים לחיי שיתוף, הוא מתבודד, תחומי התעניינותו שונים לגמרי מאלו של אנשי המושב ועוד. סבורה אני כי אם נתחום את הסיבות לפסילה לגדר סעיף 4 בלבד, נמצא פוגעים במטרה העומדת בבסיס התאגדות אגודה של מושב בכלל ושל המושב הנדון כאן - חיים שברבים מהיבטיהם הם שיתופיים ודורשים שיתוף פעולה והבנה ואפילו הומוגניות מסויימת בדיעות החברים לעניין אורח החיים שהם מבקשים להשיג. לפיכך, כאמור, יש לעמדתי להתיר שיקולים אחרים ונוספים על אלו המנויים בסעיף 4 לתקנון המשיבה על מנת לדחות מועמדים לחברות. 19. אוסיף כי המונח "אופי טוב", אם נשווהו לכלי הכלה, הריהו בעל דפנות גמישות המתאימות עצמן לצרכים של המבקש את "האופי הטוב". נראה כי "אופי טוב" במקרה של מועמדות לחברות במושב דורש גם עמדות חברתיות מסויימות כמו מודעות לצרכים שיתופיים, שיתוף, הרתמות למאמץ של הציבור במושב, קבלת דין המושב לעניינים כלכליים כמו גם של אורח חיים המיוחד למושב. העדר הנמקה להחלטת הועד 20. הנמקתו של הועד הובאה לעיל. הועד סבר כי אישיותו של המבקש איננה מתאימה בשל העדר תכונות של שיתוף ותרומתיות לכלל. החלטה זו נסמכה על חוות הדעת הפסיכולוגית. אני רואה בכך הנמקה מספקת. יצויין כי המבקשים לא טענו כי מניעים זרים עומדים מאחורי הנמקה זו, ולא הועמדה לפני ראיה כל שהיא שזהו המניע המסתתר מאחורי ההחלטה. באשר להחלטתה של האסיפה הכללית, שלא נימקה אותה, הרי סבורה אני שאין מקום לדרוש מהאסיפה הכללית הנמקה. מדובר בעשרות חברים שכל אחד הצביע לפי צו לבו. ההצבעה היא חשאית. לא ניתן לדרוש כי כל אחד מהנוכחים ינמק את הצבעתו. על אף דברים אלו, נראה כי ההסתייגות של האסיפה הכללית כמו גם של הועד היתה על רקע אישיותו של המבקש בעיקר ועל רקע חוות הדעת הפסיכולוגית. אי הצגת הערעור של המבקשים לפני האסיפה הכללית ואי מתן זכות לייצג עצמם על ידי עורך דינם 21. המבקשים טענו כי המשיבה לא הציגה את הודעת הערעור שלה על נימוקיה לבאי האסיפה הכללית. לפיכך, לעמדתם לא הובאו טיעוניהם לפני האסיפה הכללית. כמו כן נפגעה זכותם לייצג עצמם כיאות לפני האסיפה הכללית, משום שלא ניתן לעורך דינם, שהיה נוכח בישיבה, לדבר עבורם. לפיכך, לעמדת המבקשים, יש לבטל את ההצבעה על תוצאותיה. 22. אינני סבורה כי יש בטיעונים אלו כדי לבטל את החלטתה של האסיפה הכללית. אמנם כתב הערעור שהוא ארוך ומנוסח על ידי משפטן, לא הוצג ככל הנראה לפני האסיפה הכללית, אולם כן ניתנה למערערים הזכות לדבר לפני האסיפה הכללית ואף להתייחס לחוות הדעת הפסיכולוגית. עיקר הנטען בערעור היה שיש חובה לקבל את המבקשים כיוון שהם ממלאים את התנאים שבסעיף 4 לתקנון המשיבה. דא-עקא, שאינני סבורה שטיעון זה נכון, ולפיכך אין נפקא מינא אם הוא לא הוצג לפני הנוכחים באסיפה הכללית. באשר ליתר טיעוניהם, לרבות עדותם על עצמם שהם אזרחים שתרמו לקהילתם במקום מגוריהם ושהם משפחה נורמטיבית ויפה, היתה להם בהחלט ההזדמנות לטעון והם ככל הנראה טענו לפני האסיפה הכללית. 23. הוסיפו המבקשים והלינו על כך שלא הובא לפני האסיפה הכללית שהם רכשו את הנחלה מאת כונס הנכסים, ולפיכך כל החלטה אחרת אלא לקבלם כחברים תפגע בקניינם. אף טיעון זה אינו מתקבל על ידי: ראשית המדובר בקבוצה קטנה יחסית של אנשים ולא שוכנעתי שהם לא היו מודעים לכך שהמבקשים הזדרזו ורכשו את הנחלה לפני האישור. על כל פנים, גם ההסכם עם הכונס היה על תנאי שהמשיבה תאשר את ההסכם. משמע מכאן כי המבקשים היו ערים לכך שההסכם הוא הסכם על תנאי ושיתכן שהם לא יתקבלו כחברים לאגודה. אם היה נסיון להשפיע על דעת המצביעים בכך שהם יועמדו לפני מצב קיים, הרי יש בו מידה מסויימת של חוסר תום לב. 24. באשר לטענתם של המבקשים, שהם לא יוצגו על ידי עורך דין בישיבה של האסיפה הכללית: אכן החיים והמוות ביד הלשון, ופרקליט מנוסה ומוכשר יכול לעשות בלשונו ובנימוקיו כטוב שכלו ומיומנותו: אולם אינני רואה פגם בכך שהאסיפה הכללית ביקשה להתרשם מהמבקשים ולפיכך עמדה על כך שהם ולא עורכי דינם ידברו בפניהם. אין אף לשלול את האופי של הישיבה, שבה מבקשים הנוכחים להתרשם מהמועמדים, ולא באמצעות עורכי דין. דעתי היא שככלל יש להתיר למבקש שאדם אחר ידבר בשמו, בשל קשיים בהתבטאות וכיוצב' ובעיקר כאשר הטיעונים הם משפטיים. כאן לא היו, לעמדתי, טיעונים משפטיים רלוונטיים ולכן בכך שלא ניתן למבקשים להציג עמדתם באמצעות עורכי דין לא נפל פגם שיש בו כדי לבטל את החלטת האסיפה הכללית. בחינה של ההחלטה מבחינת המהות 25. פעולותיה של האגודה צריכות להעשות בתום לב, בהגינות, בסבירות ובמידתיות, קל וחומר בהחלטה כה הרת גורל למבקשים. סרוב יש בו כדי לפגוע בכבודם, בקניינם ובאוטונומיה שלהם לבחור באורח חיים ובישוב כפי שבחרו. השאלה העומדת למבחן בפרק זה היא אם החלטתה של המשיבה עומדת בקריטריונים אלו. אדגיש, כאמור, כי לא נטענה טענה וקל וחומר לא הוכחה, כי ההחלטה נתקבלה מתוך מניעים זרים או עקב הפליה על רקע עדתי או אחר. 26. סבורה אני כי החלטתם של המצביעים באסיפה הכללית כמו גם של חברי הועד התבססה על שתיים - על התרשמות שלילית מאישיותו של המבקש ועל חוות הדעת הפסיכולוגית לגביו. האם רשאית היתה המשיבה להסתמך על חוות דעת פסיכולוגית? סבורה אני שיש להשיב על כך בחיוב. אמנם אין דרישה כזו בתקנון ואמנם דרישה לחוות דעת פסיכולוגית יש בה משום חדירה לתחום הפרט, אולם נפוץ הוא לבחון מועמדים למשרות ולקבלה לחברות בקיבוצים ובמושבים גם בהסתמך על חוות דעת פסיכולוגיות או כאלו הבוחנות תכונות אופי רלוונטיות. הפרעות או מוזרויות עלולות לפגוע קשה ביכולתו של המועמד להשתלב באורח החיים במושב ואף לפגוע בזכותם של חברי האגודה לאורח חיים כפי שבחרו בו והם רואים אותו כערך שאליו צריך לשאוף. זאת ועוד: אם היתה למבקשים התנגדות למתן חוות דעת פסיכולוגית לגביהם היה עליהם לטעון זאת לפני שהסכימו לראיון עם הפסיכולוג או שהיה עליהם להתנגד להצגת חוות הדעת לפני הועד או האסיפה הכללית. זאת על מנת שלא יימצאו, כפי שהם נמצאים על ידי, כיושבים על הגדר: תהיה חוות הדעת אוהדת להם - מה טוב. תהיה חוות הדעת שלילית - יועלו נגדה טענות מטענות שונות. מנימוק אחרון זה דין טענת המבקשים, שלא ידוע להם אלו קריטריונים הוצבו לפסיכולוגים עובר למתן חוות דעתם ואלו שאלות נשאלו, להדחות. שאלות אלו היו צריכות להשאל על ידם לפני מתן חוות הדעת. זאת ועוד: מחוות הדעת אף עולה השאלה המרכזית שהפסיכולגים סברו שיש לדון בה, והיא מידת התאמתם של המבקשים לחיים שיתופיים, ועל כך ניתנה התשובה השלילית. 27. השאלה הבאה היא אם אמנם האבחנה מספקת על מנת להצדיק את שלילת מועמדותו של המבקש. חוות הדעת קבעה בין היתר לגבי המבקש, כי: ".... אולם נראה כי אינו מבין לעומק את המשמעות של כללים וחוקים חברתיים, ובמידה שאלו עומדים מנגד למטרותיו, עלול לעקוף אותם או להתעלם מהם, מבלי שנותן לכך דעתו באופן ההולם ומבלי שמגלה אחריות מספקת ביחס לכלל. אבנר מנהל עסקים עצמאיים ובעבר נעצר מספר פעמים בשל החזקת מכונת פיס שאינה חוקית. אינו זוכר אם קיים רישום פלילי..." ובהמשך, בפרק הדן ב"סיכום משפחתי זוגי": "...מבחינה זוגית, מרשימים כבעלי קשר יציב, בטוח ונוח. קיימת ביניהם חלוקת תפקידים מסורתית לפיה אבנר הוא המפרנס ומקבל ההחלטות, ומירי אמונה על הבית וגידול הילדים. נראה כי נטייתה לוותר מונעת מהם קונפליקטים. מבחינה חברתית, למרות שככלל אנשים ידידותיים, אינם מכוונים לחיי חברה או קהילה, אינם מבינים את משמעות החיים בקהילה לעומק, והמשקל שמייחסים לחלק זה בחייהם קטן ביותר. בנוסף, נראה כי לא לחלוטין מבינים את המשמעות של כללים וחוקים חברתיים, ואבנר עלול לכופף את אלו בהתאם למטרותיו, באופן שעלול ליצור התנגשויות עם הנהלים ועם אורח החיים המקובל ביישוב. מבחינה כלכלית, לדבריהם אמידים ומסוגלים לעמוד בעלויות הבניה. לאור האמור לעיל, סיכויי התאמתם לקליטה ביישוב נמוכים ומסוייגים, בעיקר בגלל חוסר הבנה מספקת לקיומם של חוקים ונהלים ישוביים." 28. כאמור, למוסדות האגודה שיקול דעת נרחב להחליט אם לקבל אדם לשורותיה אם לאו. המבחן אמור להיות אם האיש או האשה או המשפחה יתאימו לאורח החיים המושבי כמו הקיבוצי. נראה כי גם התרשמות של חברי הועד או האסיפה הכללית, מספקת על מנת לסרב למועמד זה או אחר. כל זאת אם ההחלטה המבוססת על התרשמות נעשתה על פי הכללים שמניתי - כגון תום לב, הגינות, מידתיות. קל וחומר כאן, שעמדה חוות דעת של מכון פסיכולוגי, שחיזק את התרשמותם השלילית של הועד והאסיפה הכללית מהמבקשים. אינני סבורה שהמקרה שלפניי הוא אחד מאותם המקרים החריגים בהם תהיה מוצדקת ההתערבות השיפוטית על מנת לשנות את ההחלטה של האגודה. לסיכום 29. על אף הצער שבדבר, דעתי היא שיש להשאיר את החלטתה של האסיפה הכללית על כנה. המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאותיה ושכר-טרחת עורך דינה בסכום של 8,000 ₪ + מע"מ. סכום זה ישולם עד ליום 20/10/10 שאם לא כן ניתן יהיה לפתוח בהליכי הוצל"פ והסכום יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה החל מהיום. פסיכולוגיהמושבים נחלות ומשקיםהתחום הנפשי